סיקור מקיף

ניתוח המחקרים שעליהם מתבססת חברת ביוגארד X, יצרנית הצמיד שלטענתה מגן מפני קרינה

ארז גרטי, סטודנט לדוקטורט במחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע ועורך באתר דוידסון אונליין  מנתח את המחקרים המופיעים באתר החברה ומצביע על בעיות מתודולוגיות. פרופ’ משה עירון מגיב: “לכל אורך תהליכי הפרסום והשיווק הדגשתי שמדובר בטכנולוגיה מתחום הרפואה המשלימה ומעולם לא טענו אחרת.”

אתמול הודיע משרד הבריאות כי אין לייחס לצמיד Bioguard X סגולות רפואיות כלשהן.

מתוך סרטון הפרסומת של חברת ביוגארד X ביוטיוב
מתוך סרטון הפרסומת של חברת ביוגארד X ביוטיוב

מחקר מס’ 1:

החברה טוענת כי המוצר מפחית נזק הנגרם מתוצאה סלולרית. לצערי, הם בחרו לא לגבות את הטיעון בקישור לפרסום מדעי, אבל אשתדל להתמודד עם הטיעון הזה בכל זאת. “המחקר הראה כי הפורמולה מעכבת את השפעותיה השליליות של הקרינה האלקטרומגנטית על תאי האדם” אילו השפעות שליליות? כיצד הוא מעכב? משפט סתום. “בנוסף המחקר הראה כי הפורמולה צמצמה ומנעה את זרחון היתר של החלבון בתאים, תופעה שלילית העשויה לגרום להתפתחות תאים סרטניים” אוקי, אז אנחנו מבינים שקרינה אלקטרומגנטית גורמת לזרחון יתר של חלבון מסוים, ושהחומר גורם עיכוב זרחון היתר. אני מכיר לא מעט רעלים קטלניים שעושים את אותו הדבר.

מחקר מס 2:
החברה טוענת כי החומר הפעיל הביא לעיכוב משמעותי בהתפתחות מספר סוגי תאי סרטן. הם נתנו קישור למאמר בו הם לקחו מספר תרביות של תאים סרטניים ובדקו את השפעת נוסחת הפלא על גידולם, וגילו כי הנוסחא עיכבה את גידול התאים. רק משהו אחד קטן חסר לי כאן… ביקורת. האם אותה נוסחת פלא מעכבת גם גידול של תאים בריאים? אם כן, פירוש הדבר שאנחנו שופכים את המים עם התינוק. מעכבים את גידול התאים הסרטניים והבריאים כאחד.

בואו נניח לרגע שזה בסדר, החומר הזה משפיע על תרביות תאים, כלומר תאים ש”לא ראו גוף” כבר דורות רבים. לרוב משתמשים בתאים כאלו במעבדה כמודל למערכות שונות, אבל זה ממש לא מספיק בשביל לאמת חומר טיפולי כלשהו. החברה גם מציינת כי אחת מהתרביות מהווה מודל לסרטן הכליות (293HEK) מה שהם לא מציינים הוא שאותה תרבית כלל אינה סרטנית אלא תאי גזע עובריים של כליות.

מחקר מס’ 3:
החברה טוענת כי החומר הפעיל מביא להאצה משמעותית בפעילות הורמון הגדילה . EGF. הם מציגים ניסוי שמודד זרחון של חלבון בשם ERK, והינו שחקן מפתח בתהליכים תוך תאיים רבים ובינהם גדילה ושרידות. הם בדקו את השפעת הנוסחה על זרחון החלבון בתאים כאשר הוא מוסף ישירות וכאשר הוא מונח בתוך אריזת סיליקון סביב הצלחות עם התאים (אגב, אותה ביקורת נעשתה גם בניסוי הקודם). סריקת תוצאות הניסוי מאוד מטושטשות, ודבר חשוב שבולט בהדרו הוא ביקורת חיובית. מנין לנו שלא היתה בעייה בניסוי ובגלל זה לא היתה עלייה בפעילות? בכל ניסוי מדעי חייבים ביקורת חיובית – דוגמא אחת שבה התוצאה תמיד חיובית, על מנת להראות שהמערכת הניסיונית עובדת כראוי.

עם זאת, בואו נניח שהכל נעשה כמו שצריך ושהתוצאות אמינות. החברה טוענת שנעשה שימוש בתמצית צמחית. האם מדובר בחומר מנוקה? או בתמצית גולמית המכילה גם כלורופיל ועוד כל מני פיגמנטים בעלי פוטנציאל לסנן קרינה? ומה לגבי ביקורת על הסיליקון? למשל צינורות סיליקון ריקים או עם תמצית החומר לאחר שעבר הרתחה?

בואו נניח לרגע שהחומר אכן מגן מפני קרינה כפי שהמחברים טוענים, הדבר נבדק על תאים בתרבית. מה לגבי מערכת פיסיולוגית שלמה כמו חיית מעבדה? זה לא ניסוי מאוד מסובך ובשביל מוצר כל כך יומרני זהו ניסוי הכרחי. ואם כבר בהורמון הגדילה – EGF עסקינן, סוגים מסוימים של סרטן מפגינים פעילות יתר של תהליכי גדילה המתווכים בידי EGF, כך שמניסוי מולקולרי מוגבל על תרבית תאים קשה להשליך על השפעות על מערכת חיה.

מחקר מס’ 4:
החברה טוענת כי החומר הפעיל מביא לשיפור בתנועתיות של תאי זרע פגומים. בבדיק השהם מציגים, הם עשו ניסוי בו חשפו דוגמת תאי זרע אנושית (לא ברור מה תאי זרע היו בדוגמית) לנוסחת הפלא וראו שיפור בתנועתיות שלהם. מטרת הניסוי הייתה לוודא שהחומר לא טוקסי, ולמרבה הפתעת החוקרים חל שיפור של פי 1.94 (בואו נדייק במספרים) בתנועתיות. אבל חסר לי פה משהו וזה סטטיסטיקה. כמה דוגמאות נבדקו? מה השונות בדוגמא? האם זה עומד במבחן סטטיסטי? בגלל שבביולוגיה עסקינן, אנחנו חייבים לבצע מספר חזרות בלתי תלויות על מנת לוודא שלא מדובר בשגיאה סטטיסטית (דבר שקורה המון), להציג את סטיית התקן ולהראות שזה עומד במבחן סטטיסטי. אגב, מעניין לדעת האם השיפור חוזר על עצמו גם כשהתאים מוקפים בסיליקון, ועד כמה נוסחת הפלא מגנה על תאי זרע מקרינה. על מנת להראות שהמוצר לא רעיל חובה לעשות ניסויים בבע”ח. אני יודע שזה לא יפה ולא פופולארי, אבל אלו דרישות הכרחיות. מה קורה אם הצמיד נקרע והחומר בא במגע עם העור? מה קורה אם הילד שקיבל צמיד מיוחד לילדים נושך אותו ובולע חלק מהחומר? כל חומר שנעשה בו שימוש חייב לעבור ניסוי על בע”ח, והיות ומדובר בחומר חדש, על אחת כמה וכמה.

באתר הם מציינים שהם מתכננים פיתוחים לשיפור תנועת הזרע המבוססים על החומר הזה האם נראה בקרוב צמידים לשיפור האון?

מחקר מס’ 5:
החברה טוענת כי החומר הפעיל הביא לירידה בפעילות האנזים P53. גם בניסוי זה בדומה לניסויים הקודמים נעשה שימוש בתרבית תאים, נבדקה השפעת קרינה על פעילות פקטור השעתוק P53, בנוכחות נוסחת הפלא עם ובלי סיליקון. אני חוזר ואומר, תרבית רקמה זה עדיין לא מספיק.

http://www.youtube.com/watch?v=Zal_tt0Esj4

סרטון הפרסומת של ביוגארד X

מחקר מס’ 6:
בסרטון הפרסומת שלהם מוצג אדם הנבדק ע”י מכשיר BIMאשר בודק מוליכות חשמלית בעור. לא ברור לי איך תוצאה כלשהי שמתקבלת מהמכשיר הזה מעידה משהו על נזקי קרינה אלקטרומגנטית, אבל בואו נזרום עם זה. בסרטון הבודק מודד את המוליכות בידו של הנבדק עם ובלי טלפון עם ובלי צמיד. השינויים הם מיידיים, אבל שימו לב שכל הבדיקות הן באותה היד. גם הטלפון, גם המדידה וגם הצמיד. רק לי זה נראה חשוד? ומה יקרה אם ישימו את הצמיד ביד השניה? הרי הצמיד מתיימר להגן על כל הגוף ולא רק על כף היד.

דבר נוסף שתמוה בעיני הוא מיידיות האפקט. החברה טוענת כי החומר הפעיל משפיע על הולכת סיגנל תוך תאית (signal transduction). ראינו את זה בארבעת המחקרים שהם ערכו. בואו נניח שזו אכן נוסחת פלא שמסוגל להשפיע על הולכת הסיגנל דרך הצמיד (מה שלעניות דעתי הזוי לחלוטין אבל לא אתווכח עם אמינות המחקרים שלהם), המהירות שבה מושפעת המוליכות החשמלית מחשידה מאוד. הם מציגים אפקט על פני טווח של דקות עד שעות על תאים בחשיפה ישירה, ובניסוי על האדם חובש הצמיד התגובה היא בתוך שניות. מדוע הפער הזה? כיצד תהליך שמתרחש על פני דקות בתאים, מתרחש בשניות ללא מגע ישיר בבני אדם? מדוע הם לא פרסמו את תוצאות הניסוי המאוד פשוט הזה במאמר כמו הניסויים הקודמים? כאשר עושים ניסוי בבני אדם מקובל לערוך ביקורת באמצעות פלאסבו, כלומר מוצר שניראה כמו המוצר המקורי, רק שהוא לא מכיל את החומר הפעיל, וללא ידיעת הנבדק – צמיד ריק. החברה לא מציגה ניסוי פלאסבו, לא בסרטון ולא באף אחד מהמחקרים (בניסויים המולקולרים לא מוצגות תוצאות עם הסיליקון בלבד או עם החומר לאחר הרתחה).

מחקר מס’ 7:
בכתבה שהופיעה ב-ynet נטען כי נעשה ניסוי קליני על 35 אנשים שלבשו את הצמיד במשך חודשיים ואצל 85% מהם עלו רמות האנטיאוקסידנטים. לא הייתי מתנגד לראות את תוצאות המחקר, ואת האופן שבו בוצע (ובמיוחד כיצד נמדדו רמות האנטיאוקסידנטים) היות והם לא מופיעים אצלם באתר. לאופן בו בוצע הניסוי יש השלכות משמעותיות על תוצאותיו, מה גם שהיות ומדובר בניסוי יחסית פשוט, למה לעצור ב-35? אפשר 100 או 1000 ובכך לבסס היטב את הסטטיסטיקה. החברה טוענת כי ניסוי קליני מסודר עולה מיליון דולר, ואני שואל האם זה רציני לשחרר מוצר לשוק בטרם נבדק בצורה יסודית?

 

תגובתו של פרופ’ משה עירון
“לאחר ותק של 30 שנות עבודה כרופא פנימאי, כולל בבתי חולים ולאחר יותר מעשור בטיפול ברפואה משלימה אינני מקבל את טענותיו של החוקר. אני מזמין אותו להתדיינות מקצועית אחד על אחד.”

“מניסיון רב שלי עם הפורמולה SR-18 ,שנבדקה מעבדתית ויותר מכך יושמה בטיפול על פציינטים, אני מאמין ביתרונות של הפורמולה, המהווה טכנולוגיה טיפולית מתחום הרפואה המשלימה. לכל אורך תהליכי הפרסום והשיווק הדגשתי שמדובר בטכנולוגיה מתחום הרפואה המשלימה ומעולם לא טענו אחרת.”

18 תגובות

  1. מדהים שהבחור כותב על תאי HELA שלא ראו גוף שנים.
    זה נכון, אז מדוע לכאורה גם במכון ויצמן משתמשים בתאים מסוג HELA למחקר סרטני?
    מדוע במקומות אחרים בעולם משתמשים בתאים אלו ?
    אנשים פה מגיבים, כולם נגד, אבל מעניין, אף אחד לא ראה את המחקרים בתחום המוצר.
    לא מעט מחקרים כן נעשו גם בבר אילן וגם במקומות בלתי תלויים והתגובה של הגוף למוצר התגלתה כתגובה אמיתית ומחזקת את מערכת החיסון.
    זה שאתם לא חושבים שקרינת EMF מזיקה, ולכן תכתבו הכל נגד מוצרים שעוזרים נגד קרינה מסוג זה, זה מובן, אבל מדוע ללכלך על מוצר שאין לכם מושג אמיתי מה ואיך הוא עובד?

  2. יפה אמרת. אבל בנוסף לכך- למה שנרצה להעלות את פעילות ה-EGF בתא בכלל, העלאת רמות הורמוני גדילה זה אופייני לתאים סרטניים.. ו-p53 זה tumor repressor gene חשוב מאוד לתיקון נזקי DNA, למה שנרצה להוריד את פעילותו? כל ה”מחקר” שלהם זה הפוך על הפוך…

  3. אם הצמיד ממזער השפעות קרינה אל”מ אז הוא גם מסנן קרני אור כיוון שאלו גם כן גלים אל”מ? זה יכול להיות מסוכן, מחסור בויטמין D

  4. עוד דבר ששמתי לב לגבי ה”הוכחות”
    בדיקה מהירה ברשת מראה שהמעבדות בהן נערכו הבדיקות החלקיות והלא נהירות הללו, אינו קיימות באמת, הבדיקה היחידה שתועד שערכו קשורה לצמיד הפלא או ששמו של ד”ר עירון מופיע באתרן

  5. פרופ’ עירון,
    תתכבד ותאיר את עיננו. אנו נשמח להיות עדים להתדיינות מקצועית שכזו בינכם, מעל דפי האתר, לרווחת כולם. אולי ישנם ביננו כאלו שאף יוכלו לתרום משהו לדיון שכזה. מדוע ”אחד על אחד”?

  6. ארז, אם תקרא היטב את דברי לא טענתי דבר נגד פרופ’ עירון ושלא כנגד יכולותיו כמרפא. המוצר אותו החברה משווקת עטוף במעטפת מדעית, אולם המדע בו הם משתמשים אינו עומד באמות המידה של מחקר מדעי. חסרות המון ביקורות, אין מספיק סטטיסטיקה, והכי גרוע אין ניסוי מבוקר על בני אדם או לצורך העניין על כל בע”ח אחר. ולמכור מוצר, במיוחד במחירים כאלו, ולהבטיח הבטחות שאין להם גיבוי מדעי הולם זה בעייתי.

  7. אהבתי את כל המקטרגים, החוקרים למיניהם והספקנים.
    אף לא אחד מהם טרח לדבר אם ולו מטופל אחד של פרופ׳ משה עירון.
    אותם חוקרים ומקצוענים לעילא הם אלה שמעודדים טיפול בהקרנות וכימותרפיה אשר נכון להיום ועד שיאושרו בכל הרמות טיפולים ממוקדים, הורסים כל חלקה טובה שעדיין מצויה אצל החולה. חברות התרופות בעידוד מרבית הרופאים יוצרות מצב הממשיך לזלזל בחשיבות השיטות מהמזרח כשיטות משלימות ואלטרנטיביות שעובדות בבתי חולים שונים ברחבי העולם. אין ספק שמקרי טראומה מקומם ברפואה הקונוונציונלית, אך רק אידיוט לא יעשה לשיפור מערכותיו באמצעים אלטרנטיביים.
    אני לא שותף לעסקיו של הפרופ׳ ומאחל לו רק הצלחה ומוקיר תודה על התעוזה.
    אני כן מטופל שלו בנושאי גב (דיקור), ובנושא אנטי אייג׳ינג (תוספים מן הרפואה הסינית) ואני מלא הערכה לתוצאות. אני מכיר מטופלים אחרים שלו מתחום הסוכרת שבסיועו עשו נפלאות למצבם (תזונה ותוספים) ורואה רבים אחרים שרואים תוצאות, אז להתקא בהווה ולהמתין לרשויות התלויות בחברות הפרמה

  8. פתי

    אני מכנה את אותה תכונה שקיימת אצל בערך 9 מיליארד בני אדם אפקט האמונה, משהו ששרד מחיי העדר.

    לעניינינו קח אלפי אלפי מוצרים המפורסמים בגלויי ע”י היצרנים בתחום העור, השיניים, האנרגיה, החשיבה, ,הזקנה , המין , ולזה תוסיף את מיני התרופות חוץ רפואיות יחד עם נביאים קוראי קלפים ועוד ועוד,

    ותגלה שלמעשה רוב רובה של האוכלוסייה בעולם חיי רוב הזמן באשליה , ואנחנו לא פחות מהם, בזה שאנחנו חושבים, שניתן לצאת ממנה. מזו הצרובה בנו.

    וזה מפני שהחושים הרגשות הם שקובעים ומחליטים, לא איזה ניתוח אנליטי ומחשבה גאונית. אחרי שהם קובעים, אנחנו משתדלים בטעות כמובן, לשייך את ההחלטה לאיזה משהו , דמיוני שנקרא הגיון.

  9. לק. בכל זאת יש הבדל אחד בין שני המוצרים של החברה שהבאת בדוגמה, אנרגיה שלילית לא קיימת בעוד אנרגיה אלקטרומגנטית כן קיימת, וזאת מבלי להתייחס לשאלה האם המוצר ממלא את תפקידו או לא.

  10. הנה עוד הזויים

    http://113992.livecity.com/
    http://www.circleenergy.co.il/viewArticle.php?ID=59

    וכמובן תליוני ההגנה של פרוטקטור מלפני שנה

    מתי יקום העורך דין האמיץ מגובה במדענים אמתיים שיפסיקו את הבערות. ולו מתוך טעמים אידאולוגיים כי יש לסיים אחת ולתמיד את חשכת ימי הביניים שכידוע יכולה להביא לשואה שנייה בסופו של יום.

  11. יצא לראות מתחום התעשיה כל מיני פתרונות של מערכות
    מגיעה חברה עם מאנשים רצינים אפילו ישרים שבאמת מאמינים במוצר שלהם המוצר נראה כמו
    משהו שיצא מקטלוג מדע בדיוני מצגות מדהימות
    הסברים מדעים מרשימים אבל רק בניתוח עמוק יהיה ניתן לראות את הבעיתיות בהקשר המדעי למוצר עצמו
    בפועל הכל נראה מדהים מבריק נוצץ אפילו מופיע כבר בקטלוגים בין לאומים
    אבל שזה מגיע לשטח לבדיקה העסק פשוט לא עובד
    ואז מגיע שלב התירוצים אולי לא התקנתם נכון אולי המדיה שאתם משתמשים לא מתאימה
    בסוף גם החברה המבריקה נעלמת ממסך הרדאר כי היא לא מצליחה למכור

    אבל עם בני אדם באופן כללי יש משהו אחר והוא שחלק גדול מאיתנו אין לו חשיבה ספקנית לוגית
    ולפעמים יש בזה יתרון כי זה מונע מכולנו לחשוב באותו כיוון אם כבר נפלה טעות בחשיבה הלוגית
    או שאין לחשיבה הלוגית יכולת להשיג את כמות המשתנים האדירה לנתוח של מוצר מסוים
    זה יכול להיות גם תהלי מדיני והתוצאות שלו או מניות למשל, אבל בגדול החשיבה הלוגית הספקנית נותנת לנו יותר כלים לניתוח מצבים שונים שנקרים לפנינו, לעומת זאת
    אצל אלו שפועלים מתוך הרגש במיוחד שזה בא מ wishful thinking חשיבה מאד נפוצה בעולם
    ובמזה”ת בפרט אנו מקבלים כר פורה לחברות שמוכרות כל מיני מוצרי בריאות לאדם
    שכל קשר בינהם ובריאות הוא מקרי לחלוטין מה שמדהים בכל הסיפור הזה שגם אנשים שבעבודתם
    הם לוגים וספקנים פתאום בחייהם הפרטים הם מסתובבים עם כל מיני חוטים טבעות צמידים
    ושאר מוצרי הוודו שבשלב ההוכחות עבורם הוא הזוי ומסתתרת תחת הרפואה האלטרנטיבית

  12. אין ספק שהצמיד עוזר מאד לחשבון הבנק של היצרן ,המשווק, והמחזיק בפטנט, ספק אם זה עוזר לצרכן, אבל הפראיירים לא פסו מהעולם והרבה שרלטנים יתפרנסו הייטב מהצמיד.

  13. חבל על הכסף. נשמע כמו רפואת אליל , התימוכין הכאילו מדעיים לא רציניים, למעשה הם קרובים יותר להונאה מאשר להוכחה. אם מישהו נהנה משקט נפשי, יתכן שהצמיד יוסיף לו שקט נפשי זו התועלת היחידה שנראית לי מענידת צמיד.

    אגב, צמידי פלא זה לא חידוש. כבר עשרות שנים מוכרים צמידי פלא שמעניקים “הגנה” מפני כל מיני מיפגעים. מה שמשתנה בענייני הצמידים הן רק התיאוריות ההזויות שמסבירות כיצד צמידי הפלא מגינים על הגוף והנפש.

  14. לאורן- לא, רפואה משלימה זה שם קוד לתרופה שלא צריכה להסתמך על המתודה המדעית (כן, זהו אכן כשל לוגי, לטעון שיש מחקרים ואח”כ כשטוענים שהם לא נערכו כראוי, שהם ממילא לא חשובים). זהו ניסיון להגיד שהכללים שחלים על טיפולים רפואיים נסמכי ראיות אינם חלים (ואינם אמורים לחול, לשיטתם) על הרפואה המשלימה…

  15. אני מלא הערכה לארז גרטי על הניתוח המעמיק של הטענות הנמצאות באתר החברה. עם זאת, אני חייב להודות שאני מתקשה לראות, מבחינה לוגית-מדעית, את הטעם להמשיך מעבר לסעיף 1. כל עוד מטרת המחקרים או הצמיד לא הוגדרה היטב, לא ברור מה צריך לחקור ולמה.
    איני מבין גם את טענתו של הממציא שמדובר ‘רק’ ברפואה משלימה. מה זה בעצם אומר? הועלו כמה טענות ביולוגיות-רפואיות מאוד ספציפיות. או שהן נכונות או שלא. האם ‘רפואה משלימה’ זה שם קוד לתרופת קסם שפותרת הכל?

  16. רוח הכתבה -אתמול הודיע משרד הבריאות כי אין לייחס לצמיד Bioguard X סגולות רפואיות כלשהן.

    סעיף ראשון – נראה כנוגד לרוח הכתבה, “המחקר הראה כי הפורמולה צמצמה ומנעה את זרחון היתר של החלבון בתאים, תופעה שלילית העשויה לגרום להתפתחות תאים סרטניים”, “קרינה אלקטרומגנטית גורמת לזרחון יתר של חלבון”,

    סעיף שני – אינו מבטל את דברי היצרן , אלא רק טוען שהעובדות שעליהם הוא מבסס את טענתו אינן מספקות מכיוון שבמחקר של היצרן ישנן נקודות השנויות במחלוקת.”אבל זה ממש לא מספיק בשביל לאמת חומר טיפולי כלשהו”.
    סעיף שלוש – דומה לסעיף השני בגישה ובדרך הלא ברורה הלא חדה. חוסר קביעה

    בקיצור עדיף להימנע מלהגיב בצורה כל כך הססנית כל כך לא משכנעת , וזאת מאדם שאינו יודע ואינו
    מכיר לא את המוצר לא את היצרן ולא את הפרסומת..

  17. כשהפרופסור הנכבד אומר שמדובר בטכנולוגיה מתחום הרפואה המשלימה למה הוא מתכוון?
    האם הוא מתכוון שהיא אינה צריכה לעמוד בפני ניסויים מדעיים?
    האם הוא משתמש בטיעון הידוע (והשקרי לטעמי) שלמדע אין כלים לבחון את אותם התיאוריות האלטרנטיביות?
    אם כן, למה להעמיד פנים ולהסתתר מאחורי אצטלה “מדעית”?
    האם יש פה במקרה ניסיון לאחוז במקל בשני קצותיו?
    כלומר מצד אחד להסתמך על יוקרתו ה”מדעית” של הפרופסור כרופא פנימאי והצגת תימוכין “מדעיים” ויחד עם זאת כשתוקפם של הניסויים מותקף, להתנער ולהגיד זה אלטרנטיבי זה בכלל לא צריך ניסוי…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.