מדעים מדויקים
החיים ברמה האטומית
אחת מפריצות הדרך החשובות בשנת 2017 לפי מגזין Science: מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני (cryo-EM) המאפשר לקבל תמונות של רכיבים אטומיים בכושר הפרדה מעולה
פרס נובל לכימיה
מיכשור רפואי
זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2017: מפתחי שיטה להדמיית מולקולות ביולוגיות במיקרוסקופ אלקטרונים
בקרוב נוכל לקבל תמונות מפורטות במיוחד של מולקולות החיים ברזולוציה אטומית, בזכות ההתגברות על תופעת הרס של חומרים ביולוגיים בשל עצם הצפיה בהם, בידי שלושה מדענים שזכו להכרה כבר בשלבי השימוש הראשונים במכשיר במעבדות
ננו טכנולוגיה
מעלית, שריר, שבב מחשב זעיר ופרס נובל – כיצד מולקולות הופכות למכונות – חלק ב'
המשך מחלק א' – פרס נובל בכימיה לשנת 2016 מוענק לז'אן פייר סוואג' (Jean-Pierre Sauvage), לג'יימס פרייזר ולברנארד פרינגה על הפיתוח שלהם של מכונות מולקולאריות הזעירות פי אלפי מונים מגודל שיערה. זהו הסיפור אודות ההצלחה שלהם בחיבור מולקולות יחדיו ליצירת מכונות מולקולאריות כדוגמת מעלית זעירה, מנועים ואפילו שרירים מלאכותיים.
ננו טכנולוגיה
מי ייסע במכונית מולקולרית? – כיצד מולקולות הופכות למכונות – חלק א'
פרס נובל בכימיה לשנת 2016 מוענק לז'אן פייר סוואג' (Jean-Pierre Sauvage), לג'יימס פרייזר ולברנארד פרינגה על הפיתוח שלהם של מכונות מולקולאריות הזעירות פי אלפי מונים מגודל שיערה. זהו הסיפור אודות ההצלחה שלהם בחיבור מולקולות יחדיו ליצירת מכונות מולקולאריות כדוגמת מעלית זעירה, מנועים ואפילו שרירים מלאכותיים.
ננו מכונות
פרס נובל לכימיה לשנת 2016 הוענק לשלושה חוקרים על פיתוח הסינתזה של מכונות מולקולאריות
החוקרים מהולנד, צרפת וארה"ב פיתחו תהליכים סינתטיים חדשניים לקבלתן של מכונות מולקולאריות – שרירים מלאכותיים ומנועים זערוריים, מבנים כימיים מורכבים שתנועתם מהווה רכיב מפתח בפעילותם.
התא
חתן פרס נובל מרטין קרפלוס: גילוי תרופות מותאמות אישית יתאפשר רק באמצעות סימולציה
פרופ' קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד שותפם של פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לויט לפרס נובל בכימיה לשנת 2013 אמר את הדברים בכנס “Science in the Age of Experience” שעורכת בימים אלה חברת דאסו סיסטמס בבוסטון.
התא
הפוסט דוקטורנטית הישראלית החוקרת עם חתן פרס נובל לכימיה 2015 פרופסור עזיז סנג'ר
ד"ר שירה אדר, פוסט דוקטורנטית במעבדתו של סנג'ר, ולשעבר ממכון ויצמן היתה שותפה במיפוי מנגנון ה-Nucleotide Excision Repair אותו גילה סנג'ר ועליו זכה בפרס נובל
התא
פרס נובל לכימיה לשנת 2015 – חלק 3: מודריץ גילה את מנגנוני התיקון של ה-DNA
פול מודריץ גילה כי פרט למנגנונים של 'תיקון בסיס בעזרת חיתוך', 'תיקון נוקליאוטיד בעזרת חיתוך' ו- 'תיקון צימוד שגוי', ישנם מספר מנגנונים אחרים המגוננים על הדנ"א שלנו ותקלות בהם גורמות לעיתים קרובות לסרטן
התא
פרס נובל לכימיה למגלי מנגנוני תיקון ה-DNA
חתני הפרס גילו מנגנונים המתקנים את הנזקים ה-DNA כדי לשמור על שלמות התא – האחד בעת הפעילות השוטפת של התא (נזקי עישון, חשיפה לשמש וחומרים מסרטנים) והשני מתקן טעויות בעת חלוקת התא
פרסי נובל
פרופ' דן שכטמן בראיון לערוץ 1: מבקש להתמודד לנשיאות
חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011 אמר בראיון למגישת יומן השבוע, איילה חסון כי הוא מבקש לאחד את העם ולקדם את החינוך הטכנולוגי והיזמות
כימיה
"אילו הייתי צעיר ב-30 שנה הייתי מפתח סימולציה של המוח"
כך אמר חתן פרס נובל לכימיה מרטין קרפלוס בהרצאת הנובל שתיארה את הדרך לתגלית. אריה ורשל דיבר על הצורך בחישוב פשוט של מבנה חלבונים ומייקל לויט דיבר על ההשלכה של התוכנה שכתב על עולם פיתוח התרופות
ביוגרפיות
החיבור בין פיסיקה קוונטית לכימיה אורגנית. חלק שני בראיון שנתן חתן פרס נובל פרופ' אריה ורשל לאתר הידען
פרופ' אריה ורשל: " המאמר הראשון שמחבר פיסיקה קוונטית ופיסיקה קלאסית ביישום בכימיה היה בכלל עבודה שעשיתי במכון ויצמן בהמתנה לפוסט".
ביוגרפיות
פרופ' אריה ורשל בראיון לאתר הידען: "תמיד הסתפקתי בנוסחה הראשונה בספר, ואותה הכנסתי למחשב". חלק ראשון בסדרה
בעידן הטרום ממוחשב היה צורך בתיאור הפיסיקה של מערכות מולקולריות על פני ספר שלם של נוסחאות, פרופ' ורשל בחר להתעלם מהם ולתת למחשב לעשות את העבודה ובזכות פיתוחים אלה זכה בפרס נובל לכימיה
פרסי נובל
חתן פרס נובל לכימיה, פרופ' מיכאל לויט, בראיון לאתר הידען: "פרס נובל הוא לא רק לשלושתנו אלא גם הכרה בחשיבות של מחשבים וסימולציה."
עוד אמר: "מדענים לא צריכים לחכות לפרס נובל. מאוד עצוב שמדענים מצפים לפרס כי לכל אחד שמקבל את הפרס יש בטח מאה מדענים שהאמינו שמגיע להם יותר. אולי הם צודקים אבל זה לא יעזור." על הפסטיבל בארץ: "אני נכנס לארץ בדרכון ישראלי וגר פה חודשים רבים בשנה, אני ישראלי לכל
טכנולוגית מיחשוב
יש לנו גולם במבחנה
כיצד סייעו המחשבים הראשונים לפרוץ גבולות בכימיה ובביולוגיה, ומי המדענים (גם ישראלים) שיקבלו השנה פרס נובל על כך
מכון ויצמן
בלעדי: העבודה של זוכי פרס נובל לכימיה קשורה קשר הדוק למכון ויצמן
ורשל ולויט היו אנשי סגל וקרפלוס הצטרף אליהם למחקר בשבתון * כך אומר בשיחה עם אתר הידען, פרופ' אמנון הורוויץ מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן * על התגלית: המשימה של מידול קיפול החלבונים עדיין פתוחה אך השיטה משמשת לחישובים רבים שמסייעים למשל לפיתוח תרופות
כימיה
האם חתן פרס נובל לכימיה ב-2001 יזכה השנה שוב?
הרשימה הקצרה של המועמדים לפרס נובל בכימיה לשנת 2013 לא כוללת ישראלים אך צפויות הפתעות אחרות
חקר הסרטן - בסיסי
הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר, חתני פרס נובל מהטכניון, נבחרו לאקדמית האגודה האמריקנית לחקר הסרטן
רשימת העמיתים באגודה מייצגת את הקבוצה החשובה ביותר בעולם בביולוגיה וברפואה, שפעלה במחצית השנייה של המאה ה-20 ופועלת בתחילת המאה ה-21
החושים
איך התא חש את סביבתו?
על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. אבל כדאי לדעת כיצד הגוף חש אותם? התשובה: קולטנים מצומדים לחלבון G, נושאו של פרס נובל לכימיה לשנת 2012
החושים
זריקת אדרנלין למדע: שני חוקרים בתחום התקשורת הבין תאית זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2012
פרופ' רוברט לבקוביץ' ופרופ' בריאן קובילקה מארה"ב חקרו את הקולטנים המצומדים לחלבון G, הנמצאים על דופן התא אחראים על קבלת אותו חיצוניים כמו למשל הורמון האדרנלין
החינוך בישראל
יו"ר הכנסת רובי ריבלין, "אם אנחנו רוצים עוד שכטמנים, אנחנו צריכים להשקיע ביצירת אוירה לימודית ומדעית מתאימה"
הדברים נאמרו בישיבה חגיגית לכבוד פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011, שקיימו אתמול (ב') וועדת המדע והטכנולוגיה וועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת
פרסי נובל
פרופסור דן שכטמן במסיבת עיתונאים בשטוקהולם: לא נשברתי כי אני מאמין במדע שלי
הדרמה האישית של פרופסור שכטמן, שהקהילה המדעית סירבה במשך שנים להכיר בגילוי שלו של גבישים קוואזי-מחזוריים, ריכזה את מרבית תשומת הלב של העיתונאים הרבים שהתקבצו בשטוקהולם
פרסי נובל
מקוואזי-גבישים לפרס נובל / לואיזה משי ועדין שטרן
כיצד יצר דן שכטמן, המקבל השבוע (שבת) את פרס נובל לכימיה לשנת 2011 תחום מדעי חדש ומפתיע
הטכניון
הטכניון חגג נובל עם פרופסור דני שכטמן
נשיא הטכניון: "האמת המדעית ניצחה"
כימיה
בלעדי לאתר הידען: הפרק העוסק בפרופ' דן שכטמן – חומר בלתי אפשרי, מתוך ספרו של אישטבן הרגיטאי Drive And Curiosity
פרק זה מתאר את מסעו של פרופ' דן שכטמן מגילוי תופעת הגבישים הקוואזי מחזוריים, ועד לשכנוע העולם המדעי. אנו מודים למחבר על הסכמתו לתרגום פרק זה.