סכיזופרניה- לא מחלה אחת אלא קבוצת מחלות גנטיות נבדלות

מחקר חדש מגלה שהסכיזופרניה איננה מחלה יחידה אלא קבוצה של שמונה הפרעות המובדלות מבחינת הסימפטומים שלהן

סכיזופרניה (שסעת, פיצול אישיות). איור: shutterstock
סכיזופרניה (שסעת, פיצול אישיות). איור: shutterstock

מחלת הסכיזופרניה (שסעת בעברית) היא הפרעה נפשית כרונית נפוצה יחסית השייכת לקבוצת המחלות הפסיכוטיות. חלק מסימניה הם הזיות, מחשבות שווא, הפרעות בחשיבה, צמצום רגשי והתנהגויות מוזרות הנגרמות בעקבות התופעות הללו. כעת קבוצת חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס קובעת, על סמך בדיקות גנטיות, שהסכיזופרניה איננה מחלה אחת אלא מורכבת משמונה מחלות נפרדות, כל אחת בעלת סימפטומים ייחודיים משלה. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה.

מחקרים מעידים על כך שכ-80% מהסיכויים ללקות בסכיזופרניה הינם מסיבות גנטיות. מאידך מדענים מנסים, ללא הצלחות ניכרות, לזהות גנים ספציפיים אשר גורמים לה. כעת, גישה חדשנית, בה ביצעו סקירות גנטיות ליותר מ-4,000 אנשים הלוקים בסכיזופרניה ול-3,800 אנשים שאינם לוקים בסכיזופרניה (קבוצת ביקורת), איתרה אשכולות גנים שונות אשר מקושרות לשמונה סוגים שונים של סכיזופרניה.

"גנים אינם פועלים לבדם", כך אומר רוברט קלונינגר (Robert Cloninger), רופא ופרופסור לפסיכיאטריה ולגנטיקה, מיוזמי המחקר. "הם מתפקדים כמו כלי נגינה בתזמורת המנגנת קונצרט, ועל מנת להבין כיצד הם עובדים, צריך לדעת לא רק מי נמצא בתזמורת אלא גם להבין את הדרך שבה הם מתקשרים ביניהם".

קלונינגר ושותפיו ניתחו כמעט 700,000 אתרים בגנום ב-4,200 אנשים עם סכיזופרניה וב-3,800 אנשים בריאים. הם התמקדו באתרים שבהם יחידה אחת של DNA היתה שונה (נקרא בשפה המקצועית single nucleotide polymorphism, SNP ; וריאציה של רצף הדנ"א המתרחשת כאשר נוקלאוטיד יחיד בגנום נבדל בין פרטים במינים ביולוגים או בין כרומוזומים הומולוגיים באדם- ע.ב.ח.), זאת במטרה ללמוד כיצד אלו מתקשרים אחד עם השני לשם יצירת המחלה.

בעזרת טכניקה זו יצרו החוקרים קשר בין קבוצות סימפטומים של החולים לבין הממצאים הגנטיים, למשל גרסאות גנטיות ספציפיות מסוימות אצל חולים בעלי הזיות או מחשבות שווא הביאו לסיכויי לקות בסכיזופרניה בסבירות של 95%. גרסאות גנטיות אחרות אצל חולים אשר הציגו סימפטומים של דיבור והתנהגות לא מאורגנים הביאו לסבירות של 100% בהיווצרות סכיזופרניה.

לדברי קלונינגר, המחקר הצליח, זאת לאחר כעשור של כישלונות ותסכול בשדה הפסיכיאטריה הגנטית, למצוא דרך להראות כיצד גנים מתקשרים זה עם זה וכך מובילים לבריאות או לחולי. בעוד שמחקרים על גנים ספציפיים הראו קשר חלש ולא עקבי (משמע לא היה ניתן לשחזר את תוצאת המחקר- ע.ב.ח.) עם התפתחות סכיזופרניה, אינטראקציות בין אשכולות של גנים יצרו סיכון גבוה מאוד ועוקב של בין 70%-100% בהתפתחות סכיזופרניה.

במהלך המחקר, זיהו החוקרים 42 אשכולות של גנים אשר הגבירו בצורה דרמטית את הסיכון לסכיזופרניה תוך חיזוק הרעיון שגנים אינם פועלים באופן עצמאי לבדם אלא משפיעים תוך אינטראקציות עם גנים אחרים וכך יוצרים מחלה. לדברי דראגן סוורקיק (Dragan Svrakic), פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת וושינגטון ואחד משותפי המחקר, רק כאשר צוות המחקר קיבץ את הממצאים הגנטיים הספציפיים ביחד עם הסימפטומים שאותם הציג המטופל, היה ניתן לראות כיצד הממצאים הגנטיים גורמים לסוג הסכיזופרניה הספציפית, אשר מתאפיינת בסימפטומים האופייניים לה.

בשלב הבא חולקו המטופלים, בהתאם לסוג ולחומרת הסימפטומים שלהם, כדוגמת סוגים שונים של הלוצינציות (תעתועי חושים כגון הלוצינציות ויזואליות או הלוצינציות אודיטוריות) או דלוזיות (מחשבות שווא), קושי לארגן מחשבות, חוסר יוזמה וכיוצא בזה. התוצאות הצביעו על שמונה הפרעות שונות המובדלות ביניהן תוך התבססות על הסיווג הגנטי.

מחקר זה, אשר ממצאיו נבדקו ושוחזרו בשני מאגרי מידע של DNA נוספים על מנת להעניק לו יותר תקפות, יכול לשמש לשם טיפול בסוג הסכיזופרניה הספציפי של המטופל. כמו כן, לדברי קלונינגר, יהיה ניתן להשתמש באותה הגישה להבנת מחלות נפוצות ומורכבות אחרות. כך, במקום לחפש גן יחיד למחלות לב או סכרת, אפשר לנסות לברר את האטיולוגיה (חקר הסיבות) של המחלות בעזרת בדיקת אינטראקציות בין גנים.
קישור למחקר באתר אוניברסיטת וושינגטון

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. שלום רב .
    כמו שנאמר במחקר מאוניברסיטת וושינגטון סכיזופרניה היא קשר בין אשכולות של גנים והאינטראקציה ביניהם .זה יכול להיות קשור ליכולת הגוף להתמודד עם חסר השינה .הדרך שבה מפרשים את הקושי .היכולת להתמודד פיזית ,נפשית ומורלית עם חוסר השינה ועוד .

  2. נקודה
    סבלתי מנדודי שינה יותר מ10 שנים.
    היו לי הרבה מאוד ימים שלא הייתי ישן יותר מ 48 שעות. היו ימים שהייתי ער יותר מ 72 שעות (הכי הרבה 78 שעות).
    תופעות פסיכוטיות בהחלט היו מופיעות אבל במינונים נמוכים מאוד.
    מה שהכי מעניין היו התובנות הפילוסופיות והפסיכולוגיות שנבעו מתוך הרצון להבין את התופעות הפסיכוטיות שנגרמו בגלל חוסר בשינה.
    כאשר החברים שלך למשל, הולכים לעבודה אחר כך ישנים אחר כך עוד פעם הולכים לעבודה יוצאים לבלות הולכים לישון ועוד פעם הולכים לעבודה, לבלות, לישון, ואתה לא ישן כל הזמן הזה.. החוויות שאתה חווה הן "לא מהעולם הזה".. 🙂 יש משהו בדבריך.

  3. סכיזופרניה היא לא מחלה. סכיזופרניה זה מצב נפשי. נפש מפורקת.
    כל אדם אם ישאר ער יותר מ3 יממות רצופות יפתח תסמינים פסיכוטיים. אבל לא נאמר שהוא חולה. לא נכנס בו גורם חיצוני זר. זה טבע הנפש שברגע שאינה מקבלת את המנוח שהיא זקוקה לה היא מתחילה "להתפרק" ולאבד קשר עם המציאות. זה לא מחלה זה מצב נפשי.

    זה שקורים לזה מחלה זה שוב כדי לברוח מהעניין המרכזי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן