שותפות מחקרית בין אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב תקדם פיתוח מקורות מים חדשניים לשתיה

ההסכם בין שתי האוניברסיטאות כולל מימון של סדרת שיתופי פעולה מאתגרים בהקשר לגילויים האחרונים בתחום הננוטכנולוגיה, על מנת לייצר חומרים ותהליכים חדשים להפקת מים זכים לשתיה, שופעים יותר ויקרים פחות, עד שנת 2020.

 נשיא המדינה שמעון פרס, ראש עיריית שיקגו רם עמנואל מגבים את נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי ונשיא אוניברסיטת שיקגו, פרופ' רוברט זימר בעת החתימה על ההסכם לשיתוף הפעולה ההדדי בלשכת נשיא המדינה הבוקר.   צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

נשיא המדינה שמעון פרס, ראש עיריית שיקגו רם עמנואל מגבים את נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי ונשיא אוניברסיטת שיקגו, פרופ' רוברט זימר בעת החתימה על ההסכם לשיתוף הפעולה ההדדי בלשכת נשיא המדינה הבוקר.
צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

"העולם סובל במצוקת מים והיום אנו יודעים כי מים אינם רק פרי הבריאה אלא תוצר של מדע. שתי האוניברסיטאות התכנסו יחדיו ומשתמשות במדע על מנת למצוא פתרון טכנולוגי למצוקת העולם. אני בטוח כי שתי האוניברסיטאות יתרמו באמצעות פרויקט זה לאנושות כולה ולדור העתיד. לעולם כולו אינטרס כי מיזם זה של אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת שיקגו יהפוך להצלחה גדולה. ישראל וארה"ב יכולות לתרום תרומה משמעותית בפתרון מצוקות המים בעולם".

כך אמר היום (יום ראשון, ה-23.6.2013) נשיא המדינה, שמעון פרס, בטקס חתימה על שיתוף פעולה מחקרי בין אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת בן-גוריון לקידום ופיתוח טכנולוגיות חדשניות להפקת מים זכים לשתיה. בטקס החתימה על ההסכם השתתפו גם ראש עיריית שיקגו רם עמנואל, נשיא אוניברסיטת שיקגו פרופ' רוברט זימר, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' רבקה כרמי וחוקרים מובילים בתחום זה. הפרויקטים המשותפים יחקרו פתרונות חדשניים במכלול של אנרגיות מים, פיתוח דרכים יעילות נוספות לשימוש במים ושימוש באנרגיה על מנת לספק ולטפל במים נקיים.

ההסכם בין שתי האוניברסיטאות כולל מימון של סדרת שיתופי פעולה מאתגרים בהקשר לגילויים האחרונים בתחום הננוטכנולוגיה, על מנת לייצר חומרים ותהליכים חדשים להפקת מים זכים לשתיה, שופעים יותר ויקרים פחות, עד שנת 2020.

אוניברסיטת שיקגו מביאה לפרויקט זה שני שותפים מחקריים רבי עוצמה המחויבים למחקר של מים זכים. המכון הלאומי ארגון בלמונט, שבאילינוי והמעבדה לביולוגיה ימית בוודס הול שבמסצ'וסטס. "אנחנו מרגישים שזה מאד חשוב לחבר חוקרים מובילים יחדיו על מנת להתמסר להתמודדות עם אתגרי מקורות מים שנמצאים ברחבי העולם, אשר יהפכו יותר אקוטיים עם הזמן", אמר פרופ' זימר, נשיא אוניברסיטת שיקגו , "אתגרי הטיהור שלנו באזורי האגמים הגדולים כיום הינם שונים ממחסורי המים שעמם מתמודדים העמיתים שלנו באוניברסיטת בן-גוריון, אולם הניסיון המשולב שלנו יהווה נכס עצום בהפיכת טכנולוגיות קיימות לפתרונות חדשניים, אשר יהיו להן השלכות ישומיים הרבה מעבר להיבטים מקומיים".

"מים שופעים ונקיים -הוא בגדול נושא אסטרטגי במזרח התיכון וברחבי העולם ועומד במרכז המאמץ המחקרי של האוניברסיטה שלנו מזה למעלה משלושה עשורים" ציינה נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי. "אנחנו מאמינים ששותפות זו תחזק ותשפר את המדע העדכני בשתי האוניברסיטאות, תוך הטבעת חותם עמוק על זמינות מים נקיים לבני האדם ברחבי העולם".

הגל הראשון של הצעות המחקר המשותפות לשתי האוניברסיטאות כולל ייצור חומרים חדשים שיותאמו להסרת חומרים מזהמים, חיידקים, וירוסים ומלחים ממים לשתיה בחלקיק של עלות מעלות הטכנולוגיות הקיימות כיום; הנדסה ביולוגית שתסייע למכניזם של הצמחיה לשרוד יותר בתקופת בצורת; ופולימרים שעשויים לשנות את אופן ההישמרות של המים המליחים בחקלאות.

אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת בן-גוריון ומכון אורגון, התחייבו במשותף על השקעה ראשונית בסך של 1 מיליון דולר בשנתיים הקרובות על מנת לסייע לפחות בחמישה פרויקטים ראשונים, כאשר הפרויקט הראשון יוצא לדרך בסתיו הקרוב.

פרויקט מוצע אחר יעסוק בממברנות מולטי פונקציונאליות ובלתי מזהמות לטיהור מים. ממברנות אלה, ברמה מולקולרית והנדסית, יכולות להיות מוסבות להסרת מגוון רחב של חומרים ביולוגיים וכימיים מזהמים ולמנוע יצירת שכבות של ממברנות וקרומים מזהמים. שמירה על ממברנות אלה מזיהום יגדיל את טווח חייהם וייעל את השימוש באנרגיה, תוך הורדת העלות התפעולית של טיהור המים. הצעת מחקר אחרת מתמקדת בפיתוח פולימרים חכמים לקרקע לא נקיה, על מנת למנוע זיהום מים.

גורמים רשמיים הן בארה"ב והן בישראל ברכו על היוזמה המשותפת של שתי האוניברסיטאות וציינו כי היא מהווה דוגמא לשיתוף פעולה חדשני שעשוי לשפר את איכות החיים ולהאיץ את הצמיחה הכלכלית.

"המנהיגות חובקת העולם של שיקגו בניהול משאבי מים ממשיכה לצמוח ולגדול, כפי שאנו משקיעים בתשתיות מים, יצירת מקורות תעסוקה לתושבנו והרחבת הפעילות הכלכלית מסביב לנו. אני תומך מאד בשותפות זו ומצפה בכיליון עיניים לעבוד עם מוסדות אקדמיים מובילים כמו אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת שיקגו, על מנת ליצור חידושים והזדמנויות לעתיד", הדגיש ראש עיריית שיקגו, עמנואל רם.

מהלך זה בא בהמשך לחתימה לשיתוף פעולה מחקרי הדדי שנחתם בחודש מרץ השנה, אשר יניב תוצרי מים חדשים וטכנולוגיות טיהור שייושמו ברחבי העולם, באזורים בהם משאבים אלה הינם מוגבלים ונדירים.

בראש צוות המחקר של אוניברסיטת שיקגו עומד פרופ' מתיו טירל, מנהל מכון פריצקר להנדסה מולקולרית של אוניברסיטת שיקגו. צוותו של טירל יכלול מדענים מהמכון הלאומי ארגון, שאוניברסיטת שיקגו מנהלת עבור משרד האנרגיה האמריקאי. בראש צוות המחקר הישראלי עומד פרופ' משה גוטליב, מהמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

"המים, הם משאב בסיסי לקיומם של כל צורות החיים, אולם באזורים שונים בעולם יש בהם מחסור דרמטי, ומחסורם אף מסכן את בריאות הכלכלה. הסכנה כוללת ביקוש גובר הנובע מייצור אנרגיה, נגר חקלאי, התרוקנות וזיהום של אקוויפרים על ידי מים מלוחים ועל ידי רעלים תעשייתיים, אורגניים וביולוגיים. מגוון כה רחב של בעיות, מחייב טיפול בכלים מדעיים וטכנולוגיים מקיפים ומשולבים, מהסוג שנפתח במסגרת שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת שיקגו ואוניברסיטת בן-גוריון", אומר פרופ' טירל.

"באמצעות שיתוף פעולה זה" מדגיש פרופ' גוטליב "אנו מבקשים לנצל את היתרונות של ההתקדמות הגדולה שהושגה בעשור האחרון בננוטכנולוגיה, הנדסת חומרים, ביולוגיה וכימיה, בשני המוסדות, תוך ניצול האמצעים, ברמה העולמית, שנמצאים במכון הלאומי ארגון. הכלים והתובנות החדשים מאפשרים גישה ברמה המולקולרית להתמודדות עם בעיה אנושית נצחית".

חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת שיקגו נפגשו בחודש אפריל 2013 בבאר שבע על מנת להתחיל בדיונים בין-תחומיים הנוגעים לפרויקטים בתחום המים, הן בהיבט הטכני והן בהיבט החברתי. הפעילויות המשותפות יכללו, בין היתר, ביקורים הדדיים של חברי סגל אקדמי, חוקרים וסטודנטים; פיתוח הצעות מחקר לעבודה משותפת; ויצירת טכנולוגיות מסחריות חדשניות ויוזמות עסקיות.

המכון הלאומי ארגון, התחייב למימון הפרויקט המשותף בעשרות מיליוני דולרים במהלך העשור הקרוב. מכון זה, מציב את ההנדסה המולקולרית של מקורות מים כאחד מחמישה נושאי מחקר שעולים, עם תוכניות להעסיק עד כשישה חוקרים המתמחים בתחום זה. חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, יהוו חלק משמעותי בקידום ויישום המטרות של המחקר המשותף.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן