יו”ר מקורות לשעבר בוקי אורן: העולם יצטרך למצוא מקורות זולים להוספת עוד 50% לתצרוכת המים העולמית בתוך 20 שנה

אורן אמר את הדברים עם פתיחת אירוע WaterHackathon במסגרתו נפגשים כ-100 מהנדסים ומפתחי תוכנה באוניברסיטת תל אביב כדי לפתור את בעיות המים של ישראל. אירוע ה-WaterHackathon מתקיים לראשונה בישראל ובו-זמנית במדינות נוספות בעולם, בחסות הבנק עולמי, במשך שלושה ימים

אתמול, ה-23 באוקטובר, נפתח באוניברסיטת תל אביב,אירוע ה- WaterHackathon. האירוע, בחסות הבנק העולמי, משרד התמ”ת ו-StarTau, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, מיסודה של אגודת הסטודנטים. האירוע מתקיים לראשונה בישראל ויימשך שלושה ימים. בפרויקט משתתפים כמאה אנשי תוכנה, מהנדסים ומומחיGIS על מציאת פתרונות טכנולוגיים לבעיות שונות בתחום המים. הקבוצות שיגיעו למקומות הראשונים יזכו בפרסים, לחשיפה בינלאומית, הזדמנות ומשאבים לממש את המיזם, ותעודת הוקרה מהבנק העולמי. ועדת השיפוט תורכב מנציגי הבנק העולמי, ממשלת ישראל, התעשייה הישראלית ורשות המים.
בכנס הפתיחה שהתקיים אתמול (א’) בבוקר השתתף בוקי אורן, לשעבר סמנכ”ל נטפים ויו”ר מקורות, אשר הקים ביחד עם המינהל לסחר חוץ בראשות בועז הירש את התוכנית הלאומית לטכנולוגיות מים NEWTECH. אורן יהיה מבכירי צוות השופטים שיבחרו את המיזם הזוכה.
“למה מים אמורים לעניין כל אחד מאיתנו? התשובה פשוטה – לי לא ברור להיכן כל השווקים האחרים הולכים, ברור שהביקוש למים עולה ב-2% לשנה כי יש יותר תושבים והם צריכים יותר מים. 2% לשנה זה לא נשמע הרבה אבל עם ריבית דריבית זה אומר שתוך 20 שנה צריך להוסיף לעולם 50% נוספים על המים שהאנושות צורכת כיום. במיוחד אי אפשר להסתמך על מי גשמים בגלל ההתחממות הגלובלית. לכן צריך להתייחס למים בדרך אחרת – סיוע טכנולוגי. מדברים על שוק שמתקרב לטריליון דולר לשנה. בשוק הזה גם המחירים יעלו וגם הביקושים יעלו.

הביקוש למים עומד היום על 4,500 מיליארד קו”ב מים בשנה, ישראל צורכת מתוך שיעורזה כ-2 מיליארד קוב – 0.04% מצריכת המים בעולם. אבל עוד 50% משמעותם עוד 2,400 מיליארד קו”ב. אם נשתמש ב התפלה שעלותה חצי דולר לקו”ב – יידרשו 1.2 טריליון דולר לשנה כדי להתפיל את המים הללו. מדובר בסכום עתק ולכן יש צורך להוריד עלויות ולמחזר מים כדי למנוע את המשבר. את זה ניתן להשיג אך ורק באמצעות טכנולוגיה.”

“עכשיו השאלה איזה טכנולוגיה. נותן החסות העיקרי שלנו הוא יבמ. יש את התפיסה הישנה שאומרת נגמרו לנו המים בבאר המקומית, התחילו להעביר מים ממקום למקום, ואז ראינו שמפלס הכנרת ירד. אנחנו עושים שטויות מוקדם יותר מאשר אחרים. כולכם מכירים את האקוודוק בקיסריה, זה אומר שהקונספט של המים לא התשנה ב-3,000 השנים האחרונות. כשאנחנו מתקרבים ל-10 מיליארד תושבים. ביבמ מבינים שאם לא נתחיל להכניס המון שכל והמון טכנולוגיות של ידע לניהול תשתיות המים לא נצליח לעמוד במשימה. אם אתם (המשתתפים) לא תביאו את השכל ימשיכו להשתמש באותה קונספציה של קיסריה. עכשיו החוכמה הגדולה היא איך מנהלים חכם יותר את תשתיות המים, איך יודעים לשלוט על האנרגיה, על איכויות המים, איך יכולים להעביר את המידע ממקום למקום.”

“אין לנו זמן להמציא את הגלגל מחדש. תחשבו על מה שאתם יודעים בעולמות שלכם ומיישמים בעולם שצמא לרעיונות טכנולוגיים.”

הבנק העולמי מקצה כל שנה כ-4 מיליארד דולר בפרויקטי מים ומשפיע עם זה על כ-30 מיליון תושבים אבל האחראית על התחום ג’וליה בקינג, טוענת שהיא שמה 4 מיליארד דולר בשנה בטכנולוגיה של המאה ה-19. היא מאמינה שבאמצעות פתרונות טכנולוגיים ניתן עם אותם 4 מיליארד דולר, להגיע ל-60 מיליון תושבים וחלק גדול ממה שעובדים שם בתמיכת הנציגות שלנו בוושינגטון זה איך מעבירים ידע מעולם מפותח לעולם מתפתח. אין זמן.”
דוגמה לכך שניתן לסגור את הפער דווקא בעולם המתפתח ניתן לראות בכך שהפריצה של הטלפונים בעולם הסלולארים בעולם המתפתח היתה הרבה יותר מהירה מהעולם המפותח בגלל שלא היתה תשתית קוית. אם אנחנו מקטרים פה על תשתיות המים בארץ, יש לנו מים 24 שעות ביממה , 7 ימים בשבוע אין דבר כזה בעוד מקומות. בעוד שבישראל רק צריך לייעל, במדינות המתפתחות אין לנו זמן לייצר את התשתיות ואחרי זה רק לייעל אותם. אם תבואו עם פתרונות מעולמות שלא קשורים למים ואל תחשבו קונבנציונליים, איך אתם יודעים שאנשים לא מתים ממים מזוהמים, איך מעבירים את הידע בין טיפול בשלולית ברואנדה לשלולית בהודו.”
“יבמ כחברה שיש לה משימה קטנה – למכור 2 מיארד דולר בשבוע הגדירה את מנועי הצמיחה שלהם בתחום העיר החכמה. הם משקיעים המון מאמצים לחפש את השכל שלכם. ”
עוד הבטיח אורן כיו”ר כנס WATECH המתכנס בגני התערוכה בעוד כשלושה שבועות לספק נטוורקינג לקבוצות הזוכות.

אירוע ההאקתון מתרחש במקביל במספר מוקדים נוספים ברחבי העולם, כגון; הודו, ארה”ב, פרו, מצרים, אוגנדה, קניה, אנגליה, קנדה וניגריה. בכל מדינה מופו הבעיות עליהן ינסו לתת מענה בפרויקט.

צוות המשתתפים העולמי והישראלי ינסה להעניק מענה לבעיות המים איש איש בארצו. כיום חיים כ- 2.6 מיליארד איש ללא תנאי תברואה הולמים, וכמיליארד בני אדם חיים ללא גישה למים ראויים לשתייה. מחלות הקשורות למים שאינם ראויים לשתייה ולהיעדר תנאי תברואה הולמים מהוות כיום את אחד האתגרים הגדולים בתחום בריאות הציבור העולמי. מחקרי בריאות הראו כי 80% מכלל המחלות בעולם קשורות למים.

StarTau, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל-אביב הינו מרכז יזמות בינלאומי ייחודי אשר הוקם בשנת 2009 ביוזמת קבוצת סטודנטים ובוגרים, ובתמיכת סגן הנשיא למחקר ופיתוח ואגודת הסטודנטים. המרכז הוקם למטרות ייעוץ, הכוונה וקידום יוזמות בקרב סטודנטים ובוגרים של אוניברסיטת תל אביב ומוסדות נוספים להשכלה גבוהה. המרכז פועל לספק את כלל השירותים עבור קהיליית היזמים בישראל ומחוצה לה, עורך מגוון קורסים והכשרות, מטפח ומקדם מיזמים בעלי פוטנציאל ומעודד רעיונות ופיתוחים חדשים וכן שיתופי פעולה עסקיים עם חברות מובילות במשק, אנשי עסקים וגורמים ממשלתיים.