סיקור מקיף

סטודנטים בטכניון תכננו חליפת כנפיים לטייס ללא מטוס

זו הפעם הראשונה שיש בעולם תכן מדעי לחליפת כנפיים. עד כה נבנו חליפות כאלה על בסיס ניסוי וטעייה

פרופסור גיל יוסילבסקי עם בובת הטייס המרחפת
פרופסור גיל יוסילבסקי עם בובת הטייס המרחפת

סטודנטים בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון תכננו חליפת כנפיים לטייס שרוצה לטוס ללא מטוס, טובה יותר מכל החליפות הקיימות היום בשוק.

“עד כה הרפתקנים היו תופרים לעצמם את החליפות על בסיס של ניסוי וטעייה”, מספר יאיר שגב, אחד מהסטודנטים שהשתתפו בפרויקט בהנחייתו של פרופסור גיל יוסילבסקי. “כפי שרבים מהם גילו, תכנון לקוי של החליפה כמעט תמיד קטלני. רצינו להוכיח שניתן לתכנן את החליפה ללא סיכון לחיי אדם תוך כדי שיפור הביצועים הקיימים. למיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה שיש בעולם תכן מדעי לחליפת כנפיים”.

שלוש מגבלות עיקריות עומדות בפני הקופצים: עומסים על הגפיים, יציבות החליפה ויכולת ניהוג סבירה. הסטודנטים הניחו שכדי לעסוק בספורט אתגרי, הצונח חייב להיות בכושר גופני מצוין. לאחר התייעצות עם המדריך הראשי בחדר הכושר של הטכניון, הם קבעו תרגילים שניתן לעשות כדי לדמות את העומסים על צונח אמיתי. הם שלחו חברים בעלי כושר גופני טוב לחדר הכושר, כדי לבדוק את המגבלות שלהם.

“גילינו שעבור עומסים מסוימים הצניחה כבר איננה כייפית אלא עינוי עבור הצונח”, הם מספרים. “לאחר הגדרת המגבלות הפיזיות של הצונח, בנינו מודל אווירודינאמי מופשט של אדם הטס בחליפה. באמצעות המודל הערכנו את גודל הכנפיים והזנב שמבטיחים יציבות מצד אחד ועומדים במגבלות העומסים שמדדנו קודם”.

בובת הטייס המרחפת   וחליפת הכנפיים
בובת הטייס המרחפת וחליפת הכנפיים

בשלב השני בנו הסטודנטים דגם של אדם לניסויים במנהרת רוח. בתוך הדגם הוכנסו מדידים שמדדו את העומסים שפועלים על הגפיים לחוד ועל האדם כולו ב”טיסה” במנהרת הרוח. לאחר חקר המודלים “נזרקו לפח” רעיונות רבים שהועלו בתחילת הדרך, כמו לטוס עם ידיים בצורה של “סופרמן” או כמו סנאי מעופף אשר אינו מתאים לגוף האדם בשל העומסים הגדולים. לאחר כמאה ניסויים, סינון קפדני ושינויים רבים, הגיעו הסטודנטים לחליפה אידאלית – כזו שהיא גם יציבה, גם ניתנת לניהוג וגם בעלת ביצועים טובים.

“את תוצאות הניסוי הכנסנו למסד נתונים ממוחשב”, מספר יאיר שגב. “את המסד חיברנו לתוכנת סימולציית-טיסה שבה הטסנו מטוס עם תכונות אווירודינאמיות של אדם עם חליפה – הוא הטייס ללא מטוס (טל”מ). באמצעות התוכנה ניסינו לחוש מה צונח ירגיש אם יטוס עם החליפה שלנו וכמה יצטרך להזיע בכדי לבצע תמרונים פשוטים. הגדרנו לעצמנו מספר משימות וניסינו להעריך את רמת הקושי בביצוען לפי דירוג המקובל בעולם התעופה. מסקנתנו הייתה שרק טייס מקצועי יכול לטוס עם החליפה, אבל עם החליפה שלנו הוא יוכל להגיע למרחק הרבה יותר גדול מאשר ניתן להגיע באמצעות החליפות הקיימות בשוק”.

חמשת הסטודנטים הנוספים שהשתתפו בפרויקט הם: יואב גרין, יפים יבלוצ'קין, לאון מינץ, עומר נאמן ורומן לוין.

22 תגובות

  1. איי כמה שאתם מיושנים…
    אני ב2005 כבר השגתי "בד זכרון" שמאפשר את כל הדברים האלו!

  2. להוגין, מה לעשות שגם טייסים אנושיים צריכים זנב לכלי הטיס שלהם
    (F16 ,747.. מה שתגידי) ללא זנב הרגליים (או כל חלק אחורי
    של כלי הטיס – אפילו אם כלי הטיס הוא הטייס עצמו) ישקעו ותחל
    תופעה (שבעקבותיה נפילה כואבת) המכונה בעברית "הזדקרות".

  3. הייתי מרחיקה מעוף יותר,לכוון הסופרמנים האנושיים,עם תמריץ ההאצה- הממעיט.
    (ורמז קל שבקלים:על סף היכולת הפרדוקסלית-בוקעת תגלית-איפשורית).

    מומלץ קודם לפתוח לכנפי הלב.
    נחייה ונראה..מי אכן יגביה עוף.גם בפירגון ההדדי.
    אז,בינתיים ,בהצלחה ל"בעלי-הכנפיים",הדאידאלוסים..העכשוויים,שבמאמר.

  4. BS נראה פרימיטיבי -החליפה של בטמן צריכה להוות השראה הן בטכנולוגיה והן במראה

  5. לארנון,

    משקל, יכולת תמרון, ואולי גם נוחות.
    אם תשתמש בחומר מרוכב, ועם ציר או שניים, תוכל לעשות את זה, אבל אז גם יש פקטור למחיר. כמה עולה כל הבד לחליפה כזאת? מוט נראה לי יעלה בערך כמו החליפה אם לא יותר…
    ודרך אגב, מה עם הבד באמת? בטוח שיש לו השפעה על החליפה

  6. מדוע לא להעזר בשלד חיצוני מינמלי (מוט רוחבי אחד לדוגמה), זה יוריד בהרבה את העומס מהשרירים ויאפשר את הגדלת שטח הכנפיים בצורה משמעותית.

  7. איזה קטע. בדיוק היום ראיתי תוכנית על גאדג’טים של ספורט אתגרי והיה שם גם על חליפת כנפיים. נחשפתי לראשונה לפריט זה היום, בשני מקורות שונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.