תאי גזע

"יד" של עכבר שגודלה במעבדה. צילום: Bernhard Jank, MD, Ott Laboratory, Massachusetts General Hospital Center for Regenerative Medicine

היד הביולוגית הראשונה שמיוצרת במעבדה

  • 2 תגובות
נרדמים ומתעוררים. נגיפי VZV (צבועים ירוק) בתוך סיבים של תאי עצב. צילום באדיבות פרופ' רון גולדשטיין, אונ' בר-אילן

לעקור את השלבקת מהגזע

  • 5 תגובות
הפיכת תאי דם לתאי עצב. איור: Jong-Hee Lee ועמיתיו, כתב העת CELL

שיטה חדשה להפיכת תאי דם לתאי עצב עשויה לאפשר זמינות תאים לריפוי מחלות כגון אלצהיימר

"מזל רע" של מוטציות אקראיות משחק תפקיד חשוב במרבית סוגי הסרטן, למעט אלו הנגרמים מעישון וחשיפה לשמש

  • 26 תגובות
אנטומיה של העין. איור: shutterstock

פוקחים עין לרפואת העתיד

  • תגובה אחת
הקפאת תאי גזע שהפכו לתרופות ביולוגיות במפעל פלוריסטם בחיפה, 26/10/214. צילום: אבי בליזובסקי

העשור של חקר השליה – רשמי סיור במפעל פלוריסטם

  • 3 תגובות
פרופ' מקוטו אסשימה. צילום: אבי בליזובסקי

"האתיקה צריכה להדביק את הקצב של הטכנולוגיה, בפרט תחום מדעי החיים"

  • 3 תגובות
ביוטכנולוגיה. צילום: shutterstock

ביוטכנולוגיה: הדסית ביו השקיעה בפרוטאב; מעבדה להפטיטיס C בביה"ס לרפואה בצפת;

  • אין תגובות
איור: דוברות מכון ויצמן

בקרה סביבתית

  • אין תגובות
תמונה 2: תהליך התמיינות של תאי גזע לתאי עצב. המקור לתמונה: שרון*. תאי גזע עובריים של אדם שגודלו בתרבית תאים על גבי פיברובלאסטים ממקור אנושי. את תאי הגזע מגדלים על שכבת תאים המשמשים כשכבת הזנה (על "feeder layer" תמונה שמאלית). כדי לגרום להם להתמיין אוספים ומגדלים אותם כצבר תאים בתרחיף (תמונה מרכזית), ומוסיפים להם חומרים שונים שגורמים להם להתמיין לנוירונים (תמונה ימנית, לאחר 10 שבועות מיון- צבועים בצבע פלורסנטי מיוחד ירוק-תאי עצב. כחול-גרעיני התאים).

כיצד מתחולל התהליך שבו רוכשים תאי גזע את התמחותם, והופכים לתאים בוגרים?

  • אין תגובות
עכברים כמודל לחקר תאי גזא. איור: shutterstock

פותח מודל חדש לזיהוי תאי הגזע של מערכת הדם בעכבר

  • תגובה אחת
הפרעות גנטיות. איור: shutterstock

הפקת תאי גזע מילדים החולים במחלת פראדר-וילי הביא לתובנות חדשות אודות תהליך המכונה "החתמה הורית"

  • אין תגובות
שימוש בתאי גזע לגידול איברים להשתלה. איור: shutterstock

"באמצעות רגולציה ושליטה בתהליכים בתא, אפשר יהיה לטפל במחלות ובפציעות שקשה לטפל בהן בדרכים המקובלות."

  • תגובה אחת
התמיינות תאי גזע פלוריפוטנטים לתאים מסוגים שונים. איור: shutterstock

לראשונה: תכנות מחדש של תאים בוגרים מחולים לתאי גזע על ידי טכניקת העברת גרעין

  • אין תגובות
מימין: אסף צבירן, ד"ר יעקוב חנא, יואח רייס, ד"ר נועה נוברשטרן ושי גאולה. צעד מכריע

שיטה להגברת יעילות הייצור של תאי הגזע

  • אין תגובות
תאי גזע מושרים אנושיים נייטראליים לחלוטין, שיוצרו בשיטתו של ד"ר חנא (בירוק וצהוב), משתלבים ברקמות שונות של עובר עכבר (באדום) וידאו: סרטון המציג את השתלבותם של תאי גזע מושרים אנושיים נייטראליים, שיוצרו בשיטתו של ד"ר חנא (בירוק וצהוב) ברקמות של עובר עכבר (באדום). צילום: ד"ר יעקוב חנא, מכון ויצמן

לראשונה: תאי גזע אנושיים "ניטרליים" לחלוטין, שהתפתחו לרקמות בתוך עובר עכבר

  • תגובה אחת
ביוטכנולוגיה. איור: shutterstock

מקבץ ביוטכנולוגיה: פלוריסטם קיבלה את אישור הרשם האמריקני לפטנט מרכזי של החברה

  • אין תגובות
ד"ר יעקוב חנא. צילום: מכון ויצמן

שיטה חדשה להגברת יעילות הייצור של תאי גזע

  • 2 תגובות
התחדשות הגוף. איור: shutterstock

‫דוח מיוחד: עתיד הרפואה – להגביר את יכולת הריפוי של הגוף‬

  • 3 תגובות
תצפית במיקרוסקופ קון-פוקלי בשני אשכים של זבובי פירות בוגרים מלאים בתאי נבט מתחלקים (בירוק). כרבע מהתאים האלה (באדום ובוורוד) מתים במסלול המוות החלופי

מוות חלופי

  • אין תגובות
בניסויים שנערכו בעכברים השתלת התאים הפסיקה לגמרי את התקפי האפילפסיה בכמחצית מהעכברים, ואצל המחצית השנייה נרשמה ירידה דרמטית בתדירות ובעוצמת ההתקפים. צילום: shutterstock

תאים נגד אפילפסיה

  • 2 תגובות
כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

  • אין תגובות
ממותה צמרית. צילום: Andreas Meyer עבור shutterstock

משבט הכבשה דולי טוען כי ניתן יהיה לשבט ממותות, אך זה לא יהיה קל

  • 13 תגובות
כבד נוצר מתאי גזע. צילום מסך מתוך סרטון של אוניברסיטת יוקוהאמה ביפן

לראשונה יצרו חוקרים כבד אנושי מתפקד מתאי גזע מושרים * בעתיד יעלם הצורך לחכות להשתלת כבד

  • תגובה אחת

חוקרי הטכניון פיתחו שיטה להובלת תרופות בדרך ננומטרית – ישירות לגידול הסרטני

  • אין תגובות
פרופ' שוקראט מיטליפוב, האוניברסיטה הרפואית-מדעית של אורגון הראשון שהצליח לשבט עובר שנושא מטען גנטי של חולה סצפיפי - במקרה זה ילד בן שמונה הסובל ממחלה גנטית נדירה. צילום: OHSU

סוף סוף שיבוט אנושי: תא גזע של חולה ספציפי הושג לראשונה בהסטוריה באמצעות שיבוט

  • 2 תגובות
ד"ר יעקב חנא, מכון ויצמן

ד"ר יעקוב חנא ממכון ויצמן, אחד מזוכי פרס קריל: הפרסים נותנים לי אנרגיה להמשיך במחקר

  • תגובה אחת
ד"ר אבי טרבס, המרכז הרפואי ע"ש שיבא

לקראת כנס Israestem: כדאי שישראל תשקיע בתחום הרפואה הרגנרטיבית ותאי הגזע, כדי לשמור על מובילותה מול מדינות שהחליטו לקדם את התחום

  • אין תגובות
הסכם להקמת מרכז פיתוח בסין עבור חברת לקסיפון הישראלית, עם סגן ראש עיריית צ'אנגג'ו. צילום: שלומי מזרחי

מקבץ ידיעות עסקיות: לקסיפון – מפתחת מערכת לתרגום סימולטני בשיחת טלפון פתחה מרכז פיתוח בסין; וגם: גלטן ביודיזל, פלוריסטם

  • תגובה אחת
פרופ' חגי ברמן, האוניברסיטה העברית

פרסי רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי לפרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית ולד"ר יעקוב חנא, ממכון ויצמן למדע.

  • 3 תגובות
תאי גזע שעברו תיכנות מחדש באמצעות אר-אן-אי (RiSP) מגדלים שלוחות ארוכות האופייניותלתאי עצב, לאחר העברתם למשטח גידול חדש

תאי גזע מושרים שהופקו מעור החולה יוכלו לשקם תאי מוח שנפגעו בגלל מחלת טרשת נפוצה

  • 6 תגובות
תאי גזע. צילום: הטכניון

חוקרי הטכניון גילו כי תאי קרום האמניון של עובר יכולים להוות מקור לביציות אנושיות

  • אין תגובות
תאי גזע עובריים המתפתחים לתאי מין, מהם נמחק הגן המקודד לאנזים Utx, מסומנים בחלבון פלואורסצנטי ירוק זוהר. בכל אחת מהעמודות מסומן (באדום, בסגול או בכתום) גן חיוני להישרדות ולהתפתחות תאי המין. השוואה של היום העשירי להתפתחות התאים (בשורה העליונה) עם יום 12 (בשורה התחתונה) מראה כי הביטוי של ארבעת הגנים החיוניים מופסק. בעקבות כך תאי הגזע אינם מתפתחים לתאי זרע או ביצית, אלא מתים . צילום: מכון ויצמן

בחזרה לעתיד

  • אין תגובות
פרוסטגלנדינים שומרים על תאי הגזע צעירים באמצעות הגברת הביטוי של חומר מעכב מתאים מזנכימליים בלשד העצם. החלבון הצבוע בירוק (משמאל) הוא סמן לתאים מזנכימליים. החומר המעכב צבוע באדום (במרכז). מימין: צביעה משולבת של שני החומרים. ניתן לראות כי טיפול בפרוסטגלנדינים (בשורה התחתונה) מגביר את ביטוי החומר המעכב. איור: פרופ' צבי לפידות, מכון ויצמן

שומר הראש

  • תגובה אחת
שיניה ימאנקה וג'ון גורדון – שני הזוכים בפרס נובל לרפואה על גילוי התהליך המשמש לשחזור נעורי התאים הבוגרים.

פרס הנובל לרפואה: מההידרה של הרקולס, ועד לחיי נצח אנושיים

  • 3 תגובות
פרופ' שיניה יאמאנאקה, אחד מזוכי פרס נובל לרפואה לשנת 2012

להחזיר אחורה את שעון התא / טים הורניאק

  • תגובה אחת
פרופ' גו'ן גורדון, אחד משני זוכי פרס נובל לרפואה 2012. מתוך ויקיפדיה

לפתח תאי לב מעור החולה. כך הגדיר פרופ' ג'ון גורדון, אחד מזוכי פרס נובל לרפואה 2012 את תפקידם של תאי הגזע המושרים

  • 6 תגובות
מושבת תאי גזע עובריים מושרים Credit: Haruhisa Inoue's Laboratory, CiRA, Kyoto University)

פרס נובל לרפואה למפתחי תאי גזע מושרים: ג'ון גורדון ושיניה יאמאנאקה

  • 3 תגובות
למעלה. רשתית של עינו של חולה ניוון מאקולרי (AMD). למטה:ההשפעה של AMD על מערכת הראיה המרכזית. איור: סטיבן טסאנג והמכון הלאומי לעיניים.

תאי גזע מושרים שיפרו את הראיה בעכברים עיוורים

  • 7 תגובות
פרופ' מישל רבל בכנס Life Sciences Baltics 2012. צילום: אבי בליזובסקי

פרופ' מישל רבל בכנס Life Sciences Baltics 2012: "ניתן להשתמש בתאי גזע לשיחזור איי הלבלב של חולי סכרת"

  • אין תגובות
נשיא ארה"ב ברק אובמה, מתוך אתר הבחירות שלו

בית הדין לערעורים בוושינגטון: המימון הפדרלי למחקר תאי גזע עובריים חוקי

  • תגובה אחת
מושבת תאי גזע עובריים מושרים Credit: Haruhisa Inoue's Laboratory, CiRA, Kyoto University)

תאי גזע מושרים (iPS) בשרות המחקר המדעי – תרופה פוטנציאלית ל-ALS?

  • תגובה אחת
חתך רוחב של שליה. מתוך ויקיפדיה

לראשונה בעולם – תאי גזע מהשלייה הצילו את חייה של חולת סרטן בבי"ח הדסה

  • 9 תגובות
דגם של מולקולת DNA במוזיאון המדע בברצלונה. צילום: אבי בליזובסקי

הכל ארוז

  • אין תגובות
מימין: הדוקטורנט שי מלצר וד"ר ערן משורר מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית

חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהו את המנגנונים שמאפשרים לתאי גזע עובריים להפוך לכל תא בגוף האדם

  • 7 תגובות
פרופ' ליאור גפשטיין, באדיבות דוברות רמב"ם

חוקרי הטכניון הפכו לראשונה תאי עור של מטופלים לתאי שריר לב במטרה לתקן לב פגוע

  • אין תגובות
מימין: ד"ר דנה גנץ, ד"ר לילך גלבוע ותמר לנגיל. תיאום. צילום: מכון ויצמן

סביבה תומכת

  • אין תגובות
גופיף דמוי-עובר של תאי גזע עובריים אנושיים, הנוצר כשמעבירים את תאי הגזע למצע נוזלי לשם יצירת תרחיף. מקור הצבעים בסמנים של תאים שונים שמקורם בשלוש שכבות הנבט. צולם במיקרוסקופ אור בהגדלה של x20. באדיבות פרופ' נסים בנבניסטי, האוניברסיטה העברית

עוברי המחלוקת

  • 2 תגובות
פרופ' אהוד שפירא. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן גילו פרטים חדשים על מקור הביציות בנשים

  • 2 תגובות
פרות. במקום סטייקים יקחו מהם תאי גזע.

בקרוב: ההמבורגר הסינתטי הראשון

  • 8 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש