בעיית המדידה של הבזקים אולטרה-מהירים מלווה את מדע האטו-שניות מימיו הראשונים: אפשר אמנם למדוד את אורכי הגל שמרכיבים את ההבזק (הצבעים), אך את הפאזה של כל צבע אי-אפשר למדוד באופן ישיר. בעיה זו מכונה "בעיית שחזור הפאזה" הבזקי הלייזר במעבדתה של פרופ' נירית דודוביץ הם מהמהירים שנוצרו אי פעם –
אם תראו סרט המוקרן בכיוון ההפוך, ככל הנראה שתבלבלו. אם מחשב קוונטי יראה אותו כנראה שהוא יצליח להבין את המתרחש. כך הראו חוקרים מהמרכז לטכנולוגיות קוונטיות בסינגפור בשיתוף מספר חוקרים מהעולם בתחום
מה משמעותו של הזמן בתורת הקוונטים? לפי חישוב של פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן למדע, משך הזמן שלוקח לחלקיק קוונטי לעבור דרך מחסום אטום הוא, ובכן, אפס.
תאריכים הם עניין מתעתע/אמיר טייכר ב-31 בדצמבר 1900 נפל דבר. אחת האבנים במעגל האבנים הפרה-היסטורי סטונהנג׳, אי־שם על גבעה ירוקה במרחק של שעה נסיעה מלונדון, התמוטטה. הכותרות בטיימס הבריטי לא איחרו לבוא: באתר העתיק הזה, המגלם את יציבותו של העבר, אבן נפלה – ודווקא ביום האחרון של המאה התשע-עשרה. הסמליות
חורים שחורים ידועים כגופים שמימיים בעלי תכונות מוזרות רבות, כגון התכונה ששום דבר, אפילו לא אור, לא מצליח לברוח מהם. תכונה פחות נודעת, אך לא פחות מוזרה, היא שנראה כי חורים שחורים "יודעים" מראש מה אמור לקרות בעתיד. כך עולה מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Physical Review Letters
במקום חצות (00:00:00) שעון גריניץ' היתה השעה 23:59:60 וזאת כדי לפצות על השינויים האקראיים בתנועת כדור הארץ
מדענים מציעים תיאוריה המאפשרת לפתור את אי-הסימטריה הנראית מנקודת המבט שלנו על התקדמות הזמן. לדבריהם יתכן ובמהלך המפץ נוצר יקום נוסף בעל חוקי פיזיקה זהים, אך עם זמן ההולך בכיוון ההפוך
בין כל הבעיות הנוגעות למסע בזמן, מוצע גם פתרון – שאדם יכול לחזור אחורנית במהלך חייו או לעתיד עד יום מותו ולחוות את החיים שוב (או מראש) אך לשכוח הכל כשיחזור למקומו. האם פתרון זה נקי מפרדוקסים?
האם אנשים יוכלו לבצע מסע לעבר בצורה קונסיסטנטית מבלי להיתקל בפרדוקסים הידועים של מסע בעבר? כנראה שמחברי ספרי המדע בדיוני יוכלו עתה לקבל השראה מהתיאוריה החדשה של לויד ולכתוב על מסע בזמן באמצעות טלפורטציה קוונטית ופוסט סלקציה.
זהו, זה רשמי, תורת היחסות עמדה במבחן נוסף וחלקיקי הנויטרינו שהיה נראה שסותרים את תורת היחסות ונעים מהר ממהירות האור, לא באמת עושים זאת
מקץ שנים רבות, תדעך גם השמש שלנו ותנשום את נשימתה האחרונה. הכוכבים ביקום יגוועו אחד-אחד, מי מהם בנצנוץ עגום, ומי מהם בסופר-נובה אימתנית. אפילו החורים השחורים יעלמו אל תוך העלטה. רק החלל האפל והריקני ייוותר. המין האנושי, כמובן, יעלם שנים רבות לפני כן
תורת היחסות הפרטית שוב קבלה חיזוק ניסויי: לא ניתן לעבור את מהירות האור
להוציא אל הפועל ניסוי ציבורי גדול של האטת זמנים; כלומר ניסוי שישווה בין שני שעונים – האחד על גבי תחנת החלל הבינלאומית והשני שמצוי על פני כדור הארץ.
יבמ ביצעה מדידה ראשונה בהיסטוריה של התנהגות מגנטית ברמת חלקיקי האטום הבודד
מדענים מ-NIST – National Institute of Standards and Technology שבארה"ב מודדים שתי תופעות מתורת היחסות של איינשטיין.
אם רעיון אינו נשמע מגוחך בפעם הראשונה ששומעים עליו – אין לו סיכוי. – אלברט איינשטיין
בעתיד נוכל לחצות את הגלקסיה במהירות הקרובה למהירות האור כאשר על האנשים שבתוך החללית יעברו רק 80 שנה. מסע לעתיד יפתור את בעיית הפרדוקסים
בסדרה ששידורה יחל היום בערוץ דיסקברי הבינלאומי: "בתוך היקום של סטיבן הוקינג" הוא מסביר כי לפי ההגיון המתמטי רוב היצורים ביקום הם ברמה של חיידקים, אך למקרה שיש יותר מינים מפותחים יותר כדאי לחשוש מפני ניצול משאבי כדור הארץ על ידם
השאלה "מדוע בכלל יש משהו?" היא אולי השאלה המטאפיזית הקשה והמתסכלת מכולן. בין אם היקום נוצר יש מאין ובין אם הוא נצחי, עובדת קיומו היא חידה שהמדע ניצב מולה משתאה וחסר אונים
נראה שוולס יאלץ להסתפק בכך שהמציא, כמעט לבדו, ז'אנר ספרותי שמהווה מקור להנאה אין-קץ עבור מאות מיליוני קוראים ברחבי העולם כבר יותר ממאה שנים.
בעידן שבו חושבים רק על "כאן ועכשיו" החליטה "אגודת העכשיו הארוך" להזכיר לנו שאין הווה ללא עתיד. ה"שעון הארוך", שהקמתו תחל בקרוב במדבר נבדה, יצלצל פעמיים כל מילניום ויזכיר לכולנו שאם לא נחשוב לטווח ארוך, נאבד את העתיד
כך אומר בשיחה לאתר הידען, פרופ' ברק קול ממכון רקח לפיסיקה באוני' העברית, בעקבות טענתם של שני פיסיקאים במאמר בו קבעו כי התקלות נובעות כתוצאה מכך שבוזון היגס לא רוצה להתגלות
כאשר בוחנים את אורכם של גלי האור הנראים לעין, מתברר ששום שיכלול טכנולוגי לא יוכל ליצור באמצעותם הבזקים קצרים מפמטו-שנייה. המפתח להתגברות על מגבלה זו נמצא במערכת יחסי הגומלין שבין אור הלייזר לחומר.
בתוך משרד רגיל, במסדרון לא בולט במיוחד בפקולטה לפיסיקה בטכניון, חוקרת הדוקטורנטית דנה לבנוני תהליכים שנחשבים ברוב העולם למדע בדיוני. על יקומים מוזרים, מכונות זמן והקושי שבלהיות החוקר היחידי בתחום
מדוע הזמן נע רק קדימה? לשאלה הפשוטה הזאת אין תשובה פשוטה. הצטרפו למסע בעקבות התשובה
אתר המדע הגדול בישראל
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו