ביולוגיה ורפואה

אפיגנטיקה. המחשה: shutterstock

שלושה חוקים שמכתיבים הורשה אפיגנטית בין-דורית – שלא דרך שינויים ברצף ה-DNA

מעבדתו של פרופ' עודד רכבי גילתה בעבר שתולעים מורישות לצאצאיהן מולקולות מסוג רנ"א קטנות אשר מכילות מידע לגבי סביבת ההורים, כמו מצב תזונתי, הידבקות בנגיפים ואפילו הפעילות מוחית של ההורים,
אישה בהריון מתקדם. איור: מתוך jumpstory

אם העבירה את נגיף ה- COVID-19 לתינוקת במהלך ההיריון

החוקרים: נשים בהריון צריכות לנקוט באמצעי זהירות קפדניים כדי לא להידבק בנגיף ולא להדביק את תינוקם. האישה והתינוקת חלו באופן קל יחסית ושוחררו לביתן
תמונת מיקרוסקופ דו-פוטוני של תא מקודד כיוון ברשתית עכבר (התא והעץ הדנדריטי שלו מסומנים באדום) ומסביבו תאי סטארברסט (בירוק) החיוניים לחישוב כיוון התנועה ברוב התאים מקודדי הכיוון

כיוון חדש

תאים מתוכנתים מחדש: תאי בטא המייצרים אינסולין (מסומן בירוק) ו"קרובי משפחתם" – תאי דלתא המייצרים סומטוסטטין (מסומן באדום). תאים המתוכנתים מחדש מכילים לרוב שני גרעינים (מסומנים בכחול) – עדות לכך שהם במקורם תאים אקסוקריניים. מעבדתו של פרופ' מייקל ווקר, מכון ויצמן

היהפוך תא עורו?

על מחסום טבעי המפריע לתכנות מחדש של תאי לבלב
מנהיג. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: מיהו מנהיג?

ב"ל שואל: מה הופך בן אדם למנהיג
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

נלחמת בעוז באויבים זעירים – סיפורה של מערכת החיסון

הידעתם שמערכת החיסון שלנו מורכבת משתי תת־מערכות? האחת מוּלדת, והאחרת נרכּשת במהלך חיינו. שתיהן יחד נלחמות ככל יכולתן בפולשים (חיידקים, נגיפים ועוד). אז מדוע אנו זקוקים לחיסונים? כי גם שתי
אוכמניות. מתוך jumpstory

חומרים נוגדי חמצון מתוך אוכמניות ואפרסמון

הזנת אוכלוסיית העולם, ההולכת וגואה, באופן בר-קיימא אינה משימה פשוטה. לשם כך, מדענים בוחנים אפשרויות להמרת תוצרי לוואי ופסולת של פירות וירקות, כגון קליפות ומחית הנוצרים במהלך עיבוד מזון, לרכיבי
בלנה שחורה וגור. האוכלוסייה שנותרה סובלת ממגוון גנטי מצומצם הפוגע בפוטנציאל הרביה והשיקום. תצלום: NOAA

רגע לפני שהם נעלמים

האובלנה הצפון-אטלנטית, אחד היונקים הגדולים בעולם, הוגדר לאחרונה כמין שנמצא "במרחק צעד אחד מהכחדהֿ מוחלטת". מה גרם למצב הזה ומה אפשר לעשות, גם בים התיכון שלנו, כדי להגן על היונקים
ערכת בדיקה לנגיף הקורונה. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

20 שנות הפסקות במחקר גרמו לכך שהעולם לא ערוך להתמודד עם מגיפות

​על רקע הניסיונות למצוא חיסון נגד נגיף קורונה החדש, חוקרי מדעי הנתונים ובריאות הציבור חושפים במחקר חדש כיצד עולם המדע זונח מהר מדי את העיסוק במגיפות קודמות ובשל כך, נוצרים
וירוס תוקף ומערכת החיסון מתגוננת. איור: shutterstock

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם נגיף הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף

החוקרים מציעים למעשה להגביר את כוחה של מערכת החיסון המולדת – הקו הראשון במלחמה בנגיף, לפני שנכנסת לפעולה מערכת החיסון הנרכש (הספציפית לפתוגן מסוים)
סלסילת מזון טבעוני. מתוך jumpstory

מניעת זיהום מזון בזכות ציפויים חדשים

תמונת מיקרוסקופיה קונפוקלית של תאי עצב תחושתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית (התאים ושלוחותיהם מסומנים באדום). ניתן לראות בתאי העצב שילוב צבעים (כחול-אדום-ירוק) הנוצר כתוצאה מסימון גרעיני התאים בכחול וסימון גורם השעתוק c-Fos בירוק. המדענים גילו כי c-Fos מוכנס לגרעינים באמצעות אימפורטין אלפא-3 (הסימונים בכחול מסביב – גרעיני תאים מסוגים אחרים הנמצאים אף הם בתרבית)

גישה חדשה לפיתוח טיפול בכאבים כרוניים

הדמיה של תקשורת בין שני תאים של המערכת החיסונית – תא T "קרבי" ותא מיאלואידי "מדכא". הניצוצות הצהובים נועדו להמחיש תהליכים תוך-תאיים הניתנים לגילוי באמצעות השיטה החדשה

טכנולוגיה חדשה מאפשרת "הצצה" אל הנעשה בתוך תאים

סודאן, הקרנף רחב השפה (הלבן) האחרון. המחשה: depositphotos.com

הקרנף הצפוני האחרון

ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון
בלנה שחורה וגור. האוכלוסייה שנותרה סובלת ממגוון גנטי מצומצם הפוגע בפוטנציאל הרביה והשיקום. תצלום: NOAA

רגע לפני שהם נעלמים

אמנם, בעשורים האחרונים, ציד לווייתנים נאסר לחלוטין, פרט למתן אישורים פרטניים לדייגים מקומיים במדינות כמו איסלנד וגרינלנד, אולם למרות זאת, אוכלוסיות הבלנה ממשיכות להיעלם, ואנשי שמירת טבע, סביבה וביולוגים ימיים
פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

תרופה ניסיונית לאלצהיימר עשויה לסייע לילדים עם אוטיזם

האבולוציה שבתוך האבולוציה. איור: מאיה שלייפר

האבולוציה שבתוך האבולוציה

חתך הלב של דג זברה 30 יום לאחר פציעה. המקום הפצוע (מסומן בחץ) ללא צלקת בדג בעל כלי לימפה תקינים (שמאל) אך לא בדג מוטנטי שאין לו כלים אלה (ימין)

לב של דג

נשירת שיער, אחת מתופעות הלוואי הקשות של הכימותרפיה. מתוך jumpstory

הדור הבא של טיפולי כימותרפיה בטוחים לשימוש

גילוח. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: למה מתגלחים?

עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר

פיתוח חיסונים לקורונה. המחשה: jumpstory

מתי יהיה חיסון לנגיף הקורונה? ארבעה תרחישים

חלקת יער מעורבת של חרובים, אלונים, אורנים ועצים נוספים ליד בית שמש. החוקרים מחפשים קשרים סימביוטיים בין מינים שונים של פטריות ועצים

הפטרייה הנעלמה

צילום סי-טי שמראה את נגעי הדלקת בריאות. Mluisamtz11/Wikimedia Commons, CC BY-SA

נגיף הקורונה: גם כשאין תסמינים נגרם נזק לריאות