היממה מחולקת לשני תריסרי שעות משום שהשעה נולדה עוד לפני שהשיטה העשרונית ניצחה את בסיס 12 המתחרה. השעה הקבועה באורכה היא המצאה חדשה יחסית
כפי שראינו במאמר הקודם השבוע הוא אוניברסלי אבל לאורך ההסטוריה היו נסיונות לשנות את מבנה לוח השנה שלא צלחו. במאמר זה נסביר מדוע
בעיית המדידה של הבזקים אולטרה-מהירים מלווה את מדע האטו-שניות מימיו הראשונים: אפשר אמנם למדוד את אורכי הגל שמרכיבים את ההבזק (הצבעים), אך את הפאזה של
אם תראו סרט המוקרן בכיוון ההפוך, ככל הנראה שתבלבלו. אם מחשב קוונטי יראה אותו כנראה שהוא יצליח להבין את המתרחש. כך הראו חוקרים מהמרכז לטכנולוגיות
מה משמעותו של הזמן בתורת הקוונטים? לפי חישוב של פרופ' אלי פולק ממכון ויצמן למדע, משך הזמן שלוקח לחלקיק קוונטי לעבור דרך מחסום אטום הוא, ובכן, אפס.
תאריכים הם עניין מתעתע/אמיר טייכר ב-31 בדצמבר 1900 נפל דבר. אחת האבנים במעגל האבנים הפרה-היסטורי סטונהנג׳, אי־שם על גבעה ירוקה במרחק של שעה נסיעה מלונדון,
חורים שחורים ידועים כגופים שמימיים בעלי תכונות מוזרות רבות, כגון התכונה ששום דבר, אפילו לא אור, לא מצליח לברוח מהם. תכונה פחות נודעת, אך לא
במקום חצות (00:00:00) שעון גריניץ' היתה השעה 23:59:60 וזאת כדי לפצות על השינויים האקראיים בתנועת כדור הארץ
מדענים מציעים תיאוריה המאפשרת לפתור את אי-הסימטריה הנראית מנקודת המבט שלנו על התקדמות הזמן. לדבריהם יתכן ובמהלך המפץ נוצר יקום נוסף בעל חוקי פיזיקה זהים,
בין כל הבעיות הנוגעות למסע בזמן, מוצע גם פתרון – שאדם יכול לחזור אחורנית במהלך חייו או לעתיד עד יום מותו ולחוות את החיים שוב
האם אנשים יוכלו לבצע מסע לעבר בצורה קונסיסטנטית מבלי להיתקל בפרדוקסים הידועים של מסע בעבר? כנראה שמחברי ספרי המדע בדיוני יוכלו עתה לקבל השראה מהתיאוריה
זהו, זה רשמי, תורת היחסות עמדה במבחן נוסף וחלקיקי הנויטרינו שהיה נראה שסותרים את תורת היחסות ונעים מהר ממהירות האור, לא באמת עושים זאת
מקץ שנים רבות, תדעך גם השמש שלנו ותנשום את נשימתה האחרונה. הכוכבים ביקום יגוועו אחד-אחד, מי מהם בנצנוץ עגום, ומי מהם בסופר-נובה אימתנית. אפילו החורים
תורת היחסות הפרטית שוב קבלה חיזוק ניסויי: לא ניתן לעבור את מהירות האור
להוציא אל הפועל ניסוי ציבורי גדול של האטת זמנים; כלומר ניסוי שישווה בין שני שעונים – האחד על גבי תחנת החלל הבינלאומית והשני שמצוי על
יבמ ביצעה מדידה ראשונה בהיסטוריה של התנהגות מגנטית ברמת חלקיקי האטום הבודד
מדענים מ-NIST – National Institute of Standards and Technology שבארה"ב מודדים שתי תופעות מתורת היחסות של איינשטיין.
אם רעיון אינו נשמע מגוחך בפעם הראשונה ששומעים עליו – אין לו סיכוי. – אלברט איינשטיין
בעתיד נוכל לחצות את הגלקסיה במהירות הקרובה למהירות האור כאשר על האנשים שבתוך החללית יעברו רק 80 שנה. מסע לעתיד יפתור את בעיית הפרדוקסים
בסדרה ששידורה יחל היום בערוץ דיסקברי הבינלאומי: "בתוך היקום של סטיבן הוקינג" הוא מסביר כי לפי ההגיון המתמטי רוב היצורים ביקום הם ברמה של חיידקים,
השאלה "מדוע בכלל יש משהו?" היא אולי השאלה המטאפיזית הקשה והמתסכלת מכולן. בין אם היקום נוצר יש מאין ובין אם הוא נצחי, עובדת קיומו היא
נראה שוולס יאלץ להסתפק בכך שהמציא, כמעט לבדו, ז'אנר ספרותי שמהווה מקור להנאה אין-קץ עבור מאות מיליוני קוראים ברחבי העולם כבר יותר ממאה שנים.
בעידן שבו חושבים רק על "כאן ועכשיו" החליטה "אגודת העכשיו הארוך" להזכיר לנו שאין הווה ללא עתיד. ה"שעון הארוך", שהקמתו תחל בקרוב במדבר נבדה, יצלצל
כך אומר בשיחה לאתר הידען, פרופ' ברק קול ממכון רקח לפיסיקה באוני' העברית, בעקבות טענתם של שני פיסיקאים במאמר בו קבעו כי התקלות נובעות כתוצאה
כאשר בוחנים את אורכם של גלי האור הנראים לעין, מתברר ששום שיכלול טכנולוגי לא יוכל ליצור באמצעותם הבזקים קצרים מפמטו-שנייה. המפתח להתגברות על מגבלה זו
