איך מסווים הרס סביבתי כפיתוח או איך מציגים הרס יערות כמיזמי פיתוח לטובת התושבים?
ברוס וורובל הוא אדם “שליבו במקום הנכון”, שכן ברוס הוא יזם בעסקי החקלאות שמתכנן לפתור את בעיות הרעב של תושבי העולם בכלל ותושבי היבשת האפריקאית בפרט, זאת ע”י שיתוף תושבים במיזמים ברי-קיימא.
ברוס הוא “קצין המבצעים” של Herakles Farms, חברה בעלת ידידים עשירים מאוד. ברוס אוהב את אפריקה ולכן הוא וידידיו נפגשים (במגרשי גולף) ומהרהרים (בין היתר) איך הם יכולים להביא קץ לרעב, לשם כך גם הקימו עמותה (שלא למטרות רווח) בשם “הכל למען אפריקה”, All for Africa. כמובן שברוס וידידיו אינם מצהירים כי הם עוסקים בחקלאות כדי להרוויח כסף, במקום זאת הם מנסים להראות כי הם “מתמסרים למען מטרה אנושית נעלה”.
אלא שמה שברוס אומר אינו מה שברוס עושה (“בין אמר לעשה ת”ק פרסה). ברוס רוצה לגדל מטע דקלי-שמן, מטע ששיטחו יהיה כ-750 קמ”ר ושישתרע בשטחים שמשיקים לשמורות טבע בהן מגוון ביולוגי מהעשירים בעולם (דרום-מערב קמרון).
אם ברוס יצליח בשאיפותיו, יהיה זה מטע דקל-השמן הגדול באפריקה. מימוש המיזם יגרום ל”הזזת” ישובים לפגיעה באנשים ולחורבן סביבתי. דו”ח משותף מ”מכון אוקלנד” ו”גרין פיס” מגלים את האיום האמיתי של היוזמה להקמת מטע דקלי-שמן בשטחים שיוחכרו לחברה ל-99 שנים.
התאבון העולמי לשמן דקלים אינו מראה נסיגה וכדי לספק את הדרישה הופכת אפריקה למטרה עבור משקיעים. מחקרים של “גרין פיס” מראים את היקף ההשקעות ואת הסכנה שמטעי הענק יהוו עבור הסביבה בה הם ניטעים, סכנה שיש למנוע.
הדיונים בין חברות, יזמים וממשלות מתנהלים בערפל שאינו מאפשר שקיפות, שכן חכירת שטחי ענק ע”י חברות מסחריות מהווה חלק משוד האדמות שמתרחש באפריקה, המקרה של ברוס ו”ידידיו” מהווה דוגמא טיפוסית לתהליך. תהליך שחוקיותו בספק.
החוקיות של החברות (וחברות הבת) שחותמות על ההסכמים עומדת למבחן כאשר תושבים מפונים מאדמותיהם ומאבדים את מטה לחמם. חוקרי “גרין פיס” בשטח (בקמרון) מגלים כי ברוס וידידיו ממשיכים לפתח את המטע למרות תביעות של מקומיים שעומדות בבתי משפט. ברוס טוען כי “המיזם יתמרץ את הכלכלה המקומית, וייצר מקומות עבודה”. “הכנסות מהמטע ישמשו למימון פיתוח”, אלא שעד כה אין פירוט איך וכמה מקומות עבודה יהיו.
“השקט הרועש ביותר” הוא סביב העובדה כי המיזם יגרום להרס היער הטבעי ולפגיעה אנושה בסביבה טבעית עשירה ומגוונת, אילו היתה הפגיעה למען ייצור מזון ניתן היה לומר כי זו “חצי-צרה”. אבל הרס ופגיעה למען ייצור דלק?! יש לומר ביושר ובפשטות כי המיזם של Herakles Farms הוא המיזם הלא נכון, במקום הלא נכון. יש לעצור את ברוס ואת “ידידיו” עכשיו.
מה שהביא אותי לספר את הסיפור האפריקאי הוא הצורך והחשיבות לשקול כל מיזם פיתוח על כל צדדיו ועל ההשלכות העתידיות. צורך זה לא תמיד מתממש, שכן זה מכבר ראיתי איך יזמים ישראלים מפתחים רפתות ענק בהודו. עבור הודים רבים הפרות כמו בעלי-חיים רבים אחרים קדושים ולכן הצמחונות היא דרך חיים מקובלת בתת היבשת.
כבר ראינו כי הצמחונות מהווה דרך ניצול חסכונית לעומת צריכת מזון מהחי, חסכונית בייצור, חסכונית בצריכה וחסכונית בפגיעה סביבתית. אז באמת כל הכבוד ליזמים שמפתחים דרכי ייצור (רפתות) למזון עבור אוכלוסיות חלשות. אלא שאולי כדאי, פשוט, זול, סביבתי ונכון יותר היה לפתח שיטות משופרות לגידולי שדה. אולי נכון יותר ללמד את התושבים (הצמחוניים) לגדל ירקות ופירות (ולא בשר), אולי נכון יותר להסתמך על מסורת מקומית כאשר באים “לשפר את תנאי החיים ” של אוכלוסיה שרובה צמחונית?
שכן כמו בסיפור האפריקאי: כאשר מקדמים מיזמים נכון וראוי שיהיו מותאמים לשטח, למסורת ולאוכלוסיה המקומית תוך כדי פגיעה מיזערית בסביבה הטבעית.
10 תגובות
לא מובן לי מדוע אתם שוללים את הקלאצניקוב שהוא מההמצאות החכמות ביותר במאה העשרים.
לדעתי יש לשלש את שטח מטעי הדקלים-הפילים והיבחושים למיניהם הינם חסרי חשיבות למרות שהם מאוד אופנתיים.
לא הבנתי איך ראית את כל זה בדבריה של בת-יה. לא נאמר דבר וחצי דבר על אינטלגנציה. ייתכן שמעט הפריזה בחוסר ההבנה שלהם את הפיתוח, אבל רק מעט- משיחות רבות עם אפריקאים (באפריקה, לא בישראל) רבים מהם אכן נושאים עיניהם אל המערב בתקווה שיגאול אותם.
ומעניין שהבאת את אתיופיה, אחת המדינות הנכשלות ביותר באפריקה התת-סהרית כמודל פיתוחי למשהו. נכון שהיריבויות השבטיות הן זניחות ביחס למדינות אפריקה האחרות (להוציא השבטים שבעמק האומו שאורך חייהם הייחודי עדיין יוצר יריבויות שכאלה), אך הבדלי המעמדות בין נשים לגברים עדיין יפה להם. ובל נשכח את תקופת שלטונו של הגנרל מנגסטו, שלמעט הרעיונות הסוציאליסטיים שמהם הושפע לא היה רמז לקולויאליזם בשילטון הדמים שלו.
ולהאשים את כל היריבויות השבטיות באדם הלבן הוא תפישה לא פחות קולוניליסטית ממה שתארת… מרגע שאתה פוטר אותם מאחריות על סכסוכי דמים אתה מתייחס אליהם כ”הילד האיטי בכיתה”- מה זה אם לא קולוניליזם במיטבו?
אסף שלום
ברשימה שלך נפלו כמה טעויות
* שמן דקלים אינו דלק הוא חומר גלם בתעשית המזון. רוב ה”שומן צימחי” המופיע ברשימות הרכיבים הושמן דקלים.
* הצמחונים ההודים שותים חלב ואוכלים מוצרי חלב.
* איפה “כבר ראינו כי הצמחונות מהווה דרך ניצול חסכונית לעומת צריכת מזון מהחי”?
מסתבר כי שנים של פגישות ושיחות עם אנשים ונשים באטיופיה ,
בקניה וטנזניה , בדרום אפריקה , בזימבאבואה וזמביה, בנמיביה ובוטסואנה,
נחשבות פחות מפגישה מקרית עם אפריקאית בארץ.
מסתבר כי את הקלצ’ניקוב המציאו וייצרו הגברים האפריקאים העצלים,
מסתבר כי כלכלה מערבית שמקפחת כל מי שאינו חזק דיו
עדיפה על קיום פשוט ממשק בית או עדר קטן,
מסתבר כי הקולוניאליזם הוא חיובי שכן הוא הדחף לרצון לשילטון עצמי
ולפיתוח כלכלי ,
מסתבר כי רק באפריקה קיימת עוינות בין עמים שכנים .
בקיצור מסתבר כי לגלובליזציה על כל פגעיה , צרותיה ונזקיה ….
מהווה את השיטה הטובה והנכונה לקיום אנושי ,
הללויה !
לאסף
תודה על הלינק. חשבתי אם אפשר לגדלו בנגב אבל כניראה שהוא מחוץ לתחום.
מועדים לשמחה
יהודה
ומה עם אנדריאה רוסי? מה עם אנדריאה למען השם!!,,,!!
‘תפיסה’ מערבית, אולי? אך האם שוחחת פעם, שיחה אמיתית, עם נשים אפריקניות. נשים שלמדו שבעולם המערבי הגברים הם המפרנסים העיקרים, בעוד שהן צריכות לעבוד קשה לפרנסת הבית, בשעה שהגברים יושבים ולא עושים דבר, ואז ברגע שמשעמם להם מאוד הם פשוט מחליטים להשתמש באותם קלצ’ניקובים, והסובלות העיקריות הן שוב הנשים.
בנוסף, מדינות כובשות שלטו כמעט בכל מקום בכדור הארץ, כולל בישראל. וכשעמים מרדו וקיבלו עצמאות, הם הבינו מייד שעליהן לפתח את הכלכלה, אבל רוב האפריקנים ממשיכים לחיות מהיום למחר, בגלל אותן מלחמות שבטים, מלחמות שלא המערב המציא. ועד שתושבי אפריקה לא ישלימו האחד עם קיומו של השני, כל אדם זר שיבטיח הבטחות וישלם כסף יצליח שם.
ליהודה
http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs04-Dalet/Heb-Dalet-AfricanOilPalm.htm
לבת-יה
איני חושד בך באף אחת מהתכונות שמיד אפרט (התנשאות וגזענות)אלא שאת שבויה
בתפיסה המקובלת בארצות המערב , תפיסה שעל פיה :
“האפריקאים חסרי כישורים ורצון , בעלי “אינטליגנציה” נמוכה, עצלנים וחסרי “מוטיבציה” ,
תפיסה שנמדדת על פי קנה מידה מערבי שאינו מתאים לתנאים האפריקאים,
תפיסה שהביאה על האפריקאים את הכיבוש וה”קולוניזציה” של מדינות “מפותחות” ,
אותן ארצות “מפותחות” הנחילו לשטחים שהיו מחולקים בין שבטים את החלוקה למדינות ,
מדינות שגבולותיהן נאכפו על התושבים ללא כל הבנה והתחשבות בנתונים בשטח ,
וכך הכיבוש וה”קולוניזציה” ע’י מדינות מערביות “מפותחות” יצר מצבים בהם
אין הפרדה בין שבטים , אין הפרדה בין אויבים מסורתיים
וכדי להעצים את הבעיות נפתחו מקורות נשק “מודרני” ,
כך שאם בעבר היו סיכסוכים נפתרים במקלות וסכינים
היום יש … קלצ’ניקוב ורומי-רימונים,
והתוצאות בהתאם,
בהרבה מדינות אפריקאיות ניתן לזהות את הכובש שממנו השתחררו
ע’י רמת הפיתוח וצורת הממשל, כאשר בתחתית הרשימה נמצאות המדינות
שהיו בשלטון פורטוגל ולפי סדר עולה : גרמניה ובריטניה,
אולי הדוגמה הטובה ביותר מהווה מדינה שרוב ההסטוריה היתה עצמאית … אטיופיה
ואכן בה כמעט ואין “מלחמות שבטיות או מגדריות” .
ושוב עם כל הכבוד לישראלים ש”רצים” לפתח מדינות נחשלות ,
עם כל הכבוד לכישורים וליכולות של יזמים
גם כאשר היזמים והמפתחים עושים זאת בשליחות המולדת ,
לא הם (ולא המולדת) פועלים מטעמים אלטרואיסטים .
אפשר לכתוב הרבה, וגם לדבר, על הרס סביבתי באפריקה, אבל המציאות הפוליטית שם היא זו שלא מאפשרת התפתחות של חקלאות. נעשו הרבה נסיונות, גם מצד ישראלים, לפתח באפריקה את החקלאות, אלא שמלחמות שבטיות או מגדריות, נשים נגד גברים, מנעו את המשך הפיתוח, לעומת זה אנשים עם כסף רב מצליחים לשחד שם ראשי שבטים, וכך הם מקבלים כל מיני זכיונות לעבד את האדמה, ולפעמים זו אדמה שלא ברור כלל למי היא שייכת, כי כל פעם יושב עליה שבט אחר שנצח במלחמה כזאת או אחרת. יתרה מכך, רוב האפריקאים אפילו לא מבינים את המושג פיתוח, מבחינתם כל מה שהאדם הלבן עושה, ומשלם להם כסף תמורתו – זה פיתוח, ואם האדם הלבן מלמד אותם לעבוד, גם אם העבודה קלה יותר ומניבה יותר, הרי שעצם העובדה שהם צריכים לעבוד – משדרת להם סוג של עבדות.
אפשר לקבל פרטים מה הדרישות של דקל השמן לצורך גידולו- מים טמםרטורה קרקע וכו?
חג שמח
סבדרמיש יהודה