פוקחים עין לרפואת העתיד

הצלחה לניסוי קליני ראשון בתאי גזע עובריים

כשהעובר נמצא בראשית התפתחותו, כל התאים שלו זהים זה לזה, וכולם בעלי פוטנציאל להתפתח לכל סוג של תא בגופנו. מאז פיתחו מדענים את היכולת לקצור תאים כאלה ולגדלם במעבדה, נחשבה השיטה להבטחה גדולה ברפואה, משום שהיא לכאורה מאפשרת להחליף בעזרת תאי הגזע כל רקמה פגועה. ואולם, מימוש ההבטחה נתקל בקשיים רבים: מבחינה רפואית, לא היה ברור כיצד ינהגו תאים כאלה לאחר הזרקתם לגוף האדם, והיה חשש כבד כי הם יתפתחו לגידולים סרטניים. חשש נוסף היה כי מערכת החיסון של הגוף תתקוף את התאים, משום שהם ממקור זר. לאלה הצטרפה הסוגייה האתית: יש הרואים בעובר, גם אם הוא בן כמה ימים או כמה שעות, יצור חי, ומתנגדים בתוקף לנטילת התאים, הגורמת למותו. המחלוקת על מוסריות הניסויים בתאי גזע עובריים אפילו הביאה להפסקת המימון של מחקרים כאלה בארה”ב לתקופה מסויימת.

עוברים ושבים

בשל הסוגיות הרפואיות, העניק מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) רק במשורה אישורים לניסויים קליניים בטיפולים כאלה. אחד המחקרים שקיבל אישור, לפני יותר משלוש שנים, היה נסיון לטפל באמצעות תאי גזע עובריים במחלות ניווניות קשות של הרשתית. לניסוי נבחרו 18 חולים במחלת סטארגארדט (Stargardt’s macular dystrophy) ובניוון מקולרי גילי (age-related macular degeneration), שתיהן מחלות הגורמות להרס הדרגתי תאים ברשתית העין, ובסופו של דבר לעיוורון. את המחקר הובילו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה (UCLA) ומחברת Advanced Cell Technology. ראש צוות המחקר, הפרופסור סטיבן שוורץ (Schwartz), ביקש קודם כל להוכיח את בטיחות הטיפול, לכן בחר חולים שראייתם כבר נפגעה כה קשות, כך שאם הטיפול ייכשל, הם לא יסתכנו בהידרדרותה. החוקרים השתמשו בתאי גזע עובריים שגודלו במעבדות של חברת ACT, ועברו טיפולים שגרמו להם להתחיל בתהליך התמיינות לתאי רשתית. בין 50,000 ל-150,000 תאים כאלה הוזרקו לאחת העיניים של כל משתתף בניסוי. אתר ההזרקה נבחר בין השאר משום שהוא חשוף פחות למערכת החיסון, בתקווה כי לא תתקוף את התאים הזרים. עם זה, משתתפי הניסוי קיבלו גם טיפול המדכא את מערכת החיסון, כדי להפחית סכנת של דחיית התאים.

רואים עין בעין

לאחר מעקב של 37 חודשים אצל המטופלים הראשונים, ועד 22 חודשים אצל המטופלים האחרונים, מציינים החוקרים כי לא נרשמו שום תופעות לוואי אצל משתתפי הניסוי הקליני. בארבע מהעיניים המטופלות התפתח ירוד (קטרקט), אך נראה כי מדובר בתהליך טבעי אצל חולים שרובם מבוגרים מאוד. אצל שניים מהמטופלים התפתח זיהום בעין, ככל הנראה בשל הדיכוי של מערכת החיסון. ואולם, לא הופיעה תגובה חיסונית נגד תאי הגזע, ולא אובחנו גידולים סרטניים אצל משתתפי הניסוי. נוסף להוכחת הבטיחות, הופתעו החוקרים לראות שיפור ניכר בתפקודם של רוב משתתפי הניסוי כבר בתוך כמה שבועות. כמה מהם חזרו לקרוא והיו מסוגלים לשוב ולהתנייד בכוחות עצמם אחרי שנים ארוכות של עיוורון כמעט מוחלט. במאמר בכתב העת הרפואי Lancet החוקרים מפרטים את תוצאותיהן של בדיקות ראייה מדוקדקות, וקובעים כי אצל עשרה מהחולים נרשם שיפור של ממש בעקבות הטיפול, ואצל שבעה נרשם שיפור מסויים. רק אצל אחד חלה הידרדרות נוספת בראייה. החוקרים מציינים עוד כי השיפור נרשם רק בעין שטופלה, בעוד העין השנייה שימשה ביקורת, דבר המעיד כי את השיפור בראייה אכן אפשר לזקוף לזכות הטיפול הנסיוני. על אף התוצאות המעודדות, החוקרים מציינים כי מדובר בניסוי קטן וראשוני, ויידרשו כנראה עוד מעקב ועוד מחקר רב בטרם יאושר הטיפול לשימוש נרחב. בשלב הבא הם מתכוונים לנסות ולקבוע את המינון האופטימלי, ולראות אם יש קשר בין מספר התאים שהוזרקו לחולים לבין השיפור בראייה.

מקור השראה

בעוד מדענים רבים מנסים לרתום את תאי הגזע העובריים לטובת הרפואה, צצה לפני כמה שנים בשורה חדשה בשמי המדע. חוקרים בראשות הפרופסור שיניה ימאנאקה (Yamanaka) מיפאן, הוכיחו כי אפשר לקחת כמעט כל תא רגיל מגוף האדם, למשל תא עור, ובטיפול מיוחד להחזיר אותו למצב עוברי, שממנו הוא יכול להתפתח לכל סוג של תא. הגילוי הזה, שזיכה את ימאנאקה בפרס נובל ברפואה ב-2012 (עם ג’ון גורדון), עורר תקווה חדשה לשימוש בתאי גזע. ראשית, הוא פתר את הסוגייה האתית, משום שהתאים נקצרים מגופו של המטופל, ואין צורך להשמיד עוברים. שנית, מכיוון שהתאים נלקחים מגופו של האדם עצמו, אין סיבה שמערכת החיסון תתקוף אותם. גם השיטה הזו, המכונה “תאי גזע מושרים” ( induced pluripotent stem cells או בקיצור iPS) עדיין נמצאת בחיתוליה, ורחוקה מיישום רפואי, אבל לפני כמה שבועות התחיל ביפאן ניסוי קליני ראשון באישה הסובלת גם היא מניוון מקולרי גילי. הצלחת הניסוי הזה תיתן זריקת עידוד חשובה לשיטה הצעירה, וחשוב מכך – הצלחה של שתי השיטות תהיה הוכחה קלינית כמעט ראשונה ליעילותם הרפואית של תאי גזע, וצעד ראשון במימוש ההבטחה הגדולה של רפואת העתיד.

מאמר במחקר בכתב העת Lancet
נובל ברפואה על פיתח תאי גזע מושרים