ביולוגיה ורפואה

שבבים קוגניטיביים: איור shutterstock

הסיליקון בעקבות המוח האנושי: יבמ חושפת שבבי מחשב קוגניטיביים

  • 8 תגובות
חרקים רובוטיים. איור: shutterstock

‫מאובנים מלאכותיים / לוקס לאורסן‬

  • אין תגובות
וירוס. איור: shutterstock

ממצאים חדשים עשויים לקדם שימוש רפואי בנגיפים

  • תגובה אחת
מודל של נוגדן מסוג bNAb. אתרי הקישור נראים בתכלת, האיזורים המועדים למוטציות בוורוד

למפות את המבנה הגבישי של נוגדנים לנגיף האיידס

  • תגובה אחת
קריאת אותיות ישירות ממוחו של הנבדק. צילום: אוניברסיטת רדבוד, נימיכן, הולנד

המחשב שקורא אותיות ישירות מהמוח

  • 32 תגובות
ילדה בפשוואר, פקיסטן, מקבלת חיסון פוליו מוחלש בטיפות בשנת 2002. צילום: shutterstock

פוליו: האם ההתפרצות בישראל מסכנת את המאמצים הבין-לאומיים למיגור הנגיף?

  • 16 תגובות
וירוס הפוליו. איור: shutterstock

למה לחסן?

  • 5 תגובות
חולד ארצישראלי עיוור מתוך מחקר במחלקה לאבולוציה באוניברסיטת חיפה. תצלום באדיבות פרופ' אהרן אביבי

מיוחד לאתר הידען: החולד הארצישראלי העיוור – החיה שניצחה את הסרטן אך מתקשה מול הממסד המדעי

  • 11 תגובות
אנשי צוות חדר ניתוח בפעולה. צילום: shutterstock

‫אחות, את המבער בבקשה / צ'רלס ק' צ'ואי‬

  • אין תגובות
מערכת העיכול. איור: shutterstock

מדעני מכון ויצמן מגייסים משתתפים למחקר בתחום התזונה וחיידקי המעי

  • 10 תגובות
תא שמרים. איור: מיכל ברקר

דרכים צדדיות

  • 3 תגובות
זברות בשפך נהר האוקוונגו (Okavango) בבוטסואנה. צילום: shutterstock

נדידת יונקים גדולה גם בבוטסואנה

  • תגובה אחת
מימין: שרינה שטרים, פרופ׳ רבקה פולק, איתי אפודי, פרופ׳ סנפורד סמפסון, ד״ר ירון ויניק, רועי יצחק, פרופ׳ יחיאל זיק, ד״ר איתן אלחנני, הדס שץ-אזולאי, ד״ר סיגלית בורה-חלפון. עמידות

דיכאון, סוכרת ומה שביניהם

  • אין תגובות
ההתחממות משפיעה על תפוצת המינים והגודל של פשפשי אוריוס. תצלום באדיבות ביו-בי (BioBee)

השינוי (של האקלים) מתחיל בפשפשים

  • 3 תגובות
התנגדות לא רציונלית לחיסונים. איור: shutterstock

בעקבות המאמר: 14 סיבות שלא להתחסן שמפיץ אתר "פרויקט אמת אחרת" – ניתוח ביקורתי

  • 32 תגובות
בניסויים שנערכו בעכברים השתלת התאים הפסיקה לגמרי את התקפי האפילפסיה בכמחצית מהעכברים, ואצל המחצית השנייה נרשמה ירידה דרמטית בתדירות ובעוצמת ההתקפים. צילום: shutterstock

תאים נגד אפילפסיה

  • 2 תגובות
מימין: איתמר הראל ופרופ' אלדד צחור. רשת גנטית

שריר הלב

  • אין תגובות
ילדה בפשוואר, פקיסטן, מקבלת חיסון פוליו מוחלש בטיפות בשנת 2002. צילום: shutterstock

פוליו: הטיעונים המעגליים של מתנגדי החיסונים

  • 51 תגובות
מימין: פרופ' אהוד אחישר, ד"ר קנאריק בגדאסאריאן ודודי דויטש. תפיסה

בין מישוש לראייה

  • 2 תגובות
המעי הדק של עכבר חי תחת מיקרוסקופ דו-פוטוני. צילום: מכון ויצמן

בין ריגול לעיכול

  • אין תגובות
מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

זכות וטו

  • תגובה אחת
ההתלבטות הסתיימה. אף אחת מהדתות. צילום: shutterstock

מטה מחקר: אתאיסטים יותר אינטליגנטיים מדתיים

  • 84 תגובות

מין חדש של יונק התגלה בדרום אמריקה: נראה כמו הכלאה של חתול ודובי

  • אין תגובות
זיהום חיידקי במעיים. איור: shutterstock

‫מסע אל התת-מדע – האוכל מְרַזה מַרזה / רועי צזנה‬

  • 4 תגובות
כרומוזומים בתא גזע פולי-פלואידי: התא אינו הופך לממאיר למרות שהוא מכיל כמות כפולה של מרבית הכרומוזומים

עושים תיקון

  • אין תגובות
אור בקצה מנהרה, מוטיב נפוץ בסיפורי שורדים מהתקפי לב שדיווחו על "חוויית כמעט מוות". איור: shutterstock

אותות חשמליים אחרונים של הכרה במוח לאחר מות הלב עשויים להיות המקור ל"חוויית כמעט מוות"

  • 7 תגובות
זקנים. מתוך ויקיפדיה

המחסום

  • אין תגובות
פרופ' זיו גיל, מנהל מחלקת אא"ג ברמב"ם מנתח בעזרת רובוט. צילום יח"צ המרכז הרפואי רמב"ם

חוקרי רמב"ם מובילים מחקר בינלאומי, המצביע על ירידה משמעותית בתמותה מסרטן חלל הפה

  • אין תגובות
אפקט העדר. צילום: shutterstock

כשאפקט העדר רומס את חוכמת ההמונים: מחקר חדש חושף כי חוכמת ההמונים ברשת מוטה וקלה להשפעה

  • 40 תגובות
בול מצרי משנת 1984 ובו ילד מקבל חיסון בטיפות לפיו. צילום: shutterstock

מבצע החיסון נגד פוליו יתרחב לכל הארץ

  • תגובה אחת
מימין: פרופ' צחי פלפל, אביהוא יונה וד"ר אורנה דהאן. גמישות

גיבוי זמני

  • אין תגובות
2 ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה ג'וחאר צארנייב - צילום עצמי, עיבוד תמונה שיתוף 0 במאמר "אובייקט יפה" מן השבוע שעבר הצדיק יקי מנשנפרוינד את הביקורת על תמונתו של המפגע מבוסטון ג'אהר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", והסיק כי הצגתו כ"אובייקט יפה" מעליבה את הקורבנות ומשפחותיהם, ובעצם כל אדם עם רגישות מוסרית. אהבתי את הניתוח של מנשנפרוינד, אבל איני מסכימה עם המסקנה שלו. ניסיתי להבין מדוע בחרו עורכי ה"רולינג סטון" בתמונה זו דווקא, ולעניות דעתי ההסבר די פשוט ומתבקש: צארנייב נראה בתמונה כמו הילד החמוד של השכנים, משורר רגיש או ג'יגולו אחרי ליל עינוגים – אבל עורכי המגזין אומרים לנו: הוא לא מה שהוא נראה. הוא רוצח. מפלצת. הכיתוב על השער אינו משאיר מקום לספק: "המחבל. איך סטודנט פופולרי ומבטיח הוכשל על-ידי משפחתו, הידרדר לאסלאם הקיצוני והפך למפלצת". הכיתוב מעמת את הקורא עם משמעות התמונה, מאזן אותה ומצמיד לה את הפרשנות הראויה. זהו מסר שהאפקט שלו חזק הרבה יותר דווקא בשל השימוש מעורר המחלוקת בתמונה, אבל עצם הטענה שתמונתו זו של צארנייב מבזה את קורבנות הרצח ומזלזלת בקרוביהם היא דמגוגית ומניפולטיבית. וכי ממתי נתוניו הפיזיים של רוצח יכולים "לבזות" או "לכבד" את קורבנותיו? נוסף לכך, מדובר בגישה המבטאת ראייה שטוחה, בינארית, שלפיה יפה=טוב, מכוער=רע, מבחוץ ומבפנים. כאשר ה"רולינג סטון" מפרסם ייצוג יפה של איש רע הוא מפרק את המשוואה ובונה תמונת מציאות מורכבת ואפילו מתעתעת. אולי הוא רוצה להעביר לקוראיו מסר: אתם תצליחו להבין את המציאות המורכבת הזו בלי שנצטרך לאייר אותה עבורכם בייצוגים פשטניים. אגב, אותה תמונה של צארנייב פורסמה בחודש מאי בהבלטה בדף הראשי של ה"ניו-יורק טיימס", וכבר אז ספגה מטחי ביקורת. הצגתו של צארנייב כ"אובייקט יפה" מעוררת סוגיה נוספת: אין מדובר בתצלום עיתונות, אלא בצילום עצמי. בנקודת זמן מסוימת צארנייב בחר כך להציג את עצמו (כפי שעושים כל בני גילו). הצילום העצמי הזה נתפס כמשרת את האג'נדה האישית-הסובייקטיבית של צארנייב, ולא כתיעוד עיתונאי אובייקטיבי לגיטימי. מבחינה זו הביקורת היא על זכות היתר שלכאורה הוענקה לצארנייב – לעשות שימוש בייצוג התדמיתי המוּטה הזה שלו, ולצרוב את עצמו בתודעה הקולקטיבית באופן שסותר, או לפחות אינו עולה בקנה אחד, עם זיהויו כרוצח. ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013 המפגע במרתון בוסטון ג'וחאר צארנייב על שער ה"רולינג סטון", אוגוסט 2013

‫קולו של הספקן – זירת הפשע, מדע‬

  • תגובה אחת
כוויות שמש. איור: shutterstock

כואב אבל פחות: חסימת מולקולה הנפוצה בתאי עור עשויה לפתור את בעיית הכאבים מכוויות השמש

  • 2 תגובות
ביטוי שונה של חלבונים בשני חצאי המוח קשור לתהליך הלמידה. איור: shutterstock

בפעם הראשונה נמצא כי ביטוי א-סימטרי של גנים בשני חצאי המוח חשוב בגיבוש זיכרונות חושיים

  • אין תגובות
היום צולים בשר אמיתי, מחר - בשר שגודל במעבדה. צילום: shutterstock

חוקרים הכינו המבורגר שהונדס במעבדה. המחיר 250 אלף ליש"ט, המממן: סרגיי ברין מגוגל

  • 5 תגובות
וירוס הפוליו. איור: shutterstock

פוליו – עשרים הדברים שכל הורה חייב לדעת

  • 71 תגובות
נגיפי פוליו. מתוך ויקיפידה

הדברים ששורצים בביוב – על נגיף הפוליו וההתגוננות נגדו

  • 14 תגובות
להפסיק לעשן. צילום: shutterstock

מחקר ישראלי: בניגוד לתפיסה המקובלת מעשנים אינם חובבי סיכונים אלא מושפעים מתועלת מיידית

  • תגובה אחת
הדולפיננית וינטר. קרדיט: באדיבות חברת האנגר בע"מ

‫סיפורה של דולפינית / אמילי אנתיס‬

  • אין תגובות
ביטוי הגנים של תאים חיסוניים במעי הגס (משמאל): מונוציטים לפני הגעתם למעי הגס, תאים "עבריינים" שאינם מתחנכים, תאים חיסוניים לאחר סדרת חינוך, תאים חיסוניים ותיקים

לחץ חברתי

  • אין תגובות
העתקה בבחינות. איור: shutterstock

‫מסע אל התת-מדע – חיידק הבחינות / רועי צזנה‬

  • אין תגובות
פרופ' רבקה דיקשטיין. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע גילו: בתהליכי החיים בתא, מתחוללים עומסי תנועה, פקקים ותאונות דרכים

  • אין תגובות
קפאין קיים ביותר מ-60 צמחים מוכרים ותפקידו לדחות או לקטול חרקים. צילום: shutterstock

חיידקים מכורים לקפה

  • 2 תגובות
א. תאי מוח פועלים כשהעכבר לומד להכיר את החדר הכחול (שמאל); ב. בחדר אחר, מופעל זיכרון החדר הכחול+חשמול; ג. כשהעכבר שוב בחדר הכחול, הוא קופא מפחד, בשל הזיכרון המוטעה ששם חושמל.

שיטה חדשה להשתלת זכרונות במוח. בינתיים – של עכברים

  • 13 תגובות
טלפונים סלולארים בשירות הרפואה. איור: shutterstock

‫מדע הבריאות – העידן החדש של הניטור הרפואי / מרין מ'קנה‬

  • אין תגובות
הנבטת תפוחי אדמה. צילום: shutterstock

מדעני מכון ויצמן גילו כיצד נוצרים חומרים רעילים בתפוחי אדמה

  • אין תגובות
ממותה צמרית. צילום: Andreas Meyer עבור shutterstock

משבט הכבשה דולי טוען כי ניתן יהיה לשבט ממותות, אך זה לא יהיה קל

  • 13 תגובות

"מפתחי גבישים בתחומי ננוטכנולוגיה יכולים ללמוד מהחיידקים המגנטיים"

  • אין תגובות
למרות הכל, המריחואנה מסוכנת. צילום: shutterstock

‫ללא נזק? / מלינדה ונר מוייר‬

  • 14 תגובות

"העברה רוחבית של DNA בקרב הארכיאות יכולה להעיד על תקופה של אבולוציה מהירה"

  • 3 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש