כל הכתבות - הידען - Hayadan

איור: pixabay.com.

לקראת רפואה מותאמת אישית: שני מאגרי מידע חדשים על מחלות וגנום האדם

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: באדיבות MIT.

"עץ על שבב"

  • תגובה אחת
הגראנד קניון בשירות הבריאתנות? מקור: Claytondodge9, Wikimedia.

הגרנד קניון בשירות הבריאתנות?

  • 378 תגובות
נדידת תאי העצב במוח של עוברי עכברים: במצב רגיל נודדים תאים רבים (נקודות לבנות) לשכבה העליונה של קליפת המוח (שלוש תמונות משמאל), אך בהיעדרו של החלבון 3C נותרו התאים פזורים לאורך מסלול הנדידה (שלוש תמונות מימין). צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סוכנים כפולים: חלבוני המערכת החיסונית מסייעים להתפתחות המוח

  • תגובה אחת
יותר ממחצית מהנקלטים בסגל הבכיר באוניברסיטאות – מדענים חוזרים. אילוסטרציה: George C. Marshall European Center for Security Studies.

יותר ממחצית מהנקלטים בסגל הבכיר באוניברסיטאות – מדענים חוזרים

  • 2 תגובות
כנס מיקסי ביומד 2017. מקור: מתוך אתר הכנס.

רפואה מותאמת אישית, תהליך ההזדקנות והשפעתם על הכלכלה העולמית

  • תגובה אחת
חפירה ארכיאולוגית בתוך שכבות האשפה מהתקופה הרומית הקדומה. צילום: אסף פרץ.

מחקר: ממה ניזונו הירושלמים במאה ה-1 לספירה

  • 2 תגובות
בתמונה משמאל לימין: ד"ר ברכה חלף, מדענית ראשית בלשכת המדען הראשי במשרד האנרגיה והמים שהשתתפה בביקור; גנדי פינקלשטיין, סמנכ"ל טכנולוגיה בג'נסל; יורגו חצימרקאקיס, המזכיר הכללי של ארגון המימן האירופאי; ורמי רשף, מנכ"ל ג'נסל

המזכיר הכללי של ארגון מימן אירופה (Hydrogen Europe) ביקר בישראל

  • תגובה אחת
לווייתן כחול. מתוך PIXABAY.COM

הלווייתנים התפתחו לממדי ענק רק לאחרונה

  • 8 תגובות
דמות אדם אדומה ניצבת בין סמל מגן דוד, סהר וצלב

משמעות בעולם רציונלי

  • 18 תגובות

חוקרים פיתחו שיטה חדשה לטיפול בטרשת עורקים

  • תגובה אחת
הקוטב הדרומי של צדק, ממרחק של 52,000 ק"מ. התמונה מורכבת מצילומים משלושה יעפים שונים, וזאת כדי ליצור תמונה אחידה של כלל הקוטב, בעוד הצילומים המקוריים יכלו לצלם רק את חצי הקוטב המואר. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Betsy Asher Hall/Gervasio Robles.

עולם חדש ומופלא: החללית ג'ונו חושפת את צדק כפי שמעולם לא הכרנו

  • 5 תגובות
הלווין ונוס בחדר הנקי בתעשיה האווירית, ערב העברתו לידי סוכנות החלל הצרפתית לשיגור, 26/5/2017. צילום: אבי בליזובסקי

ראש סוכנות החלל הצרפתית בטקס מסירת הלוויין ונוס לשיגור: "למשימות החלל יש חשיבות גדולה במאבק בהתחממות הגלובלית"

  • 2 תגובות

לוויין חקר הסביבה "ונוס" עוזב את ישראל בדרך לשיגור. השר אקוניס: "מצפה להזדמנויות נוספות לשיתופי פעולה עם צרפת"

  • תגובה אחת
הדמייה של מטוס החלל במהלך השיגור. ניתן לראות על גביו את השלב הרקטי העליון שתפקידו להביא את המטען המשוגר למסלול הסופי סביב כדור הארץ, בעוד המטוס עצמו לא נכנס למסלול אלא חוזר ארצה ונחת על מסלול נחיתה. מקור: Boeing rendering.

הכירו את ה"פאנטום אקספרס": מטוס חלל שיוכל להמריא מחדש בתוך 24 שעות

  • 5 תגובות
העולם משתנה, אבל האם קצב ההשתנות מואץ או מאט? האם אדם שהיה נרדם ב-1950 וקם בתקופתנו היה מתפלא, באותה מידה כפי שבה אדם שהיה ב-1850 וקם 50 שנה מאוחר יותר היה מופתע? בתמונה: נזיר במיאנמר מצלם במכשיר סמארטפון. מקור: Jennifer Stahn.

העולם משתנה, אבל האם קצב ההשתנות מואץ או מאט?

  • 10 תגובות
אצות. מתוך PIXABAY.COM

הפקת ביו-דלקים מאצות

  • 6 תגובות
מקור: Keahi Seymour, מתוך סרטון היוטיוב.

לרוץ כמו יען

  • 2 תגובות
ד"ר איילת ארז. צילום: דוברות מכון ויצמן למדע

הקשר בין מחלת ילדות נדירה למלחמה בסרטן

  • אין תגובות
יריעת גרפן. מקור: AlexanderAlUS / Wikimedia.

האם נמצאה שיטה זולה ויעילה לייצור גרפן?

  • 2 תגובות
אחת מזוכות המלגה היא ויויאן סלון, ממכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה התתפחותית, שבודקת כיצד הפקת דנ"א משרידים של הומינידים קדומים תרמה משמעותית לתפיסה שלנו אודות האבולוציה האנושית. ״אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הגילוי, על בסיס דנ"א שהופק ממאובן שנמצא במערת דניסובה בסיביר (בתמונה), של קבוצה חדשה של הומינידים קדומים שהיו קרוביהם של האדם הניאנדרטלי וחיו באסיה. עד כה, רק שני מאובנים נוספים יוחסו לקבוצה הזו, אשר כונתה "האדם מדניסובה" (Denisovans). מקור: פרס דן דוד.

הוכרזו 20 הסטודנטים שזכו במלגות דן דוד לשנת 2017

  • אין תגובות
מבט על עיר צפופה, המשקפת את הגידול הצפוי באוכלוסיית ישראל

תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2065: 20 מיליון איש

  • 7 תגובות
בסוף שנת 2015 מנתה אוכלוסיית ישראל 8.5 מיליון תושבים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048, ובסוף תקופת התחזית,
הנוף שנראה על ידי אופורטיוניטי בסמוך לכניסה ל"עמק ההתמדה" בשפתו של מכתש אנדוור. הרכב יחל כעת לבחון אם הערוץ נוצר על ידי מים זורמים לפני מיליארדי שנים, או על ידי גורם "יבש" יותר כמו סחופת של סלע ואדה רטובים. מקור: NASA.

רכב המאדים אופורטיוניטי הגיע לערוץ שייתכן שנוצר על ידי מים זורמים

  • תגובה אחת
צילום מיקרוסקופי של תאים "מזדקנים בעכבר (Senescent Cells) – תאים אשר "פורשים לגמלאות" ומפסיקים להתחלק, אך אינם מתים – נוכחים תמיד ואף ממלאים כמה תפקידים חשובים בגוף, למשל בריפוי פצעים. אבל באיברים מזדקנים, תאים אלו אינם מסולקים בקצב הראוי, ויכולים להצטבר ולהזיק. מקור: Y tambe, Wikimedia.

להיפטר מתאים זקנים

  • אין תגובות
המעגלים בחול שיוצר הדג Torquigener. צילום: Yoji Okata, מתוך המאמר Role of Huge Geometric Circular Structures in the Reproduction of a Marine Pufferfish, 2013.

מעגלים בחול – כיצד דג קטן יוצר אומנות גדולה

  • אין תגובות
אילוסטרציה. מקור: European Girls' Mathematical Olympiad EGMO 2017.

עליה של כ-18% בשיעור הנבחנים ב-5 יחידות מתמטיקה

  • 3 תגובות
תגובות הדדיות בין תרופות ובין הגֶנים של המטופלים עלולות להשפיע לרעה על השפעת התרופות ואף לסכן את חיי המטופלים. בדיקות גנטיות עשויות למנוע זאת ולעזור במציאת תרופה חלופית. אילוסטרציה: National Human Genome Research Institute.

להתאים את התרופה המתאימה לכם ביותר

  • 2 תגובות
שכבת הגרפן (אפור) מובילה את הננו-תרופה (לבן, אדום וכחול) אל הדופן החיצוני של התא (צהוב ואדום). מקור: באדיבות IBM.

חוקרים ב-IBM גילו דרך חדשה לעורר תגובה חיסונית בגוף באמצעות ננו-חומרים

  • 66 תגובות
אילוסטרציה: numb3r.

זמן אפס

  • 36 תגובות
המסכים האלקטרונים מכים בנו באור כחול המשבש את בקרת השינה במוח. צילום: Aleksander Razumny Nordgarden Rødner Follow.

מסכים כחולים מעוררים את המוח

  • 2 תגובות
פרופ’ אמיר לנדסברג. מקור: דוברות הטכניון.

אפיקים חדשים ברפואה

  • אין תגובות
דוכיפת 2 יוצא אל מסלולו בחלל (צילום מסך, ISS).

אות מהחלל: לוויין התלמידים הישראלי שוגר מתחנת החלל

  • אין תגובות
שתי קרניים כבר פועלות, שלישית אמורה להצטרף בקרוב. מבט על הסינכרוטרון בתוך המבנה. צילום: איתי נבו.

מאיצים את השלום

  • אין תגובות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

רעיונות שישנו את העולם: מולקולות־על המורכבות מאטומים שאינם מצויים בטבלה המחזורית

  • תגובה אחת
תמונה: pixabay.com.

היכון, הכן, רוץ

  • אין תגובות
בתמונה, מאיץ החלקיקים בתמונה פנורמית 360 מעלות. (צילום: CERN)

מאיץ לשלום: ישראל, איראן, ירדן והרשות הפלסטינית חונכות מאיץ חלקיקים משותף

  • 7 תגובות
הדמייה של חור שחור. שזירה קוונטית וחורים שחורים, שתי תופעות בלתי קשורות לכאורה, עשויות להוליך את הפיזיקאים לאיחוד שזמן כה רב מצפים לו: איחוד תורת היחסות הכללית ומכניקת הקוונטים. הדמייה: Ute Kraus / Wikimedia.

חורים שחורים, חורי תולעת וסודות המרחב־זמן הקוונטי

  • 4 תגובות
באיור: רשתות בעלות מבנה הומוגני (A) נבדלות מרשתות הטרוגניות (B) ביכולתן להסתגל לשינויים באמצעות אלתור. ברשתות מהסוג הראשון (הומוגניות), כל קודקוד משפיע על מספר מצומצם של קודקודים אחרים. כתוצאה מכך נוצרת דינמיקה כאוטית ותהליך החיפוש (אקספלורציה) אינו מתכנס למצב יציב. ברשתות ההטרוגניות, לעומת זאת, כמה מהקודקודים (מסומנים כעיגולים גדולים) משפיעים על חלקים גדולים של הרשת ויוצרים דינמיקה המובילה למצב יציב. באדיבות הטכניון.

התא המאלתר: חוקרים מציגים מודל חדש של הסתגלות ביולוגית לאתגרים בלתי צפויים

  • תגובה אחת
צילום: Alvesgaspar, Edited by Fir0002, Wikimedia.

כיצד מרחיקות כנפי השפירית חיידקים?

  • אין תגובות
תרשים המתאר את תכונותיו המועילות של המוגלובין העטוף בפולימר מסוג פולידופאמין – נוגד-חמצון, משחרר מולקולות חמצן ומגן מפני עקה חמצונית.

דם מלאכותי למטרת עירוי דם

  • אין תגובות
מנוע חשמלי מסוג Hall. מקור: NASA.

הנעה חשמלית לחלל

  • 7 תגובות
מדורת ל"ג בעומר, 2015. מקור: Yahel7777.

ל"ג בעומר: בני עקיבא, מאין?

  • 10 תגובות
סוגי צבים שונים. האבולוציה היא ההסבר ההגיוני היחיד למגוון צורות החיים על פני כדור הארץ. מקור: Ernst Haeckel, Kunstformen der Natur (1904) / Wikimedia.

חמישה דברים שהמדע יודע בוודאות שהם נכונים

  • 20 תגובות
חגורת כארון (בתכלת). באדיבות NASA/JHUAPL/SwRI.

מחקר חדש שופך אור על היווצרותה של החגורה הטקטונית סביב כארון, ירחו של פלוטו

  • אין תגובות
נראה שכתוצאה ממספר מגמות טכנולוגיות שישתלבו ויתגברו זו את זו, יהפכו בתי החולים בעשורים הקרובים לפחות ופחות רלוונטיים עבור רוב החולים. הם לא ייעלמו לחלוטין, אך רוב האזרחים יוכלו להימנע מהביקור בהם, או לפחות מאשפוז לאורך זמן. אילוסטרציה: pixabay.com.

עתיד בתי החולים, הרפואה – והבריאות של כולנו

  • 12 תגובות
משתתפי רובוטראפיק. מקור: דוברות הטכניון.

הכביש הזה מתחיל כאן

  • אין תגובות
מוח עכבר במבט מלמעלה: שלוחות עצביות מחברות בין שתי האמיגדלות (שני האזורים הבוהקים ביותר, משני צידי המוח) לבין קליפת המוח (החלק העליון). מקור: מתוך המחקר.

להאיר את הטראומה באור חדש

  • 3 תגובות
התמונה שהורכבה מצילומים גולמיים של החללית קאסיני, שבוצעו ממרחק של כ-500,000 ק"מ מהירח, ב-7 במאי 2017. מקור: NASA/JPL-Caltech/SSI/Kevin M. Gill.

תגליות חדשות מקאסיני: ענני המתאן של טיטאן והפרופלורים בטבעות שבתאי

  • אין תגובות
משאבת אינסולין. מקור: Mbbradford / Wikimedia.

הלבלב המלאכותי כבר כאן

  • תגובה אחת
היתוש Aedes aegypt, שהוא בין מפיצי וירוס הזיקה. מקור: James Gathany / PHIL, CDC.

היתושים יצילו אותנו מפני… היתושים

  • 6 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש