מארי קירי – סיפורה של האשה היחידה שזכתה בשני פרסי נובל

קירי העלתה השערה שאם תערובת מפיקה קרינה גבוהה יותר מאשר האורניום המצוי בה, סימן שיש בה עוד יסוד או יסודות רדיואקטיביים וכך גילו היא ובעלה, פייר קירי את יסודות הרדיום והפולוניום

מארי קירי בתצלום משנת 1898. מתוך ויקיפדיה
מארי קירי בתצלום משנת 1898. מתוך ויקיפדיה

היום, 7 בנובמבר, יום הולדתה ה-144 של מארי קירי מגלת הרדיום, האישה שזכתה בשני פרסי נובל – בפיזיקה בשנת 1903 ובכימיה בשנת 1911.

בשנת 1903 היא חלקה את הפרס עם בעלה, פייר קירי ועם הנרי בקורל.

מארי קירי נולדה בפולין ב-7 בנובמבר 1867 בורשה שהיתה שייכת אז לאימפריה הרוסית  תחת השם מאריה סקלודובסקה, ונקראה בפי בני משפחתה וחבריה מניה ונפטרה בסבוי, צרפת ב-4 ביולי 1934. היא מתה ממחלת דם שנבעה מחשיפתה לכמויות גדולות של קרינה.

לקירי היו ארבעה אחים ואחיות. שני הוריה היו מורים. אביה היה פטריוט שלחם למען פולין חופשית, דבר שהקשה עליו לשמור על עבודתו. כאשר מארי היתה בת 11, מתה אחותה הגדולה מטיפוס ואמה משחפת.

היא סיימה את בית הספר התיכון בגיל 15 בציונים גבוהים. היא עבדה כמדריכה פרטית לילדים בפולין לפני שעברה לפריס בגיל 24 כדי ללמוד מתמטיקה ופיזיקה בסורבון. מטרתה היתה לקבל תעודת הוראה ולשוב לפולין.

ואולם לחיים היה כיוון אחר, ומארי פגשה מדען צרפתי בשם פייר קירי, באביב של שנת 1894. פייר היה ראש המעבדה בבית הספר לפיזיקה וכימיה תעשייתיים בפריס. היא נישאה לו ולשניים נולדו שתי בנות, אירן שנולדה ב-1897 ואיב ב-1904. מארי ופייר עבדו ביחד במעבדה, בעבודה שבעטיה זכו בשנת 1903 בפרס נובל לפיזיקה, דבר שהפך את קירי לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל.

פרס נובל בפיזיקה לשנת 1903 הוענק במחציתו להנרי באקורל על גילוי הרדיואקטיביות הספונטאנית. מארי ופייר קירי זכו במחצית השניה עבור מחקריהם בפרטי תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי באקורל.

מארי קירי חקרה את הקרינה הנובעת מרכיבים שכיום אנו מזהים כיסודות רדיואקטיביים לרבות אורניום, רדיום ותוריום, יסוד שקירי גילתה מאוחר יותר כי גם הוא רדיואקטיבי. היא גילתה כי ניתן למדוד בפועל את עוצמת הקרינה מאורניום; היא גילתה כי עוצמת הקרינה פרופורציונלית לכמות האורניום או התוריום בתרכובת – ולא חשוב איזו תרכובת.

היא גם גילתה כי היכולת לפלוט קרינה איננה תלויה בסידור האטומים במולקולה. לכן הסיקה כי הדבר חייב להיות תכונה פנימית של האטום עצמו, תגלית מהפכנית לשעתה.

כאשר הבינה כי כמה תרכובות המכילות אורניום או תוריום הקרינו בעוצמה חזקה יותר מהאורניום היא העלתה את ההשערה לפיה חייב להיות יסוד בלתי ידוע בתרכובת, שיש לו קרינה חזקה יותר מאשר אורניום ותוריום. עבודתה העלתה את הענין של בעלה שעזב את המחקרים שלו על גבישים והצטרף ל"עבודת הבלשות" ביחד עם רעיתו. ואכן מארי צדקה. בשנת 1898 השניים גילו שני יסודות נוספים המפיקים קרינה: רדיום (שנקרא על שם המילה הלטינית ל'קרן') ופולוניום (על שם מולדתה של מארי, פולין).

פרס הנובל השני הוענק לה בשנת 1911, הפעם בכימיה על תגליותיה ומחקריה של יסודות הרדיום והפולוניום. היא האישה היחידה עד כה שזכתה פעמיים בפרס נובל.

בתם של מארי ופייר, שנהרג בתאונה בשנת 1906, אירן ז'וליו-קירי זכתה בשנת 1935 בפרס נובל לכימיה וגם היא זכתה ביחד עם בעלה, פרדריק ז'וליו על סינתוז יסודות רדיואקטיביים חדשים.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. מאריי את מדהימה את ההשראה שלי בחייים- מ~ו~פ~ל~א~ה!!!!

  2. כל הכבוד לאישה המופלאה הזו!
    וכל הכבוד גם לך אבי, התעלם מהתגובות המתבכיינות.

  3. אתם סתם מדברים שטויות אם אתם רוצים לקטר לכו תעשו את זה במקום אחר

    אוהבים הדרדסים

  4. שתי פמיניסטיות בוכות וחורקות בשיניים…
    אל נא תעלבנה : אתן יותר יפות,יותר חכמות ויותר חדות עין לשטויות של הגברים הנחותים.
    אשרי שאתן קיימות,כי אילמלא כן אנא אנו,הגברים,היינו מגיעים ?
    יותר נמוך מים המלח,ואפילו שאינו פלא עולמי …
    שנאמר במחילה (על ידי) : " אני אישך ואת מלכתי,דמעותיך כאבני בליטראות בעצמותי".
    אנא,חידלי מבכי…

  5. למה אתם כותבים "בעלה"? היא ביקשה מכם להגדירו כך?
    אתם יודעים טוב מאוד שהמילה הזו פוגעת באחוז גדול מהאוכלוסיה ובאופן צורב וממית. מדוע אתם ממשיכים להשתמש בה? ומדוע אתם מתרגמים כך משפות אחרות? ברוב השפות זה "האיש שלה" ולא "בעלה". אז תמחקו בבקשה את המילה מהלקסיקון. מה כבר מבקשים מכם? כולה למחוק מילה אחת מהשפה העברית. זה יותר מדי מכדי שתוכלו לעמוד בו? מגיעים להישגים גדולים במדע ולא יכולים להשתחרר ממילה אחת פוגענית, רומסת, משפילה ומנחיתה? מדוע?
    יש הרבה מאוד תחליפים.

  6. וזה בדיוק מה שמבדיל אותך- המתקטנן על טעויות זוטות, מאותה אישה מדהימה ששניתה את תפיסת המחקר עד אותו זמן.
    חבל שזה כל מה שיש לך להגיב על הכתבה המלמדת הזו.

    תודה על כתבה מעניינת וסיפור של אשה מרתקת שבגיל 36 קיבלה פרס נובל בפעם הראשונה, תוך כדי טיפול בילדה בת 6 ובהריון עם בת נוספת..
    כל הכבוד לה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן