ביולוגיה ורפואה
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מחקר חדש מגלה שכלבי הים מהמין ודל שחיים באנטארקטיקה משמיעים קולות מחוץ לטווח השמיעה האנושית
- יורם שורק
- 7 תגובות
"איש השקלים" שואל "איך זה שיש אנשים ימניים ושמאליים"
- אתר המדע The Conversation
- 5 תגובות
דייוויד ווייט, פרופסור ללימודי סוציו-משפט באוניברסיטת ליברפול טוען שמה שאיפשר את הפיתוח המהיר היה הסבסוד הממשלתי שהוריד סיכון וכן העובדה שהמגיפה פגעה בכלכלה שאילץ את החברות לפעול * בנוסף, כל
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
מסתמן כי גם בתקופה זו, הגדושה במשלוחי טייק אוויי ובשיטוטים תכופים מדי למגירת החטיפים, כמות המזון שאנו זורקים לפח עדיין גדולה בהרבה מזו שמגיעה אלינו לפה. הגיע הזמן לשנות את
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
על פי מחקר ישראלי חדש, לשימור השיחים שביערות יש תפקיד ייחודי בהגנה על מגוון אוכלוסיות הציפורים שבשטחם
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
דו"ח חדש של משרד הבריאות מצא כי חיזוק הרגולציה והפיקוח על תכשירים וטרינריים מהווה דרך חשובה לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק שמהווה אחד הגורמים העיקריים לעמידות החיידקים לאנטיביוטיקה
- האוניברסיטה העברית
צוות חוקרות מהמחלקה לביוכימיה מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בחן לראשונה אי פעם את השפעתו של המזון האולטרה מעובד על התפתחות השלד
- אוניברסיטת תל אביב
מחקר חדש של בית הספר לרפואת שיניים ע"ש מוריס וגבריאלה גולדשלאגר קובע כי שימוש גובר בסמארטפון וברשתות החברתיות עשוי להוביל לבעיות שינה, לנמנום ולתחושת עייפות במהלך היום, ואף לחריקת שיניים
- יורם שורק
- 2 תגובות
השבוע התבשרנו על חזרתה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו לחיק משפחתה לאחר ניתוח להסרת התוספתן. לצד אנחת הרווחה מתעורר העניין בשאלתה של נטע: למה צריך את התוספתן אם מוציאים
- מכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן יצרו חומרים חדשניים בהשראת מודל הסיכה של המפרקים שלנו. התוצאה עשויה להוות בשורה של ממש לתעשייה הביו-רפואית
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון מצאו שיעילות החיסון של חברת פייזר כנגד נגיף הקורונה יורדת במקרה של הזן הדרום אפריקאי. עם זאת, החיסון מנטרל ביעילות גבוהה את ההדבקה על ידי הנגיף המקורי,
- אוניברסיטת בן גוריון
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו שיטה לזיהוי של מוטציות קורונה בריטיות ודרום אפריקאיות תוך שעות במקום מספר ימים
- האוניברסיטה העברית
חיטת הבר, "אם החיטה", היא אחד הצמחים הראשונים שביית האדם לפני כעשרת אלפים שנה. במהלך השנים כתוצאה מטיפוח מואץ לשיפור יבולים, תכונות חיוניות רבות שאצורות במין הבר נדחקו מהחיטה המודרנית.
- מכון ויצמן
במשך שבע שנים, באמצעות ניסוי וטעייה, כיוונון עדין ובדיקות חוזרות ונשנות, פיתחו במעבדתו של פרופ' חנא, המתמחה בתאי גזע עובריים, שיטה דו-שלבית המאפשרת לגדל עוברי עכברים תקינים מחוץ לרחם כבר
- אבי בליזובסקי
- 6 תגובות
לדברי החוקרים ניתן להתאימו גם לחיסון כנגד נגיף הקורונה * החיסון תוקף איזור של הנגיפים שלא משתנה באבולוציה
- אוניברסיטת תל אביב
ארגון הבריאות העולמי תוכנית אסטרטגית שמטרתה להפחית ב-50% את הפגיעה מהכשות נחשים עד שנת 2030. גם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חברים בקבוצה הבינלאומית החוקרת את התחום
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
צוות חוקרים הצליח לשלוט במרקם פני השטח של ננו-מבנים
- האוניברסיטה העברית
פרופ' עמנואל הנסקי מהאוניברסיטה העברית, עומד בראש צוות של מחקר משותף שנערך בסינגפור וישראל. הצוות פרסם מחקר בכתב העת היוקרתי Cell Reports: "מחקר זה מספק הבנה מדויקת של האינטראקציות בין
- האוניברסיטה העברית
במחקר בהובלתו של פרופ' יהושע גולדברג מהאוניברסיטה העברית נמצא שהתכווצות תאי מוח עשויה להסביר את תסמין העצירות בקרב חולי פרקינסון. הממצא החשוב צפוי לסייע בעתיד באבחון מחלת הפרקינסון כבר בשלביה
- יורם שורק
- תגובה אחת
ג'ינג'ון תוהה למה נועדו אצבעות הרגליים? האם הם איבר חסר שימוש שסופו להתנוון ולהיעלם? ולמה פגיעה שלהן ברהיט בשעת לילה כואבת כל כך?
- מכון ויצמן
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- האוניברסיטה העברית
במעבדה של פרופ' עודד שוסיוב בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, צוות חוקרים בהובלת הדוקטורנט ולד שומייקו פיתחו אף ממוחשב, שמחקה את הפעולה המשולבת של האף והמוח שלנו ויודע לזהות ריחות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
במאי 2020 תוצאות מקדמיות מ-CORONADO עם מדגם קטן יותר, הראו ש-10% מהחולים עם סוכרת וקורונה מתו תוך 7 ימים מהכניסה לבית החולים.
- שירות הידען
- אין תגובות
Horizon תיכנס למגוון רחב של פתרונות ניסויים קליניים באמצעות פלטפורמת Medidata Rave Clinical Cloud, להאצת המחקר הקליני באמצעות חבילת יישומים הכוללת איסוף וניהול נתונים, תכנון וניהול ניסויי
- ד"ר רועי צזנה
במאמר הנוכחי אני רוצה לעבור על הדרך בה פותחו החיסונים של פייזר ומודרנה, כיצד זכו לאישור החירום, ומה המשמעות בסופו של דבר על רמת הבטיחות והיעילות שלהם. כדי לעשות זאת
- אוניברסיטת בר אילן
- תגובה אחת
- יורם שורק
- 2 תגובות
שפיו רדום וזמזום המקדחה עדיין מהדהד באזניו פונה ג' בשאלה מיואשת: מי צריך את שיני הבינה?
- זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
165 שנה לאחר שנהגתה בראשו של אבי תורת האבולוציה, מדענים הוכיחו סופסוף שהשערתו של דרווין על הסיבה שבגללה חרקים רבים הם חסרי כנפיים נכונה - לפחות ברובה
- דר. משה נחמני
- אין תגובות
החוקרים מסכמים ואומרים: "מחקר עתידי בעזרת מיקרוסקופ כוח אטומי במהירות גבוהה (HS-AFM) יספק מידע חשוב נוסף לשם הבנת הפעילות הדינמית של מכונות תרגום מורכבות אלו".
- אבי בליזובסקי
- 8 תגובות
מאמר חדש של ד"ר מיקי בן דור ופרופ' רן ברקאי, חוקרים מהחוג לארכיאולוגיה מציע הסבר מאחד לשינויים הפיזיולוגיים המצטברים וההתנהגות החברתית של בני האדם מאז הופעת האדם לפני כשני מיליון
- האוניברסיטה העברית
- אתר המדע The Conversation
- אין תגובות
בספר שלנו "לשמח את הכלבים" הבאנו מחקר מדעי ותמונות להדגמה והצענו עצות מעשיות שיעזרו למגדלי כלבים להעריך מה הכלב שלהם מרגיש בכל רגע ויקנו להם מגוון אפשרויות תגובה כדרך לתמוך
- amcohen
באמצעות התחקות אחר אבולוציה של חלבונים, שרטטו מדעני מכון ויצמן למדע את תולדות זמינות החמצן בכדור-הארץ ופתרו חידה מדעית ארוכת שנים
- אוניברסיטת תל אביב
- האוניברסיטה העברית
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של
- יורם שורק
- 6 תגובות
- שירות הידען
- אין תגובות
- דר. אסף רוזנטל
- אין תגובות
החורפנים בדנמרק לא לבד, בעלי חיים רבים נדבקו בנגיף הקורונה, חלקם מפתחים מחלות, אחרים משמשים רק פונדקאים. בכל מקרה הם מקיימים מאגר לנגיפי קורונה להתפתח שוב ולהיות אלימים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
תוצאות סופיות של מכון כללית למחקר בנוגע ליעילות חיסוני קורונה מתפרסמות בכתב העת הרפואי The New England Journal of Medicine: אחרי מנת חיסון ראשונה: יעילות של 57% במניעת תחלואה והפחתה
- האוניברסיטה העברית
אחד החלבונים הגדולים ביותר של הנגיף, אותו הצליחו החוקרות לפענח בשיטה חדשה וייחודית, הוא חלבון בשם Nsp2, שנודע כ"סרבן" לפיענוח מבני. דר' דינה שניידמן: "עכשיו יש לנו טכנולוגיה ופרוטוקול ניסויי
- מכון ויצמן
ממיטת החולה למעבדה ובחזרה: שיתוף פעולה בין מדעני המכון לרופאים באיכילוב עשוי להוביל לטיפולים מותאמים אישית בחולי מיאלומה נפוצה, שאינם מגיבים לתרופות – וסולל את הדרך לטיפולים מותאמים אישית בסוגי
- מכון ויצמן
- יורם שורק
- 6 תגובות
באופן משונה, נעמי, לא רק שאין יודעים למה מתנשקים אלא אפילו לא ברור אם הנשיקה הרומנטית היא מחווה אוניברסלית והאם היא התנהגות נלמדת, אבל לאבולוציה יש רמזים
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
- מכון ויצמן
מדעני מכון ויצמן למדע מיפו את קצב ההתחדשות של גופנו * מדי שנה וחצי אנחנו מייצרים 50 קילוגרם של תאים, כמשקלם הממוצע של התאים בגופנו
- ד"ר רועי צזנה
לפני שבוע התפרסם בנייצ'ר מחקר בו תיארו החוקריםכיצד עקבו מקרוב אחר האבולוציה של הנגיף בגופו של חולה סרטן שמערכת החיסון שלו חוסלה וגילו מוטציות שמסוגלות להתמודד גם עם מספר רב
- מכון ויצמן
- אין תגובות
לימשושים, קרובי משפחה של היתושים, יש מנהג כלולות מוזר, הם בוחרים את בן או בת הזוג בתוך נחיל עצום של ימשושים ובכל זאת ממשיכים להצמד יחד. מחקר חדש הצליח לפענח
- הטכניון
מחקר שערכו שלושה חוקרים מהטכניון מגלה שלא מספיק רק לצאת לטבע; בשביל אושר צריך ממש להתקרב אליו, לגעת בו ולהריח אותו. והטיפ המפתיע: לא חייבים לכבות את הטלפון