החושים

חוקרים מצאו לראשונה כי העטלפים מנווטים בשעות היום באמצעות שילוב של ראייה מצוינת ואיכון של ההדים בסביבתם

המדענים מאמינים כי המחקר בתחום עשוי לאפשר לפתח אסטרטגיות למידה טובות יותר, ואף לעזור לילדים ולמבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז באמצעות השפעה על אופי וקצב

קרניות אנושיות הודפסו, לראשונה אי פעם, בעזרת מדפסת תלת-ממדית על ידי מדענים מאוניברסיטת ניוקאסל. המשמעות היא שהשיטה תוכל לשמש בעתיד לשם הבטחת הספקה בלתי מוגבלת

על פי הדעה הרווחת קולות רמים גורמים לעמעום הקול הנשמע או לטִנטון באוזניים, אבל האוזניים משתקמות במהרה. ואולם, רמות קול גבוהות עלולות לייצר נזק קבוע לסיבי

המחקר נותן בסיס תיאורטי לרעיון שהמוח עובד ליד מצב גבולי (קריטי בשפה המקצועית), ויש בכך חשיבות הן לאפיון הדינמיקה של המוח הבריא והן להבנה של

פרופ' אורי חסון, פרינסטון: המוח של השומע המאזין לסיפור נהיה דומה מאוד למוח של המספרת בזמן שהיא מספרת את הסיפור

"לרגל שבוע החירש" הבינלאומי, מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מגלה שגם למשתמשים בשפת הסימנים הנגנה (אינטונאציה) ייחודית להם, שאף לעיתים חוצה שפות ותרבויות

להרדמה כללית עלולות להיות השפעות מתמשכות על המוח, אפילו שנים לאחר הניתוח

החולדות מניעות במהירות את זיפי השפם שלהן – כשמונה פעמים בשנייה, וכך חשות את סביבתן.

על אף שלרוב איננו מודעים לכך, אנו מתקשרים זה עם זה באמצעות אותות כימיים ממש כמו ציפורים ודבורים

תוצאות המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Cerebral Cortex, חושפות כי בתגובה לצלילי ההתמרה החושית נרשמה פעילות של אזורי הראייה אצל עיוורים מלידה