סיקור מקיף

פרטים חדשים לגביי פעילותו של זרז חשוב

לאנשים מסוימים ישנם רחובות הקרויים על שמם. לוורן פירס (Warren Piers), פרופסור לכימיה באוניברסיטת קלגרי (Calgary, עיר במחוז אלברטה שקנדה), ישנו זרז כימי הקרוי על שמו.

זרז גרובס מן הדור השני.
זרז גרובס מן הדור השני.
במאמר, שפורסם בכתב-העת המדעי Nature Chemistry, פירס ועמיתיו חושפים את מנגנון פעולתו של זרז פירס בקנה-מידה מולקולארי ברמת פירוט שלא התאפשרה עד עתה. "פרטים אלו חיוניים עבור הפיתוח של זרזים משופרים," אומר החוקר פירס. "הממצאים יסייעו לנו ולחוקרים אחרים למצוא יישומים חדשים ולתנאים שישפרו את התגובה המשתמשת בזרזים אלו."

זרז כימי הינו פרודה המאיצה תגובה כימית מבלי שהיא עצמה נצרכת במהלך התגובה. אנזימים הינם זרזים טבעיים, אולם המין האנושי המציא זרזים החיוניים לשיפור תגובות כימיות חשובות מסחרית.

זרזים הינם כה רב-גוניים עד כדי כך שהם משמשים בתעשיות כימיות רבות, החל מכימיקלים לצריכה, אלו המופקים בקנה-מידה נרחב, ועד כימיקלים עדינים המשמשים בתעשיית התרופות.

זרזים מאפשרים לחברות מסחריות להפיק מוצרים באופן חסכוני יותר (עלויות אנרגיה נמוכות יותר) ובאופן בררני יותר (פחות פסולת). הפרטים שנחשפו במאמר זה פותחים צוהר לפיתוח חומרים ומוצרים חדשניים, תוך יצירת שווקים וחברות חדשים. אחד מהיישומים החדשים קשור לייצור תוצרים פחמימניים של ביו-דלקים שמקורם בזרעי שמנים של צמחים.

המאמר מספק פירוט שלא היה קיים עד כה לגביי מנגנון הפעילות הפנימית של תגובה כימית המכונה "מטתסיס אולפיני" (olefin metathesis, הערך בוויקיפדיה). אם נשווה זאת לסריגת סודר צמר, ניתן להתייחס לזרזים כמסרגות, בעוד שהתפרים המסוימים הנדרשים ליצירת תבנית הסודר מהווים את התגובה הכימית.

"כאשר אנו מקבילים זאת לתחום הכימיה, ניתן לומר כי התפרים – תגובות המטתסיס האולפיני – היו קיימים כאן זמן רב. כימאים חוקרים מזה עשורים בכדי להבין מי מהמסרגות פועלות בצורה הטובה ביותר," אומר פירס, אשר אחראי לפיתוח זרזים יעילים יותר האצת תגובה זו, הקרויים על שמו.

"הממצאים שפורסמו במאמר זה חשובים ביותר מכיוון שהם מאפשרים לנו לדעת פרטים חשובים לגביי תגובה רבת-ערך זו," הוא מסביר. "התגובה הזו מספקת שיטה רב-גונית ביותר לפרוק ויצירה מחודשת של קשרי פחמן-פחמן בחומרים שונים המשמשים לייצור מוצרים כימיים."
החברה לטכנולוגיה כימית Materia Inc., הממוקמת בפסדינה (עיר בדרום מערב קליפורניה, ארה"ב), הינה בעלת הזכויות הראשונה להמשך הפיתוח ולמסחור הטכנולוגיה של פירס. החברה השתוקקה להוסיף את הטכנולוגיה של פירס לספריית הזרזים שלהם בכדי לגוון את תיק הפטנטים שלה.

זרז פירס קשור למשפחת זרזים שעבור פיתוחם הוענק פרס הנובל לכימיה והידועים כזרז Grubbs על שם ממציאם, החוקר Robert Grubbs מאוניברסיטת קלטק. למרות שהוא אינו נפוץ כזרז גרובס, לזרז פירס ישנו פוטנציאל צמיחה גבוה בשל הבררנות הגבוהה שלו.

הידיעה מהאוניברסיטה

2 תגובות

  1. יש את המפעלים הכימיים כמו "כרמל אולפינים" שלפי שמו הוא עוסק בתחום ספציפי למאמר וזיהם את מפרץ חיפה בצורה קשה.
    מעניין האם מפעלים כאלה מתחדשים ומחדשים את קוי היצור שלהם לפי חידושי הטכנולוגיה כדי להביא לתהליכים פחות מזהמים והאם מישהו מפקח או דורש מהם לנקוט בשיטות אלה ?

  2. כמה נפלא לקרוא בעברית מאמרים מדעיים כל כך חדשים, מעיתון כל כך מכובד ובצורה כל כך ברורה. זה פשוט מרומם את הנפש לחשוב שילדי ישראל כמו גם מבקשי מידע ומדע אחרים יכולים לקרוא בצורה כל כך בהירה על כמיה מחזית המדע. עבודת קודש! כל הכבוד.
    לאחר שזה נאמר (וכלל שלא בציניות, באמת ומכל הלב), במקרה במאמר זה אין הסבר לגבי האנזים או המנגנון. ז"א המאמר מפתה את הקורא ללמוד כמיה ולהתעניין בחדשות בכמיה. אבל הוא לא מקצועי בכך שהוא לא מלמד אותנו משהו על האנזים ועל המנגנון שלו. אולי כדאי להוסיף גם מגוף המאמר עצמו. ממצאים ותוצאות. מבוא ודיון מעניינים תמיד והללו בגדול הובאו כאן. חסר רק המדע עצמו.
    סך הכל באמת ראוי להרבה כבוד והערכה.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן