סיקור מקיף

אבולה: העוצר ההמוני עלול לגרום דווקא להאצת ההתפשטות ולאלפי הרוגים כבר החודש

חוקרים שהשתמשו במודל ממוחשב שהוזן בנתוני הנדבקים והמתים עד אוגוסט צופים  6,800 צפויים להידבק החודש (ומחציתם למות) דווקא בגלל העוצר ההמוני;  עד כה מתו במגיפה הנוכחית 2,400 איש במערב אפריקה

וירוס האבולה. איור: shutterstock
וירוס האבולה. איור: shutterstock

 

חוקרים מהרווארד ומאוניברסיטת מדינת אריזונה , החתומים על המחקר גילו כי באוגוסט נרשם זינוק במספר הנדבקים בעיקר בליבריה וגינאה, בערך בזמן בו יושמה ההחלטה על בידוד של ישובים שלמים, דבר המעיד על כך שהבידוד ההמוני החמיר את הדבקות הוירוס יותר מאשר היה בלעדי צעד זה

 

כ-6,800 מקרי אבולה חדשים צפויים להתווסף החודש (ספטמבר 2014) אם לא ייעשו מאמצים מיוחדים כדי למנוע זאת.. כך אומרים חוקרים שהשתמשו במודלים ממוחשבים.  לפי ארגון הבריאות העולמי בהתפרצות הנוכחית נדבקו 3,095 איש במערב אפריקה, 1,590 מהם (51%) מתו. בסוכניות הידיעות מדברים על כ-2,400 מתים מתוך כ-4,800 נדבקים, כלומר מדובר בהכפלה של מספר הנדבקים והמתים בחודש ספטמבר בלבד, לעומת כל ששת החודשים הקודמים.

 

קצב אבחון הנדבקים החדשים גדל מאוד באוגוסט, דבר שמעיד על כך שמאמצי הבידוד ההמוני גרמו למחלה להתפשט מהר יותר ולא כפי שהתכוונו מקבלי ההחלטות במדינות הנגועות. המחקר התפרסם בכתב העת המקוון PLoS.

חוקרים מהרווארד ומאוניברסיטת מדינת אריזונה , החתומים על המחקר גילו כי באוגוסט נרשם זינוק במספר הנדבקים בעיקר בליבריה וגינאה, בערך בזמן בו יושמה ההחלטה על בידוד של ישובים שלמים, דבר המעיד על כך שהבידוד ההמוני החמיר את הדבקות הוירוס יותר מאשר היה בלעדי צעד זה. התדרדרות תנאי המגורים והתברואה בכמה מהאיזורים שבודדו הציתו הפגנות בחודש שעבר. בסיירה לאונה הוחל ביום שישי (19/9/2014) עוצר מלא על כל המדינה והתושבים נדרשו להישאר בבתיהם. לדברי שרי טאוארס, פרופסור במרכז למתמטיקה, מיחשוב ומודלים באוניבריסטת אריזונה.

 

“יתכן שיש סיבות נוספות להחרפת ההתפרצות, לרבות האפשרות שהוירוס פיתח יכולת לעבור בקלות רבה יותר מאדם לאדם, אך יתכן גם שמאמצי הבידוד גרמו למחלה להתפשט מהר יותר באמצעות קיבוץ אנשים יחדיו בתנאי תברואה ירודה” אומרת טאוארס.

להודעה של החוקרים

 

7 תגובות

  1. “קצב אבחון הנדבקים החדשים גדל מאוד באוגוסט, דבר שמעיד על כך שמאמצי הבידוד ההמוני גרמו למחלה להתפשט מהר יותר ולא כפי שהתכוונו מקבלי ההחלטות במדינות הנגועות”
    נשמע קצת כמו “קצב אבחון הנדבקים גדל מאוד באוגוסט כתוצאה ממהלכו של ונוס לכוון מאדים…” לא נשמע כמו מחקר רציני אם זו דרך הסקת המסקנות..יכולות להיות הרבה סיבות לכך שקצב ההדבקות עלה. ומי אמר שלולא הסגר לא היה עולה יותר? ומה בדיוק החוקרים רוצים שכל הנשאים יסתובבו חופשי וידביקו את כל האיזור??
    סגר זו הדרך הכי יעילה לבודד את הנגיף לאיזורים קטנים יחסית, הרעיון הוא גם שבתוך איזור הסגר אנשים יסתובבו פחות בחוץ ויבואו במגע עם אחרים לא שזה יהפוך לקומונה שכולם מדביקים את כולם, אולי הסגר לא יושם בצורה אפקטיבית.

  2. לספקן 2:
    א. החיסונים לא יימכרו, כי אף אחד לא יקנה. ממשלות עשירות כמו ארה”ב יקנו כמה מליוני מנות, שבקושי יספיקו לרופאים, אחיות, חיילים, שוטרים, פוליטיקאים וכו’. החיסונים יאוחסנו עד שעת צורך. תוך כדי מגפה אין זמן לייצר חיסונים – ראה שפעת, שמייצרים חצי שנה מראש על פי ניחוש מה הזן הנפוץ הבא.
    ב. נראה אותך לא לוקח חיסון כאשר ברחוב שאתה גר בו כבר מתו כמה עשרות. כנראה תקנה בשוק שחור חיסון מזוייף.
    ג. נראה לי שאתה צודק שסגר לא יעזור. אפקט חשוב הוא זמן הדגירה שיכול להגיע עד שלשה שבועות. זאת אומרת שהסגר צריך להימשך עד כ-4 שבועות אחרי שהחולה האחרון מת או הבריא. אי אפשר לעשות סגר כל כך ארוך כי בחברה מודרנית אין לאוכלוסיה מזון לשרוד תקופה כזו.
    ד. בנוסף, סגר ארוך יגרום לכך שאי אפשר יהיה לטפל כיאות בחולים, ואחוזי התמותה יעלו בהרבה. אלו הטיעונים כיום נגד הסגרים למינהם שמיושמים באפריקה.
    ה. מה שכנראה כן ייעשה, בגלל פניקה אבל עם יעילות נמוכה זה סגר טיסות, אם המגפה תגיע למדינה אירופאית כלשהיא.
    ו. המכון הביולוגי יכול לייצר חיסונים ותרופות נוגדות לוירוס, רק צריך לתת עדיפות רצינית, להשקיע בציוד וליצור תכנית פעולה רצינית. פרטי החיסונים והתרופות שנמצאו עד היום פורסמו וידועים, אבל התהליך לייצורם בכמויות לוקח זמן ארוך. החיסונים יכולים להשמר בקרור לשעת חרום.
    ז. אני לא חושב שמישהוא צריך לקחת חיסון אם המגפה לא תצא מאפריקה ותגיע לארץ. אבל אם מישהוא יחלה בארץ, כל מי שהיה במגע עמו עד חודש לפני מוטב שיקח חיסון. ובמיוחד מהמערכת הרפואית שבמגע עם החולה כשהוא מפיץ את הוירוס בכמויות גדולות.

  3. אבי

    בלי קשר לנכונות הטענה במאמר, אינך צודק לפחות באופן חלקי.

    הסגר מונע הפצת מחלה אל מי שנימצא מחוץ להסגר, אבל תיאורטית הסגר יכול להגביר את תפוצת המחלה בתוך הקהילה שניכלאת בהסגר. הסיבה היא שמסיבות של אורחות חיים שהשתנו נוצרת קירבה יתרה בין חברי הקהילה שניכחאו בהסגר.

    מקרה קיצוני בעניין זה , שמרמז על חולשות ההסגר, היא הפצת סארס בהונג קונג (המגיפה המפורסמת של סארס לפני מספר שנים). הסתבר שבתוך מלון אחד חלו עשרות או מאות אנשים בסארס. לאחר בדיקות הסתבר שבמלון יש מערכת איוורור משותפת, החשד הוא שנגיף הסארס הופץ לכל אורחי המלון דרך מערכת האיוורור הנשותפת.

  4. הרצל

    ישראל לא מייצרת חיסונים. זו תעשיה מורכבת שאין לנו, לא מספיק רעיון צריך קוו ייצור וזה יש רק למעבדות ספורות בעולם (למשל מעבדת פאסטר בצרפת).

    דבר שני. בטוח שיש בקרוב חיסון. מה שאתה קורא זה פירסומת פרומו לקראת חיסון להמונים נגד אבולה שישווק במיליארדי דולרים עוד שנה או שנתיים או שלוש (כשישלימו הכנות למבצע). תעשיית התרופות לא תחמיץ שום הזדמנות ושום פניקה כדי לשווק לנו תרופות וחיסונים לפני שניבדקו היטב התועלת והמחיר.

    אני מבטיח לך שגם אם יתנו לי בחינם חיסון נגד אבולה לא אקח אותו כדי לא לחשוף את עצמי לסיכונים לסיכונים ניסתרים שלא מספרים לי עליהם.

  5. אני רק מקווה שבמכון הביולוגי בנס ציונה עזבו הכל ועובדים רק על אבולה. בינתיים ההתפשטות היא מעריכית ויש סכנה שהנגיף יגיע אלינו. אין סיכוי שמדינות כמו ארה”ב וקנדה שיש להן תרופות וחיסונים (בכמויות זעירות ולא בדוקות מספיק) יתנו למדינות אחרות אם המחלה תתפשט מחוץ לאפריקה.
    דבר נוסף – מספרי החולים והמתים מוטים מטה היות שנרשמים רק מקרים שהגיעו לבית חולים. לפי עדות רופא ישראלי שדיווח לפני כחודש יש כפרים שלמים ריקים שאף אחד לא מגיע אליהם. בלי טיפול תומך ברמה של אינפוזיה יש כנראה 90% מוות (לפי ההתפרצויות הקודמות).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.