כל הכתבות - הידען - Hayadan

צילום: Martin Kleppe.

המרכיב השמיעתי של אוטיזם

  • 2 תגובות
הדמייה של ה-X37B. יש לציין שההדמייה נעשצה על ידי נאס"א ב-2003, כך שייתכן שהרכב הנוכחי של חיל האוויר האמריקאי אינו זהה למתואר בהדמייה. מקור: נאס"א.

מטוס החלל המסתורי של חיל האוויר האמריקאי שבר את שיא השהייה הקודם שלו בחלל

  • אין תגובות
צילום פוטוכרום של דייגים בכינרת בין 1890 ל-1905. מקור: ספריית הקונגרס.

יהודי אוהב דגים? – פרק שלישי – טבריה: בירת הדיג הגלילי

  • אין תגובות
זוהי סדרת תצפיות שהחלה בזמן הקצר ביותר עד כה מרגע תחילת התפוצצות של סופרנובה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

שלוש שעות אחרי הפיצוץ

  • 3 תגובות
צילום: Taz.

העולם מבזבז יותר מדי אוכל

  • 3 תגובות
האם חיי נצח של התאחדות עם מחשבים הם בלתי נמנעים? אילוסטרציה: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם תרצו לחיות לנצח?

  • 131 תגובות
דגי זברה. צילום: Marrabbio2, Wikimedia.

מתג חברתי

  • אין תגובות
אמלתאה כפי שצולם על ידי אחת החללית וויג'ר 1 ב-1979. מקור: NASA/Calvin J. Hamilton.

על אמלתאה, ירחון של צדק

  • 10 תגובות
לפני 3-4 מיליארד שנים, רמת ה-pH של האוקיינוס היתה בין 6.0 ל-7.5 – משהו בין חלב פרה לדם בבני אדם. מקור: pixabay.com.

בראשית היה הים חומצי

  • אין תגובות

שיטפון של דמעות

  • אין תגובות
אצות. מקור: pixabay.com.

האצה שתאיר את כל רמת גן?

  • אין תגובות

טראמפ חתם על חוק שמגדיל את תקציב נאס"א ל-2017; יחדש את מועצת החלל הלאומית, שבראשה יעמוד סגן הנשיא פנס

  • 3 תגובות
בקבוקי אינסולין להזרקה. מקור: Alan Levine.

מחקר: עמידות לאינסולין קשורה לירידה מואצת בתפקודים קוגניטיביים

  • אין תגובות
הדמייה של אסטרונאוטים על מאדים, לפי החזון של ספייס אקס ליישב את כוכב הלכת. מקור: ספייס אקס.

עשרים שאלות גדולות על עתיד האנושות

  • 2 תגובות
תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

  • אין תגובות
הצילום המטושטש של דספינה. מקור: נאס"א.

על דספינה, ירחון של נפטון

  • 4 תגובות
תמירון בבריכת החורף ברחובות, 2010. צילום: Gidozz, Wikimedia.

הבריכה הציבורית של הטבע

  • 4 תגובות
אם ותינוקה. מתוך PIXABAY.COM.

"הכימיה של אהבת אם"

  • אין תגובות
הצמח תודרנית לבנה (אראבידופסיס), לאחר הנדסה גנטית (מימין) שבמהלכה הוחדרו אליו 11 גנים המעורבים בהפקת כולסטרול, מייצר כולסטרול בכמות גדולה פי 15 מאשר תודרנית לבנה רגילה (משמאל). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כולסטרול ירוק

  • תגובה אחת
הנשיא דונלד טראמפ בחדר הסגלגל, 13 במרץ 2017. מקור: הבית הלבן וערוץ הטוויטר של טראמפ.

הצעת התקציב של טראמפ: "מימון לחקר שינוי האקלים זה בזבוז כסף"

  • 9 תגובות
הדמייה של גלקסיית שביל החלב. ההילה הכחולה שמסביבה באה להמחיש את התפוצה המשוערת של החומר האפל סביב הגלקסייה. מקור: ESO/L. Calçada.

גישוש באפלה אחר החומר האפל

  • 64 תגובות
מקור: Julia Janeta.

כדי להריח כמו כלב צריך ללמוד לרחרח!

  • 2 תגובות
איור: pixabay.com.

מחשוב בעזרת גדילי דנ"א

  • אין תגובות
הדמייה של "משימת הסטת אסטרואיד", שנמצאת כרגע בשלבי תכנון ללא אישור סופי. לפי המעת המשימה, רכב חלל, שינוע באמצעות מנוע יונים מתקדם, יגיע לאסטרואיד קרוב ארץ, ינחת עליו ויתפוס עליו גוש סלע בעל מסה של מספר טונות ויעביר אותו למסלול סביב הירח. שם, אסטרונאוטים בחללית אוריון יגיעו אל חתיכת האסטרואיד ויחזירו ממנה דגימות לכדור הארץ. המשימה משלבת הן היבט מדעי של מחקר אסטרואידים, אך בעיקר נעשית כדי להוכיח ולהגשים טכנולוגיה של הנעת יונים חשמלית מתקדמת שתסייע במשדימות עתידיות למאדים. הדמייה: נאס"א.

חרב הקיצוצים בהצעת התקציב של טראמפ לא תפגע בצורה משמעותית בנאס"א

  • תגובה אחת
מאתון. מקור: NASA / JPL-Caltech / Space Science Institute.

על מאתון, ירחון קטנטן של שבתאי

  • תגובה אחת
כנימת עש הטבק. מקור: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים חשפו את מנגנון ההמראה של כנימת עש הטבק

  • אין תגובות
אסדת הקידוח ממנה כרו את הגלעין. מקור: פרופ' מוטי שטיין – האוניברסיטה העברית.

ים המלח מתעד שינויי אקלים גלובליים ב־220,000 השנים האחרונות

  • 6 תגובות
מיכל שוורץ וגד אשר עם רות רפפורט ואורחים בטקס הכרזת פרס רפפורט

הוכרזו זוכי פרס רפפורט 2017 למחקר ביו-רפואי: מיכל שוורץ וגד אשר ממכון ויצמן

  • תגובה אחת
הוכרזו זוכי פרס רפפורט 2017 למצוינות במחקר הביו-רפואי משנה סדרי עולם. פרסי רפפורט למחקר ביו רפואי יוענקו לפרופ' מיכל שוורץ ולד"ר גד אשר ממכון ויצמן למדע. לראשונה יוענק פרס גם
הירח אנסלדוס של שבתאי. בתחתית התמונה נראה הקוטב הדרומי שלו ובו רצועות הנמר שמהן יוצאים סילוני המים, הנובעים מאוקיינוס של מים נוזליים המתחבא מתחת לשכבת קרח חיצונית. מחקר החדש מצביע על כך ששכבת הקרח הזו דקה הרבה יותר משחשבו עד כה באזור הקוטב הדרומי, דבר שיכול לסייע רבות במשימת מחקר עתידית לירח. מקור: NASA/JPL/Space Science Institute.

האוקיינוס התת-קרחי של אנסלדוס עשוי להיות קרוב מאד לפני השטח

  • 5 תגובות
שימוש בראיה ממוחשבת לנהיגה אוטונומית. מתוך אתר מובילאיי

ישראל הפכה להיות למעצמה בתחום פיתוחים לכלי הרכב וזאת למרות העובדה שאין פה אף יצרן מכוניות

  • תגובה אחת
תחנת החלל בזמן ביצוע המשימה הצילומית. תצלום: ESA/NASA.

דיסקו חלל

  • אין תגובות
תרשים 2 - הדגמה של הטכנולוגיה שפותחה בטכניון: החמצן והמימן נוצרים ונאגרים בתאים נפרדים לגמרי. לדברי אביגיל, אפשר להחליף את אחת האלקטרודות (אנודה) באלקטרודה רגישה לאור (פוטו-אנודה), כך שהמרת המים ואנרגיית השמש לדלק מימן תבוצע ישירות, כלומר בתהליך אחד. מקור: באדיבות הטכניון.

מימן כבקשתך

  • 4 תגובות
שיפורים באמינות המכוניות. מתוך PIXABAY.COM

"הטכנולוגיה תאפשר לצמצם את תאונות הדרכים בתשעים אחוז"

  • 3 תגובות
כלת פרס נובל לכימיה פרופ' עדה יונת בסרטון שהפיק משרד המדע לרגל יום המדע 2017. צילום מסך מתוך יוטיוב

היום מצויין יום המדע; נובליסטים ומדעניות צעירות חשובות מנסים לשכנע את הצעירים ללמוד מדע

  • אין תגובות
בין הפיתוחים שנעשו במעבדה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון נכללים מדבקות לכיבים בפה, שפותחו בהשראת יכולת ההיצמדות של שממיות. צילום:  Brocken Inaglory, Wikimedia.

חיקוי עקרונות מן הטבע בפיתוח חומרים סינטטיים

  • אין תגובות
מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס - UCLA גילו כי דנדריטים (המוצגים כאן בירוק) אינם רק צינורות פסיביים לזרמים חשמליים בין תאי עצב. צילום: Shelley Halpain / UC בסן דייגו

המוח פעיל פי 10 יותר מאשר סברו עד כה

  • 18 תגובות
הירח השבתאי פאן. צילום. צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute)

פאן – ירחון יוצא הדופן של שבתאי

  • 4 תגובות
סצנה שמימית

פסל בגובה שמונה מטרים של רעמסס השני התגלה בקהיר * דאגה משוד העתיקות במצרים

  • 4 תגובות
סצנה שמימית

ארבע החירויות של החינוך

  • 2 תגובות
תמונת חתך ממיקרוסקופ קונפוקלי: תאי סרטן שד בעלי פוטנציאל מטסטטי גבוה דוחפים לתוך ג'ל פוליאקרילאמיד בקשיחות של 2.4 kPa, כאשר חתך זה הוא בעומק של 10.6 מיקרון מתחת גובה פני הג'ל. בתמונה אפשר לראות את גרעיני התאים (אדום), את אלמנט האקטין בשלד התוך תאי (ירוק) ואת חיבורי התאים למשטח במוקדי חיבור (כחול).

התרעה גורלית: חוקרים פיתחו שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים

  • 2 תגובות
ילדים במחנה פליטים בעיר דאדאב שבסומליה, בשנת 2011. הפליטים סבלו מרעב, בעקבות מלחמת האזרחים המתמשכת במדינה ובצורת כבדה. צילום: Sadik Gulec / Shutterstock.com

ייצור מזון בסכנה

  • 12 תגובות
נוף בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש. המדע הבדיוני של שנות האלפיים. איור: shutterstock

למה מדע בדיוני הכרחי להישרדותנו בעתיד

  • 12 תגובות
משטחי קרח בקוטב הצפוני. תצלום: NASA

להקפיא את הקוטב הצפוני

  • 14 תגובות
פעילות מהנה ואהובה עשויה להחליף טיפול נפשי יקר או תרופות נגד דיכאון. אילוסטרציה: pixabay.com.

מדוכאים? עשו מה שאתם אוהבים

  • אין תגובות
מקור: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם נביס את ההזדקנות?

  • 19 תגובות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

משנה טמפרטורה, משנה צורה

  • אין תגובות
המערכת המוצעת לשיגור ריחות. מקור: מגזין מכון ויצמן.

להתווכח על ריח

  • תגובה אחת
נשיאת האקדמיה למדעים פרופ' נילי כהן בטקס פתיחת תערוכת 60 ההישגים המדעיים של ישראל שהשפיעו על העולם, 7/3/16. צילום: אבי בליזובסקי

נשיאת האקדמיה למדעים, פרופ' נילי כהן – כלת פרס ישראל בתחום חקר המשפט

  • אין תגובות
משלחת התלמידים לצרן.

משלחת תלמידים מירושלים ביקרה במאיץ החלקיקים הגדול בעולם בשוויץ

  • אין תגובות
תלמידים המחזיקים את הלוויין דוכיפת 2 בעת הרכבתו. צילום יח"צ - המרכז למדעים הרצליה

אף בורג בלוויין דוכיפת 2 לא הוברג על ידי מבוגר, ואף שורת קוד לא נכתבה על ידי מבוגר

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש