חשיפה ראשונה לריח מסוים מתאפיינת בפעילות מוחית ייחודית, שגורמת לריח להיצרב בזיכרון

תלמידת המחקר יערה ישורון, פרופ' נועם סובל ופרופ' ידין דודאי מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, הניחו שהתשובה אינה קשורה בהכרח לילדות, אלא לפעם הראשונה בה הורגש ריח בהקשר מסוים

אמנים גילו מזמן כי ריחות מסוימים עשויים לעורר זיכרונות ילדות חזקים. מעוגיות המדלן של מרסל פרוסט ועד למבקר האוכל השתלטני בסרט “רטטוי” שריח הנזיד המתבשל החזיר אותו לעבר – מדוע ממלא חוש הריח תפקיד כזה בזיכרונותינו?

תלמידת המחקר יערה ישורון, פרופ' נועם סובל ופרופ' ידין דודאי מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, הניחו שהתשובה אינה קשורה בהכרח לילדות, אלא לפעם הראשונה בה הורגש ריח בהקשר מסוים. במילים אחרות, החיבור הראשון של ריח עם חוויה מסוימת משאיר רושם ייחודי ומתמיד במוח.

כדי לבחון את הרעיון הזה, פיתחו המדענים ניסוי: בשלב הראשון, שהתבצע במעבדת ריח, צפו הנבדקים בצילומים של 60 חפצים חזותיים. כל אחד מהחפצים הוצג בליווי ריח נעים או ריח לא נעים שנוצר במכשיר בשם אולפקטומטר. לאחר מכן נכנסו הנבדקים לתוך סורק fMRI (סורק תפקודי מוח בתהודה מגנטית) שמדד את הפעילות המוחית בזמן שהם צפו באותן תמונות וניסו להיזכר אילו ריחות הריחו בהקשר של כל אחת מהן. בשלב השני חזרו הנבדקים על המבחן כולו – תמונות, ריחות וסריקת fMRI עם אותן התמונות אבל בלוויית ריחות שונים. לאחר שבוע חזרו הנבדקים למכשיר ה-fMRI שם צפו פעם נוספת בתמונות החפצים והתבקשו להיזכר איזה ריח הריחו בהקשר של כל אחת מהן.

המדענים גילו כי לאחר שבוע, ההיזכרות בריח הראשון מלווה בדפוס ייחודי של פעילות מוחית – גם במקרים בהם הנבדקים דיווחו כי הם זוכרים את שני הריחות באופן שווה. הפעילות המוחית הופיעה בהיפוקמפוס – מבנה במוח שקשור לזיכרון, ובאמיגדלה – מבנה הקשור לרגשות, והתחוללה גם במקרים בהם הריח הראשון היה נעים, וגם אם לא היה נעים. דפוס הפעילות היה קבוע במידה שאיפשרה למדענים לחזות איזה מזיכרונות הריח יעלה – הראשון או השני – בהסתמך רק על הפעילות המוחית שנרשמה באזורים אלה בחשיפה הראשונה לריח. כלומר, המדענים בדקו את נתוני ה-fMRI מהיום הראשון של הניסויים, והצליחו לנבא על-פיהם את זיכרון הריח שיעלה בתשובות הנבדקים בשבוע השני. כדי לבדוק האם חוויות חושיות אחרות פועלות באותו אופן, חזרו המדענים על הניסוי – כשהריחות מוחלפים בצלילים. במקרה זה, הצליל הראשון לא עורר דפוס פעילות מוחית מיוחדת. במילים אחרות, תוצאות המחקר – שהתפרסמו באחרונה בכתב העת Current Biology – היו ייחודיות לחוש הריח.

“מסיבה כלשהי, ההקשר הראשון בו אנו חשים בריח נצרב בזיכרון”, אומר פרופ' סובל, “והתופעה הזאת מאפשרת לנו לחזות מה נזכור כעבור שבוע, בהתבסס על פעילות המוח בלבד”. יערה ישורון: “לפי הבנתנו, יתכן שזיכרונות הריחות מילדותנו אינם מיוחדים בגלל המיוחדות של תקופת הילדות, אלא פשוט כי בשנים האלה נוצר החיבור בין ריח שהרחנו לראשונה, לבין חוויה מסוימת”.