כל הכתבות - הידען - Hayadan

רגע השיגור של משגר אטלס 5 ובתוכו חללית אספקה לתחנת החלל הבינלאומית, ובה בין היתר לוויין התלמידים הישראלי דוכיפת 2, 18/4/17. צילום נאס"א

לוויין התלמידים הישראלי דוכיפת 2 שוגר היום בהצלחה לחלל

  • 2 תגובות
דידי, עצם מרוחק במערכת השמש שקוטרו המשוער 635 ק"מ ונמצא במרחק של פי 3 מפלוטו. איור: ALMA

הכירו את 'דידי', גוף פלנטרי מרוחק ועמום במערכת השמש שלנו

  • 4 תגובות
אפריקה. מתוך PIXABAY.COM

אנשי חיות הבר

  • אין תגובות
עלה גינקגו חי (משמאל) ומאובנים (מימין). צפיפות הפיוניות בעלים כאלה מספקת קירוב לריכוז ה-CO2 האטמוספרי בעבר. צילום: דנה רוייר, באדיבות אוניברסיטת סאות'המפטון.

התחממות האקלים תביא את כדור הארץ לשיא חסר תקדים של 420 מיליון שנה

  • 10 תגובות
צוות המעבדה, מימין: מהנדס המעבדה יבגני לינדר, מיה ברזילי (דוקטורנטית), אסף הרשקוביץ (מגיסטר), איתמר הולצמן (לקראת תואר שני), אלון אבידור (תואר ראשון), ד”ר ססיל שגיא (מדענית בכירה) וד”ר יכין עברי. מקור: דוברות הטכניון.

זיכרון קולקטיבי

  • אין תגובות
ראיות חדשות מביאות לשינוי פרדיגמה בתחום הבלשנות. אילוסטרציה: pixabay.

עדויות מפריכות את תיאוריית לימוד השפה של חומסקי

  • 29 תגובות
הדמייה של החללית קאסיני חולפת דרך סילוני המים של הירח אנסלדוס. היעף הקרוב שביצעה דרך הסילונים ב-2015 אפשר לה לזהות מימן מולקולרי בסילוני המים ולחזק את האפשרות שהסביבה באוקיינוס התת-קרחי שממנו נובעים הסילונים תומך בקיום חיים. מקור: NASA/JPL-Caltech.

נאס"א חושפת תגליות חדשות מעולמות האוקיינוסים של ירחי צדק ושבתאי

  • תגובה אחת
פילים מותירים בעקבותיהם בתי גידול לעשרות יצורים אחרים. צילום: Yathin S Krishnappa / Wikimedia.

עקבות פילים שוקקים חיים

  • 2 תגובות
פריחה שניתן לזהות גם מהחלל. בתצלום העליון: ריכוז הכלורופיל על פני הים כפי שצולם על ידי לוויין נאס"א באוקטובר 2007. התצלום התחתון – תקריב של האזור התחום בתצלום העליון. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מדבר פורח בלב ים

  • 2 תגובות
מאחור, המתחרות מימין לשמאל: ירדן מודעי (17, י"ב, תיכון אלון), שירה בן דור (18, י"ב, התיכון שליד האוניברסיטה), דנה זיידמן (17, י"ב, עתיד למדעים לוד), מאיה נוה (16, י"א, ליאו בק). מקדימה: ימין למטה - מריה גרינגלז, סגנית ראש המשלחת; שמאל למטה - דן כרמון, ראש המשלחת. זיידמן גם מחזיקה את קמע המשלחת - מינקובסקי המינק (בובת חורפן). צילום: אוניברסיטת תל אביב לנוער

שלוש מדליות כסף לישראל באולימפיאדת המתמטיקה לבנות

  • 3 תגובות
וולטר. מקור: Wikimedia.

אי אפשר ללמוד מדע וטכנולוגיה בלי וולטר

  • 3 תגובות
הרובוט החדש של בוסטון דיינמיקס. מקור: בוסטון דיינמיקס.

רובוט חדש "מעורר סיוטים"

  • 6 תגובות
בציור מוצגת שארית סופרנובה, וה”אוזניים” מסומנות בקו טבעתי. מתוך Dubner et al. 2013

מדוע סופרנובות רבות דומות למיקי מאוס?

  • 5 תגובות
מזוזה על משקוף דלת

ממתי חלה חובת קביעת מזוזה? מקורות מקראיים, חז"ל וארכיאולוגיה

  • 28 תגובות
רשימה זו באה להציג הנחה, אולי חדשנית משהו, בעניין המזוזות שעל דלתות ישראל. הכל החל בסימן דם הקרבן ערב יציאת מצרים (על פי המקורות), עבר לכתיבה כלשהי בצידי שערי ההיכל,
אירועים אסטרונומיים בכתבים עתיקים. איור: אוניברסיטת קיוטו

עדויות לסופות שמש חזקות במסמכים ובשירים מיפן ומסין

  • אין תגובות

רועש וגועש

  • 2 תגובות
תאי עצב אנושיים מוזרקים לתוך בעובר ראשוני של חזיר. מקור: Jun Wu et al.

לגדל איברי אדם בגופם של בעלי חיים

  • 4 תגובות
צילום: Vincent van Zalinge.

איך יונקים וציפורים שומרים על טמפרטורת הגוף שלהם?

  • תגובה אחת
בעקבות יישום המלצות של מומחי הטכניון חל ב-16 השנים האחרונות צמצום דרמטי בנפח הכולל של דליפות הדלק בישראל, בעיקר בדליפות מתחנות דלק. צילום: Photo by CEphoto, Uwe Aranas.

משמר הדלק

  • תגובה אחת
מחקר חדש מראה כי חשיפה קצרה ומקרית לגירוי היוצר תחושה סנסורית או מעורר אסוציאציות הקשורות בקור (כגון תמונת נוף חורפי) יכולה לשפר ביצוע במטלת שליטה קוגניטיבית. מקור: pixabay.

האם טמפרטורה קרה או תמונת חורף יכולות להשפיע על שליטה קוגניטיבית?

  • אין תגובות
מיזוג של תמונות על ידי רשת נוירונים תוך שילוב בין תוכן (תמונת החוקרים המקורית) וסגנון (שנלקח מציור של ממתקים). לדברי פרופ‘ אלעד, ”הרשת מחפשת והוזה תוצאה שתהיה נאמנה לשני המקורות הללו“. מקור: דוברות הטכניון.

לפתוח את הקופסה

  • 3 תגובות
האם נשלוט בגורל שמכתיבה הגנטיקה שלנו? אילוסטרציה: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם נשלוט בגורל שמכתיבה הגנטיקה שלנו?

  • 7 תגובות
רחפן. מקור: pixabay.com.

רובוטים בערפל

  • אין תגובות
"לאורך האבולוציה, התאים שידעו לייצר חלבונים בדרך ה'זולה' ביותר רכשו יתרון עצום. אפשר לומר כי מי שהיה החסכוני ביותר – שרד". מקור: מגזין מכון ויצמן.

רמזור של חיידקים

  • תגובה אחת
אדי מים וחלקיקי מינרלים מיתמרים אל החלל מפני השטח של הירח אֶנקֶלַדוּס, אחד הירחים הקפואים המקיפים את שבתאי. התמרות מרמזות על קיומו של אוקיינוס מתחת לקרח ועל האפשרות המרתקת שיש בו חיים. הדמיית אמן: NASA / David Seal.

האם יש חיים באחד הירחים הקפואים של שבתאי?

  • 3 תגובות
BASF תשתמש בטכנולוגיית ננו-פיגמנטים של לנדא במערך חדש של פיגמנטים קלים לפיזור ובעלי שקיפות אולטרה-גבוהה עבור ציפויים על בסיס מים למכוניות קרדיט צילום: BASF

ננו פיגמנטים ישראלים יאפשרו ל-BASF לשדרג את ייצור הצבעים לתעשיית הרכב

  • אין תגובות
מערכת ההנעה החשמלית של חברת ExoTerra מבוססת על אפקט הול. צילום יח"צ

ExoTerra מציגה – המנוע שיביא לוויינים קטנים לאסטרואיד

  • 12 תגובות
דג בקלה. מתקשרים באמצעות צלילים. תצלום: August Linnman.

פטפוטי דגים

  • אין תגובות
קיץ חם במיוחד באלסקה בשנת 2004 גרם להתמוטטות אדמת קפאון העד שנראית בצילום. מקור: NPS Climate Change Response.

הפשרת קיפאון העד עלולה להאיץ את ההתחממות הגלובלית

  • 3 תגובות
מתוך תערוכת Inside Cern של הצלם אנדריי פול. באדיבות דוברות מכון ויצמן

6/4 בנמל יפו Inside CERN,בהשתתפות מדענים משווייץ ומישראל. כניסה חופשית לקהל הרחב

  • 5 תגובות
המערכת שפותחה ביבמ תוכל להחליט האם לתת למכונית לנהל את עצמה, או להעביר את השליטה לידי הנהג. אילוסטרציה: why kei.

יבמ רשמה פטנט על מערכת העברת שליטה ברכב בין הנהג למכונית האוטונומית – לפי הסיכון שבדרך

  • 2 תגובות
דנדריטים, העומדים במוקד המחקר של פרופ’ ג’קי שילר ושל הדוקטורנטית מאיה סנדלר. מחקר זה, יחד עם מחקרים נוספים של חוקרים מדיספלינות מחקר אחרות, מדגים את שיתוף הפעולה המעמיק בין חוקרים כדי להעמיק את המחקר והפיתוח בתחום המוח. מקור תמונה: Mathias De Roo / Wikimedia.

חוקרים בטכניון מגבירים את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להרחיב את המחקר והפיתוח בתחום המוח

  • תגובה אחת
עזרא וסקרלט מורד ובניהם אמיר ותומר בטקס קבלת הדוקטורט בטכניון

האחים אמיר ותומר מורד קיבלו דוקטורט מהטכניון בהנדסת חשמל

  • 7 תגובות
לעזרא וסקרלט מורד מתל אביב יש סיבה לגאווה: ב-2017 קיבלו בניהם אמיר ותומר יחד את תואר הדוקטור מהטכניון, לאחר שהשלימו שלושה תארים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.
הידלדלות האטמוספרה הפכה את מאדים הרטוב למדבר. הדמיה של החללית MAVEN בשמי כוכב הלכת. צילום: נאס"א

רוח השמש הסירה את מרבית אטמוספירת מאדים

  • 10 תגובות
עיט. מקור: Jeremy Cai.

עיני הנץ במצלמה שלך

  • 7 תגובות
איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

  • אין תגובות
מכונית ללא נהג של מרצדס

מדוע נוהגים בצד ימין או שמאל, וכיצד עברה שבדיה לנהיגה בצד ימין?

  • 6 תגובות
רגע לפני שאנו נכנסים לעידן המכונית האוטונומית, כדאי ללמוד קצת על ההיסטוריה. סיפורה של ההחלפה בשבדיה בשנת 1967
כדי להתקיים במשך מיליוני שנה, על האנושות למצוא דרכים להגן על כדור הארץ. מקור: Don Davis.

שאלות לעתיד האנושות: האם המין האנושי יכול להתחמק מהכחדה?

  • 11 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.com.

מהנייר למסך: אלו מיומנויות יצטרכו ילדינו לרכוש כדי להתמודד עם העתיד?

  • 4 תגובות
שיגור הפאלקון 9 היום מנמל החלל קנדי בפלורידה. זהו המשגר הראשון של החברה שעושה שימוש בשלב רקטי ראשון משומש - החלק המרכזי והיקר ביותר ברקטה. מקור: SpaceX.

היסטוריה בחלל: ספייס אקס שיגרה לראשונה משגר פאלקון 9 עם שלב ראשון משומש

  • 4 תגובות
תבונה מלאכותית - מחשב קוגניטיבי. איור: PIXABAY.COM

שלושת גלי הבינה המלאכותית שיעצבו את העתיד

  • 7 תגובות
פרופ’ אילן מרק. מקור: הטכניון.

חוקרים מהטכניון הצליחו ליצור “אתרי ריאקציה” חדשים במולקולות אורגניות

  • אין תגובות
גולגולת של עכבר. מקור: התמונה באדיבות אוניברסיטת חיפה.

שיני עכברי הבית גילו: האדם התיישב ביישובי קבע 3,000 שנים לפני הזמן שמקובל היה לחשוב

  • 6 תגובות
מטוס כיבוי יווני מטיל מים כחלק מסיוע כיבוי השריפה בדרך נחל הגיבורים, חיפה' 22/11/2016/ צילום: CC BY-SA 4.0 אבי בן זקן, מתוך ויקיפדיה

למנוע את השריפה הבאה

  • תגובה אחת

מדוע בדיקות גנטיות לסרטן אינן מספקות תשובות ברורות יותר?

  • אין תגובות
יתוש Culex quinquefasciatus - הנושא ומפיץ את וירוס הנילוס המערבי. מקור: CDC/Jim Gathany 2003 / Wikimedia.

יבמ, יחד עם מלנוקס הישראלית ו-NVIDIA, פענחו את גנום יתוש קדחת הנילוס

  • 2 תגובות
אילוסטרציה. מקור: University /flickrof Saskatchewan.

הלמ"ס: ירידה במספר המועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות וגידול במכללות

  • אין תגובות
תאים סרטניים של בלוטת התריס. מקור: נאס"א / Team Daniela Grimm.

חוקרים פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים

  • 5 תגובות
אורנוס כפי שצולם מקרוב בידי החללית וויאג'ר 2. צילום: נאס"א

היעד: אורנוס

  • 16 תגובות
כריס רובינסון, Eigler's Eyes מוצג בכנס ננו ישראל, מארס 2012

מוליך למחצה בעובי של אטום יחיד

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש