החושים

המדענים מאמינים כי המחקר בתחום עשוי לאפשר לפתח אסטרטגיות למידה טובות יותר, ואף לעזור לילדים ולמבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז באמצעות השפעה על אופי וקצב נשימתם

קרניות אנושיות הודפסו, לראשונה אי פעם, בעזרת מדפסת תלת-ממדית על ידי מדענים מאוניברסיטת ניוקאסל. המשמעות היא שהשיטה תוכל לשמש בעתיד לשם הבטחת הספקה בלתי מוגבלת של קרניות אנושיות.

על פי הדעה הרווחת קולות רמים גורמים לעמעום הקול הנשמע או לטִנטון באוזניים, אבל האוזניים משתקמות במהרה. ואולם, רמות קול גבוהות עלולות לייצר נזק קבוע לסיבי עצב השמיעה המעבירים את הקול למוח. אובדן שמיעה סמוי יכול לאפשר ללוקה בו לשמוע קולות בלי להבין מה אומר הדובר. תרופה שמאפשרת לסיבי העצב הפגוע להשתקם יכולה

המחקר נותן בסיס תיאורטי לרעיון שהמוח עובד ליד מצב גבולי (קריטי בשפה המקצועית), ויש בכך חשיבות הן לאפיון הדינמיקה של המוח הבריא והן להבנה של מנגנונים אפשריים להתפתחותן של הפרעות

פרופ' אורי חסון, פרינסטון: המוח של השומע המאזין לסיפור נהיה דומה מאוד למוח של המספרת בזמן שהיא מספרת את הסיפור

"לרגל שבוע החירש" הבינלאומי, מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מגלה שגם למשתמשים בשפת הסימנים הנגנה (אינטונאציה) ייחודית להם, שאף לעיתים חוצה שפות ותרבויות

להרדמה כללית עלולות להיות השפעות מתמשכות על המוח, אפילו שנים לאחר הניתוח

החולדות מניעות במהירות את זיפי השפם שלהן – כשמונה פעמים בשנייה, וכך חשות את סביבתן.

על אף שלרוב איננו מודעים לכך, אנו מתקשרים זה עם זה באמצעות אותות כימיים ממש כמו ציפורים ודבורים

תוצאות המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Cerebral Cortex, חושפות כי בתגובה לצלילי ההתמרה החושית נרשמה פעילות של אזורי הראייה אצל עיוורים מלידה

ממצאי המחקר, שמתפרסם בכתב העתNature Neuroscience מראים, כי קיים מתאם בין התגובה העצבית לריח מסוים לבין מידת הנעימות של אותו ריח

מכשיר שיחליף את מקל ההליכה ויתן לעוורים תחושה של הסובב אותם למרחק של עד 5 מטרים הוצג י"י מפתחו – פרופ' אמיר עמדי במתחם של האוניברסיטה העברית בועידת הנשיא