מערכת השמש

צולם עיל ידי קאסיני בשנת 2011. מקור: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute.

טיטאן – ממצאים חדשים – חלק ראשון

  • אין תגובות
הירח דיון בצילום של קאסיני ב-2005. מקור: NASA/JPL-Caltech.

דיון (dione) – ממצאים חדשים מהירח של שבתאי

  • 2 תגובות
מאדים וכיפות הקרח בקטבים שולו. צולם על ידי החללית רוזטה במהלך יעף בקרבת מאדים ב-2007. מקור: ESA.

חוקרים: בלילות הקיץ במאדים יורד שלג

  • תגובה אחת
נפטון בצילום של וויאג'ר 2 ב-1989. בצילום ניתן לראות במרכז את הסופה הענקית הכתם האפל הגדול, ומתחת סופה קטנה יותר שלה ניתן הכינוי "נקודה אפלה 2". מקור: NASA/JPL.

נפטון-רהב – ממצאים מהשנים האחרונות

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Olga Prilipko Huber / Brown University.

מחקר חדש גילה שמעמקי הירח עשירים במים

  • 12 תגובות
אחד מארבעה מכשירים שחוקרים בוחנים לשימוש על המאדים. (תמונה: נאס"א)

נאס"א רוצה לשלוח טריקורדר למאדים

  • 5 תגובות
חוקרים ישראלים מציעים השערה לפיה האסטרואידים הטרויאנים של מאדים נוצרו כתוצאה מהתנגשות ענקית. איור: pixabay.

מה מקור האסטרואידים הטרויאנים של מאדים?

  • 2 תגובות
הכתם האדום הגדול, בתמונה מעובדת של ג'ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Jason Major.

ג'ונו חלפה לראשונה מעל הכתם האדום הגדול של צדק

  • 11 תגובות
השוואה בין גדלי סוגי כוכבים שונים. משמאל לימין: ננס אדום, עם מסה של כ-0.1 זו של השמש; "ננס צהוב", כמו השמש שלנו; "ננס כחול" שלו כ-8 מסות שמש; והכוכב הענק R136a1, שלו כ-300 מסות שמש. מקור: ESO/M. Kornmesser.

יותר בהיר מהשמש, יותר חם מהקיץ בישראל

  • 3 תגובות
הקוטב הדרומי של צדק, ממרחק של 52,000 ק"מ. התמונה מורכבת מצילומים משלושה יעפים שונים, וזאת כדי ליצור תמונה אחידה של כלל הקוטב, בעוד הצילומים המקוריים יכלו לצלם רק את חצי הקוטב המואר. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Betsy Asher Hall/Gervasio Robles.

צדק צריך להיראות: הישראלים שחוקרים מה מסתתר מתחת למעטה העננים של כוכב-הלכת הגדול במערכת השמש

  • 5 תגובות
חורי "הגבינה השוויצרית" בקוטב הדרומי של מאדים. החומר הלבן בתמונה הוא קרח יבש - העשוי מפחמן דו-חמצני. השקעים בשכבת הקרח היבש מגיעים לעומק של עד 10 מטר בלבד. הם נוצרים בעונת הקיץ המאדימית, אז קרני השמש פוגעות בזווית נמוכה באזור הקטבים, ומגיעות בעיקר לקירות התלולים של השקעים - מה שמעודד התפתחות לרוחב ולא לעומק. לצילום, ברזולוציה המלאה שלו, יש רזולוציה של 50 סנטימטר לפיקסל. צולם ב-25 במרץ 2017 על ידי הגשושית MRO של נאס"א, הנמצאת במסלול סביב מאדים. מקור: NASA/JPL-Caltech/Univ. of Arizona.

מדוע חלק מהקוטב הדרומי של מאדים נראה כמו גבינה שווייצרית?

  • 5 תגובות
הדמייה של גשושית השמש פארקר. מקור: Johns Hopkins University Applied Physics Laboratory.

לגעת בשמש: נאס"א תשגר חללית קרוב יותר מאי פעם לעבר השמש

  • 14 תגובות
הקוטב הדרומי של צדק, ממרחק של 52,000 ק"מ. התמונה מורכבת מצילומים משלושה יעפים שונים, וזאת כדי ליצור תמונה אחידה של כלל הקוטב, בעוד הצילומים המקוריים יכלו לצלם רק את חצי הקוטב המואר. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Betsy Asher Hall/Gervasio Robles.

עולם חדש ומופלא: החללית ג'ונו חושפת את צדק כפי שמעולם לא הכרנו

  • 5 תגובות
חגורת כארון (בתכלת). באדיבות NASA/JHUAPL/SwRI.

מחקר חדש שופך אור על היווצרותה של החגורה הטקטונית סביב כארון, ירחו של פלוטו

  • אין תגובות
התמונה שהורכבה מצילומים גולמיים של החללית קאסיני, שבוצעו ממרחק של כ-500,000 ק"מ מהירח, ב-7 במאי 2017. מקור: NASA/JPL-Caltech/SSI/Kevin M. Gill.

תגליות חדשות מקאסיני: ענני המתאן של טיטאן והפרופלורים בטבעות שבתאי

  • אין תגובות
הדמייה של קאסיני במהלך הצלילה בין שבתאי וטבעותיו. מקור: NASA/JPL-Caltech.

קאסיני השלימה בהצלחה את הצלילה הראשונה שלה בין שבתאי וטבעותיו

  • 6 תגובות
דידי, עצם מרוחק במערכת השמש שקוטרו המשוער 635 ק"מ ונמצא במרחק של פי 3 מפלוטו. איור: ALMA

הכירו את 'דידי', גוף פלנטרי מרוחק ועמום במערכת השמש שלנו

  • 4 תגובות
הדמייה של החללית קאסיני חולפת דרך סילוני המים של הירח אנסלדוס. היעף הקרוב שביצעה דרך הסילונים ב-2015 אפשר לה לזהות מימן מולקולרי בסילוני המים ולחזק את האפשרות שהסביבה באוקיינוס התת-קרחי שממנו נובעים הסילונים תומך בקיום חיים. מקור: NASA/JPL-Caltech.

נאס"א חושפת תגליות חדשות מעולמות האוקיינוסים של ירחי צדק ושבתאי

  • תגובה אחת
אירועים אסטרונומיים בכתבים עתיקים. איור: אוניברסיטת קיוטו

עדויות לסופות שמש חזקות במסמכים ובשירים מיפן ומסין

  • אין תגובות
אדי מים וחלקיקי מינרלים מיתמרים אל החלל מפני השטח של הירח אֶנקֶלַדוּס, אחד הירחים הקפואים המקיפים את שבתאי. התמרות מרמזות על קיומו של אוקיינוס מתחת לקרח ועל האפשרות המרתקת שיש בו חיים. הדמיית אמן: NASA / David Seal.

האם יש חיים באחד הירחים הקפואים של שבתאי?

  • 3 תגובות
אורנוס כפי שצולם מקרוב בידי החללית וויאג'ר 2. צילום: נאס"א

היעד: אורנוס

  • 16 תגובות
אמלתאה כפי שצולם על ידי אחת החללית וויג'ר 1 ב-1979. מקור: NASA/Calvin J. Hamilton.

על אמלתאה, ירחון של צדק

  • 10 תגובות
הצילום המטושטש של דספינה. מקור: נאס"א.

על דספינה, ירחון של נפטון

  • 4 תגובות
מאתון. מקור: NASA / JPL-Caltech / Space Science Institute.

על מאתון, ירחון קטנטן של שבתאי

  • תגובה אחת
הירח אנסלדוס של שבתאי. בתחתית התמונה נראה הקוטב הדרומי שלו ובו רצועות הנמר שמהן יוצאים סילוני המים, הנובעים מאוקיינוס של מים נוזליים המתחבא מתחת לשכבת קרח חיצונית. מחקר החדש מצביע על כך ששכבת הקרח הזו דקה הרבה יותר משחשבו עד כה באזור הקוטב הדרומי, דבר שיכול לסייע רבות במשימת מחקר עתידית לירח. מקור: NASA/JPL/Space Science Institute.

האוקיינוס התת-קרחי של אנסלדוס עשוי להיות קרוב מאד לפני השטח

  • 5 תגובות
הירח השבתאי פאן. צילום. צילום: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute)

פאן – ירחון יוצא הדופן של שבתאי

  • 4 תגובות
מכרה בכדור הארץ, מזהם את סביבתו. צילום: דאסו סיסטמס

האם כריית אסטרואידים תציל את כדור הארץ?

  • 4 תגובות
תרשים המציג את כל הגופים העגולים במערכת השמש בעלי קוטר של פחות מ-10,000 ק"מ. אם ההצעה של החוקרים תתקבל, לפחות 110 גופים במערכת השמש יוגדרו ככוכבי לכת. מקור: Montage by Emily Lakdawalla. Data from NASA / JPL, JHUAPL/SwRI, SSI, and UCLA / MPS / DLR / IDA, processed by Gordan Ugarkovic, Ted Stryk, Bjorn Jonsson, Roman Tkachenko, and Emily Lakdawalla.

מדוע רוצה קבוצת חוקרים לפתוח מחדש את הויכוח על הגדרת כוכבי לכת?

  • 5 תגובות
עיבוד של אחת התמונות שצולמו בעזרת טלסקופ החלל האבל בקרינת על סגול. שימו לב למבנים בצבע תכלת שיוצאים מפני השטח של ירח אירופה אל החלל (בתחתית הירח בצד שמאל, שעה 7). בדיקות נוספות העלו שרוב הסיכויים שאלו התפרצויות מים מפני הירח.

האם יש חיים על הירח אירופה?

  • 7 תגובות
הדמייה של הנחתת. לפי ההצעה, הנחתת תשוגר בין השנים 2024-2025 ותגיע מספר שנים לאחר הגעת הגשושית EMFM, שתבצע יעפים רבים בקרבת אירופה. היא תוכל לצלם אותו ברזולוציה גבוהה מאד כדי למצוא אתרי נחיתה בטוחים אך מעניינים מבחינה מדעית, ורולי אף כמו זו המתוארת בהדמייה - בסמוך לפלומות מים היוצאים כגייזרים מהירח אטל עבר החל, וההערכה היא, שאם הם אכן קיימים באירופה, מקורם באוקיינוס התת-קרחי שלו. מקור: NASA/JPL-Caltech.

נאס"א שוקלת לפתח נחתת שתחפש חיים על הירח אירופה של צדק

  • 3 תגובות
הירחון הלן של שבתאי, בצילום של קאסיני מ-2011. מקור: נאס"א.

על הירחון הלן של שבתאי

  • אין תגובות
הקוטב הדרומי של צדק, בצילום צבע-מעובד של ג'ונו מ-2 בפברואר 2017. הצילום בוצע ממרחק של 102,100 ק"מ. מקור: נאס"א.

ג'ונו השלימה בהצלחה את היעף הרביעי שלה בקרבת צדק

  • 2 תגובות
האזור במכתש גייל שבו ביצעה קיוריוסיטי חיפוש אחר מינרלים קרבונטים. מקור: נאס"א.

הרובר קיוריוסיטי מוסיף לתעלומה שמטרידה את חוקרי מאדים במשך שנים

  • 6 תגובות
מקטע מוגדל של הצילום. מקור: נאס"א / עריכת התמונה - Ph0705, wikimedia.

דפניס, ירחון של שבתאי, נחשף בצילום חדש של קאסיני

  • אין תגובות
אחד מצילומי התקריב החדשים שבוצעו על ידי קאסיני ב-18 בדצמבר 2016. בצילום זה נראה חלק מטבעת A של קאסיני, החיצונית מבין שתי טבעותיו הגדולות, ונמצאת במרחק של כ-134 אלף ק"מ מכוכב הלכת. הצילום בוצע ממרחק של 56,000 ק"מ. ניתן לראות בצד שמאל של התמונה את התוואי המכונה על ידי נאס"א "קש", הנגרם על ידי התקבצויות קטנות של חלקיקי הקרח הקטנטנים מהם מורכבים טבעות שבתאי. הקש עצמו נראה על גבי גלים בטבעת, אשר נוצרים בהשפעת הכבידה של הירחים אפימתאוס ויאנוס. בשאר התמונה נראים ה"עקבות" של כוח הכבידה של הירחון פאן. מקור: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute.

טבעות שבתאי נחשפות בפירוט חסר תקדים בצילומים חדשים של קאסיני

  • 4 תגובות
השביט P67. צולם על ידי הגשושית רוזטה ב-7 ביולי 2015 ממרחק של 154 ק"מ. מקור: ESA/Rosetta/NAVCAM.

השביט 67P אותו חקרה החללית רוזטה: סיכום ממצאים

  • אין תגובות
הדמייה של נאס"א המתארת את "השערת ההתנגשות הענקית", שהמחקר החדש של מדענים ישראלים מערער על נכונותה.

מחקר ישראלי: הירח נוצר כתוצאה ממספר התנגשויות עם גרמי שמיים, ולא כתוצאה מהתנגשות אחת ויחידה

  • 3 תגובות
איור אמן של פני השטח של פרוקסימה b, עולם דמוי כדור ארץ המקיף את הכוכב הקרוב ביותר לשמש – פרוקסימה קנטאורי. איור: ESO / M. Kornmesser

2016: שנה מדעית מרתקת

  • תגובה אחת
פלוטו בתצלום עם צבע מלאכותי שנועד להדגיש הבדלים בפני השטח שלו, בצילום של ניו הורייזונב ב-14 ביולי 2015. מקור: נאס"א.

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק רביעי

  • אין תגובות
איור של דסקה פרוטופלנטרית סביב כוכב צעיר. הדמייה: NASA/JPL-Caltech/T. Pyle.

קורות החיים הסוערים של מערכת השמש

  • אין תגובות
אסטרואיד קרוב ארץ. איור: shutterstock

האו”ם מכריז על ה-30 ביוני כעל יום האסטרואיד הבינלאומי

  • אין תגובות
השוואה בין הירח בנקודה הקרובה ביותר ובנקודה הרחוקה ביותר. צילום:

הערב: הירח הגדול ביותר מאז 1948

  • אין תגובות
הקוטב הצפוני של פלוטו. מקור: נאס"א.

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק שלישי

  • תגובה אחת
ההרים המלכותיים של פלוטו, המישורים הקפואים והאובך הערפילי כפי שצולמו כ-15 דקות בלבד לאחר הנקודה הקרובה ביותר של ניו הוריזונס לפלוטו ב-14 ביולי 2015. צילום: NASA / JHUAPL / SwRI

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק שני

  • תגובה אחת
איור אמן של כוכב הלכת התשיעי האפשרי במערכת השמש שלנו. איור:רוברט הרט, קלאטק

האם הנטיה המוזרה של השמש נגרמת כתוצאה מהשפעת כוכב הלכת התשיעי?

  • 7 תגובות
משמאל: תמונה של טבעות שבתאי כפי שצולמו על ידי החללית קאסיני. מימין: תמונה של טבעות אורנוס כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל. צילום: NASA / JPL / STScI

האם נפתרה תעלומת היווצרות טבעות שבתאי?

  • 3 תגובות
פלוטו בתצלום עם צבע מלאכותי שנועד להדגיש הבדלים בפני השטח שלו, בצילום של ניו הורייזונב ב-14 ביולי 2015. מקור: נאס"א.

פלוטו – סיכום ממצאים, חלק ראשון

  • 4 תגובות
איור אמן של הנוף בכוכב הלכת הננסי סדנה. דיוד גרדס מאוניברסיטת מישיגן אומר כי פני השטח של 2014 UZ224 ייראו דומים.

התגלה כוכב לכת ננסי חדש בקצה מערכת השמש

  • 2 תגובות
אתר נחיתת הריסוק של רוזטה על השביט כפי שצולם בדרכה של החללית אליו. הבורות מהם מבעבעים חומרים המתאדים אחר כך ומצטרפים להילת השביט מאפשרים הצצה להרכבו הפנימי של גלעין השביט. צילום: סוכנות החלל האירופית

המסע ההסטורי הסתיים: החללית האירופית רוזטה רוסקה על השביט אותו חקרה

  • תגובה אחת
הדמייה של "מערכת התחבורה הבינפלנטרית" (ITS) על רקע הכתם האדום הגדול של צדק. לפי דברי מאסק, יכולת הנחיתה הממונעת של המערכת תוכל לאפשר לה להגיע אף לירחים המרוחקים של צדק, לכל מקום במערכת השמש. מקור: ספייס איקס.

האם אילון מאסק וספייס-אקס SpaceX יקימו את המושבה האנושית הראשונה על המאדים?

  • 14 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש