פרס BBVA הספרדי, בסך 400 אלף יורו, ניתן לפרופסור זיו בתחום טכנולוגית המידע על “המצאותיו פורצות הדרך בתחום דחיסת המידע”
פרס חזית הידע (Fronties of Knowledge) של קרן BBVA הספרדי, השני בגודלו אחרי פרס נובל (400 אלף יורו), ניתן לפרופסור מחקר אמריטוס יעקב זיו מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, על “המצאותיו פורצות הדרך בתחום דחיסת המידע ותורת האינפורמציה”.
פרסי קרן BBVA מביעים הכרה ולעודד מחקר ויצירתיות במדעים הבסיסיים, ביו רפואה, סביבה, טכנולוגיות מידע וכלכלה, וכן הישגים יצירתיים באמנויות ובתחום של שינויי אקלים. הפרסים ניתנים בגין פרויקטים או עבודות מחקר. סך הפרסים – 3.2 מיליון יורו, והם מחולקים מדי שנה בשמונה קטגוריות – 400,000 יורו בכל קטגוריה.
פרופסור יעקב זיו זכה בפרס חזית הידע (Fronties of Knowledge) בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת לשנת 2008. “להמצאותיו פורצות הדרך של יעקב זיו בדחיסת מידע השלכות עמוקות ומתמשכות על עולם התקשורת וטכנולוגיות המידע הן בתיאוריה והן במעש”, נאמר בהחלטת שופטי הקרן. “תרומתו של פרופסור זיו, הניכרת בכל היבט של חיי היום יום שלנו, מאפשרת איכסון והעברה יעילים של טקסט, נתונים, תמונות ווידיאו. טכנולוגיות דחיסת אינפורמציה בזכרונות-מחשב, מודמים, הפצת תוכנה וקבצים – כל אלה נשענים כיום על רעיונותיו והמצאותיו של פרופסור זיו. תרומותיו החלוציות לתורת המידע הניעו והינחו דורות של אנשים באקדמיה ובתעשייה. הפרס הוא הבעת הכרה בתפקידו המרכזי ביצירת טכנולוגיות המשפיעות באופן עמוק ונרחב על עידן המידע”.
lossless compression , או “דחיסה ללא אובדן מידע”, שפותחה בידי הפרופסורים יעקב זיו ואברהם למפל מהטכניון, משמעה שניתן לשחזר את המידע המועבר/נשמר במלואו, כך שאיכותו תהיה זהה למקור. הטכניקה של למפל-זיו היא השיטה הנפוצה ביותר לדחיסה כזו, ונמצאת בפורמטי-דחיסה פופולריים כמו GZIP, GIF ו TIFF-.
פרופסור זיו, פרופסור מחקר אמריטוס בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, לשעבר נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, חבר באגודות מדעיות אמריקניות ואירופאיות מובילות, ובראשן האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, האקדמיה הלאומית האמריקנית להנדסה והאגודה האמריקנית לפילוסופיה, וחתן פרס מרקוני על שם ממציא רדיו.
5 תגובות
א. בן-נר:
אמנם אני מניח שאפשר לחפש בגוגל את ההיסטוריה של האלגוריתם אבל אני מעדיף להעלות כאן זיכרונות אישיים.
אני שרתתי כראש ענף תכנה באחת מיחידות המחשב בסוף שנות השבעים ובשנות השמונים הראשונות.
אי שם במהלך תקופה זו, הכנסנו את ה PC לשימוש בצה"ל ואחת הבעיות שהקשו את השימוש בו היו מגבלות הזיכרון על תקליטיו.
כתוצאה ממגבלה זו החלטתי יחד עם אחד מפקודי – בחור מוכשר בשם אילן – שכדאי לכתוב דרייבר חדש לדיסק – דרייבר שידחס את הנתונים ויגדיל את קיבולת הדיסק.
לשם כך השגתי לאילן מאמר המתאר את שיטת הדחיסה של זיו-למפל והוא אכן כתב את הדרייבר.
לימים הסתבר לי שכאשר אילן השתחרר הוא לקח אתו דיסק עם הדרייבר הזה ומכר אותו לחברה ישראלית שמכרה אותו למיקרוסופט.
מיקרוסופט שווקה מוצר זה בהתחלה כמוצר נפרד – תחת השם Doubledisk ובהמשך כחלק ממערכת ההפעלה דוס 6 תחת השם DoubleSpace.
זוהי אחת התרומות הפחות מוכרות של יחידות התכנה של צה"ל להתפתחות המחשוב בעולם.
מכל מקום – ברור מן הנ"ל שהאלגוריתם פותח לפני 1981.
טוב – לא התאפקתי והלכתי לחפש בוויקיפדיה. מסתבר שהאלגוריתם פותח ב 78
http://en.wikipedia.org/wiki/LZW
א.בן-נר
דחיסת LZH נהיתה בשימוש נרחב בסביבות 1990 וזה בא מקיצור של למפל זיו
אח"כ יצרו המון ווריאציות כידוע
ל-א. בן-נר – ע”מ ללמוד דבר-מה על אודות פרופ’ יעקב זיו ממליץ להכנס ל- googl.com להקליד JACOB ZIV לצפות בתוצאות ולהתרשם מכמותן ואיכותן, החומר יתן לך מושג על אודות האדם ותרומותיו למדע בעולם ולמדינת ישראל.
אולי מישהו יודע,מתי, פחות או יותר, נעשו עבודותיהם פורצות הדרך של הפר’ זיו ולמפל ?
דומני כי, בכדי לזכות בפרס חשוב, מאין זה, צריכים להתקיים, לכל הפחות, שני תנאים הכרחיים ותנאי אחד מספיק.
שני התנאים ההכרחיים הם :
1.שתהיה לך תגליתפיתוח פורץת דרך חשובה
2. שתזכיה ותאריךי ימים וחיים. כ-30 שנים ויותר לאחר התגלית, עד יגיע תורך לזכות בפרס.
התנאי ההכרחי הוא :
3. שיהיה לך המזל ותגליתך תצודד את עיני וועדות הפרס למיניהן מתוך שפע התגליות והפיתוחים שמציע כיום עולם המדע והטכנולוגיה.
4. ואז מה שנשאר לך הוא לחלק את סכום הפרס בין הנכדים, כמובן שווה בשווה, ולרשום אותו בצוואה.