הדרמה האישית של פרופסור שכטמן, שהקהילה המדעית סירבה במשך שנים להכיר בגילוי שלו של גבישים קוואזי-מחזוריים, ריכזה את מרבית תשומת הלב של העיתונאים הרבים שהתקבצו בשטוקהולם
“לא נשברתי בשנות הבדידות שלי בעולם האקדמי, כי אני מאמין במדע שלי”. כך אמר חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור מחקר דן שכטמן מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון, במסיבת עיתונאים רבת משתתפים שנערכה באקדמיה המלכותית למדעים בשטוקהולם. הדרמה האישית של פרופסור שכטמן, שהקהילה המדעית סירבה במשך שנים להכיר בגילוי שלו של גבישים קוואזי-מחזוריים, ריכזה את מרבית תשומת הלב של העיתונאים הרבים.
עיתונאית מהרדיו הרומני שאלה: “מהו סודו של הטכניון שבשבע שנים הוציא מתוכו שלושה חתני פרס נובל”? על כך השיב פרופסור שכטמן: “אני כבר 50 שנה בטכניון. לא היה לי קל להתקבל אליו ולא היה לי קל לסטודנט. על השלט בכניסה לקרית הטכניון הוסיף סטודנט אלמוני: “עיר ללא רחמים”, סיפר לקול צחוקו של הקהל. “ואכן, היה קשה מאוד. בזמני, אם נכשלת בקורס אחד היה עליך לחזור על שנה תמימה. אבל הבוגרים שלנו יודעים כי הם מקבלים את ההכשרה הטובה ביותר. גם ההשקעה בחברי סגל חדשים רבה מאוד כיום. בזמני לא הייתה לי אפילו מעבדה בתחילת הדרך. היום כל חבר סגל חדש מקבל מעבדה משוכללת בהשקעה של מיליון דולר ויותר. אבל החינוך הטוב בטכניון אינו מספיק. על מדינת ישראל להשקיע בחינוך בכל הרמות. וחוץ מזה”, סיים פרופסור שכטמן, “גם לאמא היהודיה יש כאן תפקיד נכבד”.
פרופסור סול פרלמוטר, חתן פרס נובל בפיסיקה מאוניברסיטת ברקלי, מיהר להסכים איתו לגבי האמא היהודיה. פרופסור בריאן שמידט מאוסטרליה, אף הוא חתן פרס נובל בפיסיקה, הדגיש כי גם השקעה ממסדית מאסיבית במדע ובחינוך המדעי חיונית ביותר, אם כי הוא לא פסל את ההיבט התרבותי.
במסיבת העיתונאים השתתפו הזוכים בפרס בפיסיקה (בריאן שמידט, אדם רייס וסול פרלמוטר), הזוכים בפרס בכלכלה (תומס סרג’נט וכריסטופר סימס מארה”ב) ופרופסור דני שכטמן, אשר בניגוד לאחרים – זכה בפרס לבדו, ללא שותפים. כל הנוכחים הסכימו שיתכן וזו הפעם האחרונה שיש חתן בודד בתחום כלשהו, נוכח התגברות שיתופי הפעולה הבינלאומיים והבין אקדמיים במחקר המדעי.
היום (ה’) ירצה פרופסור שכטמן על הגילוי שלו בפניי סטודנטים וחברי סגל באוניברסיטת שטוקהולם.
7 תגובות
בנייצ’ר יש מאמר שמצנן קצת את ההתלהבות. מצטטים שם את המנהל המדעי של סרן שאומר שלא מדובר בהוכחה, אך עדיין לא בהפרכה. בכל אופן אהיה בכוננות.
חדשה מרגשת :
נודע לי ממקור מהימן ביותר כי הבוזון היגס, החלקיק נושא המסה, התגלה
במאיץ LHC בסרן , שוויץ.
השמועות (המבוססות במקרה זה) רצות בקהילת הפיזיקאים מזה כשבועיים.
בתאריך 13-12-2011 תיערך בסרן מסיבת עיתונאים בה תפורסם התגלית.
אני מניח כי התגלית ידועה כבר לרבים אך הם מנועים מלפרסמה בטרם הפרסום
הרשמי. כיוון שעלי, כקורא, לא חלה המגבלה האתית שחלה על אנשי המקצוע,
אני מזכה את אתר הידען בזכות להיות הראשון, או לפחות בין הראשונים
לפרסום התגלית. כאמור המקור הנו מהימן…בטון (בוזון) יצוק.
אני חוזר שנית : ב-LHC התגלה הבוזון היגס. מזל טוב.
ליהודה סבדרמיש.
ראשית, עליך להבין כי המושגים “מסה אפילה” ו”אנרגיה אפילה” הנם בשלב זה
שמות קוד לתופעות תצפיתיות שעדיין אין להן הסבר.
אתה טועה במחשבתך כאילו כבר נמצא ההסבר המדעי לתופעות הנ”ל.
היות שכך הם פני הדברים, אין שחר לטענתך כאילו ה”מסה האפילה” וה”אנרגיה האפילה”
אינם קיימים. כבר כתבתי לך זאת בעבר וגם אחרים עשו כן. אולי תרפה ?
שנית, נראה לי כי תיטיב לעשות אם תימנע אתה ממתן הסברים לתופעות אלו.
האם אתה מעלה בדעתך כי מדענים מומחים בתחום לא שמעו על רעיון הפרשי הלחץ ?
זה ממש מגוחך. כנראה שהעולם הוא טיפ-טיפה יותר מורכב מכפי שאתה נוטה לתאר אותו.
שימו לב איך יהודה שלנו קופץ על המציאה כמוצא שלל רב. פשוט מגוחך.
טוב, פה המקרה מיוחד. כאן מדובר באדם שראה תופעה שאחרים לא ראו. ולכן יש לו על מה לסמוך בהתעקשותו. הוא בעצם התעקש על כך שמה שהוא ראה לא היתה הזייה. הוא התעקש על שפיותו.
לא מדובר כאן על אנשים שמתעקשים סתם על רעיון שלהם רק בגלל שהוא שלהם. כמו כל אלו עם הרגשי עליונות הקטנוניים.
מעניין למה נזכרתי פתאום ביעקב מרידור
תגידו מה שתגידו אבל יש לי לפחות שני נתונים עבור הפרס
א. רעיון שכולם דוחים (יקום גזי והפרש לחצים במקום גרביטציה)
ב. אמא יהודיה.
הלילה אני אשן עם חיוך
סורי מסה אפלה!
הלאה אנרגיה כנ”ל!
נא להגיב בעדינות ובחיוך
לילה טוב
(:))
סבדרמיש יהודה