סיקור מקיף

טוב מראה אוזניים: חוקרים מהאוניברסיטה העברית הצליחו לאפשר לעיוורים "לראות" באמצעות צלילים

תוצאות המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Cerebral Cortex, חושפות כי בתגובה לצלילי ההתמרה החושית נרשמה פעילות של אזורי הראייה אצל עיוורים מלידה

ד''ר אמיר עמדי מרכיב את המכשיר להתמרה חושית. צילום: האוניברסיטה העברית
ד''ר אמיר עמדי מרכיב את המכשיר להתמרה חושית. צילום: האוניברסיטה העברית

מדענים מהאוניברסיטה העברית הצליחו להתחבר לקליפת המוח הראייתית של עיוורים מלידה בעזרת מכשירים להתמרה חושית (SSDs – sensory substitution devices) שאפשרו לעיוורים "לראות" ואף לתאר חפצים. מדובר במכשירים לא פולשניים המספקים מידע ויזואלי לעיוורים דרך החושים האחרים. לדוגמה, בהתמרה חושית מראייה לשמיעה, מרכיבים עיוורים משקפיים עליהן מורכבות מצלמה זעירה המחוברת למחשב ושומעים דרך אוזניות "תרגום" של התמונות לצלילים. התמונות מומרות ל"נוף צלילי" בעזרת אלגוריתם, והדבר מאפשר להם להקשיב למידע הוויזואלי ולפרש אותו.

המחקר אותו ערכה סטודנטית המחקר אלה שטרים-עמית בהנחייתו של ד"ר אמיר עמדי, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח והמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה, הראה תוצאות מפתיעות – עיוורים שקיבלו הכשרה יחסית קצרה הצליחו להשתמש במכשיר לאתר אנשים, לזהות חפצים מורכבים ואת הגוף שלהם, ואף לקרוא אותיות ומילים.

תוצאות המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Cerebral Cortex, חושפות כי בתגובה לצלילי ההתמרה החושית נרשמה פעילות של אזורי הראייה אצל עיוורים מלידה, ופעילות זו אף עקבה אחרי תבנית הפעולה המאפיינת את הרואים – עיבוד ראייתי נפרד בשני מסלולי ראייה.

זה כשלושים שנים ידוע שהמוח מעבד מסרים ויזואליים בשני מסלולים נפרדים ומקבילים – מסלול אחד מעבד צורה וצבע של חפצים ומזהה אותם והמסלול השני מעבד מידע לגבי מיקומם של החפצים בעולם ומסייע בתכנון התנועה לעברם. החלוקה התפקודית הזו נחקרה רבות, אך עד היום לא היה ידוע מה תפקידו של הניסיון הראייתי ביצירת המבנה הזה.

"מחקרנו העלה שקליפת המוח הראייתית של עיוורים פעלה בחלוקה תפקודית דומה כאשר המידע הועבר באמצעות צלילים", מסביר ד"ר עמדי ומוסיף: "ממצאים אלה מדגימים שהחלוקה התפקודית לשני מסלולים, לה חשיבות רבה בתהליך הראייה, יכולה להתפתח, לפחות חלקית, גם ללא ניסיון ראייתי. משמע יתכן שהחלוקה הזו אינה ראייתית כלל במהותה".

מחקרים אחרים הראו לאחרונה שאזורים שונים במוח אינם רגישים לחוש ממנו מגיע המידע אלא דווקא למטלה או לעיבוד הספציפי אותו הם מבצעים, ואלה ניתנים לגירוי באמצעות חושים שונים. בהמשך למחקרים הללו, המחקר של שטרים-עמית וד"ר עמדי מוסיף נדבך חשוב לטענה שהמוח כולו עשוי להיות ממוקד-משימה ולא רגיש לחוש מסוים. "המוח הוא לא מכונה חושית, למרות שלעיתים הוא נתפס כך. הוא מכונת משימות", מסכם ד"ר עמדי.

החוקרים טוענים כי ניתן ללמוד מהממצאים הללו כי יתכן שמוחם של עיוורים, גם אלה שסובלים מעיוורון ממושך, יוכל "להתעורר" לעיבוד ראייה בעזרת שיקום הכולל גם פיתוחים רפואיים חדשים ועתידיים כגון שתלי רשתית (עיניים מלאכותיות). סיכום הרעיונות הללו פורסם לאחרונה בכתב העת הנחשב Current Opinion In Neurology על ידי ד"ר עמדי והסטודנטים ליאור רייך ושחר מיידנבאום ממעבדה זו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. לאבי שלום
    מה עם אפשרות לאפשר לחרשים לשמוע באמצעות "מראות"… האם גם על זה עובדים ?

  2. לרונן,
    נכון שזה המשך לנושא ישן שנעשה בעבר בתצורות שונות, אבל יש כאן חידושים בעיקר במחקר סביב הפעילות במוח.

  3. אויי נו אבל זה כבר כל כך ישן, קראתי על זה כבר לפני כמה שנים וגם ביוטיוב יש כמה סרטונים בנושא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן