סיקור מקיף

המוח

כולנו רוצים לזכור יותר ממה שאנחנו זוכרים. מתברר שיש כמה שיטות לאמֵן את המוח לזכּור יותר. אילוסטרציה: pixabay.

כשאחד גדול משניים

גליליאו צעיר 10 באוגוסט 2017 5 תגובות

"אוף איך שכחתי?!" מַכּירים? כולנו רוצים לזכור יותר ממה שאנחנו זוכרים – אם זה את החומר למבחן; אם אלה קוד או סִסמה; ואם אנחנו רואים

בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

סיינטיפיק אמריקן ישראל 26 ביוני 2017 תגובה אחת

מדענים מעתיקים את האיבר המורכב ביותר שהטבע יצר, בתקווה לפצח את תעלומות מחלות המוח, החל באוטיזם וכלה באלצהיימר

תרשים המציג את מערך הממצאים החדש. התגליות מסמנות מטרה אפשרית חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר. מקור: מגזין מכון ויצמן.

תאי הניקוי של המוח

מכון ויצמן 24 ביוני 2017 תגובה אחת

מדענים ממכון ויצמן גילו קבוצת תאים חיסוניים אשר הפעלה מדודה שלהם עשויה לעמוד בבסיס טיפול עתידי במחלת אלצהיימר

מוח עכבר במבט מלמעלה: שלוחות עצביות מחברות בין שתי האמיגדלות (שני האזורים הבוהקים ביותר, משני צידי המוח) לבין קליפת המוח (החלק העליון). מקור: מתוך המחקר.

להאיר את הטראומה באור חדש

מכון ויצמן 12 במאי 2017 3 תגובות

כיצד יוצר המוח זיכרונות טראומטיים, והאם ניתן "להעלים" זיכרונות אלה? מדענים ממכון ויצמן גילו כי כאשר הוחלש הקשר שבין תאי העצב באמיגדלה לבין קליפת המוח במוחם

מבט כללי על סיבי עצב הנמתחים מתאים בקדמת מוח של עכבר מדגים את היתרונות של שיטת ההידרוג'ל שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחר החיווט העצבי המורכב. מקור: מעבדת דיסרות', אוניברסיטת סטנפורד.

מבט אל תוך המוח השקוף

סיינטיפיק אמריקן ישראל 8 במאי 2017 אין תגובות

גישה ניסויית חדשה המשלבת כימיה וביולוגיה מאפשרת למדענים להציץ אל מעמקי השליט העליון של הגוף

תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

הטכניון 1 במאי 2017 אין תגובות

מדענים מהטכניון וממכון הלמהולץ במינכן פיתחו טכנולוגיה חדשה לדימות תלת ממדי מהיר של אוכלוסיות תאי עצב נרחבות בעומק חסר תקדים

מיזוג של תמונות על ידי רשת נוירונים תוך שילוב בין תוכן (תמונת החוקרים המקורית) וסגנון (שנלקח מציור של ממתקים). לדברי פרופ‘ אלעד, ”הרשת מחפשת והוזה תוצאה שתהיה נאמנה לשני המקורות הללו“. מקור: דוברות הטכניון.

לפתוח את הקופסה

הטכניון 8 באפריל 2017 3 תגובות

פריצת דרך תאורטית בתחום ה-Deep Learning מגיעה מקבוצתו של פרופ’ מיכאל אלעד מהפקולטה למדעי המחשב

דגי זברה. צילום: Marrabbio2, Wikimedia.

מתג חברתי

מכון ויצמן 24 במרץ 2017 אין תגובות

מה הן השפעותיו של החלבון Otp על התנהגות חברתית וחרדתית במודל של דגי זברה? מדענים גילו כי כאשר קיימת בדגים רק גרסה אחת של שני הגנים

אם ותינוקה. מתוך PIXABAY.COM.

"הכימיה של אהבת אם"

אבי בליזובסקי 19 במרץ 2017 אין תגובות

מחקר שנערך לאחרונה בבוסטון  מצביע על חומר כימי אחד הממלא תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר בין האם לילד בריא. המחקר נערך על ידי  שיר אציל וליסה פלדמן

מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס - UCLA גילו כי דנדריטים (המוצגים כאן בירוק) אינם רק צינורות פסיביים לזרמים חשמליים בין תאי עצב. צילום: Shelley Halpain / UC בסן דייגו

המוח פעיל פי 10 יותר מאשר סברו עד כה

אבי בליזובסקי 13 במרץ 2017 18 תגובות

מחקר חדש יכול להביא להבנה טובה יותר של אופן פעולת המוח – ועשוי להוביל גישות חדשות לטיפול בהפרעות נוירולוגיות ולפיתוח מחשבים החושבים באופן דומה יותר

ד"ר היתאם טאהא וקבוצת המחקר שלו במעבדה למחקר קוגניטיבי לתחום הקריאה והלמידה במכללה האקדמית להוראה בסכנין. צילום יח"צ

כשילד לומד לכתוב ערבית הוא מפתח העדפה לתבניות האותיות הערביות ואפילו העדפה לכתב מחובר

אבי בליזובסקי 19 בפברואר 2017 2 תגובות

כך עולה ממחקר שנערך במעבדה למחקר קוגניטיבי לתחום הקריאה והלמידה, בראשותו של ד"ר היתאם טאהא במכללה האקדמית להכשרת עובדי הוראה בסכנין, המקיימת לימודי תואר שני

פרוסת מוח של עכבר מהונדס גנטית. תאי עצב שמבטאים את הקולטן CRFR1 מופיעים בירוק, ותאי העצב שמבטאים את המוליך העצבי CRF מופיעים באדום. התמונה צולמה במיקרוסקופ פלואורוסנטי. מקור: מתוך המאמר.

חוק שימור הלחץ

מכון ויצמן 15 בפברואר 2017 אין תגובות

מדענים ממכון ויצמן גילו כי תאי עצב הממוקמים באחד מגרעיני ההיפותלמוס, ומבטאים קולטן בשם CRFR1, מסייעים לגוף להתמודד עם חשיפה ללחץ כרוני. קולטנים אלה מתבטאים

האתר הפעיל של האנזים GSK3. מתוך ויקיפדיה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לעכב אנזים המהווה גורם מרכזי במחלות ניווניות של המוח

אוניברסיטת תל אביב 24 בנובמבר 2016 אין תגובות

עכברים שטופלו בחומר החדש הראו שיפור קוגניטיבי והתנהגותי משמעותי והפחתה בתסמינים הפתולוגיים של מחלת האלצהיימר * המחקר פורסם בנובמבר 2016 בכתב העת המדעי Science Signaling

הדמייה של אונות המוח האנושי. מקור: ויקימדיה / Allan Ajifo.

נגיפים פורצים למוח

סיינטיפיק אמריקן ישראל 31 באוקטובר 2016 אין תגובות

האם נגיפים יוכלו לפרוץ את חומת תאי המגן המקיפה את המוח ולסלול את הדרך לטיפול מוחי תרופתי רחב היקף?

התפתחות מערכת העצבים בעובר

סדנה לעצבים

גליליאו צעיר 23 בספטמבר 2016 אין תגובות

מה בין עצב לעצבים? האם תאי העצב אחראים להרגשת העצבות? איך אומרים עצב ברבים? וכיצד העצבים נראים?

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן