סיקור מקיף

מחלות

במחקר שנערך על דוגמאות דם של חולים ומחלימים מלוקמיה, נמצאו רצפים ייחודיים שמבקרים גנים שתורמים להתפשטות המחלה. "מחקירה של גנים אלה נוכל ללמוד כיצד למנוע מהמחלה להתקדם ואף לפתח תרופות עתידיות למניעתה"
חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון פענחו היבטים חדשים בהזדקנות מערכת החיסון - וגילו כי אפשר להשיב לה את נעוריה
פרופ' יגאל אראל: "לאור העלייה הדרמטית הצפויה בהפקת עופרת ומתכות רעילות נוספות, אנחנו מתריעים מפני סיכון בריאותי רחב היקף, בעיקר במדינות שבהן אין רגולציה ומעקב מסודר אחרי זיהום הסביבה והרעלת בני אדם"
לממצאים יש חשיבות רבה מכיוון שהם עשויים לאפשר אבחון וטיפול מניעתי טרם הופעת הגרורות הקטלניות
חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון גילו כי החיבור בין גידים לשרירים נוצר מתאים היברידיים שמתמזגים עם סיבי השריר ו"יודעים" לגרום לקצות השריר לבטא מאפייני גיד
שינויים במרקם הבין-תאי עשויים לחזות מחלת מעי דלקתית
החוקרים התבססו על הטכנולוגיה CAR-T הנעזרת בהנדסה גנטית כדי לשפר את תפקודם של תאי ה-T של מערכת החיסון במלחמתם בתאים הסרטניים. לדברי החוקרים, השיטה שפיתחו עשויה לסייע לחולים עם סוגים שונים של סרטן המוח, וכן גידולים מוצקים באיברים אחרים
פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב: "הפיתוח שלנו משנה למעשה את עולם הנוגדנים. היום אנחנו מציפים את הגוף בנוגדנים שהם אמנם סלקטיביים, אך פוגעים גם בתאים הבריאים. אנחנו הוצאנו מהמשחק תאים שאינם דלקתיים, והצלחנו בהזרקה פשוטה לפגוע רק בתאים הדלקתיים באותו רגע נתון"
חלבון הגנתי, שבכלל נודע כיעיל נגד קרישיות דם, התגלה כמסוגל לעכב את האמצעי האלים ביותר של הסרטן בגוף האדם - הגרורות. פרופ' טל בורשטין-כהן, מובילת המחקר, מאמינה כי הגילוי המפתיע מסביר מדוע ישנם טיפולים לא מעטים נגד מחלת הסרטן שנכשלים: "ההבנה שפרוטאין S עוזר לגוף להילחם בגרורות היא נורת אזהרה לטיפולים נוגדי סרטן, שנועדו לעכב את מסלול החלבון הזה"
אצל אדם בריא התאים האלה לא קיימים בכלל. אצל חולי מלריה, איידס וזאבת הם מהווים 15%-25% מתאי ה-B
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב פיתחו מוצר המגן על רקמת העצם והוא ירשם כפטנט חדש * המוצר מיועד למניעת איבוד עצם סביב שתלים אורתופדים, שתלים דנטלים ושיניים
מדעני מכון ויצמן והטכניון גילו רמזים לקיומו של מנגנון ויסות איטי בתאי שריר הלב שנועד להסדיר את קצב פעימותיהם, ולוודא שהוא קרוב ככל האפשר למחזור של פעימה בשנייה
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח שמגביר את החלוקה וההתפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה במקום לעכב אותם. כעת הם מחפשים דרכים להפוך את המצב
דוח אלטרנטיבי למצב הבריאות של הישראלים: מי חולה יותר בסרטן – גברים או נשים? איפה נפגעים יותר מסוכרת – בצפון או במרכז? מהם הניתוחים הנפוצים ביותר?
השבוע התבשרנו על חזרתה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו לחיק משפחתה לאחר ניתוח להסרת התוספתן. לצד אנחת הרווחה מתעורר העניין בשאלתה של נטע: למה צריך את התוספתן אם מוציאים אותו ואפשר לחיות בלעדיו?
במאי 2020 תוצאות מקדמיות מ-CORONADO עם מדגם קטן יותר, הראו ש-10% מהחולים עם סוכרת וקורונה מתו תוך 7 ימים מהכניסה לבית החולים.
שפיו רדום וזמזום המקדחה עדיין מהדהד באזניו פונה ג' בשאלה מיואשת: מי צריך את שיני הבינה?
קבוצת המחקר של פרופ' תומר שלומי מהפקולטה למדעי המחשב, הפקולטה לביולוגיה ומרכז לוקיי למדעי החיים וההנדסה בטכניון גילתה תהליך שעל בסיסו אפשר לפגוע באופן סלקטיבי וספציפי בתאי הסרטן בלי לגרום נזק לרקמה הבריאה
חוקרים מאונ' תל-אביב שפכו אור על תעלומה בת 140 שנה במאמר שפורסם בנייצ'ר. המחקר מראה לראשונה כיצד מספר לא תקין של כרומוזומים (אנאפלואידיה) – תכונה ייחודית של תאי סרטן שהייתה מוכרת לחוקרים עשרות שנים – יכול להפוך לנקודת תורפה של תאים אלו. המחקר עשוי להוביל בעתיד לפיתוח תרופות שינצלו את נקודת התורפה הזו לצורך פגיעה ממוקדת בתאי סרטן
סמן שפותח במחקר ישראלי חדש של אוניברסיטת בר אין ומיושם על ידי חברת הסטארט-אפ איזוטופיה לא רק ייקבע אם זה גידול ממאיר או שפיר אלא גם ייקבע עד כמה הוא אגרסיבי, וכל זה ייעשה בדימות אחד וימנע ביופסיה
לוגו אתר הידען
חיפוש