מחלות

פרופ' גדעון רכבי, ראש המחלקה לחקר הסרטן במרכז הרפואי שיבא. צילום יחצ

פרס ישראל במדעי הרפואה לפרופ' גדעון רכבי משיבא, ראש התוכנית "בית חולים מבוסס גנום"

  • אין תגובות
בדיקת דם לאיתור הסיכון לסרטן ריאות. חקרה ואיירה - ד"ר תמר פז-אליצור

האקדח המעשן של הדי-אן-אי

  • תגובה אחת
גנום תא סרטני. איור: shutterstock

סמנים ביולוגיים שעשויים לנבא את סיכויי ההצלחה של טיפול אימונותרפי בסרטן

  • אין תגובות
גנום תא סרטני. איור: shutterstock

סודות גנטיים של כמעט 2,700 סוגי סרטן נחשפו על-ידי פרויקט בין-לאומי נרחב

  • 6 תגובות
פרופ' יובל שקד צילום ניצן זוהר, דוברות הטכניון

חוקר מהטכניון מציג דרכים חדשות לבלום את התפתחותה של עמידות לטיפולים נגד סרטן

  • 4 תגובות
תאים סרטניים אלימים. איור, מעבדתה של ד"ר עפרה בני, האוניברסיטה העברית

מחקר מהאוני' העברית מצא שיטה חדשה לאבחון סרטן אלים וקטלני

  • אין תגובות
יצירת מודל של פרפור עליות ברקמת העלייה המהונדסת, ומיפוי הפעילות החשמלית במודל זה בטור השמאלי מוצגת הפרעה הנובעת מהיווצרות "רוטורים", ובטור הימני – הפסקת ההפרעה וחזרה למקצב תקין באמצעות שימוש בתרופות קיימות וחדשות. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

רקמת לב תלת-ממדית מהונדסת שתשמש להתאמה אישית של תרופות ולפיתוח טיפולים חדשים

  • אין תגובות
הבדלים בסביבה התאית (חומציות ומטבוליזם) משפיעים על יכולת ההתמוססות של תחמוצות מתכת, בדוגמה הנוכחית תחמוצת נחושת (CuO). החוקרים שיערו כי אילוח של התחמוצת באטומי ברזל יוכל לספק חלון טיפולי למאבק בסרטן. המשמעות – קצב שחרור שיהיה מהיר מספיק על מנת להתמקד בתאי הסרטן, אולם כזה המואט משמעותית בתאים בריאים.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן

  • אין תגובות
סכרת הריונית. איור: shutterstock

אלגוריתם יאפשר זיהוי מוקדם של הסיכון לפתח סוכרת הריונית

  • אין תגובות
(מימין לשמאל): ד"ר נור ארשיד ופרופ' נטע ארז. צילום: רוברט הופמן

גישה חדשה לטיפול בסרטן השד: חסימת מסלולים דלקתיים התומכים בגידול ובגרורותיו

  • אין תגובות
סרטן הלבלב. המחשה: shutterstock

קבוצת חוקרים ישראלים בקליפורניה מדווחת על פריצת דרך לריפוי סרטן הלבלב

  • 2 תגובות
מנכ"ל P-Cure , ד"רמיכאל מאראש. צילום: עידן מעוז

P-Cure פיתחה מכשיר הקרנות לסרטן מבוסס פרוטונים שלא דורש בניין שלם

  • 3 תגובות
אוטם שריר הלב בעכבר. מסומנים באדום – תאי המערכת החיסונית באזור הפגוע

כחול טוב ללב

  • 2 תגובות
פרופסור דוד קטושבסקי. צילום: אוניברסיטת בן גוריון

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומבית החולים לילדים בסינסינטי מציגים טכנולוגיה לפתיחת דרכי הנשימה

  • אין תגובות
ד"ר עמרי קורן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מחקר חדש מוכיח: הריון משפר את מצבן של נשים החולות בקרוהן ומחלות מעי אחרות

  • 2 תגובות
המחקר על מיקרוביום של נשים בהריון יוצג בכנס בבר אילן שירכז את ההתפתחות המדעית בנושא
מסד נתונים גנטיים. המחשה: shutterstock

חוקרים בפקולטה לרפואה בבר-אילן חונכים בסיס נתונים המאפשר לאתר איחוי גנטי הנגיש לטיפול תרופתי

  • אין תגובות
(מימין לשמאל): ד"ר טליה גולן ופרופ' מלכה כהן-ערמון. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

התגלתה מולקולה הגורמת להכחדה עצמית של תאי סרטן לבלב

  • 5 תגובות
מיצוי מולקולות עם פולסים חשמלים מאפשר זיהוי רקמות סרטניות לעומת רקמות רגילות. צילום: פרופ' אלכסנדר גולברג.

שיטה חדשה לדגימת רקמות העשויה לחסוך כאב וסיכון הקיימים בביופסיות חוזרות

  • אין תגובות
סוכרת. המחשה: shutterstock

המיקרו לבלב המהונדס מישראל שינסה לשפר איכות חייהם של חולי סוכרת

  • 5 תגובות
ד"ר איתי תירוש וג'ולי לאפי. סרטן המוח הנפוץ והאלים ביותר

כנגד ארבעה תאים – מדוע אין כיום בנמצא תרופה יעילה לטיפול בסרטן המוח מסוג גליובלסטומה?

  • אין תגובות
צוות החוקרים. מימין לשמאל: פלג ריידר, דיאנה רסולוניריאנה וד"ר ירון כרמי צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול אימונותרפי שעשוי להתאים לסוגים רבים של סרטן

  • 2 תגובות
ריאות של עכבר לא מטופל עם סרקומה על-שם יואינג (משמאל) המכילות תאי סרטן רבים (המסומנים בצבעים זוהרים) שהתפשטו מהעצמות, לעומת ריאות נקיות כמעט לגמרי של עכבר אשר טופל בתרופה המפחיתה את ייצור הגלוקוקורטיקואידים (מימין)

נחשפו הגורמים להתפשטות סרטן העצמות על-שם יואינג

  • אין תגובות
גילוי מוקדם של סרטן. איור: Image by mohamed Hassan from Pixabay

ביו-שבב ננוטכנולוגי לאיתור רמות מזעריות של סמני מחלה

  • אין תגובות
גידול סרטן העור (מלנומה). מתוך ויקיפדיה

סיכויי ההצלחה של אימונותרפיה תלויים במידת ההטרוגניות של הגידול הסרטני

  • תגובה אחת
אימונותרפיה לריפוי סרטן. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים חשפו מנגנון מרכזי הגורם לעמידות מלנומה גרורתית לאימונותרפיה

  • אין תגובות
הדמיה תלת ממדית של חיישן המקיף חלק מהלב. צילום: אוניברסיטת קרנגי מלון

טכנולוגיה חדשנית מסוג 'איבר-על-שבב' פותחה ע"י חוקר ישראלי

  • אין תגובות
הסריקה המקורית (משמאל) והאזורים מהם חולצה אינפורמציה (באדום, מימין) באמצעות הטכנולוגיה שפותחה בטכניון

הפתולוג הממוחשב

  • תגובה אחת
מנגנון הפעולה של הננו-חיסון: לאחר מתן החיסון, הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון, מפעיל את תאי ה T וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור. איור: גליה טירם.

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן העור מלנומה

  • 4 תגובות
רפואה מדייקת. איור: shutterstock

שילוב של בינה מלאכותית וננוטכנולוגיה יאפשר להתאים אישית טיפולים נגד סרטן

  • אין תגובות
רשתות תחבורה של כלי רכב מצוידים בחיישנים וצמתים חכמים ישנו מן הקצה אל הקצה את האופן שבו אנחנו נעים בעיר. אילוסטרציה: Jaguar MENA / Flickr.

זיהום אוויר מכלי רכב קשור לעלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן ותמותה בקרב חולי לב

  • 2 תגובות
תמונת אילוסטרציה - סיגריות אלקטרוניות גורמות להזדקנות מוקדמת של המוח. באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

מחקר חדש מזהיר כי סיגריות אלקטרוניות עלולות להוביל להזדקנות מוקדמת של המוח

  • אין תגובות
תמונת השער של כתב העת Science Signaling: חתך עור של דגימת מלנומה הצבוע בצבעים פלורסנטיים המשמשים כסמנים: תאי מלנומה (אדום), קרום תאי שומן (ירוק) וגרעיני תאי העור (כחול). צילום וצביעה: רומה פאריק

תאי שומן בעור הם הגורם שהופך את סרטן העור מלנומה לאלים וגרורתי

  • תגובה אחת
עובר מהונדס גנטית. אילוסטרציה: shutterstock

מדען רוסי מתכנן להנדס גנטית תינוקות עד סוף 2019 – והגופים המדעיים מודים שאינם מסוגלים לעצור אותו

  • 10 תגובות
ד"ר רנה פבלרו, בצילום משנת 1976 בבואנוס איירס. צילום: מתוך ויקיפדיה

ד"ר רנה פבלורו, חלוץ ניתוחי המעקפים

  • אין תגובות
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

מחקר בינלאומי הצליח לזהות את אחד הגורמים אשר מתווך החלשת הפעילות של מערכת החיסון

  • תגובה אחת
הזדקנות בת חלוף: לבבות של דג זברה (שורה עליונה), עכבר שזה עתה נולד (שורה אמצעית) ועכבר בוגר (שורה תחתונה) נראים (בעמודה השמאלית) כמעט ללא פיברובלסטים מזדקנים (המסומנים בצבע טורקיז). לאחר פגיעה בשריר הלב (שלוותה בזריקות אגרין בעכבר בוגר), פיברובלסטים רבים עברו למצב של הזדקנות (עמודה אמצעית), אשר חלף כעבור כשלושה שבועות (עמודה ימנית)

תאים מזדקנים, לב צעיר

  • אין תגובות
פרופ' לוסיו פרידמן. צילום: דוברות מכון ויצמן

אפשר "לצפות" בחילוף החומרים במוח באמצעות MRI

  • 2 תגובות
גידולים בבלוטות החלב של עכברות תחת מיקרוסקופ: גידולים שבהם חסר הגן LATS1 מפתחים מאפיינים של סרטן שד בזאלי (שמאל); לגידולים שחסר בהם הגן LATS2 יש מאפיינים לומינליים וחלים בהם שינויים מטבוליים (ימין)

מי ישמור על השומר

  • אין תגובות
אסור לעשן - גם סיגריות אלקטרוניות. איור: Shutterstock

האם הקביעה שסיגריה אלקטרונית מזיקה פחות ב- 95% מתגלה כפייק ניוז?

  • 8 תגובות
מימין לשמאל: ד"ר מיכל פלדמן וד"ר דן לוי במעבדה | צילום: ליטל וייל

כיוון חדש בפענוח מנגנוני התפתחות מחלת הסרטן

  • אין תגובות
הגנום. איור: shutterstock

הגנים לא רק אנוכיים, לפעמים הם פועלים בלהקות * התגלית תסייע לאבחון מוצלח יותר של סרטן השד

  • תגובה אחת
תצלום רטנגן של גידולי סרטן השד. צילום: shutterstock

גילוי תכונות גן יאפשר טיפול נגד סוג אלים במיוחד של סרטן השד

  • אין תגובות
איור של נקודת קורנל ראשית (משמאל) המחוברת למקטע נוגדן (במרכז) תוך קישור לקולטן תא סרטני של HER2 (מימין). הנקודה והנוגדן המחובר אליה יחדיו הם בקוטר של פחות מ-8 ננומטרים, סף הגודל להרחקה מהגוף על ידי הכליות.

נשק יעיל למאבק בסרטן – נוגדנים

  • אין תגובות
אאוזינופילים. צילום: פרופ אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב

שיטה חדשה לטיפול בסרטן המעי הגס באמצעות חיזוק מערכת החיסון

  • 4 תגובות
ד"ר עידו יפה, ד"ר יניב לובלינג וד"ר הנג'י לי. העייפות פנים רבות לה. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא כל כך עצלים

  • אין תגובות
מיני-מעי הגדל בצלחת (תאים מתחלקים בקריפטות צבועים באדום, ובירוק - תאים בנישה התומכים בתאי הגזע)

החלבון ARTS אחראי לתהליכים קריטיים במחלות מעיים

  • אין תגובות
פרופ' יוסי שילה. צילום: איילת קלרטג

חוקרים באוניברסיטת תל אביב זיהו חלבון העשוי לשמש מדד חדש לדרגתם של גידולים סרטניים

  • 3 תגובות
סכימה המתארת את הרעיון המחקרי: נטילת דגימה מהגידול ופיצולו לשני מסלולי חקר: חקר הגידול המקורי בשיטות היסטו-פתולוגיות וחקר צברי תאים של הגידול (אורגנואידים) לבדיקת התגובה לתרופות שונות.

צברי תאים יוכלו לסייע בבחירת טיפול רפואי יעיל

  • תגובה אחת
רפואה גנומית משנה את פני הטיפול במחלת הסרטן. צילום: shutterstock

פריצת הדרך של 2018 על פי SCIENCE: ריצוף דנ"א של תא יחיד

  • 2 תגובות
סוגים שונים של כוחות מתיחה הובילו להופעת סדר כיווניות שונה ברשתות כלי הדם: סדר אנכי לכוחות המתיחה הדינמית-מחזורית (מימין) או סדר מקביל לכוחות המתיחה הסטטית (משמאל)

כך גדלים הנימים

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש