איילי הצפון מסוגלים לזהות טורפים ולמצוא מזון על רקע השלג בזכות יכולת יוצאת דופן: ראייה באולטרה-סגול
קרינה אולטרה-סגולה (UV) מסוכנת לבני אדם: איננו מסוגלים לראות אותה, אבל היא מצויה בכול ומגדילה את סיכויינו לחלות בסרטן העור, בקטרקט ובמחלות אחרות. היא מזיקה בעיקר בחלקו הצפוני של כדור הארץ, שם שכבת האוזון המידלדלת חוסמת פחות את הקרניים האולטרה -סגולות והשלג והקרח מחזירים אותן אלינו. ביולוגים תהו אפוא בשאלה כיצד הסתגלו היונקים הארקטיים לחשיפה המוגברת ל-UV, הסתגלות המאפשרת להם לא רק לעמוד בתנאי התאורה הקיצוניים של הקטבים, אלא גם להפיק מהם יתרון אבולוציוני.
מחקר שנערך באיילי צפון האיר מעט את התשובה לשאלה. גלן ג’פרי ועמיתיו מיוניברסיטי קולג’ בלונדון ומאוניברסיטת טרומסו בנורווגיה הציגו ראיות לכך שבעל החיים הזה, אחד מסמלי החוג הארקטי, לא זו בלבד שהוא חסין מפני נזקי עיניים בשל חשיפה לקרינת UV חזקה, אלא אף מסוגל לחוש באור האולטרה-סגול. רק יונקים אחדים, ממשפחות שונות זו מזו, ניחנים בראייה כזאת, ובהם כמה מיני מכרסמים, עטלפים ויונקי כיס. החוקרים פרסמו את ממצאיהם בכתב העת לביולוגיה ניסויית.
קרדיט: National Oceanic and Atmospheric Administration
היכולת לראות UV מעניקה לאייל הצפון כמה יתרונות בולטים. מקור המזון העיקרי של האיילים בחורף, חזזיות, ופרוותם הלבנה של אויביהם הראשיים, הזאבים, בולעים אור אולטרה-סגול. בזכות ראייתם הייחודית נגלים המשאבים והסכנות החשובים ביותר לאיילים לנגד עיניהם מתוך הנוף המושלג.
לראייה באולטרה-סגול יש שורשים עמוקים באילן היוחסין של היונקים: ליונקים המוקדמים שחיו לפני עשרות מיליוני שנים היה קולטן ראייה רגיש לגלים קצרים, SWS1 סימונו. הרגישות הוסטה כנראה לאורכי גל ארוכים יותר באור הנראה, והתרחקה מקרינת ה-UV קצרת הגלים, מפני שרוב היונקים אז היו ליליים וראיית אולטרה-סגול אינה מועילה בלילה. העובדה שראיית UV הייתה משותפת לכל היונקים הקדמונים, יכולה להסביר כיצד קבוצה קטנה אך מגוונת של בעלי חיים רכשה את התכונה מחדש. אם יצליחו המדענים לברר איך נשמרות עיניהם של איילי הצפון מפני פגיעתה הרעה של קרינת האולטרה-סגול, אפשר שיימצאו דרכים חדשות לטיפול באובדן ראייה אצל בני אדם. האדם הממוצע מאבד 20% עד 30% מקולטני האור המרכזיים שלו במרוצת חייו. רוב הנזק נובע מחשיפה לאור.
“ייתכן שנלמד איך להיטיב לטפל באובדן תאי רשתית הנלווה להתבגרות, ואולי גם בניוון כתמי הכרוך בהזדקנות,” אומר ג’פרי. בינתיים, התגלית שאיילי הצפון רואים אור אולטרה-סגול וגם חסינים לנזקי הקרינה החזקה הזאת זורה אור חדש על שאלת הסתגלותם של בעלי החיים הארקטיים לאחד מבתי הגידול הקיצוניים ביותר בעולם.
6 תגובות
קמילה ,
תודה על הידע 🙂
עמית,
ישנם מספר מיני נחשים ממשפחת העכסניים והפיתוניים אשר יש להם 2 מבנים מיוחדים בראש בין העין לנחיר אשר רגישים מאוד לשינויים בחום (עד כדי אלפית מעלה!) ובאמצעותם נחשים אלה מסוגלים לאתר טרף בחושך מוחלט. הם גם נעזרים בחוש זה כדי למצוא אזורים קרירים יחסית לסביבה (למשל בשעות החמות במדבר בו הם חיים). ראה גם כתבה נחמדה זו:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3428546,00.html
ידוע על בעל חיים שרואה בתחום התת – אדום ??
אודי:
מעכשיו ניתן לפתוח את הראש גם ל”חדשות” ישנות מאד.
כבר מזמן ידוע שחרקים שונים רואים אור אולטרה סגול.
אפילו על יונקים כאלה כבר ידוע, כפי שכתוב במאמר עצמו:
“רק יונקים אחדים, ממשפחות שונות זו מזו, ניחנים בראייה כזאת, ובהם כמה מיני מכרסמים, עטלפים ויונקי כיס.”
זה ידוע מזמן לגבי כוכב הלכת שלנו כך שאף אחד מעולם לא חשב אחרת לגבי כוכבי לכת אחרים.
שניה, אני מנסה לעשות כאן סדר בדברים, אם יש לי קולטן לקרינה אולטרה סגולה – משמע יש לי פיגמנט שיכול לבלוע את הקרינה הזו, ולהמשיך את הסיגנל לראית צבע. ועצם קיומו של פיגמנט כזה (מולקולת רטינל לדוגמא), בעצם יתן הגנה.
מה שאומר שהחיפושים אחרי הגנה כנגד קרינת UV בעצם נמצאים ביכולת לראות אותה מלכתחילה…
או שבמילים אחרות,
הרכיבו משקפי שמש, שבעצם עושות בדיוק את אותו הדבר, מבלי להשתמש ביכולת לראות את הקרינה.
מעכשיו ניתן לפתוח את הראש, ליצורים בכוכבי לכת חדשים שמסוגלים להחשף לקרינה UV חזקה ואף לפתח תכונות אבולוציוניות מותאמות לקרינה זו
כוכב כמו מאדים…