"המאה ה-21 היא המאה של הביוטכנולוגיה"

כך אמר פרופ' ולאדאס בומליס, ממייסדי חברת סיקור ביוטק שהיום היא בקבוצת טבע במסגרת ועידת מדעי החיים הגדולה הראשונה במדינות הבלטיות התקיימה בשבוע שעבר בליטא

משמאל: פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן, פרופ' ולאדאס בומליס - קונסול כבוד של ליטא בישראל, מנכ"ל אנטרפרייז ליטואניה ולצידו שר הכלכלה  של ליטא רימאנטאס ז'יליוס בפתיחת כנס Life Sciences Baltics 2012. צילום: אבי בליזובסקי
משמאל: פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן, פרופ' ולאדאס בומליס – קונסול כבוד של ליטא בישראל, מנכ"ל אנטרפרייז ליטואניה ולצידו שר הכלכלה של ליטא רימאנטאס ז'יליוס בפתיחת כנס Life Sciences Baltics 2012. צילום: אבי בליזובסקי

כנס Life Sciences Baltics 2012 ועידת מדעי החיים הבינלאומית התקיימה בשבוע שעבר בוילנה בירת ליטא. מדובר בועידה הגדולה מסוגה שהתקיימה במדינות הבלטית. השתתפו בה 700 מומחים מהתחום, מחציתם מחו"ל ובהם 120 מישראל.

"ייצור תרופות ליטא שתשווקנה באמריקה – לפני 15 או 20 שנים זה היה בלתי אפשרי, כך אומר פרופ' ולאדאס בומליס,שהיה בתקופה הסובייטית מנהל המכון לאנזימים, ומאוחר יותר הקים את חברת סיקור ביוטכנולוגיה, שלימים נרכשה בידי טבע. פרופ' בומליס משמש גם כקונסול כבוד של ליטא בישראל.

בשבוע שעבר אישר ה-FDA את תרופת filgrastim המיועדת לטיפול בסרטן של סיקור-טבע לשיווק בארה"ב. פרופ' בומליס הציע להשתמש במונח ביו כלכלה. ענף הביוטכנולוגיה מספק כיום כאחוז אחד מהתמ"ג של ליטא, אך התחזית היא כי ב-2020 הוא יספק 2 אחוזים ויותר.

"אנחנו לא חייבים לייצר את התרופות כאן בהשקעה של מיייארדי יורו. אבל אנחנו צריכים להשתמש בידע שלנו בביוטכנולוגיה ואחר כך ליצא אותו. אני משוכנע שהמאה ה-21 היא המאה של הביוטכנולוגיה, ואני בטוח שזו תהיה התרופה לא רק של החלבונים אלא גם של תאי הגזע."

שר הכלכלה של ליטא רימאנטאס ז'יליוס אמר כי מגזר מדעי החיים שבונה כיום את ליטא, הוא מורשת של המאה ה 18 עם הקמת הפקולטה לכימיה ולביולוגיה באוניברסיטת וילנה.."ביוטכנולוגיה היא אחד התחומים הבודדים שבהם ליטא יכולה להציג הצלחה בינלאומית כאשר סטודנטים שלה זכו ב-35 מדליות בתחרויות בינלאומיות.

"בזמן הסובייטים הקימו את המכון לאנזימים ולכן הביוטכנולוגיה היא אחד התחומים שבהם ניסיון מצטבר מנוצל לטובה. סיקור-ביוטק היא דוגמה טובה. הם מוכרים את מוצרים לכל העולם ולא סוגרים את עצמם רק לשוק הליטאי. המשבר שהיה לנו הראה לנו שצריך להסתמך על יצוא."
"האירוע התרבותי והמדעי החשוב היום הוא חסר תקדים. לא היה לנו שום דבר דומה עד כה, משרד הכלכלה ומשרד החינוך מנסים למצוא את הקשר בין חינוך ומדע מה צריך לעשות כדי שיהיו לנו תוצאות רצויות. אנחנו משקיעים המון בתשתית ולדעתי האירוע מראה את התוצאות הללו. התוצאות שיש כאשר אנשי עסקים ומדענים מכל העולם החולקים עניין משותף יכולים להשיג.

לוקאורקס, מנכל אינטרנפייז ליטאוניה, החברה הממשלתית שארגנה את הכנס אמר: "תחום הביוטכנולוגיה הוא התחום שצריך לדבר עליו והיום הוא היום שבו ניתן להראות מה ליטא עושה ויכולה לעשות. יש לנו הרבה ציוד מודרני, הרבה דוגמאות מעשיות ואנחנו רוצים למשוך אוניברסיטאות נוספות ואנשי עסקים כדי להגדיל את היצוא."

"ב-2010 ביקרנו בתערוכת ביומד בישראל והיא השפיעה עלינו רבות. אנחנו לוקחים את ישראל כדוגמה ולכן החלטנו לשתף פעולה ביחד עם ישראל לארגן את האירוע. בלי העזרה מישראל, הכנס לא היה מצליח. הם עזרו לנו עם מרצים. זו דוגמה כיצד ממשלה, מדע, מוסדות פרטיים ואנשי עסקים יכולים לעבוד ביחד. השגרירים בעולם עזרו לנו בזה ובאמצעות עבודה משותפת אפשר לעשות יותר. כפי שאמר השר, האירוע שנעשה לצד התערוכה של אוני' וילנה משך הרבה סטודנטים. כמו כן יש לנו כנס שמשך אליו ליטאים שעובדים בחו"ל וזו הזדמנות מצויינת להחזיר אותם הביתה."

אמיר מלכה, מנכ"ל ביופורום, החברה הישראלית שארגנה את הכנס בשיתוף עם חברה ישראלית נוספת – קליידוסקופ אומר בהקשה זה לאתר הידען: בביקורנו הראשון בליטא פגשנו צוות נמרץ, פטריוטי וחדור מוטיבציה אשר הזכיר לנו את הנמרצות הישראלית. על בסיס זה נוצר בינינו חיבור מיידי של התגייסות ועשיה. החזון, הרצון הטוב והסברת הפנים לה זכינו תרמו רבות לתהליך, אשר במהלכו נהנינו מעבודה משותפת עם צוות איכותי שמונחה על ידי חזון של מדינאי דגול.
אני רוצה להודות להם על ההזדמנות לעבוד צמוד אליכם במהלך תקופה ארוכה במהלכה למדנו להעריך ולכבד, להכיר ולהוקיר את ארצם, תרבותם, המדע שמהווה אבן דרך משמעותית בחייכם ואת שאיפתכם להמשיך לפתח בתחום הביורפואי ותחומים אחרים, ולבנות בסיס כלכלי איתן למען רווחת בני עמם.

אמרתי להם "תודה על האמון שהבעתם בתעשיה הביוטכנולוגית הישראלית ואפשרתם לנו להזמין את מיטב אנשיה כדי לשבת כאן איתנו בצוותא, ליצור דו שיח, שאנו מקוים שיתפתח לכיוונים הנכונים ויקדם את התעשיות הביורפואיות בארצות הבלטיות ובו זמנית יתרום לעשייה בתחום זה גם בארצנו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן