כל הכתבות - הידען - Hayadan

קטלוג חדש שמבוסס על נתוני טלסקופ החלל קפלר, מצא 219 מועמדים נוספים לכוכבי לכת. מתוכם, 10 כוכבי לכת דמויי ארץ מקיפים את הכוכב שלהם ב"אזור הישיב", כזה שנמצא במרחק שמאפשר למים נוזליים להתקיים על פני השטח. אילוסטרציה: NASA/JPL-Caltech.

טלסקופ החלל קפלר מצא 219 כוכבי לכת נוספים וחשף פער ברור בין כוכבי לכת ארציים ומיני-נפטונים

  • תגובה אחת
הדמייה של בקטריופאג'. מקור: naturalismus.

חוקרים פיתחו טכנולוגיה המאפשרת "תכנות מחדש" של חיידקים

  • אין תגובות
פרופ' עצמון במעבדתו. מקור: באדיבות אוניברסיטת חיפה.

נמצאה מוטציה גנטית שתורמת לאריכות ימים אצל גברים

  • 2 תגובות
חוטית נודדת. מקור: דוברות הטכניון.

חצים מורעלים מתחת למים: חוקרים מפענחים את מנגנון הצריבה של המדוזה

  • אין תגובות
פרופ' מישל מאיור נפגש עם הנשיא ראובן ריבלין. מקור: תמונת יח"צ.

"שיפור טכנולוגי בתחום הספטרוסקופיה איפשר את גל גילויי כוכבי הלכת מחוץ למערכת השמש"

  • 2 תגובות
ד"ר צבי חיוקה. מקור: באדיבות האוניברסיטה העברית.

חוקרים פיתחו אנטיביוטיקה נגד חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה

  • 4 תגובות
רפואה גנומית. צילום : FoundationOne ©2012 Jon Chomitz Photography

טיפול בסרטן: האם בדיקת דם תוכל להחליף הליך פולשני?

  • 9 תגובות
בדיקת דם לשינוי הטיפול בסרטן
מין של סלמנדרות היברידיות, שכולן ממין נקבה, מצאו נוסחה גנטית להצלחה – להזדווג עם זכרים רבים ולהשתמש בחלקים שווים מהמטען הגנטי של כל בן זוג בצאצאותיה. המחקר חושף דרכים שבהם כמה מיני בעלי חיים – אוכלוסיות כלל נקביות של דגים, לטאות ואחרים, יכולים להשתמש בגנים שלהם כדי להעלות את סיכויי ההצלחה. צילום: רוברט דנטון, אוניברסיטת מדינת איווה

הסלמנדרה המופקרת: מביאה לעולם צאצאיות שנושאות גנים מזכרים רבים – ממינים אחרים

  • 9 תגובות
שרידים של מגדל הביצורים. אבני המסד הונחו רק בתקופת הברזל. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מגדל ביצורים בירושלים נבנה 1,000 שנה מאוחר יותר מכפי שהעריכו עד כה ארכיאולוגים

  • 5 תגובות
תלמידי של"ח חושפים את המתקנים העתיקים בחורבת חוקוק. צילום: אנסטסיה שפירו, באדיבות רשות העתיקות.

אזור תעשייה קדום נחשף בחפירות תלמידים בחוקוק שבגליל

  • תגובה אחת
הכתובת החדשה מתל ערד שנתגלתה על ידי החוקרים מאוניברסיטת תל אביב. קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב.

טכנולוגיית צילום חדשה חשפה כתובת עברית מימי בית ראשון – על גבי חרס שנחשב עד היום לנקי מכתב

  • 3 תגובות
הקוטב הדרומי של צדק, ממרחק של 52,000 ק"מ. התמונה מורכבת מצילומים משלושה יעפים שונים, וזאת כדי ליצור תמונה אחידה של כלל הקוטב, בעוד הצילומים המקוריים יכלו לצלם רק את חצי הקוטב המואר. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Betsy Asher Hall/Gervasio Robles.

צדק צריך להיראות: הישראלים שחוקרים מה מסתתר מתחת למעטה העננים של כוכב-הלכת הגדול במערכת השמש

  • 5 תגובות

טכנולוגיה צפויה להגדיל משמעותית את תזונת העולם מדגים

  • 16 תגובות

יש לחם? שישתו בירה

  • 13 תגובות
קיטנת מדע. המחשה: משרד המדע/לשכת הפרסום הממשלתית

משרד המדע מממן שבוע של קייטנות מדע וטכנולוגיה לילדים ברחבי הארץ

  • 5 תגובות
מכון ויצמן - רבע מאלו שעסקו במחקר פוסט-דוקטורט בארץ בשנת 2015 היו במכון ויצמן. צילום: Yair Aronshtam.

הלמ"ס: 2,600 בתר-דוקטורטים בישראל, מחציתם זרים

  • אין תגובות
חורי "הגבינה השוויצרית" בקוטב הדרומי של מאדים. החומר הלבן בתמונה הוא קרח יבש - העשוי מפחמן דו-חמצני. השקעים בשכבת הקרח היבש מגיעים לעומק של עד 10 מטר בלבד. הם נוצרים בעונת הקיץ המאדימית, אז קרני השמש פוגעות בזווית נמוכה באזור הקטבים, ומגיעות בעיקר לקירות התלולים של השקעים - מה שמעודד התפתחות לרוחב ולא לעומק. לצילום, ברזולוציה המלאה שלו, יש רזולוציה של 50 סנטימטר לפיקסל. צולם ב-25 במרץ 2017 על ידי הגשושית MRO של נאס"א, הנמצאת במסלול סביב מאדים. מקור: NASA/JPL-Caltech/Univ. of Arizona.

מדוע חלק מהקוטב הדרומי של מאדים נראה כמו גבינה שווייצרית?

  • 5 תגובות
תצלום: darius anton.

כשההתערבות בטבע יוצאת משליטה

  • 2 תגובות
לפי מחקר חדש של חוקרים ממכון ויצמן, לחמי בריאות אינם בהכרח בריאים יותר מלחם לבן לכל אחד. מקור: pixabay.com.

לחם מחמצת מחיטה מלאה אינו בריא יותר בהכרח מלחם תעשייתי לבן

  • 7 תגובות
טקס הענקת פרסי הארווי לשנת 2016. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

פרס הארווי לשנת 2016 הוענק על גילוי גלי הכבידה ועל פיתוח האופטוגנטיקה

  • אין תגובות
תמונה זו מציגה את האזור המרהיב של היווצרות כוכבים שבו נמצא methyl isocyanate. בתוך העיגול – המחשה של מראה את המבנה המולקולרי של כימיקל זה. איור: ESO/Digitized Sky Survey 2/L. Calçada

אחת מאבני הבניין הבסיסיות של החיים התגלו במערכות שמש בשלבי היווצרותן

  • אין תגובות
ייבוש צמחי טבק. צילום: Shinya Suzuki.

נזקי הטבק

  • 4 תגובות
ניסויים באלומות קרות. גלי ההלם חוסמים את זרימת החלקיקים באלומה. מקור: מגזין מכון ויצמן.

קר, קפוא, מתחמם: כיצד להפחית גלי הלם בניסויים עם אלומות חלקיקים

  • אין תגובות
בתמונה מימין: מארק פייגלין - מנהל פעילות הסקאוטינג והשותפויות בקבוצת Merck בישראל, סודרסון סינהא מאוניברסיטת תל אביב, המנטור גאל וייך (Gael Waiche) - מקבוצת Merck גרמניה, מקס קושניר ממכון וייצמן, דאוד שבן ממכון וייצמן. צילום: ליאת אלדר.

טכנולוגיה לספירה מדוייקת של מושבות חיידקים זכתה בהאקתון של Merck בישראל

  • תגובה אחת
עליית פני הים עלולה לשנות את פני השטח כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. צילום: amira_a, Flickr.

להתכונן לעליית פני הים (ולחסוך מיליארדים)

  • 16 תגובות
שילה אופק-קויפמן וצוות ניתוח מידע קוגנטיבי, מעבדת המחקר של יבמ בישראל. צילום: מירי דוידוביץ', באדיבות IBM Israel.

עוזר אישי קוגניטיבי, שימוש בראיה מלאכותית קוגניטיבית ובמציאות רבודה בתעשיה ומערכות נוספות הוצגו בכנס של IBM בת"א

  • אין תגובות
נווה מדבר בלוב. מתוך ויקיפדיה

דרכים ומים כמפתח להבנת האבולוציה של האדם

  • תגובה אחת
מקור: Dietmar Rabich, Wikimedia.

על חיפוש חנייה, דיפוזיה, ומערכת הדם

  • תגובה אחת
באוסף מאמרים של דייסון מ-1988, הוא מדמיין בינה המתפשטת על פני היקום כולו והופכת אותו למוח קוסמי עצום. "מה יבחר המוח לעשות כשהוא מכיר את היקום כולו ושולט בו?" אילוסטרציה: pixabay.

מה מכונה חכמה כמו אלוהים תרצה?

  • 40 תגובות
קבוצת האסטרונאוטים החדשה של נאס"א. משמאל לימין - זינה קרדימן, ג'סמין מוגבלי, ג'וני קים, פרנק רוביו, מת'יו דומיניק, וורן הובורג, רוב קולין, קיילה בארון, בוב היינס, ראג'א צ'ארי, לורל אוהרה וג'סיקה ווטקינס. מקור: NASA/Robert Markowitz.

דור המאדים? נאס"א חושפת קבוצה של 12 אסטרונאוטים חדשים

  • 6 תגובות
איור: Charles R. Knight, 1920.

"אנשי המערות"? לא בהכרח

  • 7 תגובות
חשיפה לזיהום אוויר כרוני שווה לשנתיים של הזדקנות מואצת מבחינת היכולת הקוגניטיבית. צילום: Wiebrig Krakau.

הזדקנות בעולם מזוהם

  • 5 תגובות
איור של הניסוי. השכבות הלא-סדורות שוקעו על פני פריזמה והוארו בקרינת לייזר. מקור: הטכניון.

חוקרים הצליחו ליצור חישה בסקלה הננומטרית באמצעות אור נראה

  • תגובה אחת
לבבות עכברים 35 יום לאחר אוטם שריר הלב. רקמת הצלקת (צבועה בכחול) בלבבות שטופלו באגרין הצטמצמה בהשוואה ללבבות שלא טופלו (PBS). מקור: באדיבות מגזין מכון ויצמן למדע.

לתקן לב שבור: מדענים גילו מולקולה ייחודית שעשויה לרפא רקמת לב פגועה

  • אין תגובות
מקור: מתוך המאמר - Bioinspired transparent underwater superoleophobic and anti-oil surfaces.

משטחים דוחי שמן בהשראת קשקשי דג ופרח

  • אין תגובות
אסטרונומים באוניברסיטת אוהיו ואוניברסיטת ונדרבילט גילו כוכב לכת כה חם עד שהטמפרטורה שלו מתחרה ברוב הכוכבים. איור: רוברט הרט, נאס"א / JPL-Caltech

התגלה כוכב לכת חם מרוב הכוכבים

  • 12 תגובות
ים המלח. צילום: David Shankbone, Wikimedia.

חוקרים מצאו עדויות למהפכה החקלאית מתחת לקרקעית ים המלח

  • 3 תגובות
גלאי חלקיקים (המצולם בכתבה הינו גלאי החלקיקים CMS ב-CERN. מקור: Julian Knutzen.

גלאי חלקיקים ייבנה באוניברסיטת בן-גוריון

  • 4 תגובות
Science abroad - ארגון המדענים הישראלים השוהים בחו"ל. מתוך דף הפייסבוק של הארגון

כמחצית מהמדענים הישראלים החיים בחו"ל הם בעלי פוטנציאל גבוה לשוב לישראל

  • תגובה אחת
איור הממחיש כיצד נראים שני חורים שחורים מתמזגים הדומים לאלו שזוהו על ידי LIGO. החורים השחורים מסתובבים בצורה לא מיושרת כלומר יש להם אוריינטציות שונות ביחס לתנועה הכללית של מסלול הצמד. LIGO מצא רמזים לכך שמסלולו של לפחות חור שחור אחד במערכת GW170104 לא זוהה קודם לכן באמצעות התנועה המסלולית שלו לפני שהתמזג עם השותף שלו. איור: LIGO / Caltech / MIT / Aurore Simonnet

התגלה אירוע שלישי של גלי כבידה; מאשר את קיומו של סוג חדש של חורים שחורים

  • 13 תגובות
פרופ' שריניוואס קולקארני מקבל את פרס דן דוד בתחום האסטרונומיה. צילום: ישראל הדרי

"האסטרונומיה הפכה באופן רשמי למדע של Big Data – אחרי הרפואה"

  • אין תגובות
תצלום לוויין לילי של הדלתא של הנילוס. עורק החיים של מצרים. צילום: NASA Earth Observatory.

האסון הסביבתי שיזעזע את המזרח התיכון?

  • 6 תגובות
כנס מיקסי ביומד 2017. צילום, אלכס אלמן, MIXiii-BIOMED.

תפקיד הרובוטיקה בזקנה, חידוש תאים ופתרונות בתחום הרפואה הדיגיטלית לאוכלוסייה המתבגרת

  • אין תגובות
חללית הדרגון ששוגרה היום, במשימה הראשונה שלה לתחנת החלל בספטמבר 2014, בצילום מתחנת החלל עצמה. מקור: NASA.

ספייס אקס שיגרה לראשונה חללית משומשת לתחנת החלל

  • 2 תגובות
אירופה מזהירה: כללי המענקים של טראמפ עלולים לבודד את המדע האמריקני

נזקי החלטת טראמפ לפרוש מהסכם האקלים בפריז. שלושה תרחישים

  • 9 תגובות
פרופ' יעקב פרנקל. באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

פרופ' יעקב פרנקל נבחר לכהונה שנייה כיו"ר חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב

  • תגובה אחת
איור: מגזין מכון ויצמן.

חוקרים זיהו 6,500 גנים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים

  • 8 תגובות
תולעת שעווה. מקור: USGS Bee Inventory and Monitoring Lab.

האם תולעי השעווה יובילו לפתרון אקולוגי שהעולם מחכה לו?

  • 5 תגובות
הדמייה של גשושית השמש פארקר. מקור: Johns Hopkins University Applied Physics Laboratory.

לגעת בשמש: נאס"א תשגר חללית קרוב יותר מאי פעם לעבר השמש

  • 14 תגובות
התחממות כדור הארץ. איור מתוך PIXABAY.COM

טראמפ עומד להודיע על יציאת ארה"ב מהסכם האקלים בפריז

  • 4 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש