מחקר חדש חושף רישום פעילות תאים בודדים במוח בזמן קידוד קשרים בזיכרון

המחקר של פרופ' יצחק פריד ושורת מחקרים נוספים יחשפו בכינוס בין-לאומי ייחודי על הזיכרון האנושי, שיתקיים באקדמיה הלאומית למדעים בירושלים ביום ב', 8 בפברואר בהשתתפות סגן נשיא גוגל העולמית, חוקרים ואמנים מובילים מישראל ומהעולם

המוח. אילוסטרציה: shutterstock
המוח. אילוסטרציה: shutterstock

מחקר חדש חושף טכנולוגיה שפיתחו פרופ' יצחק פריד ועמיתיו ובה ניתן לרשום פעילות של תאים בודדים במוח בזמן קידוד זיכרון ובזמן שהזיכרונות עולים מן העבר אל סף ההכרה. הרבה מרישומים אלה נעשים באזור חיוני לזיכרון – ההיפוקמפוס שנמצא באונה הרקתית (טמפורלית) וקרוי בשם זה בשל דמיונו לסוס ים. פרופ' פריד, שיציג את מחקרו בכינוס על הזיכרון האנושי באקדמיה למדעים, מגלה כי במסגרת ניתוחי מוח לטיפול במחלות כגון אפילפסיה קשה, מחלת פרקינסון, או טיפול בגידולי מוח, מתאפשר לעיתים רישום  של פעילות המוח בזמן ערנות, בייחוד בניתוחים הדורשים מיפוי תפקודי מוח בערנות,  או בחולים שעברו השתלת  אלקטרודות תוך מוחיות לאיתור מוקד אפילפטי לצורך טיפול מרפא.

מסדרת מחקרים  עולה כי אחת התכונות המעניינות של תאים מסוימים באזור זה היא קידוד של מושגים כגון זהות  אדם מסוים או מקום מסוים, ללא קשר לצורות הפיזיות השונות שמאפיינות את הצגת המושג. לדוגמא תא יכול להגיב לדמותו של איינשטיין גם אם  תוצג בשחור לבן, בצבע, בקריקטורה או אפילו שמו מוקרא בקול. תאים אלה גם מגיבים לאסוציאציות חדשות  שנוצרות  עם המושג ההתחלתי כפי שהראה מחקר אחרון שפורסם ב 2015. תוך כדי העלאת המושג בדמיון בזמן שהזיכרון  צף מנבכי העבר אל במת ההכרה תאים אלו מתעוררים ומגיבים בפעילות מוגברת. לדוגמא תא שהגיב לאפיזודה של הסימפסונים בזמן צפייה בעבר יתחיל לפעול לפני שהנבדק  מדווח על הזיכרון של האפיזודה שעולה בהכרתו. בשנים האחרונות עוסק פרופ' פריד בפיתוח שתל שיעזור לפעולת הזיכרון. במחקר האחרון של עבודתו נמצא שגירוי חשמלי באזור מסוים, המהווה שער אל תוך אזור ההיפוקמפוס, יכול לעזור לפעילות זיכרון מרחבי של התמצאות בסביבה. פרופ' יצחק פריד הוא נוירוכירורג הפועל במרכז הרפואי ת"א כמנהל היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית וכן במרכז הרפואי יו.סי.אל.אי. בלוס אנג'לס.

מה צופן העתיד לזיכרון האנושי בעת שכל המידע התרבותי והעסקי ומרבית הזיכרון האישי עוברים במהירות לרשת האינטרנט? מה יהא עליו כאשר אנדרואידים נבונים ובעלי יכולת למידה צפויים לעבוד במפעלים ובמרכזי שירות, לקבל חולים במרפאות ולסייע לקשישים להתנייד וליטול תרופות בזמן? מה תהא השפעתן של ההתפתחויות הטכנולוגיות על הזיכרון האישי והחברתי ועל תרבותנו? נושא זה יעלה במושב שבו ייטלו חלק סגן נשיא גוגל העולמית פרופ' יוסי מטיאס וחבר האקדמיה הצרפתית פרופ' פייר נורָה, במסגרת כינוס בין-לאומי בנושא זיכרון שיתקיים באקדמיה הישראלית למדעים בירושלים (מצ"ב תכנית והזמנה).

הכינוס הרב-תחומי, שמשלב מדענים ורופאים, הוגי דעות ואמנים, יתקיים ביזמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בכותרת "זיכרון – עבר ועתיד: היזכרות, שכחה ודמיוּן ביחיד ובחברה" ביום שני, 8 בפברואר 2016 מהשעה 09:00 בבית האקדמיה למדעים, רחוב ז'בוטינסקי 43 בירושלים.

החשש מאבדן הזיכרון האישי ומהשפעת הטכנולוגיה החדשנית על זיכרון המשתמשים בה חוצה תרבויות. לזיכרון משמעות אישית, חברתית, כלכלית וטכנולוגית עצומה. מדענים, טכנולוגים והוגי דעות נוטים בדרך כלל לעסוק בנושא מפן מקצועי אחד: רפואה, פסיכולוגיה, מחשוב ורובוטיקה, או זיכרון של קבוצות, קהילות, אומות ודתות והשפעתו של הזיכרון על התנהגות החברה והפרט. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המרכזת תחת קורת גג אחת חוקרים והוגי דעות מובילים במדעי הטבע והרוח כאחת, החליטה לרכז יחד מומחים מובילים מישראל ומרחבי העולם ולשתף את הציבור בנעשה בחזיתות הידע בנושא הזיכרון מנקודות מבט שונות ביום מרוכז אחד. האירוע יעסוק ברזי הזיכרון בקשת רחבה ולעתים מפתיעה של התבוננויות: הזיכרון במוח, זיכרון החברה, הזיכרון באמנות, זיכרון ברשת ועתידו של הזיכרון האנושי בדורות הבאים. כאמור, בין הוגי הדעות והאמנים שייטלו חלק בכינוס אחד מבכירי הוגי הדעות בעולם בתחום התרבות וההיסטוריה, פרופ' פייר נורה, חבר האקדמיה הצרפתית, שישתתף בדיונים ויישא הרצאה מיוחדת למחרת, יום שלישי, 9 בפברואר 2016, בנושא "זיכרון – מחירות לעריצות".

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן, מסרה כי הכינוס המדעי הבין-לאומי הוא חלק משיתוף פעולה הדוק, פורה ומשגשג בין חוקרים ומדענים ישראלים ובין חוקרים ומדענים מרחבי העולם בנושא הזיכרון במדע. לדבריה יש חשיבות רבה בטיפוח, בהעמקה ובהרחבה של המחקר בתחום. המדע הוא שפה בין-לאומית מגשרת, והוא מבוסס על שתוף פעולה בין חוקרים. האקדמיה רואה בקיומם של קשרים בין קהילות מדעיות ובין מדע לחברה ולאמנות, כמו גם בפיתוחם ובטיפוחם של קשרי החוץ המדעיים של ישראל, בין החשובים שבתפקידיה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן