סיקור מקיף

רשות המים נערכת להפחתה של 10%-15% בהיצע המים הטבעיים של ישראל בעשורים הקרובים עקב שינויי אקלים

כך אמר ד"ר עמיר גבעתי מרשות המים בכנס לסיכום עבודת וועדת ההיגוי בנושא השפעת שינויי האקלים על משק המים שנערך באוניברסיטת חיפה במסגרת מרכז הידע הלאומי להיערכות לשינוי אקלים, אותו מובילה האוניברסיטה

מפלס הכינרת. צילום: ד"ר אבישי טייכר, אוניברסיטת חיפה
מפלס הכינרת. צילום: ד"ר אבישי טייכר, אוניברסיטת חיפה

"רשות המים נערכת להפחתה של 10%-15% בהיצע המים הטבעיים של ישראל בעשורים הקרובים עקב שינויי אקלים", כך אמר ד"ר עמיר גבעתי מרשות המים בכנס לסיכום עבודת וועדת ההיגוי בנושא השפעת שינויי האקלים על משק המים שנערך באוניברסיטת חיפה במסגרת מרכז הידע הלאומי להיערכות לשינוי אקלים, אותו מובילה האוניברסיטה.

ד"ר גבעתי הדגיש כי ההערכה המדוברת היא תוצאה של שינויי אקלים בלבד והיא לא לוקחת בחשבון הפחתות שנובעות מסיבות אחרות. עוד הוא הוסיף כי תחזית זאת כבר באה לידי ביטוי בתוכנית האב למשק המים, שתובא בקרוב לאישור הממשלה. לדבריו, כל המודלים השונים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על תמונה דומה: ירידה של כמויות המים בצפון לעומת יציבות באזור המרכז. הוא אף ציין כי נמדדה ירידה בכמות המים בנחלי הדן והבניאס, "הדגשתי במכוון את הנחלים האלה מכיוון שאלה נחלים שאינם מושפעים מכמות הצריכה האנושית, כך שזה מעיד על כך שעיקר הירידה נובעת משינויים אקלימיים ולא בגלל עלייה בצריכת המים", ציין.

ד"ר דורון מרקל, הממונה על ניטור הכינרת מטעם רשות המים חיזק טענה זו במספרים מאגן הכינרת, כשאמר שהעלייה בשימושים של בני האדם גרמה לאובדן של 60 מיליון מטר קוב (מלמ"ק) ואילו הירידה בכמות הגשמים בשנים האחרונות גרמה לאובדן של 90 מלמ"ק.

ד"ר יוסי דרייזין, יועץ לרשות המים ציין כי עלות תוכנית האב למשק המים המוצעת בימים אלה, שאמורה לתת פיתרון למשק המים עד לשנת 2050, תהייה כ-206 מיליארד שקל לכל התקופה (או כ-25 מיליארד שקל לכל חמש שנים).

פרופ' נורית קליאוט מאוניברסיטת חיפה, יו"ר ועדת ההיגוי לנושא משק המים הציגה את ההמלצות העיקריות של הוועדה ופתחה בכך שיש לשקול את הכדאיות של האסטרטגיה המדוברת ביותר בשנים האחרונות – התפלת מים. "בעזרת התפלה ניתן לספק כמויות גדולות מאוד של מים, אבל יש לזה עלות גבוהה – גם כלכלית וגם סביבתית", אמרה. פרופ' קליאוט הזכירה מספר פעולות עליהן המליצה וועדת ההיגוי על פי האפקטיביות הכלכלית שלהן, החל מהגברת תחום החינוך וההסברה, דרך טיפול טוב יותר בשפכים, מניעת זיהום מים, שימוש במים אפורים ואפילו איסוף מי גשם מגגות (שמומלץ, על פי הוועדה, בעיקר בדרום). התפלת המים, למי שמתעניין, נמצאת רק במקום ה-19 מבחינת הכדאיות. "בכל נקודת זמן צריך להביט על כלל החלופות ולבחור את החלופה המתאימה. מה שמתאים לתקופת בצורת לא חייב להתאים בהכרח לתקופה גשומה יותר, ולהפך", סיכמה פרופ' קליאוט.

וועדת ההיגוי בנושא משק המים היא אחת מתוך 7 וועדות בנושאים שונים הפועלת במסגרת המרכז להיערכות לשינוי אקלים, שהוקם במימון המשרד להגנת הסביבה ובהובלתה של אוניברסיטת חיפה. מטרתו של המרכז לאסוף את הידע הקיים כיום בכל תחום ולהציע מדיניות לאומית.

2 תגובות

  1. כמה נקודות שלא עולות לגבי "פתרון" ההתפלה:
    1. מה עושים עם התמלחות (המלח שיוצא בתהליך ומוחזר בצורה מרוכזת לים)
    2. כמה אנרגיה (דלק) זה עולה לנו על מנת להעביר מים נגד חוקי הטבע (אוסמוזה הפוכה)
    3. מי שמפעיל את מתקני ההתפלה אלו תאגידים פרטיים ולא חברות ממשלתיות. אנחנו באמת רוצים שהמים שלנו יהיו בידיים של בעלי ההון?
    4. בהנחה שיש צורך בפתרון מיידי למה חיכו כל כך הרבה זמן ולמה עכשיו נכנסים לטירוף מערכות ובונים שלושה מתקני התפלה בנוסף לאשקלון?

    יש עוד הרבה נקודות בעייתיות בפתרון הקסם של ההתפלה אבל אני ממליץ לנסות להסתכל קצת מעבר לקצה האף שלנו לפחות למען ילדינו.

    פתרונות? יש כמה ורובם מוזכרים ומצריכים קצת עבודה וקצת הקרבה מכל אחד מאיתנו- האם אנחנו מסוגלים לכך? אסימוב אומר שלא, אני קצת יותר אופטימי

  2. מישהו מוכן להזכיר לנו כמה מים תורמת ישראל לירדן בעקבות הסכם השלום איתם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן