סיקור מקיף

אסטרואיד יחלוף ב-21 במרץ; ב-2020 נרשם שיא של גילוי עצמים קרובי ארץ

עם זאת מאסטרואיד זה לא צפויה סכנה – ב-6 במרץ צפו אסטרונומים וחובבי אסטרונומיה במעבר של האסטרואיד אפופיס שישוב אלינו קרוב הרבה יותר ב-2029

נאס”א הודיעה ביום חמישי האחרון (11 במארס 2021) כי אסטרואיד ששמו 2001 FO32 יעבור בקרבת כדור הארץ ב-21 במרץ, אך הוא לא יתקרב למרחק קטן מ-2.2 מיליון ק”מ.  בסוכנות החלל מדגישים כי אין שום איום של התנגשות עם כוכב הלכת שלנו עכשיו או במשך מאות שנים קדימה מעצם זה”, נכתב בהודעה של נאס”א.

תמונה זו מציגה את מסלולו של האסטרואיד 2001 FO32, שיחלוף בבטחה ליד כדור הארץ ב- 21 במרץ 2021. (איור: נאס"א / JPL-Caltech)
תמונה זו מציגה את מסלולו של האסטרואיד 2001 FO32, שיחלוף בבטחה ליד כדור הארץ ב- 21 במרץ 2021. (איור: נאס”א / JPL-Caltech)

“אנו מכירים את מסלולו של FO32 2001 סביב השמש באופן מדויק מאוד, ועוקבים אחריו מאז התגלה לפני 20 שנה.  אמר פול צ’ודאס, מנהל המרכז לחקר עצמים קרובי ארץ (CNEOS), המנוהל על ידי JPL, אמר באותה הודעה.”

האסטרואיד, שרוחבו המוערך ברוחב בכ-440 עד 680 מטר יתקרב לעברנו במהירות עצומה של 124,000 קמ”ש, מהיר יותר מרוב האסטרואידים שעוברים ליד כדור הארץ. המהירות יוצאת הדופן שלה נובעת ממסלולו המוארך והנטוי מאוד סביב השמש, כשהסלע מתקרב למערכת השמש הפנימית, הוא תופס תאוצה לפני שהוא  חוזר לעבר החלל העמוק. מסלולו נמשך 810 יום.

הסלע נחשב על ידי CNEOS כ”אסטרואיד שעלול להיות מסוכן”, או PHA. ה- CNEOS עוקב אחר עצמי PHA כמו 2001 FO32 באמצעות מכ”מים וטלסקופים קרקעיים, ועוקבים אחר תנועתם למקרה שהם יתקרבו מספיק לכדור הארץ בכדי להוות סיכון לפגיעה.

המעבר הקרוב (יחסית) של אפופיס

האסטרואיד אפופיס חולף ליד כדור הארץ. איור: shutterstock
האסטרואיד אפופיס חולף ליד כדור הארץ. איור: shutterstock

סלע חלל ברוחב 340 מטר בשם אפופיס חלף בשלום על פני כדור הארץ ב- 6 במרץ. בפעם הבאה שהוא יחזור, בשנת 2029, הוא יתקרב לטווח של 40 אלף ק”מ מכדור הארץ ויחלוף ליד מסלולם של לוויני התקשורת. זו תהיה הפעם הראשונה שאסטרונומים יוכלו לצפות באסטרואיד כה גדול חולף כל כך קרוב אלינו.

המעבר בשבוע שעבר נתן למדענים הזדמנות לבדוק את מערכת ההגנה הפלנטרית העולמית, שבעזרתה מעריכים האסטרונומים במהירות את הסיכוי שאסטרואיד יפגע בכדור הארץ. “זה תרגיל אש עם אסטרואיד אמיתי”, אומר וישנו רדי, מדען פלנטרי באוניברסיטת אריזונה בטוסון, שריכז את פרויקט ההתצפית.

המעבר של אפופיס מדגיש כמה אסטרונומים למדו על אסטרואידים קרובי ארץ – וכמה הם עדיין צריכים ללמוד. מאז 1998, כאשר נאס”א החלה את החיפוש הגדול ביותר אחר אסטרואידים קרובים לכדור הארץ גילו המדענים גילו יותר מ -25,000 מהם. ושנת 2020 התבררה כשנת שיא בתגליות. למרות מגפת ה- COVID-19 ששיבשה רבות מהתצפיות אסטרונומים קטלגו במהלך השנה 2,958 אסטרואידים שלא היו ידועים  לנו.

שנת שיא בגילוי עצמים קרובי ארץ מאז תחילת התצפיות ב-1995

את המספר הגדול ביותר של אסטרואידים גילה סקר השמים האוטונומי קטלינה המשתמש בשלושה טלסקופים באריזונה כדי לחפש סלעי חלל מאיימים. פעולות  הפרויקט נסגרו לזמן קצר באביב האחרון בגלל המגיפה, ושריפה גרמה ביוני לסגירה ארוכה יותר, ובכל זאת בסקר קטלינה עדיין התגלו 1,548 עצמים קרובי ארץ חדשים. בהם “ירח זעיר” נדיר בשם 2020 CD3, אסטרואיד בקוטר של פחות מ -3 מטרים שנלכד זמנית בכוח המשיכה של כדור הארץ. הירח הזעיר התנתק ממשיכת כדור הארץ באפריל האחרון.

קבוצה נוספת של תגליות בשנה שעברה – 1,152 – הגיעה מטלסקופי הסקר Pan-STARRS בהוואי. הממצאים כללו עצם בשם 2020 SO, שהתברר כי הוא לא אסטרואיד, אלא שלב של רקטות שנותר שנשאר בחלל מאז סייע לשיגור משימת נאס”א לירח בשנת 1966.

חלק מהאסטרואידים שהתגלו בשנה שעברה התקרבו מאוד לכדור הארץ . לפחות 107 מהם חלפו על פני כדור הארץ במרחק קטן מזה של הירח. המעבר הצמוד של 2020 כלל את האסטרואיד הזעיר 2020 QG, שחלף באוגוסט רק 2,950 קילומטרים מעל האוקיאנוס ההודי. זה הפך אותו למעבר הקרוב ביותר הידוע, שיא ​​שנשבר רק שלושה חודשים אחר כך על ידי עצם קטן אחר, 2020 VT4. עצם זה  עבר פחות מ -400 קילומטרים מעלינו ו ולא נצפה אלא רק 15 שעות אחרי  שחלף על ידינו. עם זאת לו היה פוגע, הוא כנראה היה מתפרק באטמוספירה של כדור הארץ.

כל התגליות הללו גורמות לאסטרונומים להיות מודעים יותר לאופי כדור הביליארד של מערכת השמש. הרבה אסטרואידים מסתובבים בחלל ליד כדור הארץ.  הצלחת מבצע התצפיות באפופיס מדגישה כיצד אסטרונומים ברחבי העולם יכולים לעבוד יחד כדי להעריך את האיום הנשקף מאסטרואידים, אומר רדי. “זה היה מאמץ בינלאומי עצום והרבה כיף.” עד שאפופיס יגיע שוב, בעוד שמונה שנים, המדענים יבצעו מפקד מפורט עוד יותר של סלעי חלל מאיימים.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.