מדעי הסביבה – משבר האקלים

בריכת שיקוע של מי קולחים בשפד"ן, המתקן לטיהור השפכים של גוש דן. צילום: דר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי.

‫הרהורים – מים מושבים-משאב או מטרד? / ברכה רגר ואורי מינגלגרין‬

כריתת יער בפינלנד. צילום: Taina Sohlman / Shutterstock.com

היער הנעלם

מחזור המים. איור: shutterstock

מים בשפע ממקור לא צפוי

מפלי הנילוס הלבן בדרום סודן. צילום: ד"ר אסף רוזנטל

המצרים צמאים ולאו דווקא לדמוקרטיה

עלה של עץ ה-Medang. צילום: האוניברסיטה הלאומית האוסטרלית

תרופה כנגד מחלת הסרטן מעץ נדיר

הדמיה מיקרוסקופית של הסתעפות שורש. גבולות התא מסומנים באדום והצבע הפלורסצנטי מייצג את שכבת הנבט (אנדודרם). צילום: חוזה דיני.

התקדמות במחקר: כיצד המלח עוצר את גדילת הצמחים

מפת הנילוס הכחול. מתוך ויקיפדיה

מיזם "איקס"

נוף מדברי. צילום: פרופ' צבי דובינסקי, אוניברסיטת בר-אילן

קרקע לא מוכרת

פרי דקל השמן, מתוך ויקיפדיה

סיפור אפריקאי

נוף מדברי בפיתולי כביש 25 מדימונה לצומת הערבה, 12 באוגוסט 2012. צילום: אבי בליזובסקי

אנושות מול מדבר

טכנאים במרכז הכנת המטענים של אסטרוטק מכינים את חללית RBSP לשיגורה . צילום: NASA/Kim Shiflett

שוגרו לוויני RBSP שימדדו את חגורות הקרינה

פרופ' אילן קורן. תמונה גלובלית

זלעפות

עדר פרות באדמה היבשה של בורקינה פאסו. מתוך ויקיפדיה

מייבשים את אפריקה

כבשים רועות באיזור ריברינה שבאוסטרליה, במהלך הבצורת של 2007. מתוך ויקיפדיה

פורום – המגה-בצורת הבאה / פיטר ה' גליק ומתיו הברגר

אדם מטפס על אנטנה סלולארית. מתוך WIKIMEDIA COMMONS

טעון הוכחה

טיפת מים. צילום CC. משתמש: Fir0002 בויקיפדיה

מים – המשבר רק מחריף

מימין: ד"ר בנימין בורן, פרופ' אירית שגיא, מורן גרוסמן וד"ר דמיטרי תבורובסקי. חלק פעיל

על החיים ועל המים

הכימאיי מ-MSU ג'ין מקוסקר והחוקר הפוסט דוקטורנט דונג גאו הוכיחו תיאוריה בת 84 שנים. צלום: MSU

כיצד המולקולות מעבירות אנרגיה לאחר בליעת קרינה

ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי (משמאל) וראש המועצה האיזורית אילות אודי גת בחולות סמר. תומכים ללא סייג במאבק על עתיד החולות. צילום: מתוך אתר החברה להגנת הטבע

על פשרות וסביבה טבעית

חור בעטרת השמש, כפי שצילמה אתמול (27/11/2011) החללית SDO. נאס"א מנטרת אחר אירועי 'מזג אוויר' חללי

"חיזוי סערות השמש והשפעתן על כדור הארץ משתפר: התרעה של יומיים במקום שעה, אך עדיין יש מקום לשיפור במודלים"

כך אומר ד"ר עופר כהן ממצפה הארוורד-סמיתסוניאן, במהלך יום עיון "מחזור השמש מס' 24 והשפעתו על תשתיות קרקעיות וחלליות" שהתקיים אתמול באוניברסיטה הפתוחה
שלג משתק את ניו ג'רזי, 27 בדצמבר 2010. מתוך ויקיפדיה

‫ראיית חורף / אן-מארי הודג'‬

דיוקן של מארי קירי משנת 1898

מארי קירי: מגלת הרדיום והפולוניום וזוכת שני פרסי נובל

קירי העלתה השערה שאם תערובת מפיקה קרינה גבוהה יותר מאשר האורניום המצוי בה, סימן שיש בה עוד יסוד או יסודות רדיואקטיביים וכך גילו היא ובעלה, פייר קירי את יסודות הרדיום
מרקורי קנציטיס, אוניברסיטת נורת'ווסטרן

פיתוח גלאי משופר לאיתור נשק גרעיני

חלק מהמדינות התמודדו עם האתגר על ידי שאיבה ממקורות טבעיים של מים מתוקים.

כיצד ניתן לשפר שיטות להתפלת מים?

מדרונות מלאי ערוצים במאדים. צילום: MRO, נאס"א

החללית MRO הוכיחה: מים זורמים במאדים היום

תצלום אויר של מצדה. מתוך ויקיפדיה. צילום: אסף צ.

באיזה עצים השתמש הלגיון הרומי שצר לפני כ-2000 שנים על מצדה?

אדמה יבשה בבצורת. צילום: מתוך ויקיפדיה

הרעב והנילוס

מימין: ד'ר אנה אלבו ירון, פרופסור משה לוי, פרופסור ג'פרי גורדון, פרופסור רשף טנא, פרופסור דניאל פוירמן, ד'ר מאיה בר-סדן, ד'ר רונית פופוביץ-בירו, וד'ר יבגני (יוג'ין) כץ. קרינה

חלקיקים בעקבות השמש

מערכת להתפלת מי-מלח תוך שימוש בננו-שפופרות פחמן המעוגנות ע"ג חרירי קרומית.

שיטה חדשנית להתפלת מים באמצעות ננו-צינורות פחמן

מונירובו. מתוך אתר החברה המפתחת

יפן שולחת רובוטים לכור הגרעיני בפוקושימה