גיאו מהנדסים מציעים ניסוי בשיגור מי מלח אל מעל העננים כדי לגרום ליצירת עננים חדשים ובהירים המחזירים את אור השמש, שיטה אחרת להחזרת אור השמש ולקירור כדור הארץ היא הסעת חלקיקים לסטרוספירה במעין חיקוי להתפרצות הר הגעש פינטובו. לשתי השיטות יש מתנגדים רבים הטוענים כי עלולות להיות להן השלכות בלתי צפויות
למרות שזה נשמע כמו מדע בדיוני, חוקרים מעיפים מבט שני על רעיון שנוי במחלוקת שיוכל להשתמש בספינות עתידניות כדי לידות מי מלח גבוה לשמים מעל האוקיאנוסים, וליצור עננים שיחזירו את אור השמש ובכך יאטו את ההתחממות.
רוב ווד, פיסיקאי אטמוספירה מאוניברסיטת וושינגטון מתאר את הדרכים האפשריות לבצע ניסוי שיבחן את התפיסה בקנה מידה קטן במחקר שפורסם באוגוסט בכתב העת Philosophical Transactions של החברה המלכותית הבריטית.
במאמר ווד ועמיתיו מפרטים את הרעיון. “מה שאנו מנסים לעשות הוא להראות את היתרונות” אומר ווד.
הרעיון הוא שהוספת חלקיקים, במקרה זה מלח ים, לשמים מעל האוקיאנוסים יצור עננים גדולים ומאריכי ימים. העננים מופיעים כאשר מים מתלכדים סביב חלקיקים. מכיוון שיש כמות מוגבלת של מים באוויר, הוספת עוד חלקיקים תיצור יותר טיפות, אך טיפות אלה תהיינה קטנות יותר.
הוכחנו כי למספר גדול של טיפות קטנות יש פני שטח גדולים יותר, ומשמעות הדבר היא שהענן יחזיר לחלל כמות גדולה יותר של אור” אמר ווד שהוסיף כיהדבר ייצור השפעה מקררת על כדור הארץ.
הבהרת עננים מעל הים היא חלק מתפיסה רחבה יותר המוכרת בשם גיאו-הנדסה (geoengineering) הגורסת כי כדאי להשתמש בטכנולוגיה לשליטה בסביבה. הבהרה, כמו הצעות אחרות מתחום הגיאו-הנדסה שנויה במחלוקת בשל ההשלכות האתיות והפוליטיות וכלן בשל אי הודאות של תוצאת הפעולה, אך לדברי ווד, אין בכך כדי להמנע מלחקור אותה.
הצללת כדור הארץ באמצעות העלאת חומרים מחזירי אור לסטרטוספירה
ניתוח כלכלי של הטכנולוגיות הנדרשות להעלאת חומרים לסטרטסירה כדי להפחית את כמות אור השמש הפוגעת בכדור הארץ ובכך להפחית את השפעת התחמות האקלים הרוא כי הם גם אפשריים טכנולוגית וגם ברי השגה מהבחינה הכלכלית.
מחקר שהופיע בכתב העת Research Letters הראה כי טכנולוגיות בסיסיות הקיימות יכולות להתחבר ביחד בתקציב של פחות מ-5 מיליאר דדולר לשנה.
לשם השוואה, הנזק הכספי של פליטות דו תחמוצת הפחמן מוערכות בין 0.2 ל-2.5 אחוז מהתלג בשנת 2030, שווה אערך ל-200 מיליארד במקרה הנמוך ויכול להגיע אפילו ל-2 טריליון דולר.
טכנולוגית ניהול קרינת השמש Solar radiation management (SRM) מבקשת לחכות את ההשפעה המיידית ישל התפרצות הרי געש גדולים כמו התפרצות הר הגעש פינטובו בפיליפינים ב-1991 שלאחריו ידענו אפילו אנחנו בארץ חורף קר ושלג.
ואולם החוקרים אומרים כי זו לא גישה עדיפה וניתן לטעון טענה זו רק לאחר מחקר מעמיק של ההשלכות, הסיכונים והעלויות הכרוכות בהן.
החוקרים גם מדגישים כי הפחתת קרינת השמש לא צריכה לבוא על חשבון הפחתת ריכוז גזי החממה באטמוספירה, ועמם גם השפעות כגון הגדלת חומציות מי הים. כמו כן, השפעת הפחתת קרינת השמש אינה אחידה, ועלולה לגרום לשינויים שונים במידות החום ובמשקעים במדינות שונות.
26 תגובות
היי שלום, האם אפשר לצרף קישור למאמרים המדוברים בכתבה?
האם יש אפשרות לקישור למאמרים המדוברים בכתבה?
אולי בגלל שזה לא כל כך פשוט לייצר חיידקים כאלה ?
אבי,
כתבה מרתקת !
אני רק שאלה 🙂
האם הכוונה לייצר עננים רק מעל אזורים חמים שמעל האוקיינוס? האם זה לאחר ניתוח של הרוחות כך שניתן לדעת היכן העננים שיווצרו ינועו? כי הרי אם יצירת עננים מעל האוקינוס שיביא אותם מעל בנגלדש, לדוגמה, שמוצפת מים 6 חודשים בשנה, לא יעזור למדינה המסכנה כל כך.
מציע לצפות בסרטון הקצר שאייל קישר אליו ומתאר ניסוי שנערך בנושא (בנושא הכתבה)
זה כמובן רק תקציר של הפרק ששודר בטלוויזיה, והיו רעיונות אפילו יותר מדהימים בפרקים האחרים.
בטח אפשר למצוא את הפרקים המלאים לצפייה ישירה באינטרנט.
אבי- זה לא משנה- אפקטיבית זה נפט שעקב עליית המחירים נהיה רווחי לקריה – מבחינתכם זה אומר שלא תבוא ישועה מהכיוון של מחסור בדלק מאובנים כמו שדרור כתב- זה מה ג’ורג’ (ביאוש) כתב-
הטיעון של פיק אויל לא עובד- האיום הזה נגד התעשיה הוא פשוט לא אפקטיבי יותר
לא משנה כמה אנרגיה של פצלי יקרה יותר מנפט רגיל היא עדיין בנתיים יותר זולה מאנרגיות מתחדשות ולכן ג’ורג’ מונביוט נואש- התנועה הירוקה איבדה אלמנט מהטיעון בעד אנרגיה מתחדשת.
אני מסכים איתך שכמות דלק המאובנים בעולם היא לא באופן ישיר קשורה לשאלת ההתחממות הגלובלית. אבל הטיעון של פיק אויל היה עוזר בעקיפין בכך שהוא היה מעודד את התעשיה לחפש אנרגיה חלופית שבתקוה תהיה מתחדשת למגנת ליבו של מונביוט האנרגיה החלופית שהם מצאו היא פצלי נפט בין השאר- במילים אחרת הזוית הזאת של “להציל” את העולם נכשלה.
למה שפשוט לא יצרו חיידקים שנושמים גז חממה ופולטים חמצן?
https://www.hayadan.org.il/menahem-ben-view-021111/
ממליץ שוב על הסרט האמת הלא מטרידה שעיקרו :
אמנת קיוטו נידונה לכישלון בגלל העלות ,חוסר האפקטיביות שלה, וטבע האדם .
הפתרון : הנדסה קרקעית
אבי
מאמר מעניין ואקטואלי, מה שלא ברור לי מדוע לא פועלים לנטיעת עצים וצמחים בקנה מידה עולמי ולהביא
את כדור הארץ למצב הטבעי פחות או יותר, שהיה אמור להיות ללא התערבות האדם.
גם לא נראה שבפעולה זו קיימת כאן סכנה כלשהי
קודם כל הנפט הזול והנגיש נגמר, היום מה שמדברים זה סוגי נפט יותר בעיתיים -או נפט רגיל שנמצא בעומק רב או בשטחים רגישים מבחינה סביבתי (אלסקה), ובעיקר – בצורות כגון חולות נפט, פצלי שמן וכו’. העלות שלהם היא כבר לא כמה דולרים לחבית אלא עשרות רבות ואפילו מאות דולרים לחבית. ולכן אי אפשר להגיד שלא הגענו לשיא הנפט.
מעבר לכך, כפי שציינתי בלי קשר לכמה נפט עוד יש באדמה, הבעיה היא גזי החממה שכבר נפלטו ואלו שיפלטו מהנפט שעדיין נשאר.
אבי בליזובסקי
לא ברור לי איפה ג’ורג’ מונביוט אומר שההתמתנגדים לצעדים הטורקים צודקים- הוא רק אומר שהם מנצחים.
אני רק הבאתי את הקטע הזה רק מכיוון שזה קטע של מי שהוא ירוק אידאולוגית שמאמין בהתחממות אנטרופוגנית מלאה שאומר שהנפט לא הולך להגמר בקרוב (ומיואש בגלל זה) לא ברור לי איפה אתה לא מסכים איתו.
עננים מחזירים אור שמש מצד אחד אבל גם לוכדים חום מאידך. הבנתי שיש חשיבות לסוג הענן וגובה בו הוא נוצר. נראה שהפיתרון הוא בהפחת של כמות גזזי החממה או ביכולת לקלוט את הקיימים בדרך זו או אחרת. נוגה מוכסה עננים זה לא מפריע לה להיות לוהטת, אם לא היו בה גזי חממה היא היתה קרה יותר גל ללא עננים כלל.
הבעיה איננה נפט. היא מעולם לא היתה נפט.
הבעיה היא
יצר השלטון.
אם היצר הזה לא היה מסית ומדיח היינו יכולים בקלות לפתור את בעית האנרגיה ואת בעית ההתחממות ועוד הרבה בעיות קשות.
הקישור עובד. השכל של הכותב לא. הוא מנסה להסביר שבגלל שהמתנגדים לצעדים הירוקים ניצחו, סימן שהם צדקו. אני חושב שהם ניצחו כי יש להם יותר כסף. אבל נצחון פוליטי זה יהווה ניצחון פירוס כי כדור הארץ לא עושה חשבונות פוליטיים וכשהוא כועס, שום טענות של הימין לא יצליחו להפיג את כעסו.
הסבר למה הכוונה בניצחון פוליטי:
Twenty years of efforts to prevent climate breakdown through moral persuasion have failed, with the collapse of the multilateral process at Rio de Janeiro last month.
מלבד זאת נזקי ההתחממות נכונים בין אם יש לנו נפט ל-20 שנה או ל-50.
דרור בקשר לכמות דלקי המאובנים:
We were wrong on peak oil. There’s enough to fry us all
(מקווה שהקישור עובד)
נדמה לי שהיה פרק בנושא במסגרת התוכנית “פרוייקט כדור הארץ” של ערוץ דיסקברי:
http://videos.howstuffworks.com/science/project-earth-videos-playlist.htm#video-32584
ניסוי מעניין בTERRA FORMING. על כוכב ריק מחיים הייתי אומר, יאללה! מגניב! אבל כאן? תוצאות לא צפויות עלולות לעלות לנו ביוקר.
אף אחד לא יודע מה יהיו ההשפעות של ההתחממות וגם ככה היא מוגבלת מכיוון שיש גבול לנפט הזמין והגבול הזה מתקרב די מהר. במלים אחרות האדם יתחיל לשרוף פחות פחמן מאובן בשנים הבאות פשוט בגלל שלא יהיה כבר כלכך הרבה.
מה הטעם בפתרונות מסובכים ויקרים כאשר קיימים פתרונות פשוטים וזולים ?
צריך הערכה טובה לנזק שיגרם עקב התחממות עד פרק זמן נתון
צריך הערכה טובה לעלות הפעולות שאפשר לעשות כדי למנוע אותו (לכאורה)
ןצריך הערכה לכמה מהנזק אפשר למנוע בעלות הזאת.(לכאורה)
כל זה צריך לקחת בחשבון שהמדע הרלונטי עדיין בחיתוליו .
כשיש הבדל של 1 ל10 בהערכות הנזק הכללי בטווח של 18 שנה קשה למכור את זה למישהו.
ועוד יותר קשה למכור פתרונות מתי שלא יכולים להעריך מה מה עלות הנזק שהם חוסכות.
קשה עוד יותר מתי שהעלות של הפתרונות עצמם לא ברורה.
מדוע כל פעם שמוזכרת התחממות עולים לאתר עילגים ?
מישהו הבין מה כתב מור ?
ומי בדיוק יחליט על קירור כדור הארץ? אני מניח שישראל למשל תקבל את זה בברכה אבל קנדה או איסלנד יתנגדו לרעיון.
חסוי – הבעיה שלנו היא לא חוסר בחמצן, ממנו יש הרבה מאד ומספיק לכולם. הבעיה המתוארת היא בעודף גזי חממה, ובראשם פחמן דו-חמצני. שתילה של יער עשויה להקטין את ריכוז הפד”ח לתקופה מוגבלת, כל זמן שהיער גדל (50-60 שנה). אך ההשפעה של היער על הריכוז היא מצומצמת, ונדרש לשתילה מתמדת של יערות חדשים, בעולם שבו בקושי ליערות הקיימים מפנים מקום.
אפילו כשהר שלם התמוטט ב-1991, האפקט של הקירור פג אחרי פחות משנה. ואין לנו מספיק הרים כאלה בשטח כדי שאחד כזה יתפוצץ כל שנה.[
מור, התגובה שלך עשתה לי סרטן.
לא צריך לא שמעת שתהה התפרצות הר געש בניקרגואה החמממות כדור הארץ ?חחחח עכשיו ההר געש הזה יקרר תכדור באופן נחמד ואתם והתחמממות שלכם קחו אותה שימו תהתחממות אתם יודעים איפה אפקט הפוך יקרה מושפעים
1. אבי, במילים פשוטות יותר – מהן ההשלכות שעלולות להיגרם כתוצאה משתי שיטות אלו?
2. אי אפשר פשוט לשתול יותר צמחים כדי שיהיה יותר חמצן? גם אם זה לא יעזור יותר מדי, יהיה יותר חמצן.