ביולוגיה ורפואה

נגיף הקורונה החדש שגורם ל-COVID-19 (צהוב) מופיע מעל פני התאים (כחול /ורוד) בתרבית במעבדה. מעבדות NIAID (RML), ארה"ב NIH , CC BY NIAID Rocky Mountain

מהם נגיפים, כיצד הם מתפשטים ואיך הם תוקפים אותנו

ערכת בדיקה לנגיף הקורונה. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

איך בודקים הדבקה בקורונה?

התפשטות נגיף הקורונה. איור: shutterstock

עתיד נגיף הקורונה – בעולם ובישראל

מימין: ד״ר עקיבא פיינטוך, פרופ׳ דניאלה גולדפרב וד״ר אנג'ליקי ג'יאנוליס. ראו חלבון סגור. צילום: דוברות מכון ויצמן

סגור, פתוח, סגור

כחליל הפלרגון. תושב חדש בירושלים. תצלום: M.violante CC BY-SA 3.0

הגירת הדגים והפרפרים הגדולה

בדיקת דם לאיתור הסיכון לסרטן ריאות. חקרה ואיירה - ד"ר תמר פז-אליצור

האקדח המעשן של הדי-אן-אי

מגיפת הקורונה בישראל. המחשה: shutterstock

ישראל הכילה את התפשטות הקורונה, ואז הגיע חג הפורים

חתך של מוח עכבר שבו אפשר לראות את ביטוי האנזים ASL (בסגול) באזור גזע המוח הקרוי לוקוס קורולאוס. מעבדתה של פרופ' איילת ארז, מכון ויצמן

בדרך למוח עוצרים בכבד

עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. המחשה: shutterstock

בינה מלאכותית גילתה אנטיביוטיקה חדשה ומפתיעה

בתמונה: תמונה פלואורסנטית של נבגי הטפיל צילום: (.Prof. Stephen D. Atkinson (Oregon State University, OR

התגלה בעל החיים הראשון בעולם שאינו נושם

אוטיזם. איור: shutterstock

חיי החברה של תאי העצב

מימין לשמאל: פרופ' איתי בנהר, אלמוג ביטון ופרופ' אריאל מוניץ. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים בת"א גילו מנגנון מרכזי הגורם ל״אסתמה של העור״

בדיקה לגילוי וירוס הקורונה. המחשה: Image by Gerd Altmann from Pixabay

זיהוי וירוס הקורונה ב-15 דקות

מטע זיתים נגוע בחיידק Xylella fastidiosaבמחוז פוליה באיטליה. החיידק פוגע בזרימת הנוזלים בעצים וגורם התייבשות. צילום: shutterstock

חקלאים ונגיפים נגד חיידקים

דינוזאור אוכל צמחים. איור: shutterstock

לדינוזאורים היה דם חם

כאשר התגלו לראשונה מקטעים לא-מסודרים במולקולות חלבון בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, מדענים נהגו לחתוך ולזרוק אותם. איור: מעבדתו של ד"ר האגן הופמן, מכון ויצמן

לא מסודרים ולא במקרה

תהליך הפוטוסינתזה. איור: Image by Markéta Machová from Pixabay

נחשף חלק חיוני נוסף בתהליך הפוטוסינתזה

שונית האלמוגים באילת. צילום: Daviddarom / Wikimedia.

המעטים והמהירים

עיני חסילון - צופות על קרקעית הים גם בחשכה. צילום: shutterstock

בעין החסילון

חלקים שונים של הגן צ'ייסר (נקודות המסומנות בחצים) מתבטאים בעיקר בגרעין התא של עובר עכבר (מסומן בכחול). עובדה זו תומכת בהשערה כי הצ'ייסר מעורב בבקרה על פעילות גנים

כשהצ'ייסר נתקע בפקק

אדם על שבב. איור: מעבדתו של ד"ר בן מעוז, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים בת"א פיתחו מערכת המחברת בין מספר איברים-על-שבב

תסמיני coronavirus. אינפוגרפיקה: shutterstock

מהו נגיף הקורונה ומדוע הוא מסוכן

המגוון הביולוגי, קולאז' של צמחים וחרקים. צילומים: shutterstock

2020 שנת בריאות הצמחים

שדה תותים וקולורבי אורגניים ושלט בשפה הגרמנית "חקלאות אורגנית".צילום: shutterstock

האם חקלאות אורגנית באמת טובה יותר לבריאות ולסביבה מאשר חקלאות קונבנציונלית?

מיצג הממחיש את הסכנה לבעלי החיים בים כתוצאה מפסולת הפלסטיק הממלאת את הים, במוזיאון הטבע של ברלין. צילום: אבי בליזובסקי

ה״טורף״ הגדול באוקיאנוסים

הבדלים בסביבה התאית (חומציות ומטבוליזם) משפיעים על יכולת ההתמוססות של תחמוצות מתכת, בדוגמה הנוכחית תחמוצת נחושת (CuO). החוקרים שיערו כי אילוח של התחמוצת באטומי ברזל יוכל לספק חלון טיפולי למאבק בסרטן. המשמעות – קצב שחרור שיהיה מהיר מספיק על מנת להתמקד בתאי הסרטן, אולם כזה המואט משמעותית בתאים בריאים.

ננו-חומרים מבוססי נחושת יכולים להשמיד תאי סרטן

תבונה מלאכותית. איור: shutterstock

בינה סביבתית – איך אפשר לנצל את טכנולוגיית הבינה המלאכותית כדי לשמור על הטבע?