סיקור מקיף

חברה המפתחת תרופה לטיפול במחלות לב הוקמה על ידי מכון אלפרד מאן בטכניון

חברת "קרדיאמית" (CardiAmit) היא החברה הראשונה היוצאת משערי המכון; פוטנצאיל השוק שלה נאמד במיליארדי דולרים בשנה

איור באדיבות האיגוד הקרדיולוגי בישראל וחברת שחל טלרפואה
איור באדיבות האיגוד הקרדיולוגי בישראל וחברת שחל טלרפואה

מכון אלפרד מאן בטכניון (AMIT) הקים את החברה הראשונה שלו – "קרדיאמית" (CardiAmit), המפתחת תרופה חדשה להגנה על שריר הלב.
התרופה מבוססת על מולקולה חדשה בעלת יכולת להגן על תאי לב מפני נזק ומוות כתוצאה מנזק איסכמי, דוגמת הנזק הנגרם בעקבות התקפי לב. השוק הפוטנציאלי העולמי של תרופה זו נאמד במיליארדי דולרים בשנה.
פיתוחה של המולקולה כתרופה המגנה על שריר הלב החל בשנת 2004 על ידי פרופ' עופר בינה, פרופ' מוסא יודעים (שביחד עם פרופסור ג'ון פינברג פיתח את התרופה "אזילקט" של "טבע" לטיפול במחלת הפרקינסון), פרופ' זאיד עבאסי וד"ר ירון ברק, כולם מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון בטכניון. לפני שנתיים נכנס הפרוייקט למכון אלפרד מאן בטכניון, ומאז עבר כברת דרך משמעותית.
פעילות התרופה נבחנה במספר מודלים בחיות, ביניהם מודלים המדמים אוטם לבבי עם או בלי צנתור, גודש לבבי ונזק לבבי הנגרם כתוצאה משימוש בתרופות כימותרפיות. בכל המודלים שנבדקו הציגה המולקולה תוצאות מרשימות והפחיתה בעשרות אחוזים את הנזקים הלבביים. בבדיקות בטיחות שבוצעו בפקולטה לרפואה בטכניון ובמכוני מחקר נוספים בארץ ובחו"ל, לא התגלו תופעות לוואי או נזקים.
כיום ממוקד פיתוח התרופה בטיפול באוטם לבבי (התקף לב). בעוד שצנתור ופתיחת העורקים החסומים נחשב לטיפול המועדף במקרה של אוטם לבבי, צנתור לבדו אינו מונע לחלוטין את הנזק הנגרם לשריר הלב; חולים רבים גם לא יכולים לעבור צנתור מסיבות שונות. בארה"ב רק ב-25% מהמרכזים הרפואיים קיימת יחידת צנתורים. כמו כן, הנגישות לצנתורים נמוכה במיוחד במדינות מתפתחות כגון סין והודו. התרופה המפותחת ב"קרדיאמית" תוכל לשמש כטיפול משלים לצנתורים על מנת לשפר את תוצאות הצנתור. בנוסף, התרופה צפויה להקטין את הנזק לשריר הלב גם בקרב חולים שאינם עוברים צנתור.
לאחר שנתיים של פיתוח תחת קורת הגג של מכון אלפרד מאן בטכניון בתקציב של מיליוני שקלים, ובעקבות התוצאות המבטיחות של מאות ניסויים בחיות, החליט דירקטוריון המכון בראשות ד"ר אלפרד מאן לאגד את הפיתוח כחברה, אשר תמומן בעיקר על ידי מכון מאן.
בשנת 2010 צפויה "קרדיאמית" להשלים את התוכנית הפרה-קלינית, ולהתחיל בניסוי קליני ראשון. צוות החברה מתכוון לשתף בניסוי הקליני גם מרכז רפואי בארץ.
השם "קרדיאמית" נבחר על ידי צוות החברה, כשם המצביע על מנגנון הפעולה המשוער של המולקולה – המיטוכונדריה (האברון בתא האחראי על נשימה תאית).

מכון אלפרד מאן הוקם בטכניון בשנת 2007 על ידי היזם והפילנתרופ האמריקני ד"ר אלפרד מאן, בתרומה חסרת תקדים בסך 100 מיליון דולר, כדי להתמקד בפיתוח הידע הנוצר בטכניון בתחומי הביו-רפואה, מכשור רפואי ומדעי החיים.
בכך הצטרף הטכניון לאוניברסיטת דרום קליפורניה (USC), בה הוקם לפני מספר שנים מכון דומה. מאוחר יותר הוקם מכון גם באוניברסיטת פרדו, שבאינדיאנה, ארה"ב.
בטקס חנוכת מכון אמי"ת אמר אלפרד מאן כי הוא בחר בטכניון לאחר שנים רבות של בדיקה יסודית של האוניברסיטאות ברחבי העולם, ולאחר שהשתכנע במצויינותו של הטכניון. לדבריו, השילוב בין רפואה ומדעים להנדסה וטכנולוגיה, הייחודי לטכניון, מבטיח שמכון המחקר יגיע להישגים מרשימים ויהפוך במהרה לאחד המובילים בעולם. הוא גילה כי הכוח המניע מאחורי החלטתו להקים את המכון בטכניון, הייתה אשתו קלוד. אביה, שלא היה יהודי, נשלח למחנה ריכוז בגרמניה, משום שסייע ליהודים בצרפת. קלוד נולדה במחנה הריכוז. מאז שחר ילדותה יש לה קשר עמוק וחם עם העם היהודי.
נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, אמר בטקס כי בהקמת המכון יש הכרה של הפילנתרופ האמריקני בייחודיותו של הטכניון, בתרומתו הרבה לכלכלת מדינת ישראל ולחוסנה ובפוטנציאל הרב הגלום בטכניון לפיתוח תחומי המדע והרפואה. הוא הדגיש כי יש כאן "קפיצת מדרגה" ביכולתו של הטכניון לפתח וליישם את הפיתוחים של חוקריו ואת הידע שלהם, והביע בטחונו כי לא ירחק היום ופיתוחים הנדסיים ורפואיים, פרי מחקרי מכון אלפרד מאן בטכניון, יהוו בסיס לכינונן של חברות מצליחות.
בדירקטוריון מכון מאן מכהנים ששה נציגי הטכניון, אשר מונו על ידי נשיא הטכניון, וששה נציגי התורם, כולל ד"ר אלפרד מאן. מנהל מכון מאן בטכניון, שבנוסף לחברת "קרדיאמית" מתנהלים בו שלושה פרוייקטים מבטיחים נוספים, הוא ד"ר זאב גילקיס.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. אנונימי:
    בדיוק!
    ראו שזה עובד ולכן מבססים על זה פיתוח מסודר של תרופה.
    יש הערכות בדבר מנגנון הפעולה אבל אין עדיין וודאות.
    מה שיודעים בוודאות גבוהה יותר הוא זה שבניסוי התקבלו תוצאות רצויות.
    זו דוגמה שמדגימה היטב מדוע כל אלה שמכפישים את המדע כדי להגן על הרפואה האלטרנטיבית אינם יודעים על מה הם מדברים.
    ברגע שמשהו מוכח בניסוי – קודם כל מקבלים את העובדה שזה פועל ומתחילים להשתמש בזה ורק אחר כך ממשיכים ומבצעים מחקר שתפקידו לגלות מדוע זה בכלל עובד.
    במילים אחרות – כל תהליך רפואי שמוכח כעובד מתקבל על ידי הרפואה המסורתית ומה שמיחד את הרפואה האלטרנטיבית הם רק תהליכים שלא הוכחו כעובדים.

  2. בכתבה כתוב
    השם "קרדיאמית" נבחר על ידי צוות החברה, כשם המצביע על מנגנון הפעולה המשוער של המולקולה – המיטוכונדריה (האברון בתא האחראי על נשימה תאית).

    "מנגנון הפעולה המשוער" – אני לא מבין, הם יצרו תרופה אבל הם לא יודעים איך זה עובד ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן