קינה לגוסס! יחי "מישור המלח"

תחזית/נבואת זעם באשר לעתיד ים המלח, למרות הנסיון לקצור את המלח

מלונות ים המלח, בוקר ה-16 במארס 2012. צילום אבי בליזובסקי (ממרפסת חדר במלון מרידיאן)
מלונות ים המלח, בוקר ה-19 במארס 2012. צילום אבי בליזובסקי (ממרפסת חדר במלון מרידיאן)

בימים אלה מסכמים את הפרטים לקראת הביצוע של מיזם קציר המלח בבריכ‪ת‬ האידוי הצפונית של ים-המלח. קציר מלח שאמור למנוע את הצפת המלונות ומתקני התיירות בשפכי הנחלים זוהר ובוקק.

את דעתי על האופן הנכון להצלת המלונות כבר כתבתי בעבר ושלחתי לכל מי שידו בנושא וכל מי שחושב או יודע מה ואיך לעשות. רוב המכותבים ומקבלי ההחלטות אפילו לא טרחו לענות.

בשלב הנוכחי הצעתי לא התקבלה על אף שמהבחינה הסביבתית והתיירותית היא הנכונה. למרבה הצער, החלטות בסביבתנו לא מתקבלות בגלל סיבות הגיוניות או חברתיות או סביבתיות אלא מושפעות משיקולים זרים ומוזרים, ונסמכות עליהם. להלן ניסיון לחזות את עתידו של ים-המלח, שהוא כידוע מופע טבע יחיד ומיוחד בעולמנו.

נצא מנקודת הנחה כי המיזם יתבצע כמתוכנן, קציר המלח יתבצע בכל שטחה של בריכה 5. מפעלי ים-המלח יקימו תחנת שאיבה צפונית לתחנה הקיימת ותימשך שאיבת המים לבריכות האידוי. לשם כך יוקם מסוע ש"יוסיף" נופך לנוף המקומי ובבריכה 5 תהיה פעילות ענפה, רועשת ומכוערת של מחפרים, משאיות, טרקטורים וכו'. כל זאת במשך שנים מספר אל מול מלונות בהם תיירים שבאו גם כדי להנות מהנוף היחודי שיראה מבעד לפעילות התעשייתית.

בעשרות השנים הקרובות, המלונות ימשיכו להתקיים ללא סיכון הצפה, אבל מה יקרה דרומה למלונות?

נזכיר כי עד אמצע המאה הקודמת היתה חלוקה טבעית של ים-המלח לשני אגנים, כאשר הצפוני עמוק (כ-300 מטרים) והדרומי רדוד (כ-3 מטרים). הקמת הסכרים ויצירת בריכות האידוי באגן הדרומי בשנות ה-30 של המאה הקודמת בוצעה בהסתמך על הטופוגרפיה הנ"ל.

פעילות האידוי ממשיכה, כלומר שקיעת המלח ומינרלים אחרים תימשך בבריכות האידוי הדרומיות. בהסתמך על נתונים עכשוויים, השקיעה היא בקצב של כ-20 ס"מ כל שנה. בחמישים השנים האחרונות נוספו לקרקעית בריכות האידוי כ-8 מטרים. כלומר מאז סגירת הסכר הגדול, שקעו בבריכות משקעים שהעלו את מפלס המים בכ-8 מטרים. לכן כל שנה מגביהים את דפנות הבריכות ומחזקים את הסכרים.

עליית מפלס המים חייבה בניה מחודשת של סוללת הגנה משיטפונות מדרום לבריכות, סוללה שהחליפה את הקלדוניה. (‬הקלדוניה היא סוללת הגנה משיטפונות שנבנתה בשנות ה-30 של המאה הקודמת). מי בריכות האידוי שגלשו מעל לקלדוניה הציפו את מלחת נאות-הככר ו"תרמו" לתחילת הכחדתה (הכחדה של מלחה יחודית ויחידה בעולם כולו!) עוד נחזור אליה.

המפעלים מגביהים באופן רציף ושוטף גם את הסכרים שממזרח להר סדום (ממערב לבריכות האידוי), כדי להגן על קטע הכביש (90) לאורכו של הר סדום. על אף נסיונות ההגנה, הכביש מוצף תדירות וכל כמה שנים יש צורך להגביהו. מאחר שהמרכז התעשייתי צמוד לבריכות האידוי, יש צורך להגן עליו ולכן סביבו מוגבהים הסכרים. כיום נמצא המרכז התעשייתי על שטח שמתחת למפלס המים בבריכות האידוי.
עד כאן תאור המצב הקיים. כמו שפורסם, קציר המלח עולה הון ולכן סביר להניח כי המפעלים לא יבצעו קציר בבריכות הדרומיות אלא ימשיכו יחזקו ויגביהו את הסכרים …. עד היכן? כבר היום כל מי שנוסע לאורך הר סדום "מוגן" ממזרח ע"י סוללת עפר שמסתירה את הנוף, הסוללה תיבנה ותיגבה עד שהמפעלים "יכנעו" )

מחנה הפועלים הישן, שיש נסיונות לשמרו – יוצף. מים שמחלחלים יציפו את הכביש וילחחו את מורדות הר סדום, כביש 90 ייעלם, השטח התעשייתי שעומד בפני סכנת הצפה יוזז, אולי דרומה קרוב יותר לצומת נאות הככר, אלא ששם יש סיכויים לשטפונות ולכן יש להניח שהתזוזה תהיה מערבה- כלומר לנוף החווארים המיוחד לאזור. הנזק לנוף ברור אבל מפעילי המפעלים רגילים לגרום נזק נופי וסביבתי.
מדרום יציפו המים את מלחת נאות הכיכר ויכחידו אותה סופית. חילחול המים המלוחים ימליח שדות חקלאות של הישובים ויחייב נטישת שטחים חקלאיים נרחבים.

כבר היום גבוהה קרקעית בריכות האידוי בכ-8 מטרים לעומת המפלס במאה הקודמת, המחצבים ממשיכים ושוקעים והקרקעית גבוהה יותר כל שנה, דבר שמחייב השקעת אנרגיה רבה יותר בשאיבת מים לבריכות האידוי… עד כמה ?

אם ה"עסקים ימשכו כרגיל", תוך שנים מעטות יראה כל דרום ים-המלח כמו מערכת חומות בממדים הולכים וגדלים (תחרות לחומה הסינית ?). יתכן כי יהיה מי שירשה למפעלים להקים בריכת אידוי נוספת (צפונית לבריכה 5), מה שיאפשר לנטוש את הבריכות הדרומיות ואז כל התרחיש שמתואר להלן יזורז. מי שיחשוב כי התחזית הזויה ומתלהמת, מוזמן לחזור, ללמוד ולשנן את הנתונים ולהציע תחזית שפויה, אמיתית ואולי אפילו חיובית?

ניתן להניח שבשלב מסוים תיפסק הפקת המינרלים בשיטה הקיימת, והבריכות הדרומיות ינטשו. אם בגלל חוסר כדאיות או בגלל פיתוח שיטה אחרת (מיצוי ע"י אוסמוזה, סינון או אלקטרוליזה) המפעלים מחויבים (על-פי חוק) להחזיר את השטח לקדמותו, אבל אף אחד לא יחייב את המפעלים לחצוב את השכבות ששקעו בבריכות האידוי הדרומיות. מותר לקוות ולהניח כי הסכרים ישוטחו, בורות הכריה ימולאו וכל מה שניתן יהיה לסלק יסולק מהשטח … למעט שכבות המלח. כלומר בשלב מסוים בעוד כמה עשרות שנים, תיפסק הפעילות בשיטה העכשווית ותיפסק שאיבת המים לבריכות האידוי אחרי סילוק הסכרים ויתר השיירים שניתן לסלק ישאר מישור מלח בגובה מטרים רבים (כ-8 מטרים) שמשתרע על כל שטח הבריכות, כלומר כל האגן הדרום מערבי של מה שהיה ים-המלח יהיה מישור מלח. כבר עכשיו אפשר להחליט לקרוא לתופעה הזוועתית "מישור המלח". או אולי כזכר להרס קדום (ע"י "כח עליון") "מישור סדום"?. על מהפכת סדום ועמורה יש סברות והנחות רבות, במקרה הנוכחי הגורם להרס ידוע וברור !

בחישוב זהיר ייווצר מישור ששיטחו כ-50 קמ"ר וגובה משקעי המחצבים בו קרוב ל-8 מטרים, כלומר מאות מיליוני מטרים מעוקבים של תערובת מוצקה שעיקר המרכיבים בה הם מלח ואשלג. יתכן שביום מן הימים ימצא שימוש למחצב וימצא ה"קרבן" שיהיה מוכן לרכוש את התערובת הרעילה, או-אז שוב יהפוך "מישור סדום" למרכז פעילות כריה וחציבה שתרעיף על סביבתה אבק רעיל ורעש תמידי ל"שמחתם ולרווחתם" של תושבי הישובים החקלאיים עין-תמר ונאות הככר. בהערכה זהירה כל זאת יתרחש תוך 20 שנים, כלומר בתקופה בה הגורמים לעוולה ואלה שלא עושים די כדי למנוע את האסון, אלה גם אלה יוכלו להתרשם.

רואי הוורוד יכולים להתפלל ולקוות כי בשלב מסוים יחזרו המים לזרום לים המלח … אם בגלל פתיחת סכרי הירדן, ריבוי שיטפונות, או כל תרחיש אוטופי אחר. מיפלס המים באגן הצפוני יעלה ותוך עשרות שנים יחזור למפלס שהיה באמצע המאה הקודמת (בערך מינוס 395) המים יציפו את רוב הבולענים וחתירת הנחלים לאחור תתמתן וכך גם הנזקים לתשתיות.

ננסה לתאר את הנוף (העתידי): האגן הצפוני של ים המלח מלא וסביבו ישובים פורחים, מלונות ומתקני תיירות גדושים וצפופים במבקרים שכן במה שהיה האגן הדרומי של ים-המלח יש…… "מישור מלח".

אולי ניתן יהיה לנצלו לסחר בגזי חממה – שכן המישור הלבן מחזיר את קרינת השמש, יש להניח שיהיה מי שיפתח פעילויות ספורט שקשורות למישורי מלח. אחרי שדחפו את הים הגוסס לתחרות על אחד מפלאי עולם לבטח יהיה גם מי שיגיד כי "זה יפה, אנחנו נוכל להגיש את "מישור המלח" כמועמד לתחרות על האתר שבו גרם האדם לחורבן הגדול ביותר הללויה!"

ים-המלח וסביבתו מהווים עבורי נוף מוכר ואהוד שסביבו עבדתי וגרתי שנים רבות. לדעתי (ולדעת רבים אחרים) מעטים האזורים שיפים ומענינים ממנו, לכן בצער ובכאב אצטט מה שנכתב בהקשר שונה ואחר: "זעקי ארץ אהובה" בהנחה שיהיה מי שיערער על מהלך הארועים שתארתי, אני מזמין את כל מי שמכיר את השטח והנתונים להציע תסריט (אפשרי) אחר שיביא למצב אחר. כמובן שכל מי שחושב שניתן למנוע את הנזק או למתנו מוזמן להביע דעתו ואולי (הלוואי) אפילו נצליח למצוא את הדרך למנוע את מימוש התחזית העגומה.

ובכל זאת כדי לתת מעט תקווה, כדי לדחות את הקץ וכדי לדחות את התממשות התחזית: יש להפחית מיד את פעילות המפעלים לרמה מזערית, יש ליצור קשר אם הירדנים להסביר ולדרוש הפחתת הפעילות. אלא שגם כך לא יפסק הנזק ולא יתוקן המצב אלא רק תהיה דחיה. כמו שהשלמנו עם ייבוש החולה, כמו שהתרגלנו לנזקים שגורם סכר אסואן, כמו שנמשיך להיות מושפעים מהנדידה הלספסיאנית – כך גם נקבל את "מישור המלח" או "מישור סדום".

ידוע כי בעבר ההיסטורי היו תקופות בהן היה האגן הדרומי יבש בגלל גורמים טבעיים. הפעם השינוי מתהווה אך ורק בגלל פעילות אנושית. הפעם גם מים רבים לא יכסו את העוולה, שכן באגן הדרומי הולך ונבנה מצוק מלח שגבוה במטרים רבים מהקרקעית.

ועל כך כבר נאמר כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה. אמרה שעבור ים-המלח כבר לא תוסיף, לא תועיל ולא תעזור, אבל אולי בכל זאת מוטב מאוחר מאשר בכלל לא.

המערכת האקולוגית מהירדן ההררי דרך ביצות החולה, אגם הכינרת, הירדן הדרומי וים-המלח מהווה תופעה יחידה ומיוחדת בעולמנו. את החולה ייבשנו, הכנרת הופכת לשלולית דלוחה, בירדן הדרומי זורמים מי-אפסיים, מה שהיה ים-המלח גוסס ונעלם, לכן ניתן רק לסכם במילים "זעקי ארץ אהובה"!

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. אסף שלום. זה שוב שרגא. בדקתי ואני מודה בטעותי. בריכות 8 ו 9 שהן הדרומיות ביותר מקבלות בדיוק את אותם מים כמו בריכת אידוי מספר 5 (זאת שמול המלונות) בתעלה הזורמת מזרחית לכביש 90 ותחילתה הצפונית פחות או יותר מול הקצה הצפוני של הר סדום. עד עכשיו מועלה המפלס גם בהן בכ 20ס"מ לשנה ולאחר שמשקעים את מלח הבישול מעבירים את מימיהן המכילים בעיקר קרנליט הלאה לבריכות אידוי אחרות בהן מאדים כ 50% מנפח המים וואז מעבירים את התערובת של 50% מים ו 50% קרנליט אל מפעל האשלג. סוכם שבבריכת אידוי מספר 5 יפסיקו להעלות את המפלס החל משנת 2016 דבר שיחייב את "קציר" המלח באופן מלא. בבריכות הדרומיות 8 ו 9 ימשיכו בשלב זה להעלות את המפלס עד להחלטה שהיגיע הזמן להפסיק ואז יתחילו גם שם ב"קציר" כל המלח מקרקעיתן. מתי זה יקרה לא מסוכם כרגע. הדבר תלוי בגורמים הסביבתיים במקום – מלחת סדום והאזורים החקלאיים בנאות הכיכר ועין תמר. אני מתנצל ותודה על תגובתך.

  2. מצטער אסף אתה שוב חוזר על טעותך. כנראה שאינך מבין את תהליך הפקת המחצבים בים המלח וכנראה שלא הפנמת את אשר כתבתי. אשמח להסביר לך זאת בשיחת טלפון 050-5858169

  3. לשרגא
    תיארת את התהליך נכון ומדויק למעט העובדה ש :
    מלח (ומינרלים אחרים) ממשיך לשקוע גם בבריכות הדרומיות ,
    העובדה הפשוטה היא שהמפלס בבריכות הדרומיות עולה ,
    מה שמאלץ הגבהה מתמידה של כל הסכרים , את הגבהת הסכרים ניתן לראות,
    כמו גם את עלית המפלס
    ה"חובה" לכרית המלח לבריכה 5 בלבד
    לכן עלית המפלס בבריכות הדרומיות תמשך …. והתהליך המתואר ימשך .

  4. אסף שלום. אתה כותב: "פעילות האידוי ממשיכה, כלומר שקיעת המלח ומינרלים אחרים תימשך בבריכות האידוי הדרומיות. בהסתמך על נתונים עכשוויים, השקיעה היא בקצב של כ-20 ס"מ כל שנה." לא, לא, לא!!! נראה לי שטעות בידך. עליית המפלס בבריכה 5 ב 20 ס"מ בשנה היא תוצאה של שקיעת מלח הבישול הנפלט ראשון מהתמיסה בשלב זה של הייצור ושוקע אך איננו מסולק אל מחוץ למים במלואו (כפי שעושים הירדנים) אלא רק בחלקו ונערם על הסוללות הנמצאות מול המלונות. הקרנליט הנשאר מומס במים הזורמים דרומה נקצר לאחר אידוי סולארי של 50% מנפח המים ע"י הדוברות המקדמות אותו אל המפעל בצינורות צפים וממנו מפיקים את האשלג והמוצרים האחרים. משנת 2016 (לידיעתי) מחוייבים מפעלי ים המלח לסלק את כל כמות מלח הבישול (הנתרן הכלורי) מהקרקעית ובכך להפסיק להעלות את המפלס בבריכה 5. בכך יתבטל גם הצורך להמשיך ולהגביה הן את המפלס והן את הסכרים בבריכה 5 ובבריכות הנמצאות דרומית לה. זאת מאחר והקרנליט שבהן הוא הוא המינרל השוקע ונקצר ב מ ל ו א ו ע"י הדוברות הצפות. להערכתי התפספס לך קטע חשוב בהבנת תהליך הפקת האשלג. במידה ואני טועה אודה לך אם תתקן אותי.

  5. כל פעילות ל"לחץ בינלאומי" בסביבתנו הופכת או מתפרשת כפוליטית ומעוררת התנגדות,
    פניתי (לא פנינו) לכל מי שלדעתי אמור להבין בנושא , לכל מי שיש לו "יד ורגל" בעשיה ,
    וכן גם ל W.W.F……. ניתן להניח כי ההחלטות על קציר מלח הם גם בגלל לחץ הירוקים,
    לא מספיק ולא מספק ,
    להלן רשימה (חלקית) של הגופים והמשרדים עליהם פניתי : משרד מבקר המדינה ,
    משרד האוצר, משרד התשתיות, השר לפיתוח הנגב, המשרד להגנת הסביבה,
    משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, מועצה אזורית תמר,
    מפעלי ים המלח, הגנות ים המלח , אדם טבע ודין, ועדת הכלכלה , חברי כנסת ,
    מבין כל המכותבים היחדי שהגיב (מענה אוטמטי) היה מבקר המדינה,
    לאור חוסר התגובה של המכותבים הבנתי כי אין סיכוי לפעילות חיובית
    ולכן כתבתי קינה ("רקוויאם") לארץ אהובה .

  6. ר.ח

    אכן סיפור עצוב ומדכא. ים המלח הוא המקום אולי הכי ייחודי שאין דומה לו בעולם בישראל מבחינת הנוף והאקלים והחיים שבו.

    חבל שהוא לא זכה בתחרות על 7 פלאי תבל שאז עיני העולם היו נישאות אליו ויש להניח שההרס היה נפסק.

    הסיכוי היחידי הוא בלחץ בינלאומי שיהפוך אותו לאתר מוכר ושמורת טבע של האו"ם. הרי לא יעלה על דעתו של מישהו להפוך את שמורת סרנגטי בקניה לאיזור מפעלים ומרכזי קניות.

    אסף, האם פניתם לגורמי שמירת טבע מחוץ לישראל?

  7. לאדם אדום ,
    החלק המוצף בשמורת החולה מהווה "פסיק" לעומת האגם והביצות שהיו עד היבוש,
    כתוצעה מיבוש החולה ומשאיבה מירבית של מים מהכנרת מתקיימת פגיעה אנושה
    באקולוגיה של הכנרת : דגים חולים , עליה במליחות ועוד , (יש על כך מאמרים רבים).
    נכון , יש צורך לשתף את הירדנים בפעילות ההצלה כדי לעצור את ירידת מפלס המים בצפון,
    אין ולא תהיה לפעילות התעשיתית בצד הירדני השפעה על שרידי מלחת הככר שכן :
    בין בריכת האידוי הדרומית בצד הירדני לבין (שרידי) מלחת הככר "זורם" נחל הערבה
    והמרחק של כ10 ק'מ מבטיח שלא תהיה השפעה.
    מכוני התפלת מים הם בהחלט חלק מדחית הקץ .

  8. לשמוליק ,
    אכן כן, תהליך התיבשות ותהליך שקיעת מחצבים שניהם טבעיים ,
    אלא שפעילות אנושית תיגברה את שניהם בים המלח ,
    עד הטית המים בשנות החמישים היתה הירידה של מפלס המים סנטימטרים ספורים,
    ללא פעילות המפעלים היתה נוצרת באגן הצפוני שיכבת מלח בעובי מס' סמ' לא מטרים,
    ללא פעילות המפעלים לא היתה נוצרת סכנת הצפה : לא למלונות , לא לכביש ולא למלחה,
    בירדן ובסיני יש מישורי הצפה (שנקראים קע Kaa) – כמו בקעת הירח – לא מישורי מלח,
    "צהלינו" הגיע לדרום ים המלח במבצע לוט .
    ושוב : הפתרון (החלקי שרק ידחה את האסון) הוא מיתון הפעילות התעשיתית של כי'ל לרמה מיזערית.

  9. לד"ר אסף רוזנטל,
    אני סטודנט להנדסת מכונות.
    וככזה אני אומר לך ששקיעת המחצבים היא תהליך טבעי, ואינה קשורה בפעילות יזומה של מפעלי ים המלח.
    התייבשות של אגמים וימים היא תהליך טבעי מאז ומעולם
    (פעם המדינה כולה ובתוכה המליחה הנדירה היו מכוסים במים).
    תהליך זה אינו פוסח על ים המלח שלנו.
    איני גאולוג אך ככל הידוע לי מפלס ים המלח כולו החל לרדת הרבה לפני מבצע עובדה ב48 עם הגעתנו אל ים המלח.
    קיימים באזורנו הרבה מישורי מלח בירדן ובסיני, אלא מישורים נפלאים, גם לנו לא יזיק אחד כזה.
    בברכה שמוליק.

  10. במהות, אתה ללא ספק צודק, שצריך להפחית את פעילות מפעלי ים המלח.
    האם זה ריאלי?
    לא ברור. אולי באמת הדרך לעשות זאת זה באמצעות השתת עלויות נוספות על המפעלים כל עוד הם מפיקים את המינרלים בשיטה הזאת שמזיקה לסביבה.
    מצד שני, התסריט שלך פסימי מדי.
    ערבת מלח כפי שאתה מתאר, אם באמת יוסרו הסוללות והשטח יפונה וינוקה יכולה להתברר כאטרקציה תיירותית אולי לא כמו מדבר המלח בדרום בוליוויה (הסלאר), אבל עדיין מרשימה ואטרקטיבית.
    בתור תושב ים המלח, אני כואב מאוד את המצב הנוכחי ואני מעריך מאוד כתבות כשלך שמתריעות ומזהירות ומעלות את המודעות לנושא, אבל אני חושש שפסימיות גדולה מדי פוגעת ביעילות של דבריך, כיוון שאף אחד לא אוהב דרמטיות יתר.

  11. מישהו יודע אם יש בקע בקרקעית ים המלח בחלק הצפוני? אולי משהו שקשור לשבר הסורי אפריקאי?

  12. הכנרת אינה שלולית דלוחה ובוודאי לא השנה. לחולה הוזרמו מחדש מים לאחר שהטעות ההיסטורית הובנה.
    הקמת מכוני ההתפלה תאפשר בעתיד לנחלי הצפון לכנרת ולנהר ירדן שוב לחייך.
    מה שמפתיע הוא שלא מבקשים מהירדנים להשתתף במימון קציר המלח. הם ימשיכו בשלהם וגם אם מפעלי ים המלח יפסיקו לפעול סכנת ההצפות למישורי המלחה תמשיך להתקיים.

  13. לשמוליק
    כבר בעבר כתבתי כי "סוף תגובה בהבנת הנקרא",
    כסטודנט כדאי שתדע את ההבדל בין "גובה המים " לבין "מפלס הקרקע" ,
    לגופו של ענין : כאשר מפלס המים בים יורד מתיבש האגן הדרומי לכן צודקים דוברי המפעלים
    (ואתה) כי ללא הזרמה מלאכותית היה האגן הדרומי מתרדד (ואולי מתיבש) ,
    ללא ניצול המחצבים ל א ! לא היתה שקיעה של מחצבים בקרקעית ולא היה נוצר מישור מלח !
    ללא שקיעת מחצבים (מלח) בקרקעית לא היה מפלס המים עולה ולא היתה מוצפת מליחת הככר,
    מליחת הככר אינה "שלי" אבל כל מי שמכירה יודע שהיא יחודית !
    מחנה העובדים נקבע ע'י המועצה לשימור אתרים (לא ע'י ) כאתר שראוי לשמרו , "מכוער" ?
    אולי לטעמך , לא עבור מי שההסטוריה של האזור חשובה לו ,
    איפה והיכן ראית שיש לי משהו נגד המלונות ?
    אם קינה לארץ יפה שתושביה מחריבים אותה היא קנטרנות … אתה צודק .
    לענת
    באותו מחשב בו את כותבת את התגובה יש מפות .

  14. המאמר לא ברור למי שלא מצוי בפרטי הפרטים ומכיר את שמות התלוליות ומספרי הכבישים

  15. למגיב- אני עובד וגם סטודנט ואין לי הון, ובכל זאת אני מצליח לחסוך לסקי כל שנה, כנראה אתה עצלן מדי בשביל זה.

    לד"ר רזורנטל חוזה השחורות.
    נובעים מכתבתך כמה דברים, ראשית שהנך חכם מכולם מאחר ולך ההצעה הטובה ביותר כיצד להגן על ים המלח.
    שנית שמפעלי ים המלח מצילים את ים המלח, וזאת כי מפלס הקרקע עולה ב20 cm לשנה, והוא התחיל מגובה התחלתי של 3 מטר, ומאז עלה 8 מטר, כך שכבר היום היה אמור להיות משטח מלח עצום, שגם את "המלחה" האנדמית שלך היה מכחיד.
    ובנוסף קיים מוסר כפול, כאשר הנך מעוניין בשימור בתי הפועלים, כאשר ברור כי פריט נוף זה אינו טבעי ואף די מכוער, מדוע בתים ישנים ומכוערים כן, ובתי מלון עם ערך כלכלי ופוליטי עצום לעם היושב בציון לא?
    עולה מהכתבה ריח של קנטרנות לשמה.

  16. אכן עצוב. ככה זה כשבמדינה שלך שולטת קבוצת משפחות קטנה. משפחות שעושות את הונן בארץ אבל את זמנן מעבירות בחופשות סקי בחו"ל ולכן זוטות כמו ים מלוח לא מדברות אליהן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן