צוות מחקר בינלאומי חשף בפעם הראשונה הדמייה של רקמת מוח פעילה עצבית

פרופ' עידן שגב הוא חבר בפרויקט המוח הכחול הוא אחד מהפרויקטים הגדולים בתחום המוח הנעשים כיום בעולם, והינו הבסיס לפרויקט מוח האדם של האיחוד האירופי. המחקר מציג שחזור דיגיטלי של אזור במוח של החולדה האחראי על מגע.

נוירונים. המחשה: shutterstock
נוירונים. המחשה: shutterstock

פרופ' עידן שגב ממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח הוא אחד מהמחברים של המחקר והוא שותף מרכזי בפרויקט המוח הכחול. פרויקט המוח הכחול הוא אחד מהפרויקטים הגדולים בתחום המוח הנעשים כיום בעולם, והינו הבסיס לפרויקט מוח האדם של האיחוד האירופי. המחקר מציג שחזור דיגיטלי של אזור במוח של החולדה האחראי על מגע.

השחזור הדיגיטלי הוא דגם מחשב מקיף המייצג את הצורות והתנהגויות חשמליות של כ 30,000 תאי עצב (נוירונים) ברקמות משוחזרות, וכ -40 מיליון סינפסות (אתרים של חיבור ותקשורת בין תאי עצב) שהם יוצרים, המחקר מהווה אבן דרך חשובה ביותר בהבנת המוח.

המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי CELL והוא תוצאה של עבודה מאומצת של 82 מדענים ומהנדסים ב-EPFL שבלוזן שוייץ, ובמוסדות מחקר בישראל, הונגריה, ארה"ב, סין, שוודיה ובריטניה. המחקר מייצג מחקר הנמשך 20 שנים של ניסויים ביולוגיים שנוצרו במערך הליבה, ו -10 שנים של חישובים ופיתוח אלגוריתמים באמצעותם בנו את התוכנה הדרושה על מנת לשחזר באופן דיגיטלי את הרקמה.

פרופ' עידן שגב, חוקר בכיר מהאוניברסיטה העברית אמר: "בפרויקט המוח הכחול אנו יוצרים שחזור דיגיטלי מפורט של רשת עצבית במוח ובאמצעות סימולציות מחשב אנו חוקרים ומתקדמים בהבנת ההתנהגות החשמלית של הרשת העיצבית. זה מאפשר לנו לבחון תופעות מוח בסביבה דיגיטלית. בעבר ניסויים שכאלה היו אפשריים רק על רקמות ביולוגיות. התובנות שאנו אוספים מניסויים אלו יעזרו לנו להבין מצבים שונים במוח הבריא והחולה, ובעתיד נוכל להשתמש בו גם לפיתוח דרכים חדשות לטיפול בהפרעות של המוח.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. גם אני לא מומחה גדול
    אבל יכול להיות שתוך כדי הניסויים כדי לדמות את התקשורת בין הנויררונים נוצרים קשרים חדשים
    לפי דעתי צריך לעשות ניסוי בתאי עצב של חולדה שיכולת יצור קשרים חדשים חלשה או חסרה גנטיט

  2. אריה תודה, נחשוב על זה, למרות שיש משהו בתשובה שצביקה נתן.

    אולי כשמגדילים את מספר הנויירונים ברשת העצבית אז עוצמת החישוב הדרושה להפעלה של הרשת עולה בצורה אקספוננציאלית.

  3. זה לא שאני מומחה גדול בתחום, אבל יכול להיות שהעליה היא אקספוננציאלית בכמות החיבורים בין תאי העצב. כלומר, אם ב-10,000 נוירונים יש איקס חיבורים אפשריים, הרי שב-30,000 יש איקס בחזקת וואי חיבורים.
    ובסה"כ מדובר על "40 מיליון סינפסות (אתרים של חיבור ותקשורת בין תאי עצב) שהם יוצרים", וזה מספר מרשים הרבה יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן