מערכת השמש

הדמיית ההתנגשות של גוף בגודלו של הירח בכוכב לכת בגודלו של כדור הארץ. איור: נאס"א

ירחים נופלים: כאשר כדור הארץ הקדמוני פגש את יוצריו

  • 8 תגובות
צינור מים עתידני המשרת התיישבות אנושית במאדים. איור: shutterstock

מאגר עצום של מים נוזליים התגלה מתחת לפני השטח של מאדים

  • 4 תגובות
מסלולי הירחים החדשים שהתגלו סביב כוכב הלכת צדק. איור: Roberto Molar-Candanosa, courtesy of Carnegie Institution for Science.

התגלו 12 ירחים חדשים לצדק, אחד מהם בעל מסלול החוצה את מסלוליהם של ירחים הנעים בכיוון ההפוך

  • 3 תגובות
התרשמות אמן של האסטרואיד הבינכוכבי הראשון Oumuamua, עצם ייחודי שהתגלה ב-19 באוקטובר 2017 באמצעות טלסקופ Pan-STARRS בהוואי. איור: נאס"א

העצם דמוי הסיגר שהגיע מחוץ למערכת השמש הוא שביט כבוי, לא אסטרואיד ולא חללית חייזרים

  • 4 תגובות
היאבוסה 2. איור: סוכנות החלל היפנית

החללית יפנית, מחשב הנחתת שלה – ישראלי

  • אין תגובות
התחזקות סופת האבק במאדים כפי שצולמה על ידי רכב המאדים קיוריוסיטי השוכן בתוך מכתש גייל וצופה אל קיר המכתש. התמונות צולמו במהלך יוני 2018

סופת האבק במאדים הופכת לכלל עולמית

  • אין תגובות
אלון שיקאר (מימין) וג'קי פיי, שניים מהרמונאוטים שבילו ארבעה ימים בסימלטור אנלוגי של מאדים באיזור מצפה רמון. צילום: אבי בליזובסקי

לידיעת הנוסעים למאדים

  • 6 תגובות
מסוק המאדים, כל טיס רוטורי אוטונומי קטן, ייסע עם הרכב של נאס"א מאדים 2020, ששיגורו מתוכנן כעת ליולי 2020, כדי להדגים את יכולת הקיום והפוטנציאל של כלי טיס כבדים מהאוויר על כוכב הלכת האדום. איור: NASA/JPL-Caltech

נאס"א שולחת מסוק למאדים להדגמת יכולת לטוס באטמוספירה דלילה

  • 6 תגובות
Abell 39, עצם מספר 39 בקטלוג הערפיליות הגדולות שהתגלה על ידי ג'ורג' אבל ב-1966 הוא של ערפילית גדולה שהתגלו על ידי ג'ורג ' Abell ב-1966, היא דוגמה יפה של ערפילית פלנטרית. צילום זה צולם ב-1997 ממצפה הכוכבים הלאומי קיט פיק באריזונה דרך מסנן כחול ירוק המבודד את האור הנפלט על ידי אטומי החמצן בערפילית באורך גל של 500.7 ננומטר. קוטרה של הערפילית כחמש שנות אור, ועובי המעטפת הכדורית הוא כשליש שנת אור. הערפילית עצמה נמצאת במרחק כ-7,000 שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים הרקולס. Credit: T.A.Rector (NRAO/AUI/NSF and NOAO/AURA/NSF) and B.A.Wolpa (NOAO/AURA/NSF) WIYN

מה יקרה כשהשמש שלנו תמות?

  • 4 תגובות
בניית בסיס על מאדים באמצעות מדפסת תלת ממד. איור: (Les Bossinas, NASA Lewis Research Center)

"היינו יכולים להיות במאדים כבר מזמן"

  • 10 תגובות
שלבי הנחיתה של שיפריאלי על מאדים, כפי שתוכננו על ידי סוכנות החלל האירופית. איור: ESA

"תאונות בחלל הן דבר בלתי נמנע. צריך ללמוד מהן אך לא להירתע"

  • 8 תגובות
הר שארפ במכתש גייל במאדים, אותו חוקר מאז 2012 הרובר של נאס"א "קיוריוסיטי". מקור: NASA.

האם ייתכנו חיים על פני כוכב הלכת מאדים?

  • 12 תגובות
הקוטב הצפוני של אנסלדוס. מקור: NASA.

הקוטב הצפוני של אנסלדוס

  • 3 תגובות
קרס. צילום NASA/JPL-CALTECH/UCLA/MPS/DLR/IDA

 קרס – ממצאים נוספים

  • אין תגובות
צילום של פלוטו מניו הורייזונס ובו ניתן להבחין באטמוספירה של פלוטו. מקור: נאס"א.

פלוטו – ממצאים נוספים

  • תגובה אחת
פני השטח של כוכב הלכת הננסי קרס כפי שצילמה החללית DAWN המקיפה אותו. החומר הלבן בתוך המכתש - סוג של מלח. צילום: NASA

כוכב הלכת הננסי קרס עדיין גדל

  • 2 תגובות
[באדיבות: NASA's Goddard Space Flight Center]

המים שבירח עשויים להיות נייחים ופרושים לאורך שטח נרחב

  • אין תגובות
ה"רמונאוטים" מדמים משימה על מאדים במצפה רמון. צילום: מינחה נופה.

הדמיית מאדים ראשונה בישראל – הסבב הראשון הסתיים בהצלחה

  • אין תגובות
פגיעת שביט בכדור הארץ. איור: shuuterstock

פגיעת רסיס שביט גרמה לפני כ-12.8 אלף שנים לבעירת 10% משטח כדור הארץ

  • 5 תגובות
היום יתרחש "סופר ירח-דם כחול", צירוף מקרים נדיר שחל לאחרונה רק בשנת 1866. מקור: NASA.

"סופר ירח-דם כחול": מה מדענים יכולים ללמוד מליקוי הירח היום?

  • תגובה אחת
הדמיה של מבנה ההביטאט. צילום יח"צ.

יוקם מתקן ראשון מסוגו בישראל המדמה משימה על מאדים

  • תגובה אחת
תמונת מונטאג' של צילומי וויאג'ר 2, בה נראה הירח טריטון בחזית, וברקע ענק הקרח נפטון. מקור: NASA/JPL/USGS.

מה הסיפור של טריטון?

  • אין תגובות

התגלה קרח בעומק של מטר אחד בלבד מתחת לפני השטח של מאדים

  • 3 תגובות
הכתם האדום הגדול של צדק, בצילום של מצלמת החללית ג'ונו, JunoCam, ב-10 ביולי 2017. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Gerald Eichstadt/Justin Cowart.

ג'ונו חושפת את מעמקי הכתם האדום הגדול של צדק

  • תגובה אחת
התרשמות אמן של האסטרואיד הבינכוכבי הראשון Oumuamua, עצם ייחודי שהתגלה ב-19 באוקטובר 2017 באמצעות טלסקופ Pan-STARRS בהוואי. איור: נאס"א

אורח מהחלל הבינכוכבי – אסטרואיד ענק בעל צורה מוזרה

  • 11 תגובות
הדמייה של הטבעת הפלנטרית המקיפה את כוכב הלכת הננסי דמוי כדור הפוטבול, האומיה. מקור: IAA-CSIC/UHU.

התגלתה טבעת פלנטרית סביב כוכב הלכת הננסי האומיה

  • אין תגובות
הדמייה של בסיס על מאדים, ובו מספר דגמים של ספינת הענק שאת פיתוחה אילון מאסק יוסם. מקור: Elon Musk / SpaceX.

חזון יישוב החלל של אילון מאסק

  • 11 תגובות
הדמייה של חללית ה-BFR ממריאה ממאדים בחזרה לכדור הארץ. כוח המשיכה החלש של מאדים, יחד עם האטמוספירה הדלילה שלו, מאפשרים לחללית להמריא לחלל ללא צורך במשגר הענק שעל גביו היא נשאת בשיגור מכדור הארץ. מקור: SpaceX.

אילון מאסק חושף את הדרך שבה ישלם על רכב המאדים הענק שלו

  • 10 תגובות
הדמיה של הצעת המשימה Dragonfly, לשליחת רחפן שיוכל לעוף באטמוספירה הצפופה והקפואה של הירח טיטאן של שבתאי. מקור: APL/Mike Carroll.

איזו חללית תירש את קאסיני בחקר סודות שבתאי וירחיו?

  • 2 תגובות
האסטרואיד פלורנס ושתי ירחוניו הקטנים, בצילום אחר ומפורט שבוצע על ידי רדאר של מצפה ארסיבו. מקור: NAICObservatory/NASA.

דרישת שלום מפלורנס

  • אין תגובות
הדמייה של הרובר קיוריוסיטי יורה קרן לייזר אל עבר סלע במאדים. הלייזר מאייד חלק מהסלע, והרובר בוחן את ספקטרום הקרינה של הפלזמה שנוצרת כתוצאה מכך, על מנת לקבוע את ההרכב הכימי של הסלע. מקור: NASA / JPL.

לראשונה אותר בורון על מאדים, גילוי המחזק את האפשרות שחיים התקיימו עליו בעבר

  • תגובה אחת
מילום אולטרה-סגול ואינפרא-אדום של הירח טיטאן, שבאמצעותו ניתן לחדור מבעד לאטמוספירה של הירח, המסתירה את פני השטח כשמתבוננים בו בתחום האור הנראה. תמונת צבע מלאכותי, שצולמה על ידי קאסיני בשנת 2004. מקור: NASA/JPL/Space Science Institute.

טיטאן – ממצאים חדשים – חלק שני

  • אין תגובות
צולם עיל ידי קאסיני בשנת 2011. מקור: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute.

טיטאן – ממצאים חדשים – חלק ראשון

  • אין תגובות
הירח דיון בצילום של קאסיני ב-2005. מקור: NASA/JPL-Caltech.

דיון (dione) – ממצאים חדשים מהירח של שבתאי

  • 2 תגובות
מאדים וכיפות הקרח בקטבים שולו. צולם על ידי החללית רוזטה במהלך יעף בקרבת מאדים ב-2007. מקור: ESA.

חוקרים: בלילות הקיץ במאדים יורד שלג

  • תגובה אחת
נפטון בצילום של וויאג'ר 2 ב-1989. בצילום ניתן לראות במרכז את הסופה הענקית הכתם האפל הגדול, ומתחת סופה קטנה יותר שלה ניתן הכינוי "נקודה אפלה 2". מקור: NASA/JPL.

נפטון-רהב – ממצאים מהשנים האחרונות

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Olga Prilipko Huber / Brown University.

מחקר חדש גילה שמעמקי הירח עשירים במים

  • 12 תגובות
אחד מארבעה מכשירים שחוקרים בוחנים לשימוש על המאדים. (תמונה: נאס"א)

נאס"א רוצה לשלוח טריקורדר למאדים

  • 5 תגובות
חוקרים ישראלים מציעים השערה לפיה האסטרואידים הטרויאנים של מאדים נוצרו כתוצאה מהתנגשות ענקית. איור: pixabay.

מה מקור האסטרואידים הטרויאנים של מאדים?

  • 2 תגובות
הכתם האדום הגדול, בתמונה מעובדת של ג'ונו. מקור: NASA / SwRI / MSSS / Jason Major.

ג'ונו חלפה לראשונה מעל הכתם האדום הגדול של צדק

  • 11 תגובות
השוואה בין גדלי סוגי כוכבים שונים. משמאל לימין: ננס אדום, עם מסה של כ-0.1 זו של השמש; "ננס צהוב", כמו השמש שלנו; "ננס כחול" שלו כ-8 מסות שמש; והכוכב הענק R136a1, שלו כ-300 מסות שמש. מקור: ESO/M. Kornmesser.

יותר בהיר מהשמש, יותר חם מהקיץ בישראל

  • 3 תגובות
הקוטב הדרומי של צדק, ממרחק של 52,000 ק"מ. התמונה מורכבת מצילומים משלושה יעפים שונים, וזאת כדי ליצור תמונה אחידה של כלל הקוטב, בעוד הצילומים המקוריים יכלו לצלם רק את חצי הקוטב המואר. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Betsy Asher Hall/Gervasio Robles.

צדק צריך להיראות: הישראלים שחוקרים מה מסתתר מתחת למעטה העננים של כוכב-הלכת הגדול במערכת השמש

  • 5 תגובות
חורי "הגבינה השוויצרית" בקוטב הדרומי של מאדים. החומר הלבן בתמונה הוא קרח יבש - העשוי מפחמן דו-חמצני. השקעים בשכבת הקרח היבש מגיעים לעומק של עד 10 מטר בלבד. הם נוצרים בעונת הקיץ המאדימית, אז קרני השמש פוגעות בזווית נמוכה באזור הקטבים, ומגיעות בעיקר לקירות התלולים של השקעים - מה שמעודד התפתחות לרוחב ולא לעומק. לצילום, ברזולוציה המלאה שלו, יש רזולוציה של 50 סנטימטר לפיקסל. צולם ב-25 במרץ 2017 על ידי הגשושית MRO של נאס"א, הנמצאת במסלול סביב מאדים. מקור: NASA/JPL-Caltech/Univ. of Arizona.

מדוע חלק מהקוטב הדרומי של מאדים נראה כמו גבינה שווייצרית?

  • 5 תגובות
הדמייה של גשושית השמש פארקר. מקור: Johns Hopkins University Applied Physics Laboratory.

לגעת בשמש: נאס"א תשגר חללית קרוב יותר מאי פעם לעבר השמש

  • 14 תגובות
הקוטב הדרומי של צדק, ממרחק של 52,000 ק"מ. התמונה מורכבת מצילומים משלושה יעפים שונים, וזאת כדי ליצור תמונה אחידה של כלל הקוטב, בעוד הצילומים המקוריים יכלו לצלם רק את חצי הקוטב המואר. מקור: NASA/JPL-Caltech/SwRI/MSSS/Betsy Asher Hall/Gervasio Robles.

עולם חדש ומופלא: החללית ג'ונו חושפת את צדק כפי שמעולם לא הכרנו

  • 5 תגובות
חגורת כארון (בתכלת). באדיבות NASA/JHUAPL/SwRI.

מחקר חדש שופך אור על היווצרותה של החגורה הטקטונית סביב כארון, ירחו של פלוטו

  • אין תגובות
התמונה שהורכבה מצילומים גולמיים של החללית קאסיני, שבוצעו ממרחק של כ-500,000 ק"מ מהירח, ב-7 במאי 2017. מקור: NASA/JPL-Caltech/SSI/Kevin M. Gill.

תגליות חדשות מקאסיני: ענני המתאן של טיטאן והפרופלורים בטבעות שבתאי

  • אין תגובות
הדמייה של קאסיני במהלך הצלילה בין שבתאי וטבעותיו. מקור: NASA/JPL-Caltech.

קאסיני השלימה בהצלחה את הצלילה הראשונה שלה בין שבתאי וטבעותיו

  • 6 תגובות
דידי, עצם מרוחק במערכת השמש שקוטרו המשוער 635 ק"מ ונמצא במרחק של פי 3 מפלוטו. איור: ALMA

הכירו את 'דידי', גוף פלנטרי מרוחק ועמום במערכת השמש שלנו

  • 4 תגובות
הדמייה של החללית קאסיני חולפת דרך סילוני המים של הירח אנסלדוס. היעף הקרוב שביצעה דרך הסילונים ב-2015 אפשר לה לזהות מימן מולקולרי בסילוני המים ולחזק את האפשרות שהסביבה באוקיינוס התת-קרחי שממנו נובעים הסילונים תומך בקיום חיים. מקור: NASA/JPL-Caltech.

נאס"א חושפת תגליות חדשות מעולמות האוקיינוסים של ירחי צדק ושבתאי

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש