מחלות

ד"ר אופיר חכים. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

התגלה מנגנון בקרת גנים שיאפשר לשפר טיפולים בסרטן השד ובסוגי סרטן נוספים

ד"ר אופיר חכים מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן מעביר את המוקד מהמוטציות אל מנגנוני הבקרה ששולטים בגנים הגורמים למחלה. הסוד טמון באופן שבו סליל ה-DNA מקופל בתוך התאים שלנו במחקר
המודעות לסרטן השד. איור: המחשה: depositphotos.com

חיידקי המעיים יכולים לנבא אילו נשים יעלו במשקל לאחר טיפולים כימותרפיים

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז רפואי גליל החוקרים פרופ' עמרי קורן וד"ר איילת שי סבורים כי ניתן יהיה לבדוק מניעה באמצעות פרוביוטיקה מתאימה
פרופ שי יזרעאלי. צילום יחצ, ביה"ח שניידר

מחקר ישראלי פריצת דרך בטיפול בהתפשטות לוקמיה למוח

במחקר השתתפו חוקרים מהמערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים ומאוניברסיטת ת"א, מהטכניון ומאוניברסיטת גלאזגו. החוקרים גילו כי תרופה המעכבת יצירת חומצות שומן עשויה לבלום את התפשטות הלוקמיה למוח. התגלית פורסמה
התחדשות רקמת לב תחת המיקרוסקופ. בתמונה ניתן להבחין בפסים דקים ירוקים המסמנים את חריצי ההתלמה (cleavage furrows) הנוצרים בין תאי שריר הלב (באדום) המתחלקים. מעבדתו של פרופ' אלדד צחור, מכון ויצמן

לרפא את הלב בעזרת תהליכים סרטניים

חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה
נגיף הקורונה פוגע בריאות. איור: Image by Hatice EROL from Pixabay

נשאי המוטציות PiZ ו-PiS – בסיכון גבוה לתחלואה קשה ותמותה מקורונה

בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' דוד גורביץ' מחבר שותף למאמר כי הגן המדובר גורם למחלות ריאה חמורות במצב הומוזיגוטי, אך במצב הטרוזיגוטי נערכו מעט מחקרים. החוקרים מציעים לערוך סקר
איור: באדיבות מכון ויצמן

מפתח הלב

השתקת הגן Piezo2 בתאי העצב של מערכת הפרופריוספציה הובילה לעיוותים במפרק הירך בעכברים המהונדסים (מימין) בהשוואה למפרק ירך תקין (משמאל). צולם באמצעות מערכת מיקרו-CT

התנועה לתיקון השלד

ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה
פרופ' רונית סאצ'י פיינרו. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פיתוח ננו-טכנולוגי משפר משמעותית את יעילות הטיפול בסרטן העור

הפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב שנוסה על בעלי חיים, הכפיל את היעילות הטיפולית של התרופות ואיפשר להפחית בשליש את מינון התרופות המוזרק לגוף
קנה הנשימה והריאות. איור: shutterstock

חיסונים נגד זיהומים בדרכי הנשימה מפחיתים שיעורי תמותה מאי-ספיקת לב

חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות קשורים לשיעורי תמותה נמוכים של חולים שאושפזו בבתי החולים בעקבות אי-ספיקת לב. זו התוצאה של מחקר שבו השתתפו כמעט שלושה מיליון אמריקנים ונחשף ב- ESC
טלק. במאי 2020 הודיעה ג׳ונסון אנד ג׳ונסון שהיא מפסיקה את המכירה של טלק לתינוקות בארצות הברית ובקנדה

הצד האפל של הטלק

הבעיה היא שפעמים רבות במכרות שמהם מופק הטלק נמצא גם אסבסט ולכן הוא עלול להגיע גם לתוצר הסופי של הטלק. ג'ונסון אנד ג'ונסון הפסיקה לשווק טלק לתינוקות בארה"ב ובקנדה
תאים מתוכנתים מחדש: תאי בטא המייצרים אינסולין (מסומן בירוק) ו"קרובי משפחתם" – תאי דלתא המייצרים סומטוסטטין (מסומן באדום). תאים המתוכנתים מחדש מכילים לרוב שני גרעינים (מסומנים בכחול) – עדות לכך שהם במקורם תאים אקסוקריניים. מעבדתו של פרופ' מייקל ווקר, מכון ויצמן

היהפוך תא עורו?

על מחסום טבעי המפריע לתכנות מחדש של תאי לבלב
חתך הלב של דג זברה 30 יום לאחר פציעה. המקום הפצוע (מסומן בחץ) ללא צלקת בדג בעל כלי לימפה תקינים (שמאל) אך לא בדג מוטנטי שאין לו כלים אלה (ימין)

לב של דג

נשירת שיער, אחת מתופעות הלוואי הקשות של הכימותרפיה. מתוך jumpstory

הדור הבא של טיפולי כימותרפיה בטוחים לשימוש

צילום סי-טי שמראה את נגעי הדלקת בריאות. Mluisamtz11/Wikimedia Commons, CC BY-SA

נגיף הקורונה: גם כשאין תסמינים נגרם נזק לריאות

מורה נבוכים: 5 דברים שכדאי לדעת כשבוחרים בדיקה גנומית מקיפה לאבחון סרטן

אילו פרמטרים יש להביא בחשבון כשבוחרים בדיקה גנומית לסרטן?
מחקר ביולוגי. המחשה: מתוך JUMPSTORY

תרופה שתנצח את סרטן העור והכבד בלי כימותרפיה

למי בדיקה גנומית מקיפה בסרטן לא מתאימה ?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: למי הבדיקה לא מתאימה?

בדיקה גנומית מקיפה בסרטן: תקווה גדולה, אך לא לכולם
חיידקים (בירוק) מקימים בית בתאי סרטן ומתמקמים בנוחות באיזור גרעין התא. מקור: מכון ויצמן

תא בתוך תא: החיידקים שגרים בתוך גידולים סרטניים

חתך רוחב של גידול סרטן עור (מלנומה) אשר שולח גרורות לזרם הדם. איור: מshutterstock

מאבק במלנומה: אתגר העמידות לטיפול תרופתי

שורה ראשונה (מימין לשמאל): ענבל זיגדון, ד"ר יפעת מרבל, ד"ר מולי דיין וד"ר רון בן-יאיר (במסגרת), שורה שנייה: נועה חזקיהו, ד"ר מירב שמואלי ורועי מאור, שורה שלישית: נטע נודל, ד"ר אביטל אייזנברג-לרנר, מרסדס רוזנוולד וד"ר מתיאס קרמר, שורה רביעית: עדי אולמן וד"ר יהודית איטקה שגיב. לא נשברים תחת לחץ. צילום יחצ דוברות מכון ויצמן

עוצר יציאות ומנגנון שחרור בתא האנושי

מחלות אוטואימוניות של איברים ספציפיים מתבטאות בין היתר בבלוטת התריס, בבלוטת יותרת הכליה ובתאי בטא בלבלב. מדוע המערכת החיסונית תוקפת דווקא איברים אלה ולא אחרים? איור פרופ' אורי אלון, מכון ויצמן

מה גורם למחלות אוטואימוניות?

בדיקת דם לאיתור הסיכון לסרטן ריאות. חקרה ואיירה - ד"ר תמר פז-אליצור

האקדח המעשן של הדי-אן-אי

הבדלים בסביבה התאית (חומציות ומטבוליזם) משפיעים על יכולת ההתמוססות של תחמוצות מתכת, בדוגמה הנוכחית תחמוצת נחושת (CuO). החוקרים שיערו כי אילוח של התחמוצת באטומי ברזל יוכל לספק חלון טיפולי למאבק בסרטן. המשמעות – קצב שחרור שיהיה מהיר מספיק על מנת להתמקד בתאי הסרטן, אולם כזה המואט משמעותית בתאים בריאים.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן

אוטם שריר הלב בעכבר. מסומנים באדום – תאי המערכת החיסונית באזור הפגוע

כחול טוב ללב