סיקור מקיף

העולם מבזבז יותר מדי אוכל

סקירה כלל־עולמית מקיפה ראשונה על בזבוז מזון מראה שהמצב גרוע בדיוק כפי שציפיתם

צילום: Taz.
צילום: Taz.

מאת פרצ'י פטל, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 02.10.2016

אנו מבזבזים כמויות אדירות של מזון: ממוצרים שנרקבים במשאיות משלוח ועד מנות גדושות מדי במסעדות. למעשה, חוקרים במכון פוטסדם לחקר השפעות האקלים בגרמניה מצאו שהכמות הממוצעת של מזון מבוזבז לאדם ביום עלתה מ-310 קילו-קלוריות ב-1965 ל-510 קילו-קלוריות ב-20100. זה שָקול בערך כמו לעבור מהשלכה לפח של שישה תפוחי עץ להשלכת עשרה תפוחים – בכל יום ויום. החוקרים חוזים שעד 2050 הבזבוז יכול לעלות עד ל-850 קילו-קלוריות.

אי אפשר לחשב במדויק את כמות המזון המבוזבז ולכן השתמש הצוות מפוסטדם בדרך עקיפה: הוא בדק את עודף המזון בכל מדינה, כלומר את ההפרש בין כמות המזון שמדינה מייצרת או מייבאת למטרות צריכה ובין סך הקלוריות שתושביה צורכים. הם חישבו את המספרים של 169 מדינות (98% מאוכלוסיית העולם) ומצאו שב-2010, השנה האחרונה שיש עליה נתונים זמינים, עלתה כמות המזון הזמינה בעולם ב-20% מן הכמות שאוכלוסיית האדם נזקקה לה. באופן כללי, ככל שרמת החיים במדינה גבוהה יותר היא מבזבזת יותר אוכל. התוצאות פורסמו במאמר בכתב העת למדעים ולטכנולוגיה של הסביבה.

האם כל המזון המיותר ממש נזרק לפח? לא בהכרח, אומר פְּרָגַ'ל פְּרַדאן, גאו-אקולוג שהשתתף בכתיבת המאמר. אנשים נוטים לאכול יותר ממה שהם צריכים (חישוב מורכב וסובייקטיבי בזכות עצמו), וחלק מן השאריות משמש להאכלת משק החי. משמעות הדבר היא שהמחקר כנראה מפריז בהערכת בזבוז המזון. אבל לדברי פרדאן, המחקר משלב תנודות בנתוני משקל הגוף, נתון שמפצה במידה כלשהי על העובדה שרבים מן האנשים פשוט אוכלים יותר מדי.

ואולם, הערכת-יתר זו איננה מחלישה את הממצאים של פרדאן, אומר מָטי קוּמוּ, פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית באוניברסיטת אלטו בפינלנד שלא השתתף במחקר. "עודף מזון יכול לשמש להערכה פשטנית של בזבוז המזון, אבל זו הערכה טובה."

בכל זאת יש דבר חיובי במצב הזה של בזבוז. אם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להשליך מזון נוכל גם להאכיל את אוכלוסיות העולם הצפויה להגיע ב-2050 ללפחות תשעה מיליארד בני אדם, ללא צורך במאמץ אדיר בייצור החקלאי.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. זה רע מאד – כיוון שבחלק גדול מהעולם מתים מרעב.
    כמו שאני מכיר את החקלאות בישראל לדעתי הביזבוז עוד הרבה יותר גודל מזה. בגלל הפלצנות של הצרכנים שדורשים רק תוצרת מושלמת, חקלאי ממוצע יותר זורק לזבל מאשר מוכר.
    ושלא נשכח את הדת הנהדרת שלנו שמצד אחד אמורה לעזור בצדקה לעניים אבל מצד שני יש "מעשר" ועשרה אחוז מכל האוכל הולך לפח הזבל.

  2. התנהלות תקינה של חיי יום-יום מחייבת בזבוז מזון – אין כל רע בכך כל עוד הבזבוז אינו בכוונה תחילה.
    לגבי רעבי העולם הסיבה לרעב אינה בזבוז מזון במערב אלא ריבוי אוכלוסין מעבר ליכולות החקלאיות של מדינות מתפתחות.
    גם הפסוק "בל תשחית" מפורש באופן שגוי מהמקור לפיו אסור לכרות עצי פירות אכילים לצורך בניית מצור במלחמה.

  3. המסקנה שבסוף המאמר שגויה: אנו משליכים הרבה מזון מפני שאיננו מעבירים את העודף
    לאוכלוסיות נזקקות – ואין שום סיבה להאמין שנתנהג אחרת ב – 2050. מי שקנה מזון ב"כסף טוב"
    לא ימהר להוציא עוד מכספו כדי להעבירו לאחר – ומי שאין לו כסף לייצר ולקנות מזון גם אין לו
    את האמצעים ללקט, לארוז ולייבא מזון ממדינה מרוחקת.
    השמת הדגש על תוספת ייצור חקלאי, שאינה הבעיה, היא הטעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן