סיקור מקיף

המוח

כולנו רוצים לזכור יותר ממה שאנחנו זוכרים. מתברר שיש כמה שיטות לאמֵן את המוח לזכּור יותר. אילוסטרציה: pixabay.

כשאחד גדול משניים

"אוף איך שכחתי?!" מַכּירים? כולנו רוצים לזכור יותר ממה שאנחנו זוכרים – אם זה את החומר למבחן; אם אלה קוד או סִסמה; ואם אנחנו רואים

בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

מדענים מעתיקים את האיבר המורכב ביותר שהטבע יצר, בתקווה לפצח את תעלומות מחלות המוח, החל באוטיזם וכלה באלצהיימר

תרשים המציג את מערך הממצאים החדש. התגליות מסמנות מטרה אפשרית חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר. מקור: מגזין מכון ויצמן.

תאי הניקוי של המוח

מדענים ממכון ויצמן גילו קבוצת תאים חיסוניים אשר הפעלה מדודה שלהם עשויה לעמוד בבסיס טיפול עתידי במחלת אלצהיימר

מוח עכבר במבט מלמעלה: שלוחות עצביות מחברות בין שתי האמיגדלות (שני האזורים הבוהקים ביותר, משני צידי המוח) לבין קליפת המוח (החלק העליון). מקור: מתוך המחקר.

להאיר את הטראומה באור חדש

כיצד יוצר המוח זיכרונות טראומטיים, והאם ניתן "להעלים" זיכרונות אלה? מדענים ממכון ויצמן גילו כי כאשר הוחלש הקשר שבין תאי העצב באמיגדלה לבין קליפת המוח במוחם

מבט כללי על סיבי עצב הנמתחים מתאים בקדמת מוח של עכבר מדגים את היתרונות של שיטת ההידרוג'ל שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחר החיווט העצבי המורכב. מקור: מעבדת דיסרות', אוניברסיטת סטנפורד.

מבט אל תוך המוח השקוף

גישה ניסויית חדשה המשלבת כימיה וביולוגיה מאפשרת למדענים להציץ אל מעמקי השליט העליון של הגוף

תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

מדענים מהטכניון וממכון הלמהולץ במינכן פיתחו טכנולוגיה חדשה לדימות תלת ממדי מהיר של אוכלוסיות תאי עצב נרחבות בעומק חסר תקדים

מיזוג של תמונות על ידי רשת נוירונים תוך שילוב בין תוכן (תמונת החוקרים המקורית) וסגנון (שנלקח מציור של ממתקים). לדברי פרופ‘ אלעד, ”הרשת מחפשת והוזה תוצאה שתהיה נאמנה לשני המקורות הללו“. מקור: דוברות הטכניון.

לפתוח את הקופסה

פריצת דרך תאורטית בתחום ה-Deep Learning מגיעה מקבוצתו של פרופ’ מיכאל אלעד מהפקולטה למדעי המחשב

דגי זברה. צילום: Marrabbio2, Wikimedia.

מתג חברתי

מה הן השפעותיו של החלבון Otp על התנהגות חברתית וחרדתית במודל של דגי זברה? מדענים גילו כי כאשר קיימת בדגים רק גרסה אחת של שני הגנים

אם ותינוקה. מתוך PIXABAY.COM.

"הכימיה של אהבת אם"

מחקר שנערך לאחרונה בבוסטון  מצביע על חומר כימי אחד הממלא תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר בין האם לילד בריא. המחקר נערך על ידי  שיר אציל וליסה פלדמן

מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס - UCLA גילו כי דנדריטים (המוצגים כאן בירוק) אינם רק צינורות פסיביים לזרמים חשמליים בין תאי עצב. צילום: Shelley Halpain / UC בסן דייגו

המוח פעיל פי 10 יותר מאשר סברו עד כה

מחקר חדש יכול להביא להבנה טובה יותר של אופן פעולת המוח – ועשוי להוביל גישות חדשות לטיפול בהפרעות נוירולוגיות ולפיתוח מחשבים החושבים באופן דומה יותר

ד"ר היתאם טאהא וקבוצת המחקר שלו במעבדה למחקר קוגניטיבי לתחום הקריאה והלמידה במכללה האקדמית להוראה בסכנין. צילום יח"צ

כשילד לומד לכתוב ערבית הוא מפתח העדפה לתבניות האותיות הערביות ואפילו העדפה לכתב מחובר

כך עולה ממחקר שנערך במעבדה למחקר קוגניטיבי לתחום הקריאה והלמידה, בראשותו של ד"ר היתאם טאהא במכללה האקדמית להכשרת עובדי הוראה בסכנין, המקיימת לימודי תואר שני

פרוסת מוח של עכבר מהונדס גנטית. תאי עצב שמבטאים את הקולטן CRFR1 מופיעים בירוק, ותאי העצב שמבטאים את המוליך העצבי CRF מופיעים באדום. התמונה צולמה במיקרוסקופ פלואורוסנטי. מקור: מתוך המאמר.

חוק שימור הלחץ

מדענים ממכון ויצמן גילו כי תאי עצב הממוקמים באחד מגרעיני ההיפותלמוס, ומבטאים קולטן בשם CRFR1, מסייעים לגוף להתמודד עם חשיפה ללחץ כרוני. קולטנים אלה מתבטאים

האתר הפעיל של האנזים GSK3. מתוך ויקיפדיה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לעכב אנזים המהווה גורם מרכזי במחלות ניווניות של המוח

עכברים שטופלו בחומר החדש הראו שיפור קוגניטיבי והתנהגותי משמעותי והפחתה בתסמינים הפתולוגיים של מחלת האלצהיימר * המחקר פורסם בנובמבר 2016 בכתב העת המדעי Science Signaling

הדמייה של אונות המוח האנושי. מקור: ויקימדיה / Allan Ajifo.

נגיפים פורצים למוח

האם נגיפים יוכלו לפרוץ את חומת תאי המגן המקיפה את המוח ולסלול את הדרך לטיפול מוחי תרופתי רחב היקף?

התפתחות מערכת העצבים בעובר

סדנה לעצבים

מה בין עצב לעצבים? האם תאי העצב אחראים להרגשת העצבות? איך אומרים עצב ברבים? וכיצד העצבים נראים?

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן