כל הכתבות - הידען - Hayadan

תמונה מיקרוסקופית של תאים שנעשתה באמצעות שיטת המיקוד הטמפורלית (משמאל) או ללא מיקוד טמפורלי (מימין)

חברת 3i הבין-לאומית תפתח מיקרוסקופים על-בסיס המצאות של מדעני מכון ויצמן למדע

  • תגובה אחת
תצלום מתוך אירוע יחסי ציבור של פארק שעשועים בהונג קונג. צילום יח"צ

פרמיית ה-PR

  • 3 תגובות
בתמונה: רכב קיוריוסיטי של נאס"א גילה עדויות לערוץ נחל שזרם על מאדים בכמה אתרים, לרבות הופעת הסלעים המתוארת בתמונה זו, שהמדענים כינה בשם 'הוטה' על שם אגם הוטה בטריטוריה הצפון מערבית של קנדה. צילום:: NASA/JPL-Caltech/MSSS

קיוריוסטי מצא ערוץ בו זרמו מים בעבר על מאדים

  • 12 תגובות
כמו צלם שמאגד תיק של מיטב תצלומב, האסטרונומים חיברו מראה משופר שאיפשר את המבט המעמיק ביותר של היקום (Credit: NASA; ESA; G. Illingworth, D. Magee, and P. Oesch, University of California, Santa Cruz; R. Bouwens, Leiden University; and the HUDF09 Team)

טלסקופ החלל האבל הולך עד לקצה כדי לצפות במבט המרוחק ביותר ביקום

  • 10 תגובות
הירח המאדימאי פובוס כפי שצולם במהלך שעות היום בידי רכב השטח קיוריוסיטי

סהר ירח בשמי מאדים

  • תגובה אחת
מגזינים ומולטימדיה דו"ח שנתי (אנגלית) המכון - חדשות מדע בשפה ידידותית בגיליון הנוכחי ארכיון ספרים ננו קומיקס אופקים – מגזין און-ליין גלריות תמונות גלריית וידאו מכון ויצמן למדע WeizmannInstSci WeizmannInstSci תערוכה של 34 אמנים מרחבי העולם במכון ויצמן למדע: הצטלבויות: מדע באמנות עכשווית 22.9.2012 – 7.12.2012 ow.ly/dEm6P 14 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה מתקדמת לפיענוח "קוד הבקרה" של הגנום ow.ly/dzuQV 17 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci מודל מתמטי שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע עשוי לשפר את בטיחות הטיפול בכימותרפיה ow.ly/dEaFI 14 days ago · reply · retweet · favorite WeizmannInstSci תערוכה של 34 אמנים מרחבי העולם במכון ויצמן למדע: הצטלבויות: מדע באמנות עכשווית 22.9.2012 – 7.12.2012 ow.ly/dEm6P 14 days ago · reply · retweet · favorite Join the conversation משחקי שליטה 01-09-12 מימין: רבקה לוי, ליהי גיבור, מתיאס מאן, ד"ר עופר יזהר, רועי דגני, טס אורם, שירי רון. רשתות

משחקי שליטה

  • 2 תגובות
נוף מדברי בפיתולי כביש 25 מדימונה לצומת הערבה, 12 באוגוסט 2012. צילום: אבי בליזובסקי

אנושות מול מדבר

  • 2 תגובות
נשיא אירן מחמוד אחמדיניג'אד בעצרת האו"ם, 26 באוקטובר 2012.צילום מסך מה-CNN

נשיא אירן מחמוד אחמדיניג'אד שוב רומז לתיאורית קונספירציה באשר ל-11 בספטמבר, קרא להעמיד לדין את מי שירה בבן לאדן ולסדר עולמי כלכלי חדש

  • 26 תגובות
מיפוי מיקום ותנועת הגלקסיות במרחק של עד 370 מיליון שנות אור מכדור הארץ לפי מודל המשלב בינה מלאכותית שפותח במכון ליבניץ לאסטרופיסיקה בגרמניה

תבונה מלאכותית סייעה לשרטט את מבנה היקום

  • 9 תגובות
תפיסת אמן של אגם על הירח השבתאי טיטאן. איור: נאס"א

‫חידת המתאן על מאדים וטיטאן‬

  • 2 תגובות
מטוס קרב מסוג F-15. האם ניתן להשתמש במוחותיהם של הטייסים במהירות גבוהה, ככלים לזיהוי וגילוי מטרות? מתוך ויקיפדיה

דרפ"א משלבת מוחות אנושיים במערכות המחשבים הצבאיות

  • 6 תגובות
תרשים סכמטי של HIV. מתוך ויקיפדיה

לוכדי וירוסים

  • 2 תגובות
מימין: פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' עילם גרוס ופרופ' אהוד דוכובני. מסע ארוך

החלקיק שכולם חיכו לו

  • 4 תגובות
מקבץ של אמריקנים מפורסמים ממוצא אפריקאי. מתוך ויקיפדיה

מוטציה איפשרה לבני האדם הראשונים להגר בתוך אפריקה

  • 10 תגובות
בתמונה (משמאל): שר המדע פרופ' דניאל הרשקוביץ, שגריר האיחוד האירופאי אנדרו סטנדלי ונשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' אהרון בן-זאב משוחחים עם בני נוער שהגיעו לאירועי "ליל המדענים" באוניברסיטת חיפה. קרדיט תמונה: שי לוי

חוכמת ההמונים הכריעה בהתמודדות בין האדם למכונה: למחשב בינה דומה לזו של בני האדם

  • 5 תגובות
מבט הומוריסטי על האבולוציה של האדם. איור: POSSAN - ויקימדיה קומונס

לימודי אבולוציה בארץ הקודש

  • 833 תגובות
אלן טיורינג (עומד מימין), בריאן פולארד וקית לונסדייל ליד פראנטי סימן 1, מחשב רב-תכליתי שהיה המחשב המסחרי השני. צילום: Courtesy of The University of Manchester, the School of Computer Science

הערב (ב') בליל המדענים: בואו להכריע בהתמודדות הגדולה של אדם מול מחשב בליל המדענים!

  • תגובה אחת
שדה חקלאי. מתוך ויקיפדיה

השקיה ודישון כפתרון לגידולים יעילים יותר

  • תגובה אחת
ד"ר אור קרסין, האוניברסיטה הפתוחה

שינויי האקלים ונזקים המגיעים למילארדים- האם נראה באופק בית דין שישפוט את מזהמי הסביבה?

  • 15 תגובות
תמונה 3: צילום מסך של משחק פאקמן מהאתר הזה.

אז מה עושים שם באוניברסיטה? פרק 7: לאמן את פאקמן להבקיע גולים – על רובוטיקה אבולוציונית

  • 7 תגובות
ירקות בשוק בכרתים. מתוך ויקיפדיה

קריאה לצמחונות?

  • 20 תגובות
דוגמנית עם שיער ירוק צבוע. איור: shutterstock

שערות ירוקות, פעילות מוחית אצל דגי סלמון מתים בין זוכי פרס איגנובל לשנת 2012

  • 2 תגובות
תרשים של עונות השנה כפי שהן נראות בחצי הכדור הצפוני. מימין: יום ההיפוך החורפי בדצמבר. מתוך ויקיפדיה

היום חל יום השוויון הסתווי ומדוע למרות שטכנית זה נכון, אין באמת שוויון בין היום והלילה

  • 17 תגובות
השנה המועד המדויק של יום השוויון הסתווי הוא 22 בספטמבר בשעה 14:49 שעון גריניץ'
מעבורת החלל אנדוור על גב המטוס הנושא בבסיס חיל האוויר אדוארדס בקליפורניה

אנדוור טסה בפעם האחרונה במסע הצדעה מעל קליפורניה

  • 4 תגובות
פרופ' מישל רבל בכנס Life Sciences Baltics 2012. צילום: אבי בליזובסקי

פרופ' מישל רבל בכנס Life Sciences Baltics 2012: "ניתן להשתמש בתאי גזע לשיחזור איי הלבלב של חולי סכרת"

  • אין תגובות
זכארי בלונט, פוסט דוקטורנט במרכז בייקון של אוניברסיטת מדינת מישיגן לחקר האבולוציה בפעולה

חוקרים הצליחו לתעד כיצד נוצרים יצורים חדשים – אבולוציה בקלי קלות

  • 31 תגובות
שיא שלילי בשטח הקרח באוקיאנוס הארקטי בקיץ 2012. איור: נאס"א

שיא שלילי חדש לכיסוי הקרח באוקיאנוס הארקטי

  • 14 תגובות
האסטרונאוט ג'ו אקאבה, עם נחיתתו בקזחסטן עם חבריו לצוות ה-32 של תחנת החלל, 17 בספטמבר 2012. צילום: נאס"א

חברי הצוות ה-32 של תחנת החלל נחתו בשלום

  • 3 תגובות
המחשב הראשון בישראל - WEIZAC. צילום: מכון ויצמן

ליל המדענים יתקיים השנה בסימן מדעי המחשב בקמפוסים בכל רחבי הארץ

  • 2 תגובות
מניפים ידיים למען ים המלח ההולך ונעלם. (צילום: דור נבו)

"מפעלי ים המלח מעדיפים להשקיע ביחסי ציבור במקום בהצלת הים"

  • 16 תגובות
משמאל: פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן, פרופ' ולאדאס בומליס - קונסול כבוד של ליטא בישראל, מנכ"ל אנטרפרייז ליטואניה ולצידו שר הכלכלה של ליטא רימאנטאס ז'יליוס בפתיחת כנס Life Sciences Baltics 2012. צילום: אבי בליזובסקי

"המאה ה-21 היא המאה של הביוטכנולוגיה"

  • 3 תגובות
חתך דרך רשתית העין. פרט לשכבות האפורות הבולעות בתחתית, כל החלקים שקופים ונצבעו כאן לשם הדגמה בלבד. תאי העצב ממלאים את הנפח הכחול, וגרעיני התאים בצבעים ורוד, חום ואדום. האור מגיע מאישון העין (למעלה) ונלכד במשפכים של תאי הגליה (ירוקים) שם הוא מתרכז עד לתאים הרגישים לצבע (מדוכים) המסומנים בסגול. שאריות האור המפוזר מגיעות לתאי הקנים שאינם רגישים לצבע (בכתום). העובי של הרשתית הוא כרבע עד חצי מילימטר.

רשע וחשוך לו

  • 3 תגובות
תוצר התנגשות בניסוי האטלס שעשוי להיות חלקיק היגס. איור: ניסוי אטלס ב-CERN; דצמבר 2012

קיומו של חלקיק היגס

  • 13 תגובות
בתמונה: הגדלה פי 80 של כנף מתפתחת בזחל זבוב הפירות המציגה היבטים שונים של אפופטוזיס שהופעל כתוצאה מקרינה רדיואקטיבית – בזבוב רגיל (משמאל) ובזבוב מוטנטי חסר Drice(מימין). בשורה העליונה: איזור ביטוי החלבון ה"מדווח" הצבוע בצבע פלואורסצנטי ירוק. בשורה האמצעית: סימון פלואורסצנטי של חיתוך החלבון ה"מדווח" על-ידי הקספאזות לאחר הפעלה של אפופטוזיס. בשורה התחתונה: סימון פלואורסצנטי של תאים מתים. בזבוב הרגיל מתים תאים רבים לאחר חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, אך בזבוב ללא Drice כמעט ואין אפופטוזיס

המחסל

  • 3 תגובות
ברק אובמה מול מיט רומני - המועמדים לנשיאות ארה"ב בבחירות 2012

‫קולו של הספקן – מדע הצדקנות / מייקל שרמר‬

  • 12 תגובות
חתך רוחב של תא שמש ובו אלטקרודות שקופות

‫אנרגיה חיובית – מקורות מתחדשים / מת'יו ל' ואלד‬

  • 14 תגובות
שר האנרגיה האמריקני סטיבן צ'ו. קרדיט: משרד האנרגיה האמריקני

‫כמעט מדע בדיוני / דייוויד ביילו‬

  • 7 תגובות
מימין: פרופ' יואכים שפאץ ופרופ' בנימין גיגר. ביולוגיה סינתטית. צילום: מכון ויצמן

מחוברים

  • אין תגובות
הגרף מציג את רמות הנויטרופילים בשלושה חולים הסובלים מנוטרופניה. בסיוע של טיפול תרופתי, החולה בעל הנויטרופילים ה"חזקים" (P1) מסוגל להתגבר על הזיהום. לעומתו, החולה בעל הנויטרופילים ה"חלשים" (P4) אינו יכול להתגבר אפילו על זיהום חיידקי קל שמקורו במעיים.

מודל מתמטי שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע עשוי לשפר את בטיחות הטיפול בכימותרפיה

  • תגובה אחת
זאב זליג, מנכ,ל ג'נזיים ישראל ופרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל, בכנס Life Siences Baltics; ספטמבר 2012, צילום: אבי בליזובסקי

זאב זליג, מיוזמי כנס Life Sciences Baltics: המודל הישראלי בתחום מדעי החיים ניתן לייצוא למדינות בעלות מאפיינים דומים

  • תגובה אחת
פרופ' עדה יונת במליאת הפתיחה של כנס Life Sciuences Baltics שהתקיים בוילנה בירת ליטא ב-12 בספטמבר 2012. צילום אבי בליזובסקי

חוסר הרצון של חברות התרופות לפתח אנטיביוטיות חדשות מסיבות כלכליות עלולה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור בכל הנוגע לתוחלת החיים

  • 11 תגובות
קרדיט: ויקימדיה, Southwest

‫לשקול את הסיכון / מלינדה וונר מויר‬

  • אין תגובות
איור התהליך: בעקבות הקרנת אור על-סגול, אלקטרון בדו-תחמוצת הטיטאניום עובר עירור ומועבר לשכבת גרפן, שם הוא מדלג לקטיון כסף ויוצר בכך ננו-חלקיק כסף.

חיישנים לגילוי זיהומים בריכוז נמוך

  • תגובה אחת
תמונהת המחשה של עין ביונית, חברת ננו רטינה הישראלית

‫טכנולוגיה רפואית – רפואת המחר‬

  • 3 תגובות
האיור מראה גדיל דנ"א בעל בסיסים נוקליאוטידים (A, T, G ו- C) הנע מטה דרך נקבובית ברוחב מולקולה המכונה "ננו-נקבובית". הסימול X מסמן את מיקומו של הבסיס החסר העלול להוביל להתפרצות מחלה. באמצעות חיבור מולקולה כימית טבעתית המכילה בתוכה יון של נתרן לאתר הניזוק ניתן להאט את תנועת הדנ"א דרך ננו-הנקבובית כך שניתן לאתר את נקודת הפגימה. [באדיבות מחלקת השיווק והתקשורת של אוניברסיטת יוטה].

ננו-נקבובית לזיהוי נזקים בדנ"א

  • תגובה אחת
ד"ר אלי לואיס (במרכז) ביחד עם אייל עוזרי וחבר מעבדה נוסף- דוד אוחיון. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מכל הלב-לב

  • אין תגובות
הדמיית אמן של ספינה לא מאוישת המונעת באנרגית הרוח ונשלטת מרחוק שתוכל לשמש להבהרת עננים. צילום: ג'ון מקניל

הבהרת עננים לשליטה בהתחממות הגלובלית?

  • 26 תגובות
באיור: גורמי הבקרה מתחלקים באופן היררכי לשלוש רמות פעילות. גורמי הרמה הגבוהה ביותר (למעלה) משפיעים על מצב החומר הגנטי, וכך קובעים את זהותו הבסיסית של התא. גורמי הרמה השנייה (במרכז) קובעים את רמות הביטוי של הגנים וכך מעצבים את תכונותיו של התא. גורמי הרמה השלישית (למטה) הם דינמיים יותר באופיים, ומפעילים גנים בתגובה למצבי סביבה משתנים.

מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לפיענוח קוד הבקרה של הגנום וחשפו באמצעותה עקרונות חדשים בוויסות התבטאותם של גנים

  • 2 תגובות
משתתפים באירוע הקאטון נצרת, ספטמבר 2012. צילום: מקבולה נאסר

הפיתוח הזוכה בהאקאטון נצרת: אפליקציית ניווט וניהוג לרובוט מבוססת אנדרואיד

  • 4 תגובות
איזור הקוטב הצפוני של האסטרואיד וסטה כפי שצולמה מהחללית Dawn טרם עזיבתה, ספטמבר 2012

החללית Dawn עוזבת את האסטרואיד וסטה

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש