ביולוגיה ורפואה

השתקת הגן Piezo2 בתאי העצב של מערכת הפרופריוספציה הובילה לעיוותים במפרק הירך בעכברים המהונדסים (מימין) בהשוואה למפרק ירך תקין (משמאל). צולם באמצעות מערכת מיקרו-CT

התנועה לתיקון השלד

ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

להלך בין הטיפות

כנף אל כנף. הדאון הממונע בטיסת מחקר עם יוסי לשם (צילום: אייל ברטוב, באדיבות החלה"ט)

חסידות של שיתופי פעולה

מחקר על נדידת ציפורים הוביל לקירוב לבבות במזה"ת, לסיוע לחקלאים ולמיזם מציל חיים עם חיל האוויר
נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור
לוטו (לא ישראלי כדי לא לעשות פרסומת חינם). מתוך jumpstory

דברים שיורמים יודעים: מספרים חמים

אפרת שואלת: כיצד ייתכן שבאופן תיאורטי יש סיכוי שווה לכל אחד מהמספרים המוגרלים בלוטו להבחר, בעוד שבמציאות זה לא נראה כך?
מיקרו אצות. מתוך jumpstory

מדענים הצליחו להעלות בסדר גודל את יעילות תהליך הפוטסינתיזה באצות

מחקר של חוקרים באוני' בן גוריון מראה שהעלאת היעילות הפוטוסינתטית פי 3 עד פי 10 בעוצמות אור דומות לעוצמת אור השמש, המנוצלות במתקני גידול קונבנציונאליים, היא אפשרית
הריון בקיץ. המחשה: shutterstock

נשלל הקשר בין חיסון שפעת בהריון לאוטיזם בצאצאים

חיסון נגד שפעת בזמן היריון מגן על הילדים ועל הנשים מתחלואה, אך האם יש לו גם סיכונים לטווח הרחוק? מחקר מעקב במשך עשור שולל זאת.
פרופ' רונית סאצ'י פיינרו. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פיתוח ננו-טכנולוגי משפר משמעותית את יעילות הטיפול בסרטן העור

הפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב שנוסה על בעלי חיים, הכפיל את היעילות הטיפולית של התרופות ואיפשר להפחית בשליש את מינון התרופות המוזרק לגוף
כאשר החלבון NXF1 נמצא בתאים כראוי (משמאל), מולקולות האר-אן-אי (נקודות כתומות) של גן מסוים בעל אקסון אחד מיוצאות מהגרעין (מסומן בסגול) לנוזל התא. כאשר NXF1 מושתק (מימין), מולקולות האר-אן-אי נתקעות ברובן בגרעין

יצוא במסלול האיטי

"יצוא" אר-אן-אי מגרעין התא – תהליך הכרחי ביצירת חלבונים ובקיומם של חיים בתא בעל גרעין – נחשב בעבר לאחיד ומהיר. במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע כי ישנם לפחות
מגפת הקורונה בישראל. איור: Shutterstock

העלייה החדה בכמות הנדבקים בקורונה מצביעים על יציאה מיציבות

כך עולה ממחקר של צוות חוקרי האוניברסיטה העברית והדסה שממליצים לצאת לפעולה נמרצת
דגי פירנה. איור: Image by Reimund Bertrams from Pixabay

דברים שיורמים יודעים: מהו גועל?

גועל, יחד עם הפחד, הכעס, השמחה, העצב וההפתעה שייך לקבוצה קטנה מאוד של "רגשות יסודיים" - כאלו שאנו נולדים עם היכולת לחוש אותם ושנזהה אותם על פניהם של אנשים זרים
האם התגלתה נקודת תורפה בנגיף הקורונה? איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חיפוש אחר תרופות לקורונה מקבל דחיפה מתגליות אודות נגיף סארס

באמצעות המרכז הלאומי של אוסטרליה לגילוי תרופות (National Drug Discovery Centre), זיהו חוקרים ממכון וולטר ואליזה הול מרכיבים שיכולים לחסום חלבון מרכזי של נגיף הקורונה, שנקרא PLpro. החלבון הזה, שנמצא
תוקד. מאושרת כיום לטיפול בחולי סרטן הערמונית בשלבים מוקדמים באירופה, במקסיקו ובישראל

אור חדש על "תוקד"

מעקב באמצעות שיטת דימוי חדשה, התגלו שינויים המובילים למיגורו של הגידול באופן בררני וללא פגיעה ברקמות הסמוכות
אונון, לפני צאתו למסע. תצלום: The Mongolia Cuckoo Project

קוקייה ללא גבולות

קוקייה נמרצת במיוחד חצתה בשנה האחרונה 26 אלף קילומטר וביקרה ב-16 מדינות. בדרך, היא הפכה לכוכבת רשת בינלאומית וסיפקה עוד מידע חשוב על דפוסי הנדידה של הציפורים בעולם
הפרעות פסיכותיות. המחשה: shutterstock

בדיקת דם תוכל לחזות מי עשוי לפתח הפרעות פסיכוטיות

החוקרים ניתחו דגימות דם שנלקחו מאנשים שנמצאים בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה. אנשים אלו עברו מעקב במשך מספר שנים כדי לבדוק מי פיתח הפרעה פסיכוטית ומי לא.
קנה הנשימה והריאות. איור: shutterstock

חיסונים נגד זיהומים בדרכי הנשימה מפחיתים שיעורי תמותה מאי-ספיקת לב

חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות קשורים לשיעורי תמותה נמוכים של חולים שאושפזו בבתי החולים בעקבות אי-ספיקת לב. זו התוצאה של מחקר שבו השתתפו כמעט שלושה מיליון אמריקנים ונחשף ב- ESC
מגיפת הקורונה. איור: shutterstock

הצדדים החיוביים של נגיף הקורונה

כולם רוצים לשמוע על היום שאחרי הקורונה, ואנחנו נחשפים לסיפורי אימים נוראיים על כל הצרות שעומדות ליפול בחלקנו כבר בשנה הקרובה. אבל אף אחד לא מדבר גם על ההשלכות החיוביות
גרף המתאר את נתוני התחלואה החזויים מקורונה במהלך חודש ספטמבר 2020

חוקרים: בתחילת ספטמבר נגיע לחסינות העדר

כך עולה ממחקר חדש שערך פרופ' מרק לסט מהמחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב * בנפרד מחקר של הטכניוה ואוניברסיטת חיפה קובע כי אכיפה ידידותית תעזור לעצור את
איור: שרון טש, עבור מכון ויצמן

על שינה, זיכרון וחוש הריח

המצלמה היא מעין "גו פרו לחרקים", שמתעדת את המתרחש מנקודת מבטו של החרק. תצלום: Mark Stone University of Washington

חרק עם מצלמה

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון מציגים פיתוח ייחודי בתחום: מצלמה כה קטנה וקלה, שאפילו חרקים יכולים לשאת אותה על גופם כמו תיק גב
תמונת מיקרוסקופיה קונפוקלית של תאי עצב תחושתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית. באדיבות מכון ויצמן

גישה חדשה לפיתוח טיפול בכאבים כרוניים

הוכחה לכך שאפשר להשתמש בתרופות שאושרו כבר למטרות אחרות, לטיפול בסובלים מכאב כרוני. מכיוון שבטיחותן של תרכובות אלה הוכחה בבני-אדם, ניסויים קליניים לשימוש החדש אפשריים כבר בעתיד הקרוב
טלק. במאי 2020 הודיעה ג׳ונסון אנד ג׳ונסון שהיא מפסיקה את המכירה של טלק לתינוקות בארצות הברית ובקנדה

הצד האפל של הטלק

הבעיה היא שפעמים רבות במכרות שמהם מופק הטלק נמצא גם אסבסט ולכן הוא עלול להגיע גם לתוצר הסופי של הטלק. ג'ונסון אנד ג'ונסון הפסיקה לשווק טלק לתינוקות בארה"ב ובקנדה
תמונה: מקום הניסוי לחשיפה של חיידקים לחלל על גבי צידו החיצוני של המודול היפני קיבו החיצוני בתחנת החלל הבינלאומית . הניסוי בדק בין השנים 2015 עד 2018 כמה שנים יכולים חיידקים לשרוד בחלל. צילום: JAXA / NASA

חיידקים יכולים לשרוד מסע מכדור הארץ למאדים

ניסוי יפני בתחנת החלל בחן כיצד יכולים חיידקים לשרוד בתנאי חלל ולהעביר את החיים מכוכב לכת אחד למשנהו.
מושבת טפילים חד תאיים אוכלת בתוך תא של בעל חיים. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: חידת הרב-תאיות

שתי שאלות יעסיקו אותנו בטור הזה, שתיהן נוגעות ליחס שבין השלם וחלקיו. נתחיל בתהייה פילוסופית של ניר: בעולם החי (דגים, זוחלים, יונקים ועופות) אנחנו יודעים שכל אברי הגוף משרתים את
אפיגנטיקה. המחשה: shutterstock

שלושה חוקים שמכתיבים הורשה אפיגנטית בין-דורית – שלא דרך שינויים ברצף ה-DNA

מעבדתו של פרופ' עודד רכבי גילתה בעבר שתולעים מורישות לצאצאיהן מולקולות מסוג רנ"א קטנות אשר מכילות מידע לגבי סביבת ההורים, כמו מצב תזונתי, הידבקות בנגיפים ואפילו הפעילות מוחית של ההורים,
אישה בהריון מתקדם. איור: מתוך jumpstory

אם העבירה את נגיף ה- COVID-19 לתינוקת במהלך ההיריון

החוקרים: נשים בהריון צריכות לנקוט באמצעי זהירות קפדניים כדי לא להידבק בנגיף ולא להדביק את תינוקם. האישה והתינוקת חלו באופן קל יחסית ושוחררו לביתן
תמונת מיקרוסקופ דו-פוטוני של תא מקודד כיוון ברשתית עכבר (התא והעץ הדנדריטי שלו מסומנים באדום) ומסביבו תאי סטארברסט (בירוק) החיוניים לחישוב כיוון התנועה ברוב התאים מקודדי הכיוון

כיוון חדש

תאים מתוכנתים מחדש: תאי בטא המייצרים אינסולין (מסומן בירוק) ו"קרובי משפחתם" – תאי דלתא המייצרים סומטוסטטין (מסומן באדום). תאים המתוכנתים מחדש מכילים לרוב שני גרעינים (מסומנים בכחול) – עדות לכך שהם במקורם תאים אקסוקריניים. מעבדתו של פרופ' מייקל ווקר, מכון ויצמן

היהפוך תא עורו?

על מחסום טבעי המפריע לתכנות מחדש של תאי לבלב
מנהיג. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: מיהו מנהיג?

ב"ל שואל: מה הופך בן אדם למנהיג
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

נלחמת בעוז באויבים זעירים – סיפורה של מערכת החיסון

הידעתם שמערכת החיסון שלנו מורכבת משתי תת־מערכות? האחת מוּלדת, והאחרת נרכּשת במהלך חיינו. שתיהן יחד נלחמות ככל יכולתן בפולשים (חיידקים, נגיפים ועוד). אז מדוע אנו זקוקים לחיסונים? כי גם שתי
אוכמניות. מתוך jumpstory

חומרים נוגדי חמצון מתוך אוכמניות ואפרסמון

הזנת אוכלוסיית העולם, ההולכת וגואה, באופן בר-קיימא אינה משימה פשוטה. לשם כך, מדענים בוחנים אפשרויות להמרת תוצרי לוואי ופסולת של פירות וירקות, כגון קליפות ומחית הנוצרים במהלך עיבוד מזון, לרכיבי
בלנה שחורה וגור. האוכלוסייה שנותרה סובלת ממגוון גנטי מצומצם הפוגע בפוטנציאל הרביה והשיקום. תצלום: NOAA

רגע לפני שהם נעלמים

האובלנה הצפון-אטלנטית, אחד היונקים הגדולים בעולם, הוגדר לאחרונה כמין שנמצא "במרחק צעד אחד מהכחדהֿ מוחלטת". מה גרם למצב הזה ומה אפשר לעשות, גם בים התיכון שלנו, כדי להגן על היונקים
ערכת בדיקה לנגיף הקורונה. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

20 שנות הפסקות במחקר גרמו לכך שהעולם לא ערוך להתמודד עם מגיפות

​על רקע הניסיונות למצוא חיסון נגד נגיף קורונה החדש, חוקרי מדעי הנתונים ובריאות הציבור חושפים במחקר חדש כיצד עולם המדע זונח מהר מדי את העיסוק במגיפות קודמות ובשל כך, נוצרים
וירוס תוקף ומערכת החיסון מתגוננת. איור: shutterstock

חוקרים מציעים גישה חדשה להתמודדות עם נגיף הקורונה: הכנסת מערכת החיסון לפעולה עוד לפני שהגוף מותקף

החוקרים מציעים למעשה להגביר את כוחה של מערכת החיסון המולדת – הקו הראשון במלחמה בנגיף, לפני שנכנסת לפעולה מערכת החיסון הנרכש (הספציפית לפתוגן מסוים)
סלסילת מזון טבעוני. מתוך jumpstory

מניעת זיהום מזון בזכות ציפויים חדשים

תמונת מיקרוסקופיה קונפוקלית של תאי עצב תחושתיים של מערכת העצבים ההיקפית בתרבית (התאים ושלוחותיהם מסומנים באדום). ניתן לראות בתאי העצב שילוב צבעים (כחול-אדום-ירוק) הנוצר כתוצאה מסימון גרעיני התאים בכחול וסימון גורם השעתוק c-Fos בירוק. המדענים גילו כי c-Fos מוכנס לגרעינים באמצעות אימפורטין אלפא-3 (הסימונים בכחול מסביב – גרעיני תאים מסוגים אחרים הנמצאים אף הם בתרבית)

גישה חדשה לפיתוח טיפול בכאבים כרוניים

הדמיה של תקשורת בין שני תאים של המערכת החיסונית – תא T "קרבי" ותא מיאלואידי "מדכא". הניצוצות הצהובים נועדו להמחיש תהליכים תוך-תאיים הניתנים לגילוי באמצעות השיטה החדשה

טכנולוגיה חדשה מאפשרת "הצצה" אל הנעשה בתוך תאים

סודאן, הקרנף רחב השפה (הלבן) האחרון. המחשה: depositphotos.com

הקרנף הצפוני האחרון

ד"ר אסף רוזנטל מציע לבטל את החלוקה לתתי מינים כדי לשמר את המטען הגנטי, על רקע מותו של סודאן, הקרנף הצפוני (הלבן) האחרון
בלנה שחורה וגור. האוכלוסייה שנותרה סובלת ממגוון גנטי מצומצם הפוגע בפוטנציאל הרביה והשיקום. תצלום: NOAA

רגע לפני שהם נעלמים

אמנם, בעשורים האחרונים, ציד לווייתנים נאסר לחלוטין, פרט למתן אישורים פרטניים לדייגים מקומיים במדינות כמו איסלנד וגרינלנד, אולם למרות זאת, אוכלוסיות הבלנה ממשיכות להיעלם, ואנשי שמירת טבע, סביבה וביולוגים ימיים