ביולוגיה ורפואה

אישיותם של כלבים משתנה לאורך הזמן, אבל השינויים הללו מתרחשים באופן לא אחיד במהלך חיי הכלבים, וכל תכונה מתפתחת מסלול גילי נפרד, כך על פי מחקר שפרסמו חוקרים מאוניברסיטת ELTE, בודפשט, והאוניברסיטה לרפואה וטרינרית, וינה בכתב-העת Scientific Reports. קרדיט: Kubinyi

מגור לכלב מבוגר: כיצד אישיותם של כלבים משתנה משך שנות חייהם

אישיותם של כלבים משתנה משך הזמן, אבל השינויים הללו מתרחשים באופן לא אחיד לאורך חייהם של הכלבים, כמו כן, כל תכונה מתפתחת במסלול גיל נבדל.
קיפול חלבונים. צילום: Mohammed AlQuraishi, אוניברסיטת הארווארד.

מכונס בעצמו אך לא אטום לסביבה

האם חלבונים "חשופים" יותר דווקא כאשר הם מקופלים?
שושנת הים Nematostella. באדיבות האוניברסיטה העברית.

האם נמצא המקור של הארס בעולם החי?

מדובר במנגנון יעיל שהתפתח באופן בלתי תלוי ובמקביל, בקבוצות שונות של בעלי חיים במהלך האבולוציה ובצורות שונות. השאלות הגדולות שנותרו פתוחות לגבי רוב הרעלנים היא מה מקורם, כיצד הם מיוצרים
פרופ שי יזרעאלי. צילום יחצ, ביה"ח שניידר

מחקר ישראלי פריצת דרך בטיפול בהתפשטות לוקמיה למוח

במחקר השתתפו חוקרים מהמערך ההמטולוגי-אונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים ומאוניברסיטת ת"א, מהטכניון ומאוניברסיטת גלאזגו. החוקרים גילו כי תרופה המעכבת יצירת חומצות שומן עשויה לבלום את התפשטות הלוקמיה למוח. התגלית פורסמה
בזים בחלון. צילום: דוברות מכון ויצמן

בזים בחלון

באביב 2019 הפך העציץ בחלונה של שלומית בן משולם במחלקה למשאבים וטרינריים לקן בזים. שלומית, מזכירת המחלקה, ליוותה את הגוזלים עד שעפו מהקן
תמנון. מעבדתו של פרופ' בני הוכנר באוניברסיטה העברית

המיתוס נשבר: לתמנון אין מוח עצמאי בכל זרוע

מחקר, שבוצע בהובלת חוקרים מהאוני' העברית, מספק את ההוכחה הראשונה שמוחו של התמנון מקבל מידע מהזרועות לגבי המיקום או התנועה שלהם. הוא גם מראה לראשונה כי קיימת שליטה בין המוח
התחדשות רקמת לב תחת המיקרוסקופ. בתמונה ניתן להבחין בפסים דקים ירוקים המסמנים את חריצי ההתלמה (cleavage furrows) הנוצרים בין תאי שריר הלב (באדום) המתחלקים. מעבדתו של פרופ' אלדד צחור, מכון ויצמן

לרפא את הלב בעזרת תהליכים סרטניים

חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן גילו כי בהינתן האות הנכון, תאי שריר לב בוגרים בעכברים יכולים לחזור אחורה למצב התפתחותי מוקדם יותר ולהחליף את רקמת הצלקת ברקמה
איור של מולקולות די-אן-איי כשהן עוברות בזו אחר זו דרך ננו-חריר

שיטה מדוייקת לאבחון קורונה ללא צורך בהגברת PCR

הבדיקה מבוססת על טכנולוגיה שפיתחה הקבוצה בראשות פרופ' עמית מלר על סמך מולקולות בודדות ללא צורך בשכפול העתקים רבים של אותה מולקולה
עטלפות מסוג לפטוניקטריס בפתח מערה. צילום: Jens Rydell

עפה על זה

העטלפה שגמאה 200 ק"מ בשבע שעות ושברה את שיא העולם בתעופה למרחקים ארוכים
פרופ' נועה שנקר (צילום: תום שלזינגר)

כל התרופות זורמות אל הים

מימין ג'ניפר דאודנה ועמנואל שרפנטייה. איור: © Nobel Media. Ill. Niklas Elmehed.

"היה לעמנואל שרפנטייה קשה לפרסם כי אף אחד לא התעניין במחלות זיהומיות כל עוד אין מגיפה"

כך אומרת בראיון לאתר הידען פרופ' חרמונה שורק מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, ששמחה על ההחלטה להעניק לעמנואל שרפנטייה ולג'ניפר דאודנה את פרס וולף בשנה שעברה. כעת שרפנטייה מקימה את
שלושה פריטים ארכיאולוגיים, שלוש דרגות חום שונות (מימין, לא בקנה מידה): להב, נתזים מסותתים ורסיסי צור שניתזו באופן ספונטני

שימוש מבוקר באש ליצירת כלים – כבר לפני כ-300 אלף שנה

חוקרים במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטת תל-אביב יישמו באחרונה טכנולוגיות מתוחכמות משלהם כדי לבחון כיצד ייצרו כלי אבן בשלהי תקופת האבן הקדומה שנמצאו במערת קסם בסמוך לראש העין
הסבר על גילוי נגיף הפטיטיס C. איור: וועדת פרס נובל

מגלי נגיף צהבת C זכו בפרס נובל לרפואה

הזוכים הם: הארווי אלטר מארה"ב מייק האוטון מבריטניה וצ'ארלס רייס מארה"ב
מערכת החיסון. המחשה: shutterstock

תאי הזיכרון החיסוני יציבים לאורך זמן לאחר החלמה מקורונה

כך עולה ממחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ובית חולים השרון (מרכז רפואי רבין). החוקרים מעריכים כי במקרה של חשיפה חוזרת לקורונה, המחלימים מהמחלה עשויים להיות מוגנים מפני תחלואה שנייה –
הפרעות קשב וריכוז. המחשה: shutterstock

מחקר ישראלי: מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז יתאוששו מהר יותר מקורונה

חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהטכניון, והאקדמית גליל מערבי, והמכללה האקדמית נתניה מצאו כי ילדים ומבוגרים, הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, עשויים להחלים מהר יותר מCOVID-19 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ומקשרים זאת ל"יתרונות אבולוציוניים",
כאשר המדענים עיכבו את הייצור של חומצת הגרעין פורין ברקמה הסרטנית (מימין) יותר תאי T של המערכת החיסונית חדרו אליה בשלב האימונותרפיה, בהשוואה לרקמה שלא עברה טיפול מקדים במעכבים לפורין (משמאל). הפקת התמונות: ד"ר רעיה עילם

פְּגִיעוּת נרכשת

מדעני מכון ויצמן למדע, בשיתוף חוקרי המכון הלאומי לסרטן ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצאו באחרונה חותם גנטי המבדיל בין גידולים שעשויים להגיב לאימונותרפיה לבין גידולים שעמידים לשיטת טיפול זו. מלבד כלי
דונאלד ומלניה טראמפ, בנימין ושרה נתניהו בטקס הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020. צילום: shutterstock

טראמפ קיבל טיפול נסיוני בנוגדנים נגד קורונה. מהם הטיפולים היעילים עד כה?

נשיא ארה"ב שנדבק בקורונה והחל להראות תסמינים במצב לא קל, קיבל קוקטייל נוגדנים נסיוני. רופאים חוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה מפרטים מהם הטיפולים היעילים נגד קורונה, ומהם הטיפולים המבטיחים הנמצאים בניסויים קליניים
תא של Nicotiana benthamiana תחת מיקרוסקופ. משמאל: הרשתית התוך-פלזמית (מסומנת בירוק), במרכז: האנזים SOAP5 (מסומן באדום) ומימין – תמונה משולבת החושפת כי SOAP5 מצוי למרבה ההפתעה בתוך הרשתית התוך-פלזמית

קצף על פני התרד

במחקר חדש חשפו מדעני מכון ויצמן למדע את שרשרת התגובות הביוכימיות האחראית לייצור סאפונינים בצמחים, וגילו שהיא כוללת מקרה מפתיע של "חטיפה" מולקולרית. המדענים אף רשמו הישג בתחום הביולוגיה הסינתטית:
פתרונות למגיפת הקורונה. איור: Image by Miguel Á. Padriñán from Pixabay

חמישה חולי קורונה קשים שקיבלו בהדסה תרופה נסיונית הבריאו

אנלייבקס מדווחת על תוצאות חיוביות בניסוי קליני ב-Allocetra לטיפול בחולי קורונה במצב קשה/קריטי
גמל שלמה קטלני בסרט אימה. חרק בגודל כזה היה נחנק בהעדר מנגנון להולכת חמצן. Reynold Brown, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: למה החרקים קטנים?

למעלה ממיליון מיני חרקים נושמים באמצעות פעפוע, ולכן יש גבול ליכולת הגדילה שלהם.
איום הקורונה. המחשה: Image by Syaibatul Hamdi from Pixabay

סימנים מדאיגים לתמותה מוגברת מקורונה בספטמבר, מעבר לצפוי

ייתכן שחוסר היעילות (של הסגר) נובע מהדבקה בבית, אולם בוודאות ידרוש הארכה של הסגר לקבלת אפקט מספק", מציינים החוקרים בדו"ח
פעילות מוחית בהיפותלמוס בתגובה לריחות גוף. רמת הפעילות בנשים שעברו הפלות חוזרות (נקודות ורודות) הייתה גבוהה יותר מאשר בנשים בקבוצת הביקורת (נקודות ירוקות). מעבדתו של פרופ' נעם סובל, מכון ויצמן

קשר בין הפלות בלתי-מוסברות והתגובה המוחית של נשים לריח גוף של גברים

במחקר חדש המתפרסם היום בכתב-העת המדעי eLife, הראו החוקרים ממעבדתו של פרופ' נעם סובל במכון ויצמן כי נשים הסובלות מהפלות חוזרות ובלתי-מוסברות תופסות ריחות גוף של גברים באופן שונה מנשים
תמונה ממיקרוסקופ קונפוקלי של האוזן הפנימית. קרדיט צילום: פרופ' קרן אברהם ושחר טייבר

לראשונה בעולם: במשפחה מישראל נמצא 25 גנים חדשים שגורם לחרשות התגלו בישראל וברש"פ

אחד הגנים, שנקרא ATOH1, נמצא לראשונה בעולם כמעורב בחירשות. בני משפחה בישראל הם בני האדם הראשונים בעולם שהתגלתה אצלם מוטציה בגן זה – שאחראית לאובדן השמיעה
דר' אורן שריקי, מהמחלקה למדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון. צלם: דני מכליס

חוקרים באוניברסיטת בן-גוריון פיתחו מערכת לחיזוי התקפים אפילפטיים

NeuroHelp, חברת הזנק שהוקמה לאחרונה ושקיבלה רישיון לפיתוח ומסחור הטכנולוגיה, הינה חברת פורטפוליו של מאיץ אואזיס, של מרכז יזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון
עופות דורסים עטים על גופת פיל שנהרג על ידי אריות בבוטסואנה. צילום: shutterstock

פילים מתים בסתר

החל מחודש מרץ נמצאו כ-330 פילים מתים באוקוונגו ובסביבותיו, ההנחה הראשונית שהפילים הומתו ע׳׳י ציידים התבדתה מאחר שהחתים לא נשדדו. הנחה שניה היתה שהמוות נגרם על-ידי נגיף הגחלת - אנטרקס
בקבוקון של חיסון ל-COVID-19 של חברת ג'נסן הנמצא כעת במחקר קליני מקיף בארה"ב. קרדיט: חברות התרופות ג'נסן של ג'ונסון אנד ג'ונסון

ניסוי קליני רביעי של חיסון לקורונה מתחיל בארצות הברית

מדובר בחיסון המבוסס על חיסון לאבולה של ג'נסן. "ארבעה חיסונים בניסויים קליניים זהו הישג חסר תקדים של הקהילה המדעית המתאפשר על ידי עשרות שנים של התקדמות בטכנולוגיית החיסון וגישה אסטרטגית
סקירת MRI של מוחות יונקים שונים

מה משותף למוח של דולפין, בן אדם וקנגורו?

חוקרים מתחומים שונים מאוניברסיטת תל אביב ערכו ערכו סריקת MRI מתקדמת למוחות של כ-130 מיני יונקים, במטרה לזהות את רמת הקישוריות בתוך המוח
מגפת האבעבועות השחורות הגיעה למקסיקו על ידי המשלחת הספרדית בראשותו של פאפינו דה נרוואז והתפשטה ברחבי הבירה האצטקית טנוצ'טיטלאן בסוף שנות העשרים של המאה ה-16. צילום: shutterstock

איך העולם המודרני עוצב על-ידי מגפות לפני 500 שנה

מגיפות קרקע בתולה - כאלה שהתושבים המקומיים טרם נתקלו בהם חיסלו את מרבית אוכלוסיות הילידים באמריקה. העדר כוח עבודה מקומי גרם לצורך לייבא עבדים. בכך נתקבעה עליונותה של אירופה. ייתכן
נגיף הקורונה פוגע בריאות. איור: Image by Hatice EROL from Pixabay

נשאי המוטציות PiZ ו-PiS – בסיכון גבוה לתחלואה קשה ותמותה מקורונה

בשיחה עם אתר הידען מסביר פרופ' דוד גורביץ' מחבר שותף למאמר כי הגן המדובר גורם למחלות ריאה חמורות במצב הומוזיגוטי, אך במצב הטרוזיגוטי נערכו מעט מחקרים. החוקרים מציעים לערוך סקר
אישה משבט הקונג מכינה תכשיטים ליד ילד. סטהלר/ויקימדיה

בני אדם אינם אנוכיים מטבעם – אנחנו למעשה בנויים לעבוד יחד

מחקרים הראו כי הציידים-לקטנים שיתפו פעולה ולא התחרו. התחרות התחילה עם החקלאות
תרנגולות. מתוך Jumpstory

דברים שיורמים יודעים: למה משמשות כנפי התרנגולת?

לכבוד יום כיפור ותרנגולי הכפרות נשיב לשאלתה של משפחת יוסף "רצינו לשאול ולא מוצאים תשובה - מה תפקיד הכנפיים של התרנגולת?"
נגיף הקורונה. מועבר באמצעות הפרשות מהגוף כדוגמת התעטשות.Image by mohamed Hassan from Pixabay

מה יקרה אם ניתן לכולם להידבק בקורונה?

חרדה. המחשה: shutterstock

הסגר גרם לשינוי מבני באיזורי הלחץ והחרדה במוח

כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר,
דרורים. צילום: Image by GLady from Pixabay

כלכלת השוק החופשי של ציפורי הדרור

חוקרים מצאו שאותם חוקים שמאפיינים את "הכלכלה החופשית" של בני האדם, מתקיימים גם אצל בעלי חיים חברתיים
איור: באדיבות מכון ויצמן

מפתח הלב

ד"ר אסף זריצקי צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון

פענוח של גל מוות בתא עשוי לאפשר בעתיד כיווץ גידולים סרטניים

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון הוכיחו לראשונה, יחד עם עמיתיהם ממרכז הסרטן ממוריאל סלואן קטרינג בניו יורק, כיצד מתפשט 'גל מוות' בין תאים. הגילויים מהווים בסיס להבנת תהליכי מוות מתוכנן של תאים
תעשיית המזון מן-החי אחראית לכ-14.5 אחוז מפליטות גזי החממה בעולם. תצלום: ryan song – unsplash

חלב מופחת מתאן

מחקר חדש מצא שהשבחה גנטית של פרות יכולה לסייע להפחית משמעותית את פליטת גזי החממה בתעשיית החלב
עם התפשטות הדבר והבהלה שאחזה בציבור, הורו פרנסי העיר להרוג את החתולים והכלבים של לונדון בשל ההנחה שהפרעושים שהם נושאים מפיצים את החיידק הקטלני. ההנחה לא הייתה מוטעית – פרעושים אכן נושאים את החיידק מחולל המחלה – אבל האמונים על בריאות הציבור שכחו גורם חשוב במשוואה: החולדות. צילום: H. Zell, Wikimedia.

חתימת שפם

במערת וָאיטוֹמוֹ חיים זחלים זעירים בשם אָרָצְ'נוֹקַמפָּה לוּמינוֹסה (היתושים המְאירים). צילום: Shutterstock

סוד המערה הקסומה

אי־שם בניו זילנד הרחוקה קיימת מערה שמוארת באור כחול מרהיב ביופיו. כל תקרת המערה מנצנצת כמו שמי לילה זרועי כוכבים. איך זה קורה בלי מגע יד אדם? קסמי הטבע
בקטריופאג' (מימין למעלה) חודר לתא חיידק (במרכז התמונה). לחיידקים מערכות חיסוניות מתוחכמות ביותר הערוכות במיוחד למלחמה בנגיפים

קוטלי נגיפים שהתגלו בחיידקים עשויים לשמש תרופות למחלות נגיפיות

בימים אלה, נבחנת יכולתם של חומרים אלה להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה
איור קרינת רנטגן המיוצרת על ידי אלקטרונים אנרגטיים המשוגרים על חומרי ון דר ואלס. ד"ר עדו קמינר, הטכניון.

מקורות קרינה מדויקים צפויים לחולל פריצות דרך בדימות רפואי ובתחומים נוספים

חוקרים בטכניון פיתחו מקורות קרינה מדויקים העשויים להחליף מאיצי חלקיקים יקרים ומסורבלים המשמשים כיום ליצירת קרינה כגון קרינת רנטגן (X-ray). מקורות חדשים אלה מייצרים קרינה מבוקרת בספקטרום צר ומדויק וברזולוציה
בדיקת עיניים. המחשה: shutterstock

הטבע הפסיק לייצר, חוקרים שיחזרו חומר שהופק מאצות עבור טיפול במחלת עיניים נדירה

אצות התגלו בעבר כיעילות לטיפול במחלת עיניים נדירה, אך לאור שינויים אקולוגיים שחלו בעשור האחרון, האצות הפסיקו לייצר את החומר בכמות מספקת באופן טבעי
קפסולות עם חיידקי מעיים לשמירה על ההרזיה. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

מחקר בתחום חיידקי המעיים: הכדורים שיעזרו לכם לשמור על ההרזייה

136.243.225.6