חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו אזור במוח שאחראי על מצבי ערנות

הגילוי פורץ את הדרך להבנת התהליך של אבדן ההכרה ולטיפול עתידי במחוסרי הכרה

מדענים מהאוניברסיטה העברית גילו אזור במוח ששולט על חוסר הכרה, ערפול חושים ומצבים דומים. גילוי זה פורץ את הדרך להבנת המעגלים העצביים במוח האחראיים למצבי ערנות ולפיתוח עתידי של טיפול במצבים של אבדן הכרה ותרדמת.

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Neuroscience מתארים פרופ' מרשל דבור, תלמידת המחקר רות אבולעפיה וד”ר ולדימיר זלקינד מהמכון למדעי החיים ע”ש סילברמן באוניברסיטה העברית את הגילוי של אזור במוח אשר שולט במצבי ההכרה.

אבדן הכרה וחוסר תגובה לכאב הם בין המאפיינים הבולטים ביותר של הרדמה כירורגית ושל מצבים “דמויי הרדמה” כמו זעזוע מוח, תרדמת הפיכה והתעלפות. מצבים אלו מאופיינים בדיכוי תנועתי, הרפיית השרירים, דיכוי מטבולי בפעילות המוח ומעבר למצב של ניתוק מהסביבה.

ההנחה המקובלת בספרות המדעית היא כי מצבים של הרדמה כירורגית, התעלפות, אבדן תחושת כאב, רפיון הגוף ואבדן של ההכרה נגרמים בשל דיכוי כל פעולת המוח בבת אחת עקב דיכוי מטבולי כללי. ואולם המחקר בראשות פרופ' דבור מצא הסבר אחר – בניגוד להנחה שהמוח “נכבה” בו-זמנית, מסתבר שאבדן הכרה תלוי בקבוצה קטנה של תאי עצב בבסיס המוח. תאים אלו שולטים על פעילות כל קליפת המוח וחוט השדרה. נמצא כי אבדן של תחושת כאב, אבדן יציבות ואבדן הכרה תלויים במעגלים ספציפיים הקושרים לאותם תאי עצב.

החוקרים הגיעו למסקנה זאת לאחר שהזריקו כמות מזערית של תרופה מרדימה “למרכז ההכרה” בחיות מעבדה וצפו בתגובה חזקה של דיכוי הפעילות החשמלית של קליפת המוח, וזאת לעומת הזרקות למקומות אחרים במוח שלא גרמו לאובדן ההכרה.

“במידה שיהיה ניתן לתרגם את התוצאות לאדם, ההשלכות מרחיקות לכת”, אומר פרופ' דבור, “ראשית, ידע זה עשוי לתרום ליכולת הרפואה לטפל באבדן ההכרה ובהפרעות של ערנות ושינה כמו נדודי שינה, שינה מופרזת ואף תרדמת, על ידי למשל מתן גירוי חשמלי ישירות לתאי העצב שאחראים על מצב הערנות. שנית, הגילוי של אשכול ספציפי של תאי עצב השולט במצב ההכרה של המוח עשוי להוביל להתחלת ההבנה של דיאגראמת “החיווט” המאפשרת למכונה הביולוגית, המוח, להיות בהכרה”.