כל הסדרות · סדרה מיוחדת באתר הידען
ד״ר יחיעם שורק סוקר את התפתחות המוזיקה היהודית בעת העתיקה – מן המקרא ועד תקופת המשנה והתלמוד
סדרת מאמרים מאת ד״ר יחיעם שורק על המוזיקה היהודית בעת העתיקה, מן המקרא ושיבת ציון ועד תקופת המשנה והתלמוד. הסדרה בוחנת שירה ונגינה, כלי מוזיקה, מוזיקת המקדש ובתי הכנסת, מחול והשפעות התרבויות הסובבות, בהקשרים היסטוריים, חברתיים, דתיים ופוליטיים.
פרק 39
מהרקדן מקיסריה, שעיצב את המופעים בתיאטרון הרומי בימי האמורא רבי אבהו, ועד לדמויות נוספות מתקופות שונות שניגנו מוזיקה של גויים. ההופעות האמנותיות של יהודים משקפות את השילוב המורכב בין התרבות היהודית להשפעות זרות.
פרק 38
בתקופת המשנה והתלמוד, קרי מאות שניה- רביעית/חמישית לספ', נעלמו ריקודי נשים באירועים חברתיים. יתכן שמאחורי היעדר הריקוד הנשי עמדו מנהיגי הדור. קרי - חז"ל
פרק 37
ריקודי ניצחון ופולחן בתקופה הבתר-מקראית – מבט על תופעות תרבותיות ודתיות בנוף ההיסטורי
פרק 36
הריקוד בתנ"ך: ביטוי חיצוני לרגשות ולחוויות הפנימיות, מגילויי פולחן ועד ניצחון בקרב
פרק 35
המוזיקה בעת העתיקה לא היתה רק אמצעי הנאה כפי שהוא כיום אלא גם בעלת השפעות מיסטיות ושמימיות.
פרק 34
פרק זה חותם למעשה את רובו של המחקר, למעט פרק על הריקוד שיבוא בהמשכו. כמה נימוקים חברו יחדיו לדחוק סוגיה זו אל בין קפלי השוליים שבמחקר הנוכחי
פרק 33
המשנה פסקה, שבין חובות הבעל לאשתו נמנו הדאגה לקבורתה, ו"אפילו עני שבישראל, לא יפחות משני חלילים (היינו חלילנים) ומקוננת (אחת לפחות)"(משנת כתובות ד' 4)
פרק 32
המשך הסקירה על כלי הנגינה השונים ששימשו במקדש בשלהי ימי בית שני, בהשפעה יוונית
פרק 30
בפרק זה, על סעיפיו השונים אבקש להבליט את הנקודות הבאות: הבחנה בין כלי הזמר במקרא לבין אלה שבתקופה הנדונה על ההשלכות השונות לכך; מידת השפעת היוונות וההלניזם על כלי המוסיקה; האם היו כלים מוסיקליים יהודיים…
פרק 28
במוזיקה היהודית שלאחר החורבן היו משוקעים סממנים של השפעה יוונית-הלניסטית ורומית, ומתוכה עולים היבטים שונים פרי מעורבותם של חז"ל
פרק 27
היהודים במרחב היווני-הלניסטי היו מעורבים יותר בכל הקשור למנהגים יווניים שחדרו ליהדות כמו הגמנסיון ובעיקר המוזיקה
פרק 26
כבר הוזכר מספר פעמים הקשר האמיץ שנרקם בין הפילוסופיה היוונית וההלניסטית לבין המוזיקה - האסכולה הפיתגוראית שייחסה למוזיקה ערך מוסרי עליון, האסכולה האפלטונית שעמדה על הזיקה בין המוזיקה לבין טבע האדם ומצבו המוסרי, וכמוה אף…
פרק 25
המלך הורדוס ביקש בהתאם למדיניות הרומית לשלב את המלכות היהודית בראשותו בתרבות העולמית של האימפריה הרומאית-הלניסטית
פרק 24
לעומת אינספור מקורות הנוגעים למוזיקה במקדש, על מוזיקת החול המידע דל ובכל זאת המחקר מעלה דברים מעניינים
פרק 23
הקריאה מונעמת בתורה ובתפילות היתה יסוד חשוב, אימננטי, בהקניית התורה ומדרשיה וחז"ל ירדו לעומק חשיבותה של הנעימה ששימשה אמצעי חשוב לחידוד הזיכרון ופרחה מתקופת המשנה והלאה
פרק 22
ראשיתו של מוסד בית הכנסת נעוץ בכינוסי העם במקדש בימי עזרא הסופר וקריאת התורה מפיו. תחילה נועדה ההתכנסות לקריאה בתורה ואילו היסוד הליטורגי נוסף מאוחר יותר וכמותו המדרש ולימוד התורה.
פרק 21
רבי יוחנן בן זכאי, שעבר מירושלים ליבנה וערך שינויים גדולים בפרקטיקה הדתית לאחר החורבן, אחראי גם להעלמותה של המוזיקה הקולית של בית המקדש, והמעבר של מוזיקה קולית בלבד לבתי הכנסת, למעט חריג אחד - השופר
פרק 20
אחת העדויות החשובות שקרעו חלון לתמונת המרד ואופיו, מקופלת היתה, כאמור באוצר הבלום של המטבעות שנתגלה בגזרת הקרבות ובהן גם כאלה המתארים כלי נגינה
פרק 19
בתקופת בית שני, במנותק ממוסיקת המקדש, חיה ופעלה כת מתבודדת אשר המוסיקה תפסה בה מרכיב חשוב אם בחיי היומיום שלה ואם בתוכניתה לעתיד, ליום הדין. מוסיקה זו היא שתרמה, בין שאר הדברים, לכוחה ולגבורתה הפנימיים…
פרק 18
השופר המככב בראש השנה וביום הכיפורים היה כלי מרכזי מבין כלי הנשיפה בבית מקדש. לצד החצוצרות. הוא עבר הסבה מתפקידיו הקודמים כמודיע על אירועים חשובים - הכתרות מלכים ומלחמות והפך להיות כלי פולחני, ומקרן של…
פרק 17
המוזיקה בבית המקדש היוותה מרכיב חשוב בחגיגות שלושת הרגלים, עם עולי הרגל הרבים שהגיעו לירושלים
פרק 16
אחד התחומים הקרדינליים שהבליטו את דמות המקדש השניה היה העליה לרגל שלוש פעמים בשנה. העליות, הן כמסגרת והן כאמצעי, בהן באו התחומים הרבים של זיקת העם למקדשו לידי ביטוי וגילוי. הרבה מהמוזיקה במקדש התמקדה בימי…
פרק 15
השינויים הארכיטקטוניים שהכניס הורדוס במקדש שבנה שלא היו בבית המקדש השני עד תקופתו כללו מתקנים שנועדו למוזיקה – כגון דוכן ומעלות הלוויים, לשכות כלי השיר ועוד
פרק 14
כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה עלתה דמותו של הכהן הגדול,…
פרק 13
הדבר הבולט במסורות הוא, שהשירה בבית המקדש היתה חלק בלתי נפרד מן העבודה ממש, מעבודת בית המקדש ועד כדי הבחנה כי אף "שירה" היא-היא "עבודה". עבודה זו, יצויין, מקורה מיוסד על התבססות המוסיקה במקדש משך…
פרק 12
בעבר הצבענו על היסוד המשפחתי החשוב המצוי במערכת המוסיקלית של המקדש. תופעה זו היתה מקובלת במצרים ובמסופוטמיה השכנות. עד כדי כך זו התגבשה לקראת הקמת גילדות מוסיקליות בעלות יסוד משפחתי. מסתבר שהיו הרבה תפקידים מוזיקליים
פרק 11
מנבל וכינור, דרך צלצל, חצוצרות וכמובן עד שופרות - לכל כלי היו הוראות מיוחדות בתקופת בית שני
פרק 10
במקדש השני בירושלים הוקרבו, פעמיים ביום, קרבנות לשלום הקיסר ולשלומה של רומא, כנוהג שהתפשט מימי הקיסר אוגוסטוס ואילך – תקופה המקבילה לשלטונו של המלך הורדוס) והיה קשור אמיצות במוסיקה, בדרך שעד אז נחשבה כעבודה זרה
פרק 9
בתקופת המלכים היהודיים האחרונים השלטון הרומי מיעט להתעסק עם העניינים הפנימיים, ולכן התאפשר המשך סדיר בכל הנוגע לבית המקדש ובתוכו - הניהול המוזיקלי
פרק 8
מנהגי המוזיקה בבית המקדש בימי המקבים והחשמונאים בהשפעה יוונית
פרק 7
בפרק זה אסקור את התפתחות המוזיקה המקדשית משלהי ימי עזרה ונחמיה ועד לפרוץ מרד המקבים
פרק 6
מאמר במחלקה לפסיכולוגיה מציע תיאוריה חדשה על הקשר בין מוזיקה להישרדות: "בגלל הערכים המתגמלים של המוזיקה, בני אדם ממשיכים ללמוד ולהעביר אותה לדורות הבאים, ולאו דווקא באמצעות תכונות גנטיות ספציפיות כפי שחשבנו עד היום"
פרק 5
המוזיקה במקדש של ימי שיבת ציון עברה מספר גלגולים תוך שהיא הופכת ממוזיקה קולנית-קצבית למוזיקה עריבה ונעימה
פרק 4
בית המקדש השני התאפיין בליווי מוזיקלי למזמורי ההלל, ובטקסים מוזיקליים שנועדו לעולי הרגל
פרק 3
בפרק זה אבקש להבליט את תרומתם המיוחדת והמשמעותית של קברניטי שיבת ציון – זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק (516-538 לפנה"ס) ובמיוחד את זו של עזרא ונחמיה (432-458 לפנה"ס) בכל הנוגע למוזיקה היהודית בבית המקדש
פרק 2
המוזיקה הכלית והקולית תפסה מקום חשוב מאד בתקופת המקרא וענינה בהדגשה – העדר קשר בולט ויחיד לפולחן דווקא. השירה שנפוצה היתה חילונית וזו כללה שירי חול, יין, משתאות והוללות. פה ושם היו שירות יחיד ספונטניות…
פרק 1
סדרה זו עוסקת במוזיקה וביסודות ההיסטוריים הארוגים יחדיו במארג המוזיקה הכלית והקולית גם יחד משיבת ציון ועד המאה הרביעית לספירה, כשלצד השאלה: מה שרו, מה ניגנו ובאילו כלים, בולטת ההתיחסות ליסודות הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים ובוודאי…
