קציר המלח ….

בשעה טובה התקבלה החלטה נכונה על הצורך “לקצור” את שכבות המלח בבריכה הצפונית (5) כדי למנוע המשך עלית מפלס המים, עליה שמסכנת את בתי המלון ואת כל התשתיות שלחוף הבריכה

בשעה טובה התקבלה החלטה נכונה על הצורך “לקצור” את שכבות המלח בבריכה הצפונית (5) כדי למנוע המשך עלית מפלס המים, עליה שמסכנת את בתי המלון ואת כל התשתיות שלחוף הבריכה.
עכשיו יתחילו הקרבות על : מי ישלם את הקציר? לאן יפונה המלח ואיך? לשמחתנו עלתה ובמידה מסוימת גם התקבלה הדרך המקובלת בעולם שהיא ‫”‬המזהם משלם”, כלומר עלות מניעת הנזק חייבת להיות על מי שגרם לו, בכל מקום בו שולט החוק וההגיון המסקנה ברורה, מי שצריך לשאת בעלות סילוק המפגע – המלח הוא מי שגרם למפגע, מפעלי ים המלח / כי”ל,
אלא שמשום מה מהלך הגיוני, נכון ומקובל בעולם אינו בהכרח מה שיקרה בסביבתנו. בנתיים מסתבר כי ל”מפעלים” יש עניין בבניית מסוע שיסלק את המלח לאגן הצפוני,
בנית המסוע תיתן למפעלים את הבסיס הביצועי להזזת תחנת שאיבת המים צפונה, כיום מקבלות בריכות האידוי מים דרך תעלה שמוזנת ע”י תחנת שאיבה שמיקומה מול (ממזרח) למצדה. בגלל ירידת מפלס המים באגן הצפוני, יש צורך להעמיק את מקום השאיבה, מכאן הענין שיש ל כי”ל להזיז את תחנת השאיבה צפונה לאזור שמצפון-מזרח לשפך נחל צאלים,
בנוסף לכך, הזזת תחנת השאיבה צפונה תאפשר למפעלים לפתח בריכת אידוי נוספת וגדולה מכל מה שיש, מבלי להתבלבל אומרים דוברי כי”ל כי “בריכה זו תאפשר פיתוח מפעלי-תיירות ומלונות לשפתה “,
האמנם? מלונות בשטח בו נפערים כל יום בולענים חדשים? האמנם אנחנו רוצים “חומת” מלונות ש”תפרח” בין נחל מור לנחל צאלים? מסופקני !

כדי להגיע למצב בו התיירות באזור תמשיך לשגשג, כדי למנוע פגיעה סביבתית נוספת ולתקן במידת מה את הפגיעה שנגרמה, אני חוזר לבסיס הצעה שנשלחה עליכם לפני זמן מה,

הצעתי מבוססת קודם כל על העיקרון של המזהם משלם, כלומר עלות מניעת הנזקים כולה תהיה על המפעלים / כי”ל, ויותר מכך כמו שהצעתי בעבר תיקון הנזקים יהיה הצעד הראשון לטיפול בירידת המפלס באגן הצפוני.
ההצדקה המשנית להצעתי היא כי מפעלי ים המלח גרפו רווחי ענק על חשבון גרימת נזקים סביבתיים שאינם ברי תיקון ועל כך חובתם לפצות כאשר הפיצוי יהווה/יגרום ירידה ברווחים!

קיים חשש לפגיעה סביבתית מהמסוע שאמור להבנות כדי לפנות את המלח הקצור, ואני טען כי במידה ויסתבר כי אכן יש צורך בכך, המסוע כולו יכול להיבנות על הסכרים שלאורך תעלת ההזנה הנוכחית יתכן שלשם כך יהיה צורך לעבות את דפנות התעלה, במידה וכן החומר לעיבוי הדפנות יגיע מהסכר (הגדול) הקיים, שכן כמו שהצעתי בעבר, את הבריכה הצפונית (5) יש ליבש – לבטל ולהשאיר ממנה רק לגונה שתשיק לאזור המלונות. הלגונה תהווה את מקור הזנת המים לבריכות האידוי הדרומיות וכמובן את אגן ה”שיכשוך” עבור באי המלונות, לכן הלגונה תהיה ברוחב של200-300 מטר ולאורך כל אזור התיירות, כלומר לגונה בעומק מירבי של 2 מטר, ברוחב 200- 300 מטר, שתשתרע בין שפך נחל זוהר לשפך נחל מור.

הלגונה תיווצר ע”י קציר המלח (בשטח הלגונה בלבד) לעומק של 2 מטר בצידה המזרחי, ככל שמתקרבים מערבה העומק ירד עד לרמה הנוכחית. כל יתר השטח של בריכה 5 ייובש. קציר המלח ייצר אגן נמוך ועמוק מיתר שטח הבריכה (מה שימנע את הצורך בסכר הפרדה). קציר רק בשטח שיהפוך ללגונה יהיה בכמויות נמוכות – כעשירית מקציר בכל בריכה 5 ולפיכך זול בהרבה. ‫(‬שטחה של כל הבריכה 5 יותר מ-70 קמ”‘ר, שטחה המרבי של הלגונה המוצעת לא יהיה יותר מ 6 קמ”ר )
רפסודות הקציר יתחילו את העבודה במרחק 200 -300 מטר מחוף המלונות
ויתקדמו מערבה, לפחות בשלבים הראשונים ניתן יהיה לפנות את המלח לרווח שבין הסכר הירדני והסכר הישראלי, חלק מהמלח המפונה ישטף ע’י שטפונות בנחל ערבה. יתכן שיהיה אפשר לפנות את המלח הקצור מהלגונה … מזרחה, לשטח בריכה 5 המייובש. יש להניח כי ברבות הימים ימצא שימוש ויהיה ביקוש למלחים הקצורים.
במקביל כדאי לנסות לתאם את פינוי המלח לאגן הצפוני על גבי הסכר הירדני, מה שימנע צורך במסוע. מאחר ובריכה 5 תיובש יהיה בסיס לבקש מהירדנים פעילות מקבילה ודומה, כלומר קודם תרד פעילות המפעלים בצד הישראלי מה שיתן הצדקה לבקש מהירדנים להוריד את רמת הפעילות, הורדה שמשמעותה פחות שאיבה מהאגן הצפוני, הצעד הראשון להצלת ים המלח.

יתכן כי חשיפת שטח מכוסה מלח (לבן) בגודל בריכה 5, שטח שיקרין / יחזיר את אנרגית השמש האטמוספירה יתן לכי”ל אפשרות להיכנס לשוק הדת”פ)

ברור לי כי כל מי שטובת הכלל למראשותיו יבין שההצעה הנ”ל היא הנכונה והראויה, אין זה מקרה שטובת הסביבה נושקת לטובת הציבור. ברור שהמפעלים / כי”ל יתנגדו …. לא ברור לי אם בעלי השררה מסוגלים לפעול לטובת הציבור, הציבור שבחר בבעלי השררה חייב ללחוץ ולגבות, בעלי השררה חייבים לעשות לטובת בוחריהם.

כל זאת אינו פותר את הנזקים הנגרמים באגן הדרומי: הצפת מליחת נאות הככר, הצפת כביש 90 לאורך (ממזרח) להר סדום, הצפת מחנה העבודה הישן, הצפת הגישה למערות בהר סדום, הצפות שנגרמות בגלל עלית מפלס המים בבריכות האידוי, עליה בגלל שקיעת מלח בקרקעיתן !

הר”מ מובא כהצעה לפעולה. ראוי כי מי שבידיו הכוח והשררה ישקול ויתייחס, מי שבכוחו לייצר לחץ ציבורי יפעל ויש לקוות כי תהיה זו תחילת הדרך להצלת הסביבה הטבעית של ים המלח.
‫——–‬

הנ”ל נשלח בתפוצת רחבה לכל מי שחשבתי שיש לו יד ורגל או דעה בנושא בתקווה שיהיה מי שירתם למאבק לטובת סביבת ים המלח, לטובת התיירות בים המלח, לטובת הציבור.