ביולוגיה ורפואה

מושבת נמלת האש מדגימה עבודת צוות. המחשה: depositphotos.com

פלישת נמלי האש המשובטות

נמלת האש יכולה להתרבות גם מינית וגם בדרך אל-מינית. הנמלים הפועלות, שכולן נקבות, הן תוצאה של תהליך ההזדווגות הרגיל בין נקבה לבין זכר, אך בכל פעם שהמלכה רוצה ליצור מלכה
התהליך הכימי של הפוטוסינתזה. המחשה: depositphotos.com

מהצמחים באהבה

לראשונה: חוקרים רתמו את תהליך הפוטוסינתזה לייצור חומרים שונים, בתהליך ידידותי לסביבה
עץ אבוקדו. צילום ראובן דור

חוקרים הצליחו לייצר שתילי אבוקדו במחצית הזמן ובלי פחת * חסכון של מיליארדי דולרים וקיצור הדרך למענה על הביקוש

הפיתוח של חברת ההזנק אגרוקלצ'ר וחוקרי מיגל הוא הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של שתילי אבוקדו בשיטת ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה, שדרש התגברות על אתגרים טכנולוגיים מורכבים
פרות הולשטיין איור: המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה דווקא חלב?

ריחות עשויים להימדד על פי מרחקם זה מזה. מעבדת פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

מדד הריח: שיטה חדשה מאפשרת למדוד במדויק דמיון בין ריחות

הפיתוח של מדעני מכון ויצמן למדע מאפשר לחזות מה יהיה הריח של כל תרכובת מולקולרית ועשוי לסלול את הדרך לדיגיטציה ושעתוק של ריחות
חיסונים לתינוקות. המחשה: depositphotos.com

"ככל ששיעור ההיענות לחיסוני השגרה גבוה יותר שיעור התמותה מקורונה יורד"

מחקר חדש שנערך במכללה האקדמית צפת מגלה כי ככל שיש יותר ילדים מתחסנים באוכלוסייה הכללית במדינה מסוימת, אזי שיעורי התמותה בקרב הנדבקים בקורונה במדינה זו נמוכים יותר
באמצעות בחינתו של קרוב המשפחה החי הקרוב ביותר לכלב, הזאב האפור, אנו יכולים לקבל הצצה – אף שלא ישירה – כיצד המערכת החברתית של האב המשותף עשויה היתה להשפיע על התהליך המוקדם של ביות הכלב. קרדיט: Paula Pérez Fraga

זאבים בוגרים מתגעגעים למטפל שלהם כשמופרדים מהם, בדיוק כמו כלבים

זאבים בוגרים מתגעגעים למטפל שלהם כשמופרדים מהם, בדיוק כמו כלבים
צמד למות. צילום: המחשה: depositphotos.com

קוקטייל ננו-נוגדנים שהופק מהחיה למה יצליח לעצור את נגיף הקורונה ביעילות ובעלות נמוכה

בהשוואה לטיפולים בנוגדנים סטנדרטיים שנמצאים כרגע בשלבים קליניים מתקדמים, שהם יקרים מאוד ויכולים בקלות לעלות מעל 100,000 דולר לחולה, ניתן לייצר ננו-נוגדנים מהונדסים בזול, בקנה מידה גדול - התואם היטב
חשיבה יצירתית. איור: shutterstock

המוח האנושי מציג: רעש מאורגן הוא אבי ההמצאה

מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע מציע הסבר לרגעי הקסם האלה, שבהם נובטים בנו רעיונות חדשים
אל תגעו ואל תאכלו בעלי חיים העשויים לשאת את נגיף הקורונה. איור: shutterstock

קורונה = פנגולינים + עטלפים?

בקטריופאז' - נגיף התוקף חיידקים. המחשה: המחשה: depositphotos.com

רכיב מסתורי בחיידקים התגלה כקו הגנה אחרון בפני זיהום נגיפי

מלבד פענוח תעלומה בת 36 שנים, מדעני מכון ויצמן למדע זיהו אלפי סוגים של רכיבים אלה, שעשויים לשמש בעריכת גנים
דבורים בנות יום מסומנות בכחול. מתוך המחקר

כמו בני אדם ישנן גם דבורים המורדות בדעות הקבוצה בכוורת

המבנה הראשון אי פעם של אנזים הפרוטאז העיקרי של נגיף SARS-CoV-2 שהתקבל באמצעות פיזור נויטרונים חשף מטען חשמלי בלתי צפוי בחומצות האמינו ציסטאין (שלילי) והיסטדין (חיובי), תוצאה המספקת מידע חשוב באשר למנגנון השכפול של הנגיף [באדיבות: Jill Hemman/ORNL, U.S. Dept. of Energy]

נחשפה המפה האטומית התלת-מימדית של האנזים העיקרי בנגיף הקורונה

על מנת להבין טוב יותר כיצד נגיף הקורונה החדש מתנהג וכיצד ניתן לבלום את התפשטותו, מדענים הצליחו לקבל את המפה התלת-מימדית החושפת את המיקום של כל אטום ואטום במולקולת האנזים
תא סרטני. איור: Shutterstock

זיכרונותיו של תא סרטני

קבוצת מדענים במכון ויצמן למדע חקרה באחרונה מה קורה לזיכרון התאי בסרטן. ממצאיהם ממחישים כיצד "אובדן זיכרון" עשוי להשפיע על מהלכן של מחלות ממאירות
מחלות נוירולוגיות. איור: shutterstock

מנגנון חדש להתפתחות אלצהיימר ופרקינסון

כריש שהותקף על ידי דולפין. באדיבות אוניברסיטת חיפה

תיעוד ראשון של דולפין עם צלקות מתקיפת כריש בישראל

בנובמבר 2019 זיהו החוקרים דולפין שתויג במספר 1359, באורך של כשלושה מטרים. כשזיהו אותו שוב לפני מספר שבועות, הם גילו להפתעתם צלקות משוננות על צידי גופו. לאחר שהתעמקו בתמונות שצילמו
עטלף. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

אם הקירות היו יכולים לדבר

אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?
רקמת כבד עכבר תחת המיקרוסקופ. סימנים לאי ספיקת כבד חריפה (משמאל) נעלמו לאחר מתן תרופה החוסמת את חלבון הבקרה MYC

מעורבות של חיידקי המעיים ותאי הכבד באי ספיקת כבד חריפה

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו את התגלית והתוו דרך לטיפול עתידי
המודעות לסרטן השד. איור: המחשה: depositphotos.com

חיידקי המעיים יכולים לנבא אילו נשים יעלו במשקל לאחר טיפולים כימותרפיים

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן והמרכז רפואי גליל החוקרים פרופ' עמרי קורן וד"ר איילת שי סבורים כי ניתן יהיה לבדוק מניעה באמצעות פרוביוטיקה מתאימה
אימוני כושר גופני. המחשה: המחשה: depositphotos.com

סקר מכון וינגייט: ספורטאים הישגיים ישנים יותר ומתאמנים פחות בתקופת הסגר

סקר שערך המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט בישראל, בקרב 171 ספורטאים הישגיים חושף כי בתקופת הסגר הראשונה חלה ירידה של 28% במספר שעות האימון השבועיות,
החוקרים ואנשי קנדו מתקינים את הדוגמים בטכניון. יקרדיט: רמי שלוש, דוברות הטכניון

פתרון שיאפשר חזרה לקמפוסים – בדיקת קורונה בביוב

טכנולוגיה שפיתחו חוקרי הטכניון תאפשר חזרה בטוחה לשגרה בקמפוס * הטכנולוגיה לאיתור נגיף הקורונה במערכת הביוב תספק מידע על התפרצות המגפה בזמן אמת
קורונה בישראל. המחשה: depositphotos.com

חברות סטרטאפ הציגו בדיקת קורונה ללא מגע, בדיקות דם ב-10 דקות בוועדת המדע

שש חברות הייטק ונציגים מהאקדמיה הציגו את הפתרונות בישיבה מיוחדת של וועדת המדע של הכנסת אתמול (יום ג') * שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי: "כל משבר הוא הזדמנות וההייטק הישראלי
גרפן להשמדת חיידקים עמידים לתרופות. מתוך המחקר המדעי, אוניברסיטת רייס

גרפן להשמדת חיידקים עמידים לתרופות

מעטפת גרפן מסייעת לחלקיקים להשמיד חיידקים העמידים בפני תרופות במי שפכים המטופלים במתקנים ייעודיים
אישיותם של כלבים משתנה לאורך הזמן, אבל השינויים הללו מתרחשים באופן לא אחיד במהלך חיי הכלבים, וכל תכונה מתפתחת מסלול גילי נפרד, כך על פי מחקר שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת ELTE, בודפשט, והאוניברסיטה לרפואה וטרינרית, וינה בכתב-העת Scientific Reports. קרדיט: Kubinyi

מגור לכלב מבוגר: כיצד אישיותם של כלבים משתנה משך שנות חייהם

אישיותם של כלבים משתנה משך הזמן, אבל השינויים הללו מתרחשים באופן לא אחיד לאורך חייהם של הכלבים, כמו כן, כל תכונה מתפתחת במסלול גיל נבדל.
קיפול חלבונים. צילום: Mohammed AlQuraishi, אוניברסיטת הארווארד.

מכונס בעצמו אך לא אטום לסביבה

האם חלבונים "חשופים" יותר דווקא כאשר הם מקופלים?
שושנת הים Nematostella. באדיבות האוניברסיטה העברית.

האם נמצא המקור של הארס בעולם החי?

מדובר במנגנון יעיל שהתפתח באופן בלתי תלוי ובמקביל, בקבוצות שונות של בעלי חיים במהלך האבולוציה ובצורות שונות. השאלות הגדולות שנותרו פתוחות לגבי רוב הרעלנים היא מה מקורם, כיצד הם מיוצרים
פרופ שי יזרעאלי. צילום יחצ, ביה"ח שניידר

מחקר ישראלי פריצת דרך בטיפול בהתפשטות לוקמיה למוח

במחקר השתתפו חוקרים מהמערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים ומאוניברסיטת ת"א, מהטכניון ומאוניברסיטת גלאזגו. החוקרים גילו כי תרופה המעכבת יצירת חומצות שומן עשויה לבלום את התפשטות הלוקמיה למוח. התגלית פורסמה
בזים בחלון. צילום: דוברות מכון ויצמן

בזים בחלון

באביב 2019 הפך העציץ בחלונה של שלומית בן משולם במחלקה למשאבים וטרינריים לקן בזים. שלומית, מזכירת המחלקה, ליוותה את הגוזלים עד שעפו מהקן
תמנון. מעבדתו של פרופ' בני הוכנר באוניברסיטה העברית

המיתוס נשבר: לתמנון אין מוח עצמאי בכל זרוע

מחקר, שבוצע בהובלת חוקרים מהאוני' העברית, מספק את ההוכחה הראשונה שמוחו של התמנון מקבל מידע מהזרועות לגבי המיקום או התנועה שלהם. הוא גם מראה לראשונה כי קיימת שליטה בין המוח
התחדשות רקמת לב תחת המיקרוסקופ. בתמונה ניתן להבחין בפסים דקים ירוקים המסמנים את חריצי ההתלמה (cleavage furrows) הנוצרים בין תאי שריר הלב (באדום) המתחלקים. מעבדתו של פרופ' אלדד צחור, מכון ויצמן

לרפא את הלב בעזרת תהליכים סרטניים

חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה
איור של מולקולות די-אן-איי כשהן עוברות בזו אחר זו דרך ננו-חריר

שיטה מדוייקת לאבחון קורונה ללא צורך בהגברת PCR

הבדיקה מבוססת על טכנולוגיה שפיתחה הקבוצה בראשות פרופ' עמית מלר על סמך מולקולות בודדות ללא צורך בשכפול העתקים רבים של אותה מולקולה
עטלפות מסוג לפטוניקטריס בפתח מערה. צילום: Jens Rydell

עפה על זה

העטלפה שגמאה 200 ק"מ בשבע שעות ושברה את שיא העולם בתעופה למרחקים ארוכים
פרופ' נועה שנקר (צילום: תום שלזינגר)

כל התרופות זורמות אל הים

מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

"היה לעמנואל שרפנטייה קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה"

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את
שלושה פריטים ארכיאולוגיים, שלוש דרגות חום שונות (מימין, לא בקנה מידה): להב, נתזים מסותתים ורסיסי צור שניתזו באופן ספונטני

שימוש מבוקר באש ליצירת כלים – כבר לפני כ-300 אלף שנה

חוקרים במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטת תל-אביב יישמו באחרונה טכנולוגיות מתוחכמות משלהם כדי לבחון כיצד ייצרו כלי אבן בשלהי תקופת האבן הקדומה שנמצאו במערת קסם בסמוך לראש העין
הסבר על גילוי נגיף הפטיטיס C. איור: וועדת פרס נובל

מגלי נגיף צהבת C זכו בפרס נובל לרפואה

הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב
מערכת החיסון. המחשה: shutterstock

תאי הזיכרון החיסוני יציבים לאורך זמן לאחר החלמה מקורונה

כך עולה ממחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ובית חולים השרון (מרכז רפואי רבין). החוקרים מעריכים כי במקרה של חשיפה חוזרת לקורונה, המחלימים מהמחלה עשויים להיות מוגנים מפני תחלואה שנייה –
הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים",
כאשר המדענים עיכבו את הייצור של חומצת הגרעין פורין ברקמה הסרטנית (מימין) יותר תאי T של המערכת החיסונית חדרו אליה בשלב האימונותרפיה, בהשוואה לרקמה שלא עברה טיפול מקדים במעכבים לפורין (משמאל). הפקת התמונות: ד"ר רעיה עילם

פְּגִיעוּת נרכשת

מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף חוקרי המכון הלאומי לסרטן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצאו באחרונה חותם גנטי המבדיל בין גידולים שעשויים להגיב לאימונותרפיה לבין גידולים שעמידים לשיטת טיפול זו. מלבד כלי
דונאלד ומלניה טראמפ, בנימין ושרה נתניהו בטקס הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020. צילום: shutterstock

טראמפ קיבל טיפול נסיוני בנוגדנים נגד קורונה. מהם הטיפולים היעילים עד כה?

נשיא ארה"ב שנדבק בקורונה והחל להראות תסמינים במצב לא קל, קיבל קוקטייל נוגדנים נסיוני. רופאים חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה מפרטים מהם הטיפולים היעילים נגד קורונה, ומהם הטיפולים המבטיחים הנמצאים בניסויים קליניים
תא של Nicotiana benthamiana תחת מיקרוסקופ. משמאל: הרשתית התוך-פלזמית (מסומנת בירוק), במרכז: האנזים SOAP5 (מסומן באדום) ומימין – תמונה משולבת החושפת כי SOAP5 מצוי למרבה ההפתעה בתוך הרשתית התוך-פלזמית

קצף על פני התרד

במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית: