מפעלי ים המלח והמועצה לשימור אתרים כבר החלו בשיקום מחנה העובדים. מ לדברי ד”ר אסף רוזנטל, מומחה הסביבה של אתר הידען, במפעלי ים המלח מפחדים לדבר עם מומחים לאקולוגיה ומעדיפים להזמין את הציבור הרחב לראות את מה שהם רוצים להראות לו ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה: מחנה העובדים לא נמצא ליד בריכה 5 ולכן מפלס המים לצידו אינו עולה. גם בשטחים של ישובי הכיכר אין סכנת הצפה.
אתמול שיגרו אנשי מפעלי ים המלח הזמנות לכלי התקשורת להזמין את הציבור הרחב לסיורים במפעלים, בשיתוף עם המועצה האזורית, כשד”ר אסף רוזנטל ביקש לבקר כדי לממש הזמנה שקיבל בעקבות כתבות קודמות, הוא נתקל בכתף קרה ובהתעלמות מההבטחות. הנה מה שכתב בעקבות ההזמנה הנוכחית:
לפני כ-15 שנים סולקה ספינה שהיתה משמשת את עובדי המפעל עד 1948, הספינה (שלד) עגנה ליד מזח שבמחנה העבודה הישן. מאחר ואבי עבד כשומר בתקופה בה נבנו הסכרים בדרום ים המלח הרגשתי ענין אישי בנושא).
פניתי למנהלת המפעלים וביקשתי לדעת מדוע סולקה הספינה ? נעניתי כי “יש כוונה לשפצה ולהחזירה”. עד היום לא “שופצה” ולא הוחזרה הספינה, במידה מסוימת של צדק שכן מחנה העבודה כולו נמצא בסכנת הצפה. לפני כחמש שנים פניתי למועצה לשימור אתרים והצעתי לשמר את מחנה העבודה. אם בגלל הצעתי או מסיבות אחרות החלו עבודות שימור אלא שאז (שוב) הסתבר למשמרים כי למרות סכרים שמוגבהים תדירות (בגלל עלית המפלס) יש חילחול מים, שבסופו של דבר יגרום להצפת המחנה.
ניתן לראות את תוצאת חילחול המים שכן במקומות רבים נוצרות שלוליות ממערב לכביש 90. הכביש עובר בין הר סדום ובריכות האידוי. הסכרים המערביים של בריכות האידוי “אמורים” להגן על הכביש מהצפה. לפני כחמש שנים בעקבות רשימות שלי שבהן תליתי את האשמה לפגיעות סביבתיות במפעלי ים המלח הוזמנתי לבקר (אישית) במפעל כדי “לראות את הפעילות הסביבתית החיובית” – בשערי המפעל יש כתובת גדולה שאמורה לתת גוון “ירוק” למפעלים. ניסיתי לממש את ההזמנה מספר פעמים אלא שבכל פעם נדחיתי בתירוצים שונים ומשונים.
לפני כשנתיים (שוב בעקבות ביקורת על המפעלים) הוזמנתי שוב ושוב לא הצלחתי לתאם את הביקור. במסגרת “יחסי הציבור” התקיימה השתלמות למורי דרך בה “שטפו למשתתפים את המוח” בהבלים , לצערי לא ידעתי ולא השתתפתי בהשתלמות אבל עמית סיפר לי “איך מפעלי ים המלח פועלים למען הסביבה הטבעית”.
במסגרת פעילותי למען ים המלח פניתי למועצה האזורית תמר באזהרות על המצב ועל העתיד, אלא (כנראה) מאחר והמפעלים מהווים מקור הכנסה כה ענק למועצה לא כדאי לצאת כנגדם.
פניתי גם לישובי כיכר ים המלח: נאות הכיכר ותמר בנסיון להתריע בפניהם על עתיד שדות החקלאות שיומלחו בגלל עלית מפלס המים בבריכות הדרומיות, כמו המועצה האזורית כך גם הישובים תלויים ונתמכים ע”י המפעלים ולכן אינם פוצים פה או “מצפצפים”.
ברשימות שפורסמו באתר הידען במשך השנים הראיתי איך מפעלי ים המלח “תרמו” לירידת המפלס באגן הצפוני, “תרמו” לפגיעה בשטחים נרחבים כתוצאה מאיסוף אבנים וחומר בניה לסכרים, “תורמים” לפגיעה במעיינות ובמפלס המים בגלל קידוחים, “תורמים” לסיכון בטיחותי בכביש 90 בגלל הצפות והמלחה, “תורמים” לעלית מפלס המים בבריכות מול המלונות ולסיכון המלונות, “תורמים” לעליית מפלס המים בבריכות האידוי הדרומיות , עליה שמחיבת בנית סכרים יותר ויותר גבוהים שגרמה להצפת חלק ממליחת נאות-הככר שמהווה בית גידול יחיד ומיוחד (בארץ ובעולם) בית גידול שגוסס, עליה שברבות השנים תגרום להמלחה של שטחי החקלאות של המושבים.
עליה שתוך מספר לא רב של שנים תשאיר את כל האזור שמדרום למפעלים מישור מלח יבש . לצערי מסתבר כי (לפחות במקרה של מפעלי ים המלח) לכסף יש השפעה חזקה יותר מכל גורם אחר ולכן התחזית עבור ים המלח כולו ובעיקר דרומו עגומה.
ניסיונות של המפעלים לקנות את אהדת הציבור בכסף ובסיפורי כזב והבל לא יעלו ולא יורידו שכן עד כמה שהדבר עצוב הציבור עסוק בדברים “חשובים יותר”.
“ממפעלי ים המלח נמסר כי מפעלי ים המלח והמועצה לשימור אתרים כבר החלו בשיקום מחנה העובדים. מחנה העובדים לא נמצא ליד בריכה 5 ולכן מפלס המים לצידו אינו עולה. גם בשטחים של ישובי הכיכר אין סכנת הצפה.
אנו מזמינים את כל מי שחפץ בכך, לבוא לביקור במפעלים ולהתרשם ממקור ראשון מפעילותה של חברה מצליחה שמעסיקה במישרין ובעקיפין כ-30 אלף עובדים בנגב ומקיימת מזה 60 שנה תעשייה משגשגת שהיא מקור לגאווה ישראלית.”
לפני כמה ימים קיבלנו את ההודעה הזו מארגון מגמה ירוקה:
משט רפסודות לגירוש שודדי הים
ארגון מגמה ירוקה קורא לממשלת ישראל ולמפעלי ים המלח להפסיק את שוד הים הגדול, ויוצא בפעולה ישירה להצלתו: במסגרת אירוע הציפה ההמוני שיתקיים בלילה שבין 13.9-14.9, במלאת שנה לצילום המפורסם של ספנסר טוניק, ארגון מגמה ירוקה הוציא משט של רפסודות פיראטים אשר יוצאים לגרש את שודדי הים ולהחזיר את ים המלח לבעליו האמיתיים
מיכל שוקרון, מגמה ירוקה: “במקום בו צילם ספנסר טוניק את התמונה המפורסמת בשנה שעברה כבר אין ים, קו החוף התרחק משם עשרות מטרים. למאות האנשים שיגיעו הלילה למקום הכי נמוך בעולם ברור שיותר נמוך מזה כבר אי אפשר לרדת.
מעל ים המלח מתנוסס היום דגל שחור ואנו קוראים לממשלת ישראל, לשר התשתיות, לשר להגנת הסביבה לנקוט בצעדים הבאים להצלת הים:
בחינת ומימון חלופות להזרמת המים מהאגן הצפוני של ים המלח לחלקו הדרומי (אשר תורמות תרומה משמעותית לייבוש הים) בצורה שתמנע (או לפחות תצמצם) את המשך הירידה במפלס הים.
בחינת הנזקים ויישום עקרון “המזהם משלם” בסביבת ים המלח כולו.
יישום תכנון בר-קיימא תוך שמירה על כלל של “הפוגע מתקן”.
ים המלח הוא נכס של כלל אזרחי ישראל, והרווחים מניצול משאבי הטבע בסביבתו צריכים להגיע קודם כל לכיסם של בעליו – האזרחים, תוך השארת רווח יזמי הוגן ליזמים.
שי אולשר, רכז מגמה ירוקה במכון וייצמן: “ים המלח איננו רק משאב להפקת כימיקלים וכסף. ים המלח וסביבתו הינם מערכת אקולוגית יחידה במינה, אשר הולכת ונעלמת בכל יום שעובר בעקבות הניצול המואץ של משאבי הטבע באיזור.
הפיתוח התעשייתי של האיזור התאים, אולי, לתקופה בה הוא החל, אך הזמנים השתנו. ים המלח איננו רק משאב להפקת כימיקלים וכסף. הציבור היום ערני יותר לערכים סביבתיים ולניצול משאבים על חשבון שמירה על הטבע והסביבה למען הדורות הבאים”.
בעבר ביקר ד”ר רוזנטל את הדרך שבה עומדים לבצע את כריית המלח במטרה למנוע את עליית המפלס
נאות הכיכר – זכרונות מהמדבר
ועוד כתבות רבות אותן ניתן לקרוא בתגית “מפעלי ים המלח” בתחתית הכתבה
16 תגובות
בתאריך 7.3 הגענו קבוצה לסיור במפעלכם. לצערי התרשמתי שאתם לא רוצים מבקרים. הגענו לשער ונשלחנו למגרש חניה מאובק
ללא סככה ללא ברז מים וכו והמתנו לרכב. הסיור היה ללא סיבוי
להבין משהו. המדריך שהיה לא היה בקי בחומר. ויצאתי מאוד מאוכזב. מרכז המבקרים לא קיים. אין תצוגה של התחלת פעילות.
הנסיעה לאזור הבריכות הלוך וחזור היתה מאוד לא מענינת.
כך לא מקבלים מבקרים. דני מולכו
סליחה
לאוהד
כהמשך לר’מ
אילו טרחת וקראת את הרשימה הנוכחית הית רואה
(ואולי מבין) כי אין בה איזכור או התיחסות לאגן הצפוני ,
אילו טרחת וקראת רשימות אחרות היתה רואה (ואולי מבין) את
ההבדל שיש בין האגן הצפוני לדרומי,
מאחר ובתגובה קודמת ביקשת (מתוך שעמום ) פרטים על ירידת המפלס
טרחתי ועניתי לך ,
לקחת את תשובתי על שאלה שלך ולהפוך אותה ל”התקפה על כי’ל” זו טעות שנובעת שוב מחוסר הבנה,
לרשותך כל יום כיפור לעבור על הכתבה הנוכחית ועל הקישורים
כדי שתנסה להבין את הנושא.
במידה ותצליח להבין יופי,
ולא …. זבש’ך.
לאוהד
כבר כתבתי בעבר כי “סוף תגובה בהבנת הנקרא” במקרה שלך זה
הרבה יותר פשוט שכן כנראה שקראת רק חלק מהדברים שפירסמתי
שכן אילו קראת הכל הית (יש להניח) מבין כי “תקיפתי את מפעלי ים המלח” מתיחסת רק בחלק קטן (פחות מחמישית) ל”אשמתם” בירידת המפלס באגן הצפוני,
שכן הפתרון לאגן הצפוני חייב להיות מקיף ומשולב בין כל הגופים הנוגעים בדבר בישראל ובירדן ,
עיקר הטענות שיש לי ל כי’ל נוגעות להתנהגות באגן הדרומי ,
קרא את כל הרשימות בנושא ויש לקוות כי תבין .
אוהד, אל תכניס לי לפה דברים שלא אמרתי. מה שאמרתי הוא שיש לי עבודה עם האתר שלי ואין לי זמן לעבוד על דברים שאחרים נותנים לי, במיוחד שאני מכיר את האמת המדעית ויודע באיזה צד היא ולכן מי שמאמין באמת אלטרנטיבית, באמת חבל לבזבז זמן כדי להוכיח לו שהוא טועה כי הוא תמיד ימצא תת סעיף כלשהו.
ובניגוד אליך שאתה רק כותב טוקבקים, יש לי אתר לערוך גם כדי שהגולשים יראו 3-4 ידיעות ביום צריך להקדיש להם זמן, לבדוק מקורות, לתקן לשונית ועוד, אלו לא דברים שנעשים אינסטנט, והם בעדיפות ראשונה שלי. אם נשאר לי זמן ואני רוצה לבזבז אותו אז אוכל לחפש טעויות שלא היו ולא נבראו בדוח התומך באנרגיה חלופית.
אם כל הכבוד לקפיטליסטים של הנפט והמחצבים, יש עדיין 99% שסובל מההחלטות שלהם, אתה משתייך לאחוז הבודד שהשתכנע מטיעוניהם, חבל, אבל זו דמוקרטיה (או ניצול של הדמוקרטיה). לי יש את המקורות שלי והם חד משמעיים.
דוקטור נכבד,
תודה רבה על תשובתך המהירה והמפורטת.
מעיון במאמר שכתבת ובתשובתך, אני מבין שים המלח יקר ללבך. לכן, קשה לי להבין אם כן, את ההגיון המוביל אותך להאשים את הירידה במפלס ים המלח, רק על ידי תקיפה של מפעלי ים המלח, הרי לדבריך, הם אחראים רק לחמישית מהירידה.
נניח לשם הדין שמחר יסגרו את ים המלח, ההשלכות שאתה מציג במאמרך רק ידחו ב-20 אחוז מבחינת הזמן. הרי ברור שדחייה זמנית של 20 אחוז אינה מספקת לדבריך.
בנוסף, מאחר שאני מאמין שהינך חוקר הדורש להגיע לאמת, ראוי לבחון חלופות שונות. לדוגמה, ניתן לבחון מה העלות של התפלת מים והזרמתם לים המלח בכמות אשר תוסיף לים המלח 20 סנטימטר בשנה, כלומר הנזק של מפעלי ים המלח. הרי כאשר יתברר שעלות זו נמוכה מהתועלת הכוללת של מפעלי ים המלח, יהיה כדאי לך, במידה והינך רודף צדק, לחתור להשגת חלופה זו מאחר שהיא זולה יותר מחלופת פיטורם של אלפי עובדים ואובדן ההכנסות המיסוייות המועברות למדינה מידי שנה כתוצאה מפעילותה של חברת מפעלי ים המלח.
כולי תקווה שאתה, בניגוד לדעתו של אבי, לא תפטור את תגובתי באימרה ש”חשוב יותר לכתוב הרבה מאמרים, מאשר לכתוב מאמרים נכונים ומעמיקים”.
בברכת גמר חתימה טובה,
אוהד
אוהד “נכבד”
מעריכים את “תרומת” המפעלים (הישראלים והירדנים) לירידת המפלס
באגן הצפוני ב 40% כלומר כי’ל “תורמים” כ 20%,
יתר 60% מחולקים בין עצירת זרימת הירדן והירמוך 50%
ירידה בזרימות מנחלי מזרח ים-המלח וירידה בכמות השטפונות 10%,
בסוף המאה ה19 סימנו מודדי ה”קרן לחקר פלסטינה” (P.E.F) את המפלס
בקוו שחור (שניים) על המצוק כשלושה ק’מ דרומית לפשחה .
(היום כשני מטר מעל לכביש 90 ).
עד סכירת הירדן ובנית הסכר הגדול היתה הירידה כ 2 ס’מ בשנה
היום … למעלה מ 100ס’מ בשנה.
בתחילת המדידות המסודרות (תחילת המאה ה20) היה המפלס
392מטר (מתחת לפני הים) , היום המפלס הוא 428 – …..
צום קל .
לא ירדתי לסוף דעתך
אני יודע אנגלית מצויין, אבל אני לא אמבה, באשר למאמרים, הם נכתבים על ידי החוקרים עצמם או על ידי מישהו שהם שוכרים ומתואם איתם. חלק מהחובה האקדמית זה להסביר את המחקר שלך לציבור הרחב,\
אגב לא מדובר פה על בני אדם אוכלי בשר אלא על דגים שאוכלים דגים אחרים.
הייתי בטוח שאתה יודע אנגלית.
בכל אופן, כותב המאמר, שאותו לא קראתי אלא התבססתי על כותב הכתבה שיכול להיות שקרא את המאמר, מניח שישנה התחממות גלובלית.
תחת הנחה זו, הוא מניח שיהיו שינויים באוקיינוסים שיגרמו לשינוי מקום מחייתם של בעלי חיים מסויימים ביחס למקום מחייתם הנוכחי. כותב הכתבה, בין אם כקוריוז ובין אם הוא מצטט מהמאמר, טוען שבעלי החיים לא ינדדו למקום החדש, אלא, כל יום ישחו מיילים רבים למקום שבו הם יאכלו ויחזרו חזרה ”הבייתה”, הוא משווה את מצבם למצב בני אדם שצריכים לצעוד מיילים רבים על מנת להגיע למכולת.
קשה לי להבין, אם המכולת כזאת הכרחית לחיי היום יום, מדוע הם לא מעתיקים את ביתם בסמוך למכולת.
בכל אופן, בניגוד להספק המכובד של עדכון האתר שאתה נוהג לעשות ובאמת ראוי להערכה, לי באופן אישי, קשה להתייחס למחקרים שאפילו את המחקר עצמו, שלא נדבר על הנתונים הגולמיים, לא קראתי.
בבתי משפט זה נקרא ”עדות שמיעה”, עדות ממקור שני.
תרגול זה שעתה גרמת לי לבצע, מסביר חלק נכבד מהשאלה ששאלתי את עצמי לא פעם – ”מי כותב את כל המאמרים המוזרים אך המעניינים הללו”.
בנוסף, אני לא מזדהה עם כל עניין התיוג וכל הסבל שנגרם לחיות תוך כדי. גילוי נאות – אני טבעוני.
בברכה,
אוהד
אוהד, בלי קשר לתשובה של אסף ועד שנקבל אותה, האם תוכל בינתיים לסייע לי לתרגם את הידיעה הבאה?
http://www.sciencedaily.com/releases/2012/09/120924102700.htm
דוקטור נכבד,
כפי שאתה רואה קצת משעמם לי אז אני כותב טוקבקים ושואל שאלות.
לא הסברת מה התרומה של כל גורם ובכלל, מהם הגורמים לירידת מפלס ים המלח.
תוכל למנות בבקשה את הגורמים השוים והשפעת, באחוזים או בסנטימטרים לשנה, אשר גורמים לירידת מפלס ים המלח – לעומת מצב המוצא שהיה קיים לפני כ-60 שנה.
תודה
30 אלף עובדים שמנסרים את הענף עליו הם יושבים. מה התוכנית שלכם? יש איזו תחזית או שהגרסה הרשמית היא שלא קורה כלום? ואני שואל את זה כי ההכחשה שמשהו כן קורה והעובדה שלא מציגית תחזית הן עניין חמור באופן שווה אם לא יותר מהנזק לים המלח עצמו. ה-זוהי תחילתו של מינסטריון האמת? אין משמעות לעובדות? שקר הוא אמת?
תודה אסף,
אני הייתי בטוח שבגלל ההפרדה ההשפעה של המפעלים על הים הצפוני היא אפסית!
ים המלח הוא אחד המקומות היפים ביותר בעולם. מקום מאוד ייחודי שיש לשומרו מכל משמר.
אני לא יכול לדמיין את עצמי אומר לנחדים שלי ששאנחנו- בני האדם- בני ישראל- הרסנו את המקום הכי ייחודי בעולם בשביל כסף…
חייבים לערב את הממשלה. נ.ב. האם ישנם נתונים מדויקים? בכמה האגם נסוג כל שנה? מהיא התרומה של המפעלים לכך? מה היה קורה לו הסכר היה פתוח?
תודה.
זריזות התגובה של מפעלי ים המלח והכושר להסב את תשומת לב הקוראים …..
מ ד ה י מ ה ,
שכן האמירה כי :
“מחנה העובדים לא נמצא ליד בריכה 5 ולכן מפלס המים לצידו אינו עולה.
גם בשטחים של ישובי הכיכר אין סכנת הצפה”
ניתנת להגדרה רק באופן אחד … שקר גס !
החוצפה והאפשרות לשקר כך נובעת מההנחה כי הקורא התמים אינו יכול לדעת את האמת ,
אלא שמי שיטרח ויקרא את הרשימה הזאת
https://www.hayadan.org.il/salt-plane-220312/,
כל מי שסיים ב’ס יסודי ומסוגל לחשוב בהגיון יבין כי ככל שריכוז המלח במים עולה
כך גדלה השקיעה מה שגורם לעלית מפלס המים ,
ככל שהבריכות דרומיות יותר עולה בהן ריכוז המלח ועולה כמות המלח ששוקע ,
כמו כן כל מי שעובר בסביבה ועינין בראשו רואה את עבודות הגבהת הסכרים ,
רואה את שלוליות המים ממערב לכביש 90 ,
רואה איך סוללת הגנה נגד שטפונות שנבנתה בשנות ה30 נעלמה
תחת המים וסוללה חדשה נבנתה מדרום לה .
למרות שלרוב הקוראים אין אפשרות תכנית למדוד את הקורה
אין זה יאה ולא נאה לאנשי המפעלים לשקר במצח נחושה !
הכסף הרב שה”מפעלים” מבזבזים על יחסי ציבור יכול היה להיות מופנה לעשיה סביבתית ,
אין די בכך אבל לפחות במקום שקרים היינו רואים סימני כוונות .