
החיים ברמה האטומית
אחת מפריצות הדרך החשובות בשנת 2017 לפי מגזין Science: מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני (cryo-EM) המאפשר לקבל תמונות של רכיבים אטומיים בכושר הפרדה מעולה
אחת מפריצות הדרך החשובות בשנת 2017 לפי מגזין Science: מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני (cryo-EM) המאפשר לקבל תמונות של רכיבים אטומיים בכושר הפרדה מעולה
בקרוב נוכל לקבל תמונות מפורטות במיוחד של מולקולות החיים ברזולוציה אטומית, בזכות ההתגברות על תופעת הרס של חומרים ביולוגיים בשל עצם הצפיה בהם, בידי שלושה מדענים שזכו להכרה כבר בשלבי השימוש הראשונים במכשיר במעבדות
המשך מחלק א' – פרס נובל בכימיה לשנת 2016 מוענק לז'אן פייר סוואג' (Jean-Pierre Sauvage), לג'יימס פרייזר ולברנארד פרינגה על הפיתוח שלהם של מכונות מולקולאריות הזעירות פי אלפי מונים מגודל שיערה. זהו הסיפור אודות ההצלחה שלהם בחיבור מולקולות יחדיו ליצירת מכונות מולקולאריות כדוגמת מעלית זעירה, מנועים ואפילו שרירים מלאכותיים.
פרס נובל בכימיה לשנת 2016 מוענק לז'אן פייר סוואג' (Jean-Pierre Sauvage), לג'יימס פרייזר ולברנארד פרינגה על הפיתוח שלהם של מכונות מולקולאריות הזעירות פי אלפי מונים מגודל שיערה. זהו הסיפור אודות ההצלחה שלהם בחיבור מולקולות יחדיו ליצירת מכונות מולקולאריות כדוגמת מעלית זעירה, מנועים ואפילו שרירים מלאכותיים.
החוקרים מהולנד, צרפת וארה"ב פיתחו תהליכים סינתטיים חדשניים לקבלתן של מכונות מולקולאריות – שרירים מלאכותיים ומנועים זערוריים, מבנים כימיים מורכבים שתנועתם מהווה רכיב מפתח בפעילותם.
פרופ' קרפלוס מאוניברסיטת הארווארד שותפם של פרופ' אריה ורשל ופרופ' מיכאל לויט לפרס נובל בכימיה לשנת 2013 אמר את הדברים בכנס “Science in the Age of Experience” שעורכת בימים אלה חברת דאסו סיסטמס בבוסטון.
ד"ר שירה אדר, פוסט דוקטורנטית במעבדתו של סנג'ר, ולשעבר ממכון ויצמן היתה שותפה במיפוי מנגנון ה-Nucleotide Excision Repair אותו גילה סנג'ר ועליו זכה בפרס נובל
פול מודריץ גילה כי פרט למנגנונים של 'תיקון בסיס בעזרת חיתוך', 'תיקון נוקליאוטיד בעזרת חיתוך' ו- 'תיקון צימוד שגוי', ישנם מספר מנגנונים אחרים המגוננים על הדנ"א שלנו ותקלות בהם גורמות לעיתים קרובות לסרטן
חתני הפרס גילו מנגנונים המתקנים את הנזקים ה-DNA כדי לשמור על שלמות התא – האחד בעת הפעילות השוטפת של התא (נזקי עישון, חשיפה לשמש וחומרים מסרטנים) והשני מתקן טעויות בעת חלוקת התא
חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011 אמר בראיון למגישת יומן השבוע, איילה חסון כי הוא מבקש לאחד את העם ולקדם את החינוך הטכנולוגי והיזמות
כך אמר חתן פרס נובל לכימיה מרטין קרפלוס בהרצאת הנובל שתיארה את הדרך לתגלית. אריה ורשל דיבר על הצורך בחישוב פשוט של מבנה חלבונים ומייקל לויט דיבר על ההשלכה של התוכנה שכתב על עולם פיתוח התרופות
פרופ' אריה ורשל: " המאמר הראשון שמחבר פיסיקה קוונטית ופיסיקה קלאסית ביישום בכימיה היה בכלל עבודה שעשיתי במכון ויצמן בהמתנה לפוסט".
בעידן הטרום ממוחשב היה צורך בתיאור הפיסיקה של מערכות מולקולריות על פני ספר שלם של נוסחאות, פרופ' ורשל בחר להתעלם מהם ולתת למחשב לעשות את העבודה ובזכות פיתוחים אלה זכה בפרס נובל לכימיה
עוד אמר: "מדענים לא צריכים לחכות לפרס נובל. מאוד עצוב שמדענים מצפים לפרס כי לכל אחד שמקבל את הפרס יש בטח מאה מדענים שהאמינו שמגיע להם יותר. אולי הם צודקים אבל זה לא יעזור." על הפסטיבל בארץ: "אני נכנס לארץ בדרכון ישראלי וגר פה חודשים רבים בשנה, אני ישראלי לכל
כיצד סייעו המחשבים הראשונים לפרוץ גבולות בכימיה ובביולוגיה, ומי המדענים (גם ישראלים) שיקבלו השנה פרס נובל על כך
ורשל ולויט היו אנשי סגל וקרפלוס הצטרף אליהם למחקר בשבתון * כך אומר בשיחה עם אתר הידען, פרופ' אמנון הורוויץ מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן * על התגלית: המשימה של מידול קיפול החלבונים עדיין פתוחה אך השיטה משמשת לחישובים רבים שמסייעים למשל לפיתוח תרופות
הרשימה הקצרה של המועמדים לפרס נובל בכימיה לשנת 2013 לא כוללת ישראלים אך צפויות הפתעות אחרות
רשימת העמיתים באגודה מייצגת את הקבוצה החשובה ביותר בעולם בביולוגיה וברפואה, שפעלה במחצית השנייה של המאה ה-20 ופועלת בתחילת המאה ה-21
על טעם ועל ריח אין מה להתווכח. אבל כדאי לדעת כיצד הגוף חש אותם? התשובה: קולטנים מצומדים לחלבון G, נושאו של פרס נובל לכימיה לשנת 2012
פרופ' רוברט לבקוביץ' ופרופ' בריאן קובילקה מארה"ב חקרו את הקולטנים המצומדים לחלבון G, הנמצאים על דופן התא אחראים על קבלת אותו חיצוניים כמו למשל הורמון האדרנלין
הדברים נאמרו בישיבה חגיגית לכבוד פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011, שקיימו אתמול (ב') וועדת המדע והטכנולוגיה וועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת
הדרמה האישית של פרופסור שכטמן, שהקהילה המדעית סירבה במשך שנים להכיר בגילוי שלו של גבישים קוואזי-מחזוריים, ריכזה את מרבית תשומת הלב של העיתונאים הרבים שהתקבצו בשטוקהולם
כיצד יצר דן שכטמן, המקבל השבוע (שבת) את פרס נובל לכימיה לשנת 2011 תחום מדעי חדש ומפתיע
פרק זה מתאר את מסעו של פרופ' דן שכטמן מגילוי תופעת הגבישים הקוואזי מחזוריים, ועד לשכנוע העולם המדעי. אנו מודים למחבר על הסכמתו לתרגום פרק זה.