סיקור מקיף

קציר המלח ….

בשעה טובה התקבלה החלטה נכונה על הצורך "לקצור" את שכבות המלח בבריכה הצפונית (5) כדי למנוע המשך עלית מפלס המים, עליה שמסכנת את בתי המלון ואת כל התשתיות שלחוף הבריכה

ים המלח - מבט מהחלל
ים המלח - מבט מהחלל

בשעה טובה התקבלה החלטה נכונה על הצורך "לקצור" את שכבות המלח בבריכה הצפונית (5) כדי למנוע המשך עלית מפלס המים, עליה שמסכנת את בתי המלון ואת כל התשתיות שלחוף הבריכה.
עכשיו יתחילו הקרבות על : מי ישלם את הקציר? לאן יפונה המלח ואיך? לשמחתנו עלתה ובמידה מסוימת גם התקבלה הדרך המקובלת בעולם שהיא ‫"‬המזהם משלם", כלומר עלות מניעת הנזק חייבת להיות על מי שגרם לו, בכל מקום בו שולט החוק וההגיון המסקנה ברורה, מי שצריך לשאת בעלות סילוק המפגע – המלח הוא מי שגרם למפגע, מפעלי ים המלח / כי"ל,
אלא שמשום מה מהלך הגיוני, נכון ומקובל בעולם אינו בהכרח מה שיקרה בסביבתנו. בנתיים מסתבר כי ל"מפעלים" יש עניין בבניית מסוע שיסלק את המלח לאגן הצפוני,
בנית המסוע תיתן למפעלים את הבסיס הביצועי להזזת תחנת שאיבת המים צפונה, כיום מקבלות בריכות האידוי מים דרך תעלה שמוזנת ע"י תחנת שאיבה שמיקומה מול (ממזרח) למצדה. בגלל ירידת מפלס המים באגן הצפוני, יש צורך להעמיק את מקום השאיבה, מכאן הענין שיש ל כי"ל להזיז את תחנת השאיבה צפונה לאזור שמצפון-מזרח לשפך נחל צאלים,
בנוסף לכך, הזזת תחנת השאיבה צפונה תאפשר למפעלים לפתח בריכת אידוי נוספת וגדולה מכל מה שיש, מבלי להתבלבל אומרים דוברי כי"ל כי "בריכה זו תאפשר פיתוח מפעלי-תיירות ומלונות לשפתה ",
האמנם? מלונות בשטח בו נפערים כל יום בולענים חדשים? האמנם אנחנו רוצים "חומת" מלונות ש"תפרח" בין נחל מור לנחל צאלים? מסופקני !

כדי להגיע למצב בו התיירות באזור תמשיך לשגשג, כדי למנוע פגיעה סביבתית נוספת ולתקן במידת מה את הפגיעה שנגרמה, אני חוזר לבסיס הצעה שנשלחה עליכם לפני זמן מה,

הצעתי מבוססת קודם כל על העיקרון של המזהם משלם, כלומר עלות מניעת הנזקים כולה תהיה על המפעלים / כי"ל, ויותר מכך כמו שהצעתי בעבר תיקון הנזקים יהיה הצעד הראשון לטיפול בירידת המפלס באגן הצפוני.
ההצדקה המשנית להצעתי היא כי מפעלי ים המלח גרפו רווחי ענק על חשבון גרימת נזקים סביבתיים שאינם ברי תיקון ועל כך חובתם לפצות כאשר הפיצוי יהווה/יגרום ירידה ברווחים!

קיים חשש לפגיעה סביבתית מהמסוע שאמור להבנות כדי לפנות את המלח הקצור, ואני טען כי במידה ויסתבר כי אכן יש צורך בכך, המסוע כולו יכול להיבנות על הסכרים שלאורך תעלת ההזנה הנוכחית יתכן שלשם כך יהיה צורך לעבות את דפנות התעלה, במידה וכן החומר לעיבוי הדפנות יגיע מהסכר (הגדול) הקיים, שכן כמו שהצעתי בעבר, את הבריכה הצפונית (5) יש ליבש – לבטל ולהשאיר ממנה רק לגונה שתשיק לאזור המלונות. הלגונה תהווה את מקור הזנת המים לבריכות האידוי הדרומיות וכמובן את אגן ה"שיכשוך" עבור באי המלונות, לכן הלגונה תהיה ברוחב של200-300 מטר ולאורך כל אזור התיירות, כלומר לגונה בעומק מירבי של 2 מטר, ברוחב 200- 300 מטר, שתשתרע בין שפך נחל זוהר לשפך נחל מור.

הלגונה תיווצר ע"י קציר המלח (בשטח הלגונה בלבד) לעומק של 2 מטר בצידה המזרחי, ככל שמתקרבים מערבה העומק ירד עד לרמה הנוכחית. כל יתר השטח של בריכה 5 ייובש. קציר המלח ייצר אגן נמוך ועמוק מיתר שטח הבריכה (מה שימנע את הצורך בסכר הפרדה). קציר רק בשטח שיהפוך ללגונה יהיה בכמויות נמוכות – כעשירית מקציר בכל בריכה 5 ולפיכך זול בהרבה. ‫(‬שטחה של כל הבריכה 5 יותר מ-70 קמ"'ר, שטחה המרבי של הלגונה המוצעת לא יהיה יותר מ 6 קמ"ר )
רפסודות הקציר יתחילו את העבודה במרחק 200 -300 מטר מחוף המלונות
ויתקדמו מערבה, לפחות בשלבים הראשונים ניתן יהיה לפנות את המלח לרווח שבין הסכר הירדני והסכר הישראלי, חלק מהמלח המפונה ישטף ע'י שטפונות בנחל ערבה. יתכן שיהיה אפשר לפנות את המלח הקצור מהלגונה … מזרחה, לשטח בריכה 5 המייובש. יש להניח כי ברבות הימים ימצא שימוש ויהיה ביקוש למלחים הקצורים.
במקביל כדאי לנסות לתאם את פינוי המלח לאגן הצפוני על גבי הסכר הירדני, מה שימנע צורך במסוע. מאחר ובריכה 5 תיובש יהיה בסיס לבקש מהירדנים פעילות מקבילה ודומה, כלומר קודם תרד פעילות המפעלים בצד הישראלי מה שיתן הצדקה לבקש מהירדנים להוריד את רמת הפעילות, הורדה שמשמעותה פחות שאיבה מהאגן הצפוני, הצעד הראשון להצלת ים המלח.

יתכן כי חשיפת שטח מכוסה מלח (לבן) בגודל בריכה 5, שטח שיקרין / יחזיר את אנרגית השמש האטמוספירה יתן לכי"ל אפשרות להיכנס לשוק הדת"פ)

ברור לי כי כל מי שטובת הכלל למראשותיו יבין שההצעה הנ"ל היא הנכונה והראויה, אין זה מקרה שטובת הסביבה נושקת לטובת הציבור. ברור שהמפעלים / כי"ל יתנגדו …. לא ברור לי אם בעלי השררה מסוגלים לפעול לטובת הציבור, הציבור שבחר בבעלי השררה חייב ללחוץ ולגבות, בעלי השררה חייבים לעשות לטובת בוחריהם.

כל זאת אינו פותר את הנזקים הנגרמים באגן הדרומי: הצפת מליחת נאות הככר, הצפת כביש 90 לאורך (ממזרח) להר סדום, הצפת מחנה העבודה הישן, הצפת הגישה למערות בהר סדום, הצפות שנגרמות בגלל עלית מפלס המים בבריכות האידוי, עליה בגלל שקיעת מלח בקרקעיתן !

הר"מ מובא כהצעה לפעולה. ראוי כי מי שבידיו הכוח והשררה ישקול ויתייחס, מי שבכוחו לייצר לחץ ציבורי יפעל ויש לקוות כי תהיה זו תחילת הדרך להצלת הסביבה הטבעית של ים המלח.
‫——–‬

הנ"ל נשלח בתפוצת רחבה לכל מי שחשבתי שיש לו יד ורגל או דעה בנושא בתקווה שיהיה מי שירתם למאבק לטובת סביבת ים המלח, לטובת התיירות בים המלח, לטובת הציבור.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

12 תגובות

  1. יש לחרוט חריטות לכל אורך גושיי המלח כמה שיותר יותר טוב . המים יכנסו לחריצים והמפלס יירד זמנית לכמה שנים ובא לציון גואל רצון זמנית .

  2. אפשר גם להקים את בית המקדש ולהשתמש במלח לקרבנות ולמנחות. זה טוב כמעט כמו שקשוקה.

  3. אבי, הכותב שלפניך התכוון לתמונת הלווין שבה מופיע הקו הירוק. לעניות דעתי, שימי מרמת גן צודק- זהו אתר מדעי ולא פוליטי, אני בטוח שישנן תמונות מוצלחות אחרות של ים המלח

  4. האם רואים מהחלל את הקו הירוק? זה אתר מדעי או פוליטי? או אולי פוליטי במסווה מדעי?…

  5. נשאלת השאלה מה ערך כתבות כנ'ל ?
    אז הנה תשובה ,
    שיקום הכרמל
    אחרי השריפה בכרמל כתבתי לכל הנוגעים בדבר את המלצותי
    https://www.hayadan.org.il/recover-the-carmel-forest-1112104/
    אני משוכנע שאיני היחיד שחושב שזו צריכה להיות הדרך
    לכן שמחתי לראות שהמלצותי התקבלו
    http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Object&enDispWho=News^l5636&enZone=news
    -‫——————-‬
    בעבר פורסמה באתר רשימה העוסקת בדיונת סמר
    ובה הצעה למקור חילופי לחול ,
    https://www.hayadan.org.il/semer-dunes-0602113/
    (פיסקה רביעית),
    לשימחתי ולשימחת רבים אחרים "הגלגל הסתובב" והעוסקים בנושא
    מוכנים לבדוק אפשרות שימוש ב"הררי החול" שניכרו ממכרות הנחושת בתמנע,
    -‫———‬
    שתי הצלחות שמראות כי יש שכר לפעילות למען הסביבה ,
    שתי הצלחות שנותנות תקווה לסביבה !

  6. מדוע לא להשתמש מיד במלח שייקצר מקרקעית הימה?
    הוא כבר קיים ולכן לא צריך להשקיע כסף בייצורו.

  7. הצעה מעניינת ואני מוצא בחלקים רבים בה הגיון.
    מה שבאמת נשמע לי משונה הוא שאין שימוש למלח הזה ושלא ניתן למכור אותו.
    כמובן שראוי שגורם הנזק ישלם על המפגע שהוא גרם ואני מציע שחוץ ממנו, כל מי שיש לו יד ורגל בקצירת רווחים מאזור בריכה מס' 5, וזה כולל את המפעלים, המלונות ומדינת ישראל שנהנת ממיסוי, באופן פרופורציוני לרווח הכלכלי, שישתתפו בפינוי המפגע.

    אני לא יודע עד כמה זה הגיוני לשים את המלח על קרקע שממנה הוא יישתף על ידי נחלים או גשמים. סך הכל זהו מלח של ים המלח ומקומו כנראה בתוך ים המלח. לכן הדבר ההגיוני ביותר לדעתי הוא להעביר את המלח שנקצר לאגן הצפוני ולהשליך אותו אל הנקודות העמוקות בים המלח. זאת כמובן בהנחה שאין קונים ואין שימוש במלח שכזה. וכשאני אומר קונים אני מתכוון אפילו לכאלה שמוכנים לקחת אותו במחיר עלות הפקתו – ז"א מבלי לעשות עליו רווח בכלל.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן