ביולוגיה ורפואה

תאים סרטניים אלימים. איור, מעבדתה של ד"ר עפרה בני, האוניברסיטה העברית

מחקר מהאוני' העברית מצא שיטה חדשה לאבחון סרטן אלים וקטלני

  • אין תגובות
תסמיני coronavirus. אינפוגרפיקה: shutterstock

מהו נגיף הקורונה ומדוע הוא מסוכן

  • 13 תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

חיפוש אחר השורשים הגנטיים של ALS בטריטוריות חדשות

  • 3 תגובות
החלק הפעיל של המולקולה "ארנספט" (חוטים בצבעי הקשת) נקשר לקולטן של הנגיף מצ'וּפּו (באפור). מלכודת דבש

מולקולה אשר מנטרלת ביעילות נגיפים קטלניים העוברים מבעלי-חיים לבני-אדם

  • 2 תגובות
המגוון הביולוגי, קולאז' של צמחים וחרקים. צילומים: shutterstock

2020 שנת בריאות הצמחים

  • 2 תגובות
שדה תותים וקולורבי אורגניים ושלט בשפה הגרמנית "חקלאות אורגנית".צילום: shutterstock

האם חקלאות אורגנית באמת טובה יותר לבריאות ולסביבה מאשר חקלאות קונבנציונלית?

  • 13 תגובות
יצירת מודל של פרפור עליות ברקמת העלייה המהונדסת, ומיפוי הפעילות החשמלית במודל זה בטור השמאלי מוצגת הפרעה הנובעת מהיווצרות "רוטורים", ובטור הימני – הפסקת ההפרעה וחזרה למקצב תקין באמצעות שימוש בתרופות קיימות וחדשות. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

רקמת לב תלת-ממדית מהונדסת שתשמש להתאמה אישית של תרופות ולפיתוח טיפולים חדשים

  • אין תגובות
מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

ה״טורף״ הגדול באוקיאנוסים

  • תגובה אחת
הבדלים בסביבה התאית (חומציות ומטבוליזם) משפיעים על יכולת ההתמוססות של תחמוצות מתכת, בדוגמה הנוכחית תחמוצת נחושת (CuO). החוקרים שיערו כי אילוח של התחמוצת באטומי ברזל יוכל לספק חלון טיפולי למאבק בסרטן. המשמעות – קצב שחרור שיהיה מהיר מספיק על מנת להתמקד בתאי הסרטן, אולם כזה המואט משמעותית בתאים בריאים.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן

  • אין תגובות
ההדמיה הממוחשבת של מפלס מי התהום באקוויפר המזרחי של ים המלח. צילום: יהודה לוי, האוניברסיטה העברית

מעיינות קדומים וגדולים בבקעת הירדן היו משמעותיים להתפתחותה של המהפכה החקלאית בעולם

  • 3 תגובות
תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

בינה סביבתית – איך אפשר לנצל את טכנולוגיית הבינה המלאכותית כדי לשמור על הטבע?

  • אין תגובות
סכרת הריונית. איור: shutterstock

אלגוריתם יאפשר זיהוי מוקדם של הסיכון לפתח סוכרת הריונית

  • אין תגובות
פרופ' נטלי בלבן. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית

החוקרת מהאוני' העברית שמנסה להציל את האנטיביוטיקה

  • אין תגובות
פרופ' עמנואל שרפנטייה. באדיבות קרן פרס וולף

מפתחות הקריספר זוכות פרס וולף ברפואה 2020 – נימוקי ועדת הפרס

  • 3 תגובות
פרט אוק שנשמר בצורה טובה ומוצג במוזיאון קלווינגרוב בגלזגו. מייק פנינגטון / ויקימדיה Commons , CC BY-SA

האדם גרם להכחדת המקבילה הצפונית של הפינגווינים

  • 3 תגובות
המודל הממשי שעליו נעשו הניסויים בפועל (בתמונה, המודל אינו מחובר למערכת ההנשמה)

טכנולוגיה שפותחה בטכניון תגן על דרכי הנשימה של פגים הזקוקים להנשמה

  • 3 תגובות
מימין: ד"ר ענת בהט ופרופ' רבקה דיקשטיין. פוגעות בחופש הביטוי. צילום: דוברות מכון ויצמן

לא נותנים לגֵּן להתבטא

  • אין תגובות
גדילי DNA. איור: shutterstock

שיטה חדשנית לאנליזה של גדילי די-אן-איי ארוכים תאפשר זיהוי שינויים גנטיים הקשורים בהתפתחות מחלות

  • אין תגובות
מיץ תפוזים. המחשה: depositphotos.com

שומרי המיץ

  • אין תגובות
סטודנטים מהטכניון רתמו נגיפים הנמצאים בסביבת עצי פרי כדי למנוע קילקול של המיצים - תופעה שנזקיה נאמדים בעשרות מיליוני דולרים בשנה. הפיתוח זיכה את הסטודנטים, הלומדים בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון
כריתת יערות, אחת הסיבות לשחיקת קרקעות. צילום: shutterstock

חקלאות למיתון ההתחממות

  • 3 תגובות
כלב ובעליו הקשישים. המחשה: shutterstock

כמה שנות כלב שווה שנת אדם? הסבר על חישוב הגיל של כלבים

  • 31 תגובות
ד"ר שי מנשה , פוסט דוקטורנט במעבדה של פרופ' נירה משעל באוניברסיטת בר אילן .צילום: פרופ' נירה משעל

התערבות מוחית יכולה לשפר הבנת הנקרא בקרב בוגרים עם לקות למידה

  • 2 תגובות
שימוש ב"מוח הווירטואלי" לסימולציה של ארגון תפקודי על בסיס קישוריות מבנית והשוואתה לארגון תפקודי כפי שנמדד ב-fMRI. פיתוח זה יאפשר להתבסס באבחון מחלות על סימולציה המבוססת על סריקות MRI שגרתיות. מעבדתו של פרופ' איתמר קאהן, הטכניון

טכנולוגיה לניבוי תפקודי מוח צפויה לקדם טיפולים מותאמים-אישית במחלות מוח

  • אין תגובות
(מימין לשמאל): ד"ר נור ארשיד ופרופ' נטע ארז. צילום: רוברט הופמן

גישה חדשה לטיפול בסרטן השד: חסימת מסלולים דלקתיים התומכים בגידול ובגרורותיו

  • אין תגובות
גלי שינה. איור: אוניברסיטת בן גוריון

מחקר גילה מה קורה במוחם של ילדים עם אוטיזם כשהם ישנים

  • 3 תגובות
סרטן הלבלב. המחשה: shutterstock

קבוצת חוקרים ישראלים בקליפורניה מדווחת על פריצת דרך לריפוי סרטן הלבלב

  • 2 תגובות
דרור הבית. צילום: אהוד פסט

ירידה חדה במספרן של הציפורים הנפוצות בישראל לצד עלייה דרמטית במספר הציפורים הפולשות

  • 3 תגובות
מנכ"ל P-Cure , ד"רמיכאל מאראש. צילום: עידן מעוז

P-Cure פיתחה מכשיר הקרנות לסרטן מבוסס פרוטונים שלא דורש בניין שלם

  • 3 תגובות
מודל תלת מימדי של יתוש ששימש לעריכת סימולציה שמייצרת הדים של יתושים. איור: מור טאוב

ממצאים חדשים לגבי האופן בו עטלפים משתמשים בסונר הטבעי שלהם כדי לזהות ולצוד נחילי חרקים

  • תגובה אחת
אוטם שריר הלב בעכבר. מסומנים באדום – תאי המערכת החיסונית באזור הפגוע

כחול טוב ללב

  • 2 תגובות
פרופסור דוד קטושבסקי. צילום: אוניברסיטת בן גוריון

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומבית החולים לילדים בסינסינטי מציגים טכנולוגיה לפתיחת דרכי הנשימה

  • אין תגובות
ד"ר עמרי קורן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מחקר חדש מוכיח: הריון משפר את מצבן של נשים החולות בקרוהן ומחלות מעי אחרות

  • 2 תגובות
המחקר על מיקרוביום של נשים בהריון יוצג בכנס בבר אילן שירכז את ההתפתחות המדעית בנושא
בתמונה – פרופ' שחר קוטינסקי (משמאל) עם הדוקטורנט לואי דאניאל. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

חוקרים בטכניון ובחברת טאואר ג'אז פיתחו טכנולוגיה המתאימה טרנזיסטורים מסחריים לעידן הבינה המלאכותית

  • 3 תגובות
גולגולת של ניאנדרטל שנפגע בראשו. עדות לאלימות עתיקה. צילום: Smithsonian National Museum of Natural History

האם מיני אדם אחרים היו הקורבנות הראשונים של ההכחדה ההמונית השישית?

  • 11 תגובות
מסד נתונים גנטיים. המחשה: shutterstock

חוקרים בפקולטה לרפואה בבר-אילן חונכים בסיס נתונים המאפשר לאתר איחוי גנטי הנגיש לטיפול תרופתי

  • אין תגובות
מלכודת יונים. איור: האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן

אמצעי חדש למדידת התנגשויות קרות

  • תגובה אחת
(מימין לשמאל): ד"ר טליה גולן ופרופ' מלכה כהן-ערמון. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

התגלתה מולקולה הגורמת להכחדה עצמית של תאי סרטן לבלב

  • 5 תגובות
חיידקים המקבעים דו תחמוצת הפחמן מהאוויר. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שניזונים מפחמן דו-חמצני בלבד ובונים את כל הביומסה של גופם מפחמן שמקורו באוויר

  • 7 תגובות
אלצהיימר. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: מוטציות גנטיות רבות המאפיינות אוטיזם ומוגבלות שכלית מופיעות גם במוחם של חולי אלצהיימר

  • 4 תגובות
הכְּנִימָה Myzus persicae. פוגעת ביבולים של תפוחי אדמה ואפרסקים. תצלום: סקוט באואר

מזיקים אבל פחות

  • 2 תגובות
בחירת תכונות גנטיות. איור: shutterstock

לא בטוח שניתן לבחור אם הילד שנולד בהפרית מבחנה יהיה גבוה או חכם יותר

  • 2 תגובות
מיצוי מולקולות עם פולסים חשמלים מאפשר זיהוי רקמות סרטניות לעומת רקמות רגילות. צילום: פרופ' אלכסנדר גולברג.

שיטה חדשה לדגימת רקמות העשויה לחסוך כאב וסיכון הקיימים בביופסיות חוזרות

  • אין תגובות
תמונת השער במגזין Small, המוקדשת למחקר. שבבי הסיליקון מוחדרים למוח העכבר בהשתלה בטוחה או באמצעות אקדח גנים. השבבים מתפרקים תוך כדי שחרור פקטור גדילה עצבי, חלבון המונע את מות תאי העצב במחלת אלצהיימר

חוקרות בטכניון ובאוניברסיטת בר אילן פיתחו טכנולוגיה חדשה להובלת תרופות אל המוח בתוך שבבי סיליקון בעלי מבנה ננומטרי

  • אין תגובות
אנליזה גנטית מספקת עדות לכך שמקורם של חיידקים בזיהומי דם הוא בקפסולה של תכשיר פרוביוטי. באיור רואים קפסולה שממנה מתפזרים חיידקים פרוביוטיים תכולים. אפשר לראות שהם מגיעים לכלי הדם (זיהום). העץ (שחור) שמקשר בין החיידקים מייצג את הקשר הפילוגנטי בין החיידקים, כלומר את האנליזה הגנטית שביצעו החוקרים. קרדיט: ברק שאער תמר

חיידקים פרוביוטיים – חרב פיפיות

  • תגובה אחת
פרופ' ג'וזפה פליני מאוניברסיטת בולוניה (מימין) ופרופ' בעז פוקרוי מהטכניון. צילום : דוברות הטכניון

חיידקים בחלל

  • אין תגובות
פרופ' חיים כהן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

מרכז משותף ישראלי-גרמני לחקר הזקנה יוקם באוניברסיטת בר אילן

  • אין תגובות
אמית נתוואני, מנהל תחום הרפואה ומנהל תחום הדיגיטל, סאנופי. צילום: אבי בליזובסקי

"הרופא ירשום אפליקציה"

  • אין תגובות
ד"ר טקאשי קאוואשימה וד"ר מיו נונקה. צילום: דוברות מכון ויצמן

ישחקו הדגים לפנינו

  • תגובה אחת
דימות תהודה מגנטית של נבדקת ללא פקעת הרחה (מימין) ונבדקת עם פקעת הרחה (משמאל). שתיהן עם חוש ריח תקין לגמרי

שמאל, ימין וחוש הריח: לכ-4% מהנשים השמאליות יש חוש ריח תקין, אף שאין להן פקעת הרחה

  • אין תגובות
תמונת מערת מנות עם סימון האזור בו נמצאו חלק מהשיניים. צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שיניים של אדם מודרני ואדם ניאנדרטלי מלפני כ-40,000 שנה במערת מנות בגליל

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש